משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: רשם הפטנטים

21 בינואר, 2016,

0 תגובות

הוספת ראיות חדשות בהליך ערעור ובהליך התנגדות לפטנט

הוספת ראיות חדשות בהליך ערעור ובהליך התנגדות לפטנט
ערעור על החלטות של רשם הפטנטים ושל סגן רשם הפטנטים, הערעור הוגש על ידי אוגי מערכות בע"מ כנגד שרין טכנולוגיות בע"מ. הערעור נדון ב בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת תמר אברהמי. ביום 17.8.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: המשיבה ("שרין"), הגישה בקשת פטנט (מס' 138347) לגבי מערכת סימון יהלומים באמצעות לייזר. בקשת הפטנט הוגשה ביום 8.9.00 והפטנט קובל ופורסם להתנגדויות ביום 17.9.03. 
המערערת ("אוגי") הגישה התנגדות ללשכת רשם הפטנטים ("הרשם") (ביום 9.12.03). 
סגן הרשם דאז (נח שלו שלומוביץ) דחה (22.8.07) בקשה להגשת ראיה נוספת, ערעור על החלטה זו התקבל (7.1.10) והדיון הוחזר שוב לסגן הרשם, אשר דחה שוב (16.2.10) את הבקשה להגשת ראיה נוספת. 
במועד שבין ההחלטות, ביום 14.1.08 דחה רשם הפטנטים דאז (ד"ר מאיר נועם) את התנגדותה של אוגי.
 
בחודש מרץ 2008 הגישה אוגי ערעור (ע"ש 1050/08) אשר התייחס הן להחלטת סגן הרשם מיום 22.8.07 (ההחלטה הראשונה) והן להחלטת הרשם מיום 14.1.08. בחודש אפריל 2010 הגישה אוגי ערעור על ההחלטה מיום 16.2.10 (עש"א 21165-04-10). 
ביום 8.1.13 הגישה אוגי בקשה להוספת ראיה חדשה בשלב הערעור. 
 
תוצאות ההליך: הבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור מתקבלות. הערעור על החלטת סגן הרשם מיום 16.2.10 מתקבל (במובן זה שהחלטת 16.2.10 מבוטלת). הדיון יוחזר אל רשם הפטנטים לבחינת הראיות הנוספות ומתן החלטה בהתנגדות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בתיק:
 

בקשה להוספת ראיות בשלב הערעור

הבקשות שהוגשו ע"י אוגי במהלך שנת 2013 להוספת ראיות בשלב הערעור נוגעות, כפי שנזכר לעיל, למסמכים הבאים: מזכר הבנות חתום לרכישת מערכת Solid, חשבוניות עסקה, ותצהיר של מר דה-האנטסטרס, שהיה אחד מחותמי מזכר ההבנות.
 
הדין בענין הגשת ראיות נוספות בערעור על החלטת רשם פטנטים אינו זהה לדין החל בענין הגשת ראיות נוספות בערעור "רגיל". לפי פסיקת בית המשפט העליון, המבחן המשפטי בקבלת ראיות על-ידי ערכאת הערעור גמיש יותר בהליך המתנהל לפי חוק הפטנטים.
 
בית המשפט העליון עמד על הדבר בפסק דין שניתן לפני כשנה ומחצה. אין אלא להביא את הדברים כלשונם:
"בהליכים אזרחיים רגילים הגשת ראיה נוספת בשלב הערעור מוסדרת בתקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. התקנה מצמצמת את אפשרות הגשת הראיות בערעור למקרים חריגים ביותר בהם "[...] בית המשפט של הערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שהיה צריך לקבלן או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד...". התקנה אף פורשה בפסיקה בצמצום. נקבע כי הגשתן של ראיות נוספות בערכאת הערעור היא החריג ולא הכלל, ותתאפשר בעיקר אם מדובר בראיות שלא ניתן היה להשיגן בשקידה ראויה במהלך ההתדיינות בערכאה הדיונית (....). 
 
אולם, המצב המשפטי שונה בדיני הפטנטים. סעיף 177 לחוק הפטנטים קובע בזו הלשון - "בית המשפט הדן בערעור רשאי לגבות ראיות, בין ראיות שכבר נגבו על ידי הרשם ובין אחרות, והוא רשאי לדרוש שראיות אלה יובאו בתצהיר או בדרך אחרת שיראה; הובאו ראיות בתצהיר, יחול סעיף 163(א) בשינויים המחויבים". תקנה 193 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) קובעת – "החליט בית משפט שלערעור לשמוע ראיות, יחולו סדרי הדין הנוהגים בגביית ראיות באותו בית משפט בשבתו כערכאה ראשונה". לטענת המבקשים, החקיקה הראשית והמשנית יחדיו מלמדים על הרחבת האפשרות להגשת ראיות בערעור. 
 
יושם אל לב כי תקנה 457 לתקנות סדר דין אזרחי פותחת בכלל כי אין לקבל ראיות חדשות ורק אז מציגה את החריג שמאפשר קבלת הראיות. בשונה מכך סעיף 177 מציג בראשיתו שערכאת הערעור רשאית לגבות ראיות. תקנה 458 לתקנות סדר דין אזרחי מתירה לערכאת הערעור לגבות את הראיות החדשות בעצמה או להורות לבית משפט אחר לגבותן. ובהשוואה לכך, תקנה 193 לתקנות הפטנטים נוקטת בלשון כי יחולו סדרי הדין של הערכאה המבררת בפני ערכאת הערעור אם החליטה האחרונה לשמוע את הראיות החדשות. אין זה אומר כי בהליך המתנהל לפי חוק הפטנטים מחויבת ערכאת הערעור לקבל כל בקשה להגשת ראיות חדשות. רחוק מכך. על ערכאת הערעור להפעיל שיקול דעת. ואולם, אין להתעלם מכך כי המבחן המשפטי בקבלת ראיות על-ידי ערכאת הערעור גמיש יותר, על-פי לשון החוק והתקנות."
 
רע"א 5041/13 גבאי נ' עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע"מ [פורסם בנבו] (21.01.14) (להלן: "ענין גבאי").
 
בענין גבאי מצא בית המשפט העליון להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שזה ינמק את מסקנתו בדבר הראיות החדשות שביקשו המבקשים (שם) להגיש "על פי המבחן המשפטי הרלוונטי ביחס להליך שמתנהל לפי חוק הפטנטים". בית המשפט העליון ציין בענין גבאי כי בניגוד לסוגיית הגשת ראיות נוספות בהליך אזרחי רגיל, הפסיקה לא הרבתה לדון בסוגיה במסגרת הליך לפי חוק הפטנטים, וכן הבהיר כי אין באמור כדי לקבוע שהשיקול בדבר "שקידה ראויה" אינו שיקול רלוונטי, אלא שככלל, אין חפיפה בין דרך בחינת הסוגיה בהליך אזרחי רגיל לעומת הליך לפי חוק הפטנטים. 
 
בית המשפט העליון בענין גבאי לא פירט בפסק הדין מיום 21.1.14 מהם השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור לפי חוק הפטנטים. בית המשפט המחוזי, אשר דן מחדש בבקשה, ציין כי לפי הפסיקה העוסקת במקרים של ערעור 'רגיל', "כאשר יש בראיות החדשות כדי לתרום לערך של גילוי האמת ועשיית צדק, ניתן לאשר את הגשתן בשלב הערעור, למרות מחדלי בעל הדין שנמנע מהבאתן" והגיע לכלל מסקנה כי אם זהו הדין בדיון בערעור 'רגיל', קל וחומר הדבר בערעור לפי חוק הפטנטים בו סמכותו של בית המשפט לאשר הגשת ראיות חדשות בערעור היא רחבה יותר (עש"א (מחוזי ת"א) 31009-01-13 הנ"ל). בית המשפט המחוזי באותו מקרה גם הפנה למספר הוראות בתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968, בהן נזכרים שיקולי צדק כגורם המשפיע על ההליכים לפי חוק הפטנטים. 
 
על כן, שיקול ראשוני ומרכזי, נוגע למהות הראיות וחשיבותן למחלוקות שבליבת ההליך, לבירור האמת ולעשיית צדק. הפוטנציאל הראייתי של הראיות מהווה אפוא שיקול ממשי לקבלת הבקשה לצירופן.
בנוסף יש לתת את הדעת במקרים כגון אלה גם לאינטרס הציבורי. לאינטרס זה מספר היבטים. בכלל זאת, קיים השיקול של שמירת טוהרו של פנקס הפטנטים מפני אמצאות שאינן כשירות לרישום. בהקשר זה מתנגד אינו מייצג רק את האינטרס שלו עצמו אלא גם את אינטרס הציבור למנוע הגנה מאמצאה שאינה כשירה לפטנט, על-מנת למנוע פגיעה בתחרות. 
 
בהינתן האמור לעיל ובשים לב לדין שפורט לעיל לגבי שיקול דעתו הגמיש של בית המשפט שלערעור בהליך לפי חוק הפטנטים, מצא בית המשפט לקבל את הבקשות להגשת הראיות הנוספות, בכפוף לפסיקת הוצאות לטובת המשיבה (ענין שיוכרע בהחלטה משלימה).
 
במקרה דנן ותוך מתן הדעת בין השאר גם למהות הראיות, ראוי לאפשר את השלמת הדיון אצל רשם הפטנטים. רשם הפטנטים מהווה את הערכאה המתאימה ואף זו המצוידת להכרעה בסוגיות אלה באופן מהיר יותר (יחסית) (לרשם הפטנטים כטריבונאל המקצועי המומחה).
 

הוספת ראיה חדשה בהליך התנגדות בפני רשם הפטנטים (הערעור על החלטת סגן הרשם)

נפסק כי יש טעם של ממש בטענת המערערת לפיה יש קושי בסיסי בהחלטת סגן הרשם (מיום 16.2.10) בכל הנוגע להסתמכותו על החלטת הרשם והעדר יכולתם של הצדדים לטעון בענין זה.
 
ביטול ההחלטה מאוגוסט 2007 והשבת הדיון בסוגיה זו ללשכת הרשם, משמעם חובה לדון בבקשה כפי שעמדה בפני סגן הרשם באוגוסט 2007. לו היה סגן הרשם דן בחומר באופן האמור, היה עליו לדון בו על יסוד טענות הצדדים והחומר הראייתי כפי שאלה היו בתיק באוגוסט 2007, מבלי להדרש למסמכים מאוחרים יותר, לרבות ההחלטה מיום 14.1.08.
בהחלטה מיום 16.2.10 הסתמך סגן הרשם על החלטה אשר כבר נקבע כי לא תעמוד על תלה אם הוא עצמו יקבל את הראיה. על פני הדברים, יש כאן מעגליות המעוררת קושי.
 
הסתמכותו של סגן הרשם על החלטת הרשם (שהיתה מאוחרת לבקשה להגשת ראיה ואשר עצם תוקפה טרם בוסס אותה עת ואף עד היום) בוצעה מבלי שניתנה לצדדים זכות טיעון בענין זה. 
על כן ההחלטה מיום 16.2.10 אינה יכולה לעמוד.
 
נוכח מהותן של הראיות הנוספות שהתקבלו לעיל, ספק אם הבקשה הראשונית להגשת ראייה נוספת (משנת 2007) עודה משמעותית או רלוונטית. מכל מקום, לאור תוצאת הדיון לעיל ובשים לב גם לקשר בין הראיות שהתקבלו לבין הראייה נשוא הבקשה, שכולן עוסקות באותה מערכת, אין לבצע דיון לגופה של הבקשה לקבל את הראייה משנת 2007 בערכאת הערעור, וענין זה ישולב במסגרת הדיון שיבוצע ממילא אצל רשם הפטנטים.
 

20 בינואר, 2016,

0 תגובות

דרישת החידוש הנדרשת בפטנט

דרישת החידוש הנדרשת בפטנט
ערעור שהוגש על ידי אורבוטק כנגד קמטק על החלטה מיום 20.7.2014 של סגנית רשם הפטנטים בהליך התנגדות לפטנט (התנגדות לבקשת פטנט מס' 179995). הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 8.12.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: העובדות: אורבוטק הגישה בקשה לרישום פטנט בישראל לאמצאה שעניינה "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות". ביום 31.1.2011 הגישה חברת קמטק התנגדות לבקשת הפטנט של המשיבה. 
 
ביום 20.7.2014 נתנה הפוסקת החלטה המקבלת את ההתנגדות במלואה, הן כלפי התביעות העצמאיות והן כלפי התביעות התלויות. בנוסף, חייבה הפוסקת את המערערת לשלם למשיבה הוצאות בסך 296,895 ₪ . 
 
לטענת המערערת שגתה הפוסקת כשקיבלה את התנגדות המשיבה, שכן המשיבה לא הוכיחה שיש במערכת סופרויז'ן ובפטנט 450 כדי להוות פרסומים קודמים הפוסלים את כשירות האמצאה הנוכחית לרישום כפטנט. 
 
תוצאות ההליך: הערעור מתקבל, יש להחזיר את הדיון לפוסקת, על מנת שתאפשר למערערת יומה בערכאה הדיונית, באשר לשני הפרסומים הקודמים שנקבע כי מהווים את האמצאה המבוקשת. המערערת תהיה רשאית לנסות להוכיח טענתה ע"י מומחה או בכל דרך אחרת שתמצא לנכון. במידת הצורך הפוסקת תהיה רשאית למנות מומחה מוסכם על הצדדים, או למנות מומחה מטעמה לבדיקת הדמיון שבין שני הפרסומים הקודמים, לאמצאה המבוקשת. 
 
בנוסף נפסק כי ההוצאות בערעור זה יהיו בסך 30,000 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי. 
 
הערת DWO: החדשנות בפסק הדין היא בפסיקת בית המשפט לפיה גם במסגרת הליך הבחינה של שאלת הפרסום הקודם, יש להתייחס אל כלל פרקי הפטנט (לרבות השרטוטים) ולא לבחון באופן צר רק את התביעות. הפסיקה הקודמת בנושא זה, התייחסה לשאלת ההפרה של פטנט ולשאלת היקף הפרשנות למונופול הפטנט ולא לשלב הבחינה בדבר דרישת החידוש בפטנט.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

מועד הגשת ערעור על החלטת רשם הפטנטים

נפסק כי אין לדחות את הערעור על הסף בטענה כי המערערת איחרה בהגשת הערעור.
החלטת הפוסקת ניתנה ביום 20.7.2014 . תקנה 191 לתקנות הפטנטים קובעת: "ערעור על החלטה על פי החוק או תקנות אלה, שניתן לערער עליה בפני בית המשפט, יוגש תוך חדשיים מתאריך ההחלטה".
 
לפי לשון תקנה זו בלבד (כפי שהיתה בתוקף באותה עת), המועד האחרון להגשת הערעור במקרה דנן היה 20.9.2014 , כאשר בפועל הוגש הערעור ביום 2.10.2014 . 
 
החלטת הפוסקת ניתנה במהלך פגרת הקיץ שחלה בין התאריכים 16.7.2014-31.8.2014, בהתאם לסע' 1(3) לתקנות בתי המשפט (פגרות). לפי תקנה 529 לתקסד"א תקופת הפגרה מקפיאה את מניין הימים להגשת הערעור. המחלוקת בין הצדדים היא האם תקנה 529 לתקסד"א חלה גם על מועד הערעור על החלטות רשם הפטנטים, ואז הערעור הוגש במועד כטענת המערערת, או שמא תקנה 529 לתקסד"א לא חלה בעניינינו ואז הערעור הוגש באיחור.
 
תקנה 191 לתקנות הפטנטים קוצבת רק את המועד להגשת הערעור לביהמ"ש. זאת כמו תקנות שונות בתקנות סד"א הקוצבות מועדים להגשת ערעורים לסוגיהם. אין בתקנות הפטנטים הוראות כלשהן לגבי הפגרה. מאחר שהערעור מתנהל בביהמ"ש המחוזי, הרי שבמקרה שחלה תקופת פגרה בביהמ"ש יחולו ההסדרים הספציפיים הקבועים בתקנות בתי המשפט (פגרות) ובתקנה 529 לתקסד"א הקובעת כי בתקופות אלו מניין הימים מוקפא. תכלית תקנות בתי המשפט (פגרות) היא להסדיר את פעילויות בתי המשפט והמזכירויות, והרציונאל לכך הוא לאפשר פגרה לעובדי בתי המשפט, לציבור עורכי הדין ולמתדיינים. אין שום הגיון להפריד בין ערעורים אזרחיים למיניהם לערעור על החלטת רשם הפטנטים, כאשר כל הערעורים מתנהלים בבית המשפט המחוזי והשירות של פתיחת תיק הערעור ניתן ע"י עובדי מזכירות בית המשפט. 
בנוסף, גם השיקול של הרמוניה חקיקתית ופרשנית מחייב להקיש מהפסיקה בעניין ערעור על החלטת רשם סימני המסחר גם על החלטת רשם הפטנטים, שכן מדובר באותה ערכאה דיונית – "רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר", אשר הערעור עליה מוגש לבית המשפט המחוזי (ראו למשל בש"א 7599/04 שלמה זך נ' תנה תעשיות 1991 בע"מ (פורסם בנבו, 12.9.2004).
 

דרישת החידוש

הפוסקת קבעה משתי סיבות נפרדות, כי האמצאה המבוקשת איננה ממלאת את דרישת החידוש לפי סע' 4 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
סע' 4 לחוק קובע:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל  מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
 
הפוסקת קבעה כי מערכת סופרויז'ן ופטנט קודם של המערערת (פטנט 81450) מהוות פרסום קודם של האמצאה המבוקשת. 
 
בית המשפט דן בנפרד בכל אחד מפרסומים אלו ופסק:
 
לגבי פרסום סופרויז'ן, העד ספיר מטעם המערערת, העיד כי הייחודיות שבאמצאה המבוקשת על פני סופרויז'ן היא באפשרות להבחין בין כיווני התאורה השונים - היכולת להבחין בין מספר כיוונים נותנת להם מידע שמשפר את יכולת הסיווג, אך הדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים לא פורטה בתביעות הבלתי תלויות. 
הפוסקת קבעה כי מאחר שהדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים לא פורטה בתביעות הבלתי תלויות הרי שאין חידוש באמצאה המבוקשת לעומת הסופרויז'ן. 
 
בית המשפט פסק כי אין בעדות ספיר הודאה מפורשת כפי שהסיקה הפוסקת, ביחס לזהות שתי ההמצאות. 
 

דרישת החידוש: בחינת כלל הפטנט לרבות שרטוטים

עוד ציינה הפוסקת בהחלטתה כי ככל שהשיפור ביכולת סיווג הפגמים נובעת מאלגוריתם משופר של המסווג, הרי שגם אלגוריתם זה לא צוין בתביעות הבלתי תלויות. אולם, לפי החוק והפסיקה את הפירוט ניתן לכלול בתיאור שהוא חלק בלתי נפרד מבקשת הפטנט ומהתשריטים. כך קובע סע' 12 לחוק, שכותרתו "הפירוט": " 12. (א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה".
 
כך נקבע בפס"ד ב- ע"א 345/87‏ ‎ Hughes Aircraft Company ‎נ' מדינת ישראל, פד"י מד(4) 45: "משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת -"תחום המונופולין של הפטנט", צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדויק ובזהירות את תחום המונופולין. התיאור כולל לעתים גם שרטוטים".  
 
מאחר שהדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים, שהיא "דרך הביצוע" כלשון החוק, תוארה בתיאור המובא בהמשך להגדרת הפטנט, ותיאור זה אף מפנה לתשריטים שמובאים לאחריו, הרי שדי בכך שבהגדרת הפטנט צויין עצם הרכיב של "התגובה לתאורה מקו התאורה הראשון מובחנת מהתגובה מקו התאורה השני". 
 
הזדמנות נאותה להתגוננות בפני טענה לביטול פטנט
מעיון בהתנגדות שהגישה המשיבה לפוסקת עולה, שאכן המשיבה לא העלתה בהתנגדותה את הטענה כי סופרויז'ן מהווה פרסום קודם השולל את החידוש שבאמצאה המבוקשת. יש איפוא ממש בטענת המערערת כי בשל כך גם לא התייחסה לטיעון זה בתשובתה להתנגדות. 
 
המשיבה בטיעוניה בערעור דנן לא התייחסה לכך שהטענה בדבר סופרויז'ן כפרסום קודם לא הופיעה בהתנגדותה. כאשר כלל לא הובאו ראיות ע"י המשיבה/המתנגדת לזהות של סופרויז'ן עם האמצאה המבוקשת, ניתן להבין מדוע לא התמודדה המערערת עם טענה זאת.
 
מאחר שבנסיבות אלה, ניתן לומר שלא ניתן למערערת מלוא יומה בערכאה קמא, מן הדין להחזיר את הדיון בעניין זה לערכאה קמא, על מנת לאפשר למערערת לנסות להפריך את הטענה ש-"אין כל הבדל" בין האמצאה הנתבעת בתביעה מס' 1 לבין מערכת סופרויז'ן. 
 

דרישת החידוש: רכיבים ברורים מאליהם

לעניין פרסום פטנט 81450, הפוסקת קבעה כי יש בפטנט קודם של המשיבה, פטנט 450, משום פרסום קודם ששולל את החידוש שבאמצאה המבוקשת. הפוסקת קבעה כי אומנם אין בתביעת פטנט 450 את שני הרכיבים שקיימים באמצאה המבוקשת. אולם הפוסקת קבעה, כי למרות שרכיבים אלו לא צוינו בתביעת הפטנט הקודם, "הם בהכרח קיימים בו".
 
לעניין זה פסק בית המשפט כי שלפי סע' 4 לחוק, יש להראות שבעל מקצוע סביר היה מסיק רכיב אינהרנטי זה מפטנט 450 ומסיק את חשיבותו לשיפור זיהוי וסיווג הפגמים, ומייצר את האמצאה כך שתכלול רכיב זה. לא הובהר די מדוע וכיצד בעל מקצוע סביר היה בהכרח מסיק את אפשרות כי הרכיבים "בהכרח קיימים בו". קביעה זו היא עניין שבמומחיות שאיננה בידיעתו השיפוטית של רשם הפטנטים, והיא לא הוכחה מהראיות שהוגשו בתיק. שנית, המשיבה עצמה לא העלתה טענה זאת, וממילא לא הוכיחה אותה, לא באמצעות ניסוי או חוו"ד מומחה ולא בדרך אחרת. 
 
לא ניתן לשלול את ההיגיון שבטענת המערערת כי מאחר שלא מוזכרים בהגדרת פטנט 450 שני הרכיבים הנ"ל שנמצאים בהגדרת הפטנט המבוקש, יש להסיק מכך כי רכיבים אלו אינם רלוונטיים לפטנט 450. ליתר דיוק ניתן לומר כי הם אינם חיוניים לחידוש שבפטנט 450. אכן, רק מקריאת פטנט 450 ספק אם בעל מקצוע סביר היה יודע לייצר את האמצאה המבוקשת, מאחר ששני הרכיבים הנ"ל שחיוניים להגדרת האמצאה המבוקשת אינם נמצאים במסמכי בקשת פטנט 450. לפיכך לא מוכח כי מתקיים בתביעת פטנט 450 פרסום קודם לפי סע' 4(1) לחוק- "על ידי תיאור, בכתב ... באופן שבעל  מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור".
 
אולם לא זו בלבד שלא בהכרח מתקיים בענייננו פרסום קודם במסמכי פטנט 450 (לפי סע' 4(1) לחוק- "תיאור"), אלא גם בהצגת פטנט 450 לא הוכח כי מתקיים פרסום קודם, באופן המוגדר בסע' 4(2) לחוק – "על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו". זאת משום שהפוסקת קבעה קביעה מדעית-טכנולוגית כי שני הרכיבים הנ"ל בהכרח קיימים בפועל במוצר של פטנט 450, כך שבעל מקצוע סביר שיתבונן במוצר של פטנט 450 יראה מאפיינים חשובים אלו ויבצע מתוכם את הפטנט, אולם קביעה זו היא עניין שבמומחיות שלא הוכחה לפני הפוסקת ע"י ניסוי או חוו"ד מומחה. 
 

27 באפריל, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית בבקשת פטנט

התקדמות המצאתית בבקשת פטנט
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת תרכובות ברום בע"מ כנגד COUNCIL OF SCIENTIFIC AND INDUSTRIAL RESEARCH. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 29.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "הכנה של מגיבי ברומינציה לא מסוכנים". לטענת המבקשת, האמצאה המתוארת בבקשה עוסקת בשיטה חדשה להכנת מגיבי ברומינציה שאינם מסוכנים, שניתן להכינם בצורה עמידה ומחומרי גלם שאינם יקרים כתחליף יציב לשימוש בברום נוזלי בריאקציות ברומינציה בתרכובות ארומטיות וכן כתוספת ברום בתרכובות לא רוויות.
 
עיקר טענות ההתנגדות הוא כי האמצאה המתוארת בבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית וכן כי תביעה 1 בבקשה חמדנית, אינה נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט וכי תביעה 7 אינה ברורה ולכן אין הבקשה עומדת בהוראות סעיפים 4, 5 ו-13 לחוק הפטנטים. כן נטען כי תביעה 3 בבקשה פסולה לאור סעיף 9 לחוק בשל רישומו של פטנט ישראל שמספרו 84830.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ובקשת פטנט 163196 נדחית. נפסק כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

15 באפריל, 2015,

0 תגובות

טענות חידוש, התקדמות המצאתית ותביעה חמדנית

טענות חידוש, התקדמות המצאתית ותביעה חמדנית
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 31.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו " מתקן ושיטות עבור בדיקת חפצים", ועניינה בשיטה ומערכת לבדיקת פגמים ממוכנת במעגל חשמלי על פי זיהוי גבולות. 
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה, נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית ולפיכך אינה כשירה לפטנט לפי סעיפים 4 ו – 5 לחוק הפטנטים. 
 
בנוסף, טענה המתנגדת כי תביעות הבקשה לוקות בחמדנות ואינן עולות באופן סביר מהתיאור, בניגוד לסעיף 13(א) לחוק ואף נעדרות בהירות בהיותן מנוסחות באופן ערטילאי ולא ברור בניגוד לתקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי הדין ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"). לשיטתה דברים אלה נכונים אף באשר לתביעה עצמאית 18 אשר תובעת תהליך ידוע וסטנדרטי ליצור מעגלים חשמליים. לגישת המתנגדת התנהלות זו יש בה כדי להעיד על חוסר תום לב המבקשת. 
 
עוד טוענת המתנגדת כי המבקשת העלימה מבוחנת הפטנטים כמו גם מערכאה זו מסמכים רלוונטיים המתייחסים למערכות קודמות אשר פותחו על ידה. לדידה, התנהלות כזו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 18א לחוק המטיל על המבקשת חובת גילוי לגבי מסמכים הרלוונטיים לבחינת הבקשה, ולפיכך יש להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 18ג לחוק ולהורות על אי רישום הפטנט.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה. הפוסקת הורתה על רישומו של פטנט מס' 154720. 
 
בנוסף, נפסק כי המתנגדת תישא בהוצאות המתנגדת ושכר טרחת באי כוחה בגין ניהול הליך זה בסך של 30,000₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

7 באפריל, 2015,

0 תגובות

פרסום קודם והעדר חידוש

פרסום קודם והעדר חידוש
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 22.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "מערכת מרובת ערוצים אופטיים לבדיקות", ועניינה בשיטה ובמערכת לבדיקה אופטית ממוכנת של מעגלים חשמליים. על פי הנתבע בבקשת הפטנט ובקצרה השיטה מתבצעת באמצעות צילום המעגל החשמלי או חלק ממנו, יצירת הצגה משופרת על בסיסם, והשוואת הדמות לייצוג סימוכין (רפרנס) בכדי לאתר פגמים בחלק המעגל הנבדק. 
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עוד טוענת המתנגדת ששילוב רכיבי ידע זה לכדי האמצאה מושא הבקשה אינו בגדר פטנט קומבינציה כפי שהוגדר בפסיקה. בניגוד לנדרש, כך טענה, תביעות הבקשה אינן כוללות התייחסות לתוצאה חדשה אשר נובעת משילובם של הרכיבים הידועים. 
 
בנוסף נטען שתביעות הבקשה הבלתי תלויות, 1 ו-26, מנוסחות באופן חמדני במטרה להסוות את העובדה שאלה אינן שונות מן הידע כפי שפורסם עד המועד הקובע, ובמיוחד אינן שונות ממערכת הקודמת של המבקשת, Inspire. לטענתה, מסקנה זו עולה בבירור מפרשנות תביעות הבקשה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית ללא צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באפריל, 2015,

0 תגובות

פסילת בקשת פטנט בשל העדר יעילות האמצאה ודיות האמצאה

פסילת בקשת פטנט בשל העדר יעילות האמצאה ודיות האמצאה
התנגדות לבקשת פטנט שהגישה טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ כנגד PHARMACIA AB. ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים, אסא קלינג. ביום 26.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדותה של טבע לבקשת פטנט אותה הגישה Pharmacia AB. שם האמצאה בבקשת הפטנט דנן הנו "חרוז חדש בעל שחרור מבוקר, שיטה לייצורו ופורמולציה רבת יחידות המכילה אותו". בתמצית, תובעת בקשה זו חרוז פרמצבטי בשחרור מבוקר, הכולל מספר שכבות ובהן גרעין מסיס עם ציפוי בלתי מסיס, אשר מביא לשחרור מבוקר משופר של החומר הפעיל.
 
התנגדות זו מבוססת על העילות הבאות: (1) בקשת הפטנט נעדרת התקדמות אמצאתית ולכן אינה עומדת בדרישת סעיף 5 לחוק הפטנטים; (2) חלק מתביעות הפטנט אינן מועילות או יעילות ולכן אין הבקשה עומדת בדרישות סעיף 3 לחוק; (3) חלק מתביעות הפטנט אינן נובעות באופן סביר מהמתואר בפירוט ולכן אינן עומדות בדרישות סעיף 13 לחוק; (4) פירוט בקשת הפטנט לקוי ואינו מספק ולכן אין הבקשה עומדת בדרישות סעיף 12(א) לחוק. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ובקשת פטנט 142809 נדחית.
 
נפסק כי למרות היתכנותה של התקדמות המצאתית מסוימת, אין האמצאה המתוארת בבקשה עומדת בהבטחת היעילות כנדרש בסעיף 3 לחוק; אין הבקשה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק לעניין דיות האמצאה; והיקף התביעות אינו נובע באופן סביר מהמתואר בבקשה ובכך אין הן עומדות בדרישות סעיף 13(א) לחוק והוראות תקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

9 בפברואר, 2015,

0 תגובות

האם התביעות נובעות באופן סביר מפירוט הפטנט

האם התביעות נובעות באופן סביר מפירוט הפטנט
בקשה לביטול פטנט רשום שהוגשה על ידי חברת מיאמבי בע"מ וד"ר אפרים כפיר כנגד ד"ר בן ציון כרמון. הבקשה נדונה ברשות הפטנטים בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 21.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לביטול פטנט רשום מס' 199377 בהתאם להוראת סעיף 73ב לחוק הפטנטים. לטענת מבקשי הביטול, בקשת הפטנט הוגשה ותוקנה על ידי המשיב שלא כדין, שכן האמצאה הנתבעת בה לא הייתה בידי המשיב במועד הגשת הבקשה לפטנט, והיא אינה נתמכת בפטנט ההורה ואף לא בבקשת הבכורה. בנוסף, נטען כי האמצאה הנתבעת בפטנט החלוקה נעדרת חידוש.
 
הפטנט נשוא הבקשה: כותרת פטנט מס' 199377 הינה "מתקנים מתנפחים להזזת ממברנת שניידר". התביעות הבלתי תלויות בפטנט זה מגדירות התקן (Device) להרמת ממברנת שניידר באמצעות מיכל מתרחב ומתנפח. עסקינן אם כן בתחום הכירורגיה הדנטלית, וביחוד בתחום הקרוי "הרמת סינוס" שהינו הליך כירורגי להשתלת עצם קודם להתקנת שתלים דנטליים.
 
הפטנט הרשום כולל שתי תביעות בלתי תלויות מס' 1 ו- 67. בתביעה הראשונה נתבע התקן להזזת ממברנת שניידר מרצפת הסינוס הכולל: (א) מיכל מתרחב ומתנפח; (ב) צינורית קשיחה המיועדת להחדרה אל תוך העצם המקסיליארית לכיוון ממברנת שניידר; (ג) מחבר; (ד) צינור מילוי; (ה) מאגר; ממנו יוזרם (ו) חומר המילוי  - הרכיבים הנ"ל מחוברים זה לזה, כך שהחלק הדיסטאלי של המחבר מחובר לצינורית הקשיחה, והחלק הפרוקסימאלי של המחבר מחובר לצינורית המילוי וצינורית המילוי מחוברת למאגר - וכן (ז) מנגנון הזרקה המיועד להחדרת חומר המילוי מהמאגר דרך צינורית המילוי אל המיכל, כך שלפחות חלק מן המיכל הנ"ל מתרחב ובולט דיסטאלית לכיוון הקצה הדיסטאלי של הצינורית הקשיחה אשר בסינוס המקסיליארי, לצורך הזזת ממברנת שניידר. 
לשון תביעה מס' 67 הינה דומה לזו הקיימת בתביעה מס' 1, ההבדל העיקרי הוא שנעדרת ממנה הצינורית הקשיחה, וכן קיים בה אפיון מסוים הנוגע למחבר כך שהקוטר החיצוני של החלק הדיסטאלי שבו קטן ביחס לקוטר החיצוני הרחב ביותר שבו. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה באופן חלקי, נפסק כי אין בתביעות מס' 1 ו – 67 את  החידוש הנדרש כהוראת סעיף 4 לחוק הפטנטים. בנוסף נפסק כי תביעות תלויות שמספריהן 27, 53, ו - 88 נותרות על כנן. עם זאת, הפוסקת הורתה למשיב להגיש תיקון ליתר תביעות הפטנט על מנת לצמצמן כך שהחומר ממנו עשוי המיכל בחלקו לפחות הינו חומר נספג וכן שחומר המילוי המוחדר אליו יהא חומר עצם. במידה שהמשיב יבחר שלא לפעול כאמור לעיל, תחשבנה תביעות אלה כבטלות.  
 
בנוסף נפסק כי מבקשי הביטול יהיו רשאים להגיש בקשה לפסיקת הוצאותיהם.   
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

30 ביולי, 2014,

0 תגובות

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט
אלביט מערכות בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 30.6.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: האמצאה נושא בקשת הפטנט שכותרתה "מערכת מידע מופעלת על-ידי מבט" מתייחסת למערכת ושיטה למעקב אחר מבט הטייס, המספקת אינפורמציה לטייס באמצעות התרעה קולית לגבי מידע על כיוון מבט הטייס ביחס לאזור שדה ראיה מוגדר מראש (כגון מטרת ירי) ללא צורך בתצוגה חזותית של אמצעי המעקב. 
 
אלביט שהתנגדה לבקשת הפטנט טענה להעדר חידוש על פי סעיף 4 לחוק הפטנטים ולהעדר התקדמות אמצאתית על פי סעיף 5 לחוק. המתנגדת סומכת טענותיה אלה על 23 פרסומים קודמים.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה באופן חלקי. הרשם הורה על מתן פטנט בכפוף למחיקת תביעה 14, 15, 16, 17 ו-18, ובכפוף לתיקון טעות סופר בתביעה 6. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

11 במרץ, 2014,

0 תגובות

פטנט על שיטה בתחום התוכנה והחומרה

פטנט על שיטה בתחום התוכנה והחומרה
בקשה לפטנט מספר 190125 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת DIGITAL LAYERS. ההשגה נדונה בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 17.2.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "שיטה, מערכת, ומכשיר להעברת שכבות מדיה". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. במכתב הסירוב ציינה הבוחנת כי: האמצאה  "מתמצה כל-כולה בתחום התוכן ... כך שהיא אינה אלא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור ו/או שיטה עסקית..." ועל כן לא ניתן לקבל פטנט בגינה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט מתקבלת. נפסק כי אין המדובר באמצאה שהיא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור או שיטה עסקית כפי שסברה הבוחנת. האמצאה כוללת קשרי גומלין בין רכיבים טכנולוגיים וחלוקת פעולות המגדירה את פעולותיו של כל רכיב. יש בבקשה גם חריגה מעבר לאוטומציה גרידא והיא ממוענת לבעל מקצוע טכנולוגי. בהצטבר כלל הדברים הללו עולה שהאמצאה שבבקשה דנן בעלת אופי טכנולוגי מוחשי ולכן באה בגדר תחום טכנולוגי.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

7 ביולי, 2013,

0 תגובות

פטנט ביחס למערכת דואר אלקטרוני - פרסום קודם והתקדמות המצאתית

בקשת פטנט שהוגשה על ידי יגאל עטייה ונדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 25.6.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה להשיג על החלטת בוחן לסרב לבקשה לפטנט אשר הוגשה לגבי אמצאה שכותרתה "מערכת דואר אלקטרוני".
 
הבוחן החליט על סירוב הבקשה במסגרת הוראות תקנה 45 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968. עיקר הליקויים עליהם עמדו הבוחנים הם העדר חידוש והתקדמות אמצאתית לאור הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), כמו גם אי עמידה בהוראות סעיף 13(א) לחוק הפטנטים ובהוראות תקנה 20 לתקנות הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

23 ביוני, 2013,

0 תגובות

רק שיטה עסקית המצויה בתחום טכנולוגי כשירה כפטנט

בקשה לפטנט מספר 179203 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת RAYTHEON COMPANY. ההשגה נדונה בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 21.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "זיהוי נהג מורשה עבור זכאות למסלול אגרה עמוס". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. בנוסף, ציטט הבוחן פרסומים השוללים מן האמצאה את כשירותה לפטנט לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק.  
 
בוחן הפטנטים מצא כי השיטה המוגדרת בתביעה אינה מתארת פתרון טכנולוגי המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לגביית אגרות נסיעה בכביש. הבוחן קבע כי המדובר בשיטה עסקית ממוחשבת, שאינה כשירת פטנט מאחר שאינה מצויה בתחום טכנולוגי. הבוחן ציין כי האמצאה המבוקשת היא למעשה שיטה עסקית שכן רכיבי המחשוב המתוארים באמצאה הינם סטנדרטיים ושגרתיים, כמו גם השילוב ביניהם, מה גם שהם מתוארים בבקשה באופן כללי ללא טענה לחידוש כלשהו. 
 
ביום 20.04.2011 הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם.
 
המבקשת ביקשה בקשת זירוז לקיבול הבקשה לפטנט בישראל וזאת לאור רישום הפטנט בארה"ב ומכוח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט נדחית. נפסק כי אין באמצאה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

 

1 בינואר, 2013,

0 תגובות

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

השגה על החלטת בוחן שהגישו אנה וראובן ברמן, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 11.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: המבקשים הגישו בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "שיטה ומערכת לחיוב רכב בגין חניה". לאחר מתן פטנט בארה"ב על בקשה מקבילה, הגישו המבקשים בקשה לתיקון התביעות בבקשת הפטנט בישראל על מנת שיהיו זהות לתביעות הפטנט שניתן בארה"ב על בקשה מקבילה. לאור התאמת תביעות הבקשה בישראל לתביעות הבקשה המקבילה, וכן לאור היות הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל בהתאם להוראות סעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטים, הגישו המבקשים גם בקשה למתן פטנט על פי הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

לאחר בחינה של הבקשה נמצא כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק ולכן, לשיטת הבוחן, לא ניתן לקבל את הבקשה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

הבוחן מצא כי השיטה המוגדרת בפטנט אינה מתארת פתרון טכני המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לחיוב רכב בגין חניה. שלבי השיטה, לטעמו של הבוחן, בעלי אופי ניהולי, ארגוני ופיננסי ואינם יכולים להיחשב טכנולוגיים.

תוצאות ההליך: בקשת הפטנט נדחתה, נפסק כי האמצאה המתוארת בתביעות הבקשה היא אינה אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו ואין בה התקדמות אמצאתית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

פטנטים בתחום התוכנה

פטנטים בתחום התוכנה
השגה על החלטת בוחן שהגיש מרדכי טייכר, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 10.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה". לאחר בחינה ראשונה של הבקשה מצאה כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק. הבוחנת מצאה שעניינה של האמצאה תהליכים מחשבתיים ועיבוד על ידי מחשב אשר לכשעצמם אינם טכנולוגיים. כמו כן, מצאה הבוחנת שכל המרכיבים לדרכי ביצוע האמצאה המתוארים והנתבעים כ- "a database, a processor, an input port" אינם חדשים אלא כלליים וידועים. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית, הבקשה מבוקשת היא בגין תהליך מחשבתי אבסטרקטי (שאינו יכול להיות מוגן בפטנט) ואין המדובר בביטוי תכונות פיזיות (כנדרש בפטנט).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום

 התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום

חברת קמטק הגישה התנגדות לבקשת פטנט של חברת אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 9.12.2012 ניתנה ההחלטה בהתנגדות.

העובדות: קמטק הגישה הודעת התנגדות ובה נטען כי הבקשה אינה כשירת פטנט בהתבסס על סעיפים 4,5,12,13 לחוק הפטנטים. המתנגדת טענה כי האמצאה נשוא בקשת הפטנט מבטאת טכנולוגיה המיושמת שנים רבות במגוון תחומים לרבות במצלמות דיגיטליות, פקסימיליות, מדפסות וכד'.
אורבוטק טענה כי בקשת הפטנט מתארת אמצאת קומבינציה אשר המאפיין אותה הינו השילוב הייחודי של המרכיבים השנים המפורטים בכל אחת מתביעות בקשת הפטנט לפי העניין.

תוצאות ההליךההתנגדות התקבלה, אין בבקשת הפטנט התקדמות המצאתית והבקשה מנוסחת באופן עמום.  

המבקשת תשא בהוצאות המתנגדת ושכ"ט עורכי דינה בסך 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

20 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

תיקון פטנט והוספת תביעות לפטנט

הליך שבין חברת Celltrion, Inc וחברת פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ כנגד בעלת הפטנט חברת Genentech, Inc וזאת במסגרת בקשה לביטול פטנט מס' 122910. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני-כספי, פוסקת בקניין רוחני.

העובדות: התנגדות לבקשה לתיקון פירוט פטנט רשום. הבקשה לתיקון כללה תיקון תביעות מס' 25,26,45,46, מחיקת תביעה מס' 44 וכן הוספת תביעות חדשות מס' 47-51. מבקשות הביטול, התנגדו חלקית לתיקון המבוקש בכל הנוגע להוספת התביעות החדשות.

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה לעניין הוספת תביעות חדשות מס' 47-51.  בעלת הפטנט תשלם למתנגדת הוצאות בסך 10,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

16 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי ענת ומשה גבאי. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: התנגדות לבקשת פטנט 179840 ("התקן למיטת תינוק למניעת תסמונת מוות בעריסה") אשר הוגשה על ידי ענת ומשה גבאי (להלן: "המבקשים") ביום 5.12.2006. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה ביומן הפטנטים להתנגדויות הציבור ביום 30.12.2010. הודעת ההתנגדות הוגשה ביום 29.3.2011 על ידי עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ (להלן: "המתנגדת").

המתנגדת טוענת כי יש לשנות את תאריך הבקשה לתאריך מאוחר.  המתנגדת טוענת, כי המבקשים לא עדכנו את הרשות ברשימת הפרסומים והאסמכתאות שצוטטו כנגד בקשות מקבילות בחו"ל. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן היא נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לבסוף, טוענת המתנגדת כי האמצאה אינה יעילה, שכן אין בבקשת הפטנט דבר המעיד כי האמצאה אכן מסייעת במניעת תסמונת מוות בעריסה.

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה. נפסק כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן המבקשים לא הוכיחו את יעילותה (יתר העילות נדחו). המבקשים ישלמו למתנגדת ההוצאות בסך של 5,597 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ₪.

הערת DWO: יש להניח כי סיבת הדחיה העיקרית נעוצה בעובדה כי המבקשים לא היו מיוצגים ועל כן, לא הביאו מומחה מטעמם אשר יסביר את יעילות ההמצאה. יובהר כי דחיית בקשה לפטנט בטענת "היעדר יעילות" הינה חריגה ביותר וכמעט ואין החלטות בנמצא, לפיהן נדחתה בקשה לפטנט בעילה זו. הסיבה שעילה זו כל כך נדירה, היא שקל מאוד להדוף אותה באמצעות עדות של מומחה בתחום.

תוצאות ההליך בבית המשפט העליון: על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר התקבלה וראו החלטה בעליון בית המשפט החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.

תוצאות ההליך השני בבית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ואישר הוספת ראיות והחזיר את הדיון לרשם הפטנטים וראו החלטה שניה של בית המשפט המחוזי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

שלוש בקשות לרישום סימני מסחר, אשר הוגשו על ידי חברת The Procter & Gamble Company ונדחו על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 16.7.2012.

עובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הסימנים מהווים, כאמור, חזיתן של בקבוקים א-סימטריים. הסימנים סורבו הסימנים לרישום מהסיבה כי החזית הדו-מימדית של הבקבוק שהמבקש לרשום חסר אופי מבחין.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן נעדר אופי מבחין אינהרנטי.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

 

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לרישום סימן מסחר "Heat Defence" שהוגשה על ידי Unilever PLC וסורבה לרישום. ההליך נוהל ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני. ביום 29.7.2012 ניתנה ההחלטה בהליך.

עובדות: מחלקת סימני מסחר סירבה לקבל לרישום סימן המסחר HEAT DEFENCE בסוג 3 לסבונים, תכשירי ניקוי, בשמים ועוד. נטען כי הסימן חסר אופי מבחין לגבי הסחורות המבוקשות ונוגע במישרין למהות הסחורות שלסימונן הוא נועד. המדובר בתכשיר שנועד להגן מפני נזקים צפויים ממכשירים אשר בהפעלתם על השיער נעשה שימוש בחום.

בנוסף, המבקשת ביקשה את רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה על בסיס רישום סימן המסחר ברוסיה. בקשה זו סורבה אף היא בהתאם לסעיפים 16(א)(2) ו-16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל כך שהוא מורכב ממלים שעשויות לשמש במסחר לציון ייעוד הסחורה וכי לא נרכש אופי מבחין בסימן.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

ביטול ומחיקת סימן מסחר רשום למול הליך של התנגדות לבקשה לסימן

ביטול ומחיקת סימן מסחר רשום למול הליך של התנגדות לבקשה לסימן

בקשה למחיקה וביטול סימן מסחר רשום שהוגשה על ידי חברת המלח לישראל (אילת) 1976 בע"מ כנגד בעלת הסימן – חברת סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ. הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום  26.7.2012 ניתנה החלטת יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני בתיק.

עובדות: בעלת הסימן הגישה את הסימן לרשום, מבקשת הביטול לא הגישה התנגדות לרישום הסימן אף שידעה על הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר. לאחר שהסימן אושר לרישום הגישה מבקשת הביטול בקשה לביטול הסימן בטענה כי: אחד ממרכיבי הסימן הרשום הביטוי - "מלח הארץ" מטעה ביחס לסימן מבקשת הביטול ואי לכך הותרת הסימן בפנקס סימני המסחר עומדת בניגוד להוראת סעיפים 8(א), 11(6), 11(6), ו- 11(14) לפקודה. זאת משום שהסימן הרשום אינו בעל אופי מבחין, ויש בו כדי להטעות עם סימנה הרשום והמוכר כמו גם עם שלל מוצריה נושאי הסימן וליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר.

בנוסף נטען כי לבעלת הסימן לא הייתה כוונה לעשות שימוש בסימן בתום לב ושלמעשה לא עשתה שימוש בו בתום לב כהוראת סעיף 41 לפקודה.

תוצאות ההליך: הבקשה לביטול סימן מסחר נדחית. הרשם הורה למבקשת לשאת בהוצאות בעלת הסימן בסך 5,000 ₪. נפסק כי סימן מסחר רשום הינו נכס סחיר ועביר ככל קניין אחר והפגיעה בו תעשה במשורה ורק בנסיבות המצדיקות זאת. נוכח העדר תשתית ראייתית מוצקה לטענות המבקשת, לא קיימת בשלב זה הצדקה למחיקת הסימן מפנקס סימני המסחר או לביטולו. 

 

הערת DWO: סיכויי ההצלחה של הליך התנגדות לבקשה לסימן מסחר טובים בהרבה מסיכויי ההצלחה של הליך לביטול סימן מסחר רשום. יתכן ואילו היתה המבקשת מגישה בזמן ובמועד התנגדות לבקשה לסימן מסחר, תוצאת ההליך היתה שונה והרשם לא היה מתיר את השימוש במילים "מלח הארץ" במסגרת הסימן.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור