משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: רישום פטנטים

5 בדצמבר, 2013,

2 תגובות

מי ראשון בתור?

מי ראשון בתור?

בצל הסערה הגדולה אשר חולל התיק של אפל כנגד סמסונג באחרונה, סערה נוספת מתקרבת לאיטה אל עבר בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. מחולל הסערה, ממציא בשם מארק סטאדניק עותר כנגד ממשלת ארה"ב בעניין תיקון לחוק הפטנטים האמריקאי הנודע בכינויו "America Invents Act", אשר עליו חתם הנשיא אובמה בחודשים האחרונים.

בעולם הפטנטים קיימות שתי דוקטרינות השולטות כיום, בעלות תפיסות שונות מן היסוד בכל הקשור למועד לפיו ייקבע כי המצאה מסוימת תתקבל לרישום כפטנט: "הממציא הראשון" או "First to Invent"  לעומת "המגיש הראשון" או "First to File".

כאשר משרד פטנטים מדינתי נדרש לשאלה למי יש להעניק פטנט במקרה שבו שני ממצאים מתדפקים על דלתותיו במקביל בבקשה לרשום את אותה המצאה, השאלה הנשאלת ברוב העולם היא: "מי הגיש קודם?" את הבקשה.

עד לתחילת שנות ה-90, נותנו רק שלוש מדינות שבהן היה נהוג הכלל של "הממציא הראשון", לפיו השאלה שנשאלת היא דווקא "מי המציא את ההמצאה ראשון?" והן הפיליפינים, קנדה וארה"ב. עד לאחרונה, האחרונה נותרה בודדה שפעלה לפי דוקטרינה זו, עד לתיקון חוק הפטנטים האמריקאי.

על פניו נראה כי דוקטרינת "הראשון להמציא" היא הדוקטרינה ההגיונית יותר. אם אנו רוצים להגן על מי שהגה את הרעיון, מדוע יש משמעות או רלוונציה לשאלה מי הגיש ראשון את בקשת הפטנט לרשות הפטנטים?

ובכן, ישנן מספר סיבות לכך. המרכזית שבהן היא, כי בדרך כלל כמעט בלתי אפשרי להוכיח את המועד בו צץ הרעיון על ידי מי מהממציאים בהעדר ראיות חותכות וברורות. אם פלוני שלח לחברו דואר אלקטרוני לפני שנתיים בקשר לרעיון שהיה לפלוני, אך לקח לפלוני שנתיים להגיש בקשה לפטנט בנוגע לרעיון ובמהלך תקופה זו אלמוני חשב על אותו רעיון, עמל על עריכת פטנט והגיש את בקשה לפטנט, האם באמת מגיע לפלוני המונופול בשימוש בהמצאה?

בעיה אחרת היא שקיים רצון ליצור הרמוניזציה בהגנה על רעיונות. השיטה של רישום פטנטים בכללותה מבקשת ליצור אחידות וידיעה חותכת של הפעולות הנצרכות על מנת לרשום פטנט ולא ליצור מציאות עמומה של חוסר וודאות לגבי מועד ההמצאה. אי הידיעה בעת רישום הפטנט האם נרשם או לא בגלל היכולת של כל אדם אחר לטעון להמצאה קודמת יוצרת אי וודאות משפטית בעייתית מאוד. לבסוף, מכלול הסיבות גם יחד יוצרות עלויות רבות לכל הנוגעים בדבר כמו גם סירבול למערכת המשפטית.

מסיבות אלה ומסיבות רבות נוספות רוב מדינות העולם, והחל ממרץ 2013 גם ארה"ב, עברו לשיטת "הראשון להגיש". שינוי זה עבר בצורה יחסית שלווה דרך הנשיא לאישור בית הנבחרים והסנאט האמריקאי.

אולם ישנם גם מתנגדים לשינוי זה. לטענתם המקטרגים, יישום השיטה החדשה עלולה להוביל לקריסת הממציאים ה"קטנים" אל מול חברות הענק אשר מסוגלות להשקיע כמויות אדירות של משאבים על מנת לנסח בקשות פטנט בין לילה. הממציא "הקטן", לטענתם, נעדר משאבים אשר יאפשרו לו רישום מזורז של הפטנט. לכן, טוענים המתנגדים, בשיטה זו ישנה עדיפות לחברות הגדולות.

יש לציין עם זאת, כי טענה זו הוכחה ברובה כלא נכונה. המצאות חדשות נשמרות לרוב בסודיות עד לרגע הגשת הפטנט ולכן הממציא "הקטן" עדיין יוכל להגות רעיונות ולהגישם למשרד הרשם, אף אם יקח לו חודשיים לכתוב את בקשת הפטנט, לפני שחברה גדולה תהגה את אותו רעיון. לראיה, כל המדינות האחרות בעולם המשתמשים בשיטה זו ו"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" (חיים חפר, ז"ל).

עם זאת, השאלה המשפטית המעניינת יותר היא האם חוק זה יוצר בעיה חוקתית. החוקה האמריקאית מגנה על ממציאים והיא משתמשת במפורש במילה "inventor". הדילמה אשר מונחת בפתחיהם של מומחי חוקה אמריקאיים, ויתכן אף בפני ביהמ"ש העליון, היא האם ניתן לפרש את החוקה בצורה כזו שתאפשר את שיטת "הראשון להגיש" (פרשנות המרחיבה את המונח inventor למשמעות של האדם שהגיש ראשון את בקשת הפטנט) או שמא החוקה מגבילה את ארה"ב להבנה ליטראלית של שורותיה בקביעה כי האדם שהגה לראשונה את הרעיון הוא שיזכה בפטנט (פרשנות המצמצמת את המונח inventor למשמעות של זה שהגה ראשון את הרעיון).

אין אחידות דעות בקרב מומחי החוקה האמריקאית באשר לשאלה זו ואם אכן ביהמ"ש העליון יידרש לשאלה זו יתכן שתיק זה יהווה אבן דרך חשובה לא רק בדיני הפטנטים במשפט האמריקאי אלא אף בפרשנות החוקתית והפדראלית של החוקים הללו.

3 בדצמבר, 2013,

0 תגובות

איך כותבים פטנט

איך כותבים פטנט
בקשת פטנט מחולקת בדרך כלל לסעיפים הבאים: הכותרת (Title), תביעות קדימה (Priority Claims), תחום ההמצאה (Field Of The Invention); הרקע (Background); תקציר ההמצאה (Summary Of The Invention), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing); שרטוטים (Drawing); תיאור מפורט (Detailed Description); ותקציר (Abstract). 
 
למרות שנושאים אלה מוצגים כאן בסדר בו הם אמורים להופיע בסופו של יום בבקשת הפטנט, אין זה הסדר שבו הם צריכים להיות מנוסחים. בניסוח בקשת פטנט אנו ממליצים להתחיל בתביעות (Claims) ולאחר בתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ואחריו התקציר (Abstract), כותרת (Title), הרקע (Background), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) ולבסוף תיאור מפורט (Detailed Description).
 
ההגיון בסדר זה הוא יחסי האבהות בין החלקים השונים. תקציר ההמצאה (Summary of The Invention) מבוסס על התביעות (Claims) (הוא בעיקרו ניסוח של התביעות בשפה פשוטה). התקציר (Abstract) הוא תמצות של תקציר ההמצאה (Summary of The Invention). הכותרת (Title) מתבססת על האמור בתקציר (Abstract).
 
רק לאחר ניסוח החלקים שלעיל ניתן לעבור לניסוח הרקע (Background). הסיבה לכך היא כדי ליצור תודעה פסיכולוגית אצל עורך הפטנט לכתוב את הרקע בהתאם ליעד אליו מכוונים שהוא ההמצאה. בצורה זו עורך הפטנטים יכתוב את הרקע מתוך מודעות בסיסית והדגשה של המסקנה כי בתחום יש בעיות שאין להן פתרונות טובים וכי כל פתרון שניתן לבעיות אלו אינו מובן מאליו. כדי לכתוב רקע טוב על עורך הפטנטים לדעת "מה הסוף של הסיפור", קרי לדעת מה המהות של ההמצאה – דבר שהובהר כמובן בחלקים הקודמים שנכתבו. על כן הרקע צריך רק לדון בנושאים שיוצרים את הבעיה אותה ההמצאה נועדה לפתור. 
 
תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) והתיאור המפורט (Detailed Description) נכתבים בסוף מאחר והם מתמקדים ביישום ספציפי של ההמצאה. סדר זה לניסוח מונע מעורך הפטנטים להתמקד ביישום ספציפי ומאלץ אותו להתמקד בהמצאה המופשטת (לביקורת בעניין זה ראו מאמר מה הופך פטנט לפטנט טוב?).
 
מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה" ללא היצמדות לתצורה ספציפית. 
 

כותרת הפטנט

הכותרת של בקשה לפטנט צריכה להיות רחבה יותר מהתקציר (Abstract). התקציר (Abstract) צריך להיות רחב יותר מתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention) צריך להיות רחב יותר מהתביעות (Claims). 
 
על כן, בניסוח הכותרת עורך פטנטים חייב לבחור כותרת מספיק רחבה אשר יהיה בה כדי להקיף את הן את הרעיון הכללי והן את היישום שלו. עם זאת, הכותרת צריכה להיות קצרה. כותרות בדרך כלל צריכה להכיל לא יותר מחמש עד עשר מילים.
 
הכותרת אמורה לרמז על ההמצאה ולא לצטט את ההמצאה וזאת כדי לא להגביל את ההמצאה ואת מונופול ההמצאה.
 

תביעות (Claims)

התביעה היא הגדרה של האמצאה וניסוחה קובע את היקף ההגנה של הפטנט המבוקש.  על התביעה להיות ממוקדת תמציתית וברורה. יש להימנע מהגדרה רחבה מדי של התביעה אשר עשויה להיפסל על ידי בוחן הפטנטים בשלב רישום הפטנט או להיפסל במסגרת הליך משפטי לאחר קבלת הפטנט וזאת על ידי הוכחה כי התביעה חסרת חידוש וחסרת התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם למועד הגשת הבקשה. מאידך, הגדרה צרה מדי של התביעה עשויה לא לכסות את כל אפשרויות לביצוע של האמצאה ולאפשר מונופול צר מידי.   
 

תביעות קדימה (Priority Claims)

כאשר בקשה לפטנט תובעת קדימות לפטנט אחר, יש למקם תיאור תביעת הקדימה בין הכותרת ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention). 
 
יש לעשות שימוש בתביעות קדימה רק כאשר: 
(א) יש לפחות ממציא אחד משותף בין בקשת הפטנט לבין "הפטנט ההורה" אליו מתייחסת תביעת הקדימה. 
(ב) "הפטנט ההורה" היה בסטטוס של בקשה בשלב בו הוגשה בקשת הפטנט הנוכחית.
(ג) הבקשה השניה מתייחסת לנושאים ולתביעות (CLAIMS) המפורטים בבקשה הראשונה. הנושא הנתבע בדין קדימה מפורט ב"פטנט ההורה" באופן המאפשר לבעל מקצוע סביר לעשות שימוש וליצר את ההמצאה שנתבעה  ב"פטנט ההורה".
 
היתרון העיקרי של תביעות קדימה הוא בכך שבקשת הפטנט בה יש תביעות קדימה נבחנת בהתאם למועד בו הוגש "הפטנט ההורה". יתרון זה בא לידי ביטוי במועדי התנגשות בפרסומים קודמים.
 

תחום ההמצאה

תחום ההמצאה מסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בתחום המקצועי שבו נעשתה האמצאה
 
את תחום ההמצאה יש לנסח תוך מתן תשומת לב לשיקולים מתחרים. 
 
מצד אחד, תחום ההמצאה צריך להיות מנוסח רחב מספיק כדי להקיף את כל היישומים המגשימים את ההמצאה ולאפשר מונופול רחב ככל האפשר. מאידך, כדי להתמודד עם טענות של פרסום קודם והתקדמות המצאתית יש לנסח את תחום ההמצאה בצורה צרה ככל האפשר. 
 
חשוב בניסוח תחום ההמצאה להתמקד במונחים פשוטים ובניסוח ברור וזאת כדי למנוע פרשנות דו משמעיות ביחס לפטנט. 
 

רקע

באופן היסטורי שימש פרק זה כדי לתאר את הידע הקיים בתחום ההמצאה במועד הגשת הבקשה (state of the art). 
 
לפרק זה יש משמעות חשובה בהדגשה של ההתקדמות ההמצאתית שיש בהמצאה ביחס לבעיה הקיימת בתחום. פרק זה מסייע לנו להמחיש בפני בוחן הפטנטים את האבולוציה שההמצאה יוצרת מבחינה טכנולוגית ביחס למצב הקיים, תוך הדגשה במה ההמצאה מהווה קידום משמעותי ביחס למצב הקיים. 
 
בניסוח פרק זה עלינו לזהות את הבעיה שיש לפתור, עלינו להראות כמה קשה לפתור את הבעיה וזאת כדי שבהמשך בוחן הפטנטים יחשוב כי אכן היתה דרושה גאונות בפתרון הבעיה. 
 
ניסוח פרק הרקע יהיה כרוך כמעט תמיד בהתייחסות לפטנטים אחרים ובקשות אחרות. 
 
בניסוח פרק זה עלינו להבהיר: מה היתה הבעיה > מה היו הפתרונות לבעיה > ולמה פתרונות אלו לא היו יעילים ומספקים. 
 
הרקע מסתיים בסיכום הצורך הקיים בתחום ההמצאה.
 
הטעות הנפוצה ביותר בניסוח חלק זה היא לדון בהמצאה שנתבעה במסגרת הבקשה. אין לעשות זאת. הרקע נועד אך ורק לתאר את הבעיה הקיימת כיום והמצב בטרם ההמצאה. 
 
טעות נוספת היא להודות ששימושים קודמים, פטנטים, וגילויים אחרים מהווים ידע קודם (prior art). אין צורך להודות כי הפניות לפטנטים אחרים רלוונטיים לפטנט המבוקש ומהווים ידע קודם. 
 

סיכום ההמצאה

סיכום ההמצאה (Summary Of The Invention) מנוסח בהתבסס באופן ישיר על פרק התביעות. 
 
המשפט או פסקה הראשונה של סיכום ההמצאה  צריך להיות סיכום קצר של התביעה העצמאית (או מספר תביעות עצמאיות). יש לנסח סעיף זה על ידי שכתוב בפשטות רבה של התביעות העצמאיות מפרספקטיבה מעט רחבה יותר. אם יש טענות עצמאיות מרובות, עורך הפטנטים צריך לנסות לשלב אותן. 
 
הפסקאות הבאות של סיכום ההמצאה  צריכות להיות מוקדשות לפירוט המרכיבים השונים הקיימים בתביעות התלויות. 
 
הפסקה האחרונה של סיכום ההמצאה באופן מסורתי היא מעבר לתיאור קצר של השרטוטים. 
 

תיאור קצר של השרטוטים

תיאור קצר של השרטוטים מספק סקירה של השרטוטים המצורפים במסגרת בקשת הפטנט. במובן זה שהוא יכולה להחליף או להשלים את הכותרות או כיתובים של הדמויות המופיעות בשרטוטים. 
 
חשיבות חלק זה הוא בהכוונה של הקורא לאלמנטים מסויימים בשרטוט. 
 

השרטוטים

שרטוטי הפטנט משמשים לצורך פרשנות התביעות.  כל טענה בפטנט שניתנת לשרטוט אמורה מגובה בשרטוט.
 
שרטוטי פטנטים בדרך כלל מתארים היבטים של התגלמות המועדפת של ההמצאה. לשם כך, השרטוטים צריכים להיות מאוד פשטניים, וצריכים לכלול רק את אותם אלמנטים שמראים הבדלים ביחס לידע הקודם.
 
מומלץ להשתמש בשרטוטי פרספקטיבה כדי להמחיש באופן המיטבי את ההמצאה הבאה לידי ביטוי בשרטוט.
 

תיאור מפורט

 מטרות התיאור הן שתיים:

 א.    לתאר הרקע שעל פיו תביעות הפטנט יפורשו.

 ב.    לאפשר לבעל מקצוע להבין את האמצאה ולבצעה.

 
סעיף תיאור המפורט הוא לא תיאור מפורט של ההמצאה. המדובר בתיאור מפורט של השרטוטים או של התצורה המועדפת. ואכן חלק מעורכי הדין מכנים חלק זה בשם "תיאור המפורט של הישום המועדף" (DETAILED DESCRIPTION OF THE PREFERRED EMBODIMENT).
 
עורך הפטנטים צריך להשתמש בחלק זה כדי להדגים את נושא ההמצאה, ולא לתאר את ההמצאה, שכן תיאור ההמצאה מתואר בפרק התביעות או בסיכום ההמצאה.
 
סעיף תיאור המפורט בדרך כלל מתרכז ברובו ביישום של ההמצאה. אורכו של חלק זה הוא פונקציה של מספר היישומים הקיימים בבסיסי ההמצאה. 
 
ניסוח חלק זה מתחיל בתיאור מפורט בדרך כלל של השרטוטים ולאחר מכן עובר למתן דוגמאות ונתונים. בפרק זה יש להסביר את התצורה וזאת בתחילה בסקירה רחבה של ארבעה או חמישה מרכיבים עיקריים בתצורה, ולאחר מכן המקדות ביתר המאפיינים של כל אחד מהמרכיבים בתצורה.
מומלץ לפרט בתחילה מספר מצומצם של רכיבים או חלקים, ולאחר מכן בפסקאות נפרדות לדון בכל אחד מהרכיבים או החלקים האלה בפירוט רב יותר. 
 
מומלץ לרשום את כל הפרמטרים הרלוונטיים לרכיב המתואר, ולאחר מכן להציג את כל החלופות המתוארות עבור כל אחד מהפרמטרים הללו. ברגע שהפרמטרים מפורטים, עורך פטנטים יכול בקלות לפרט את החלופות ביחס לכל אחד מהפרמטרים הללו. 
 
אחד החסרונות של כתיבת תיאור מפורט כדי לכסות מספר רב של חלופות ותמורות הוא שהטקסט מתחיל להישמע היפותטית מדי. 

יובהר כי התיאור המפורט מסתמך על שרטוטים והוא אמור לכלול את תיאור דרכי ביצוע של האמצאה שעל פיו יכול בעל המקצוע לבצעה.  מומלץ להכין את השרטוטים על גיליונות שרטוטים ולא בגוף הפירוט.  בפירוט יש לכלול רשימה של השרטוטים.

 

תקציר

סעיף תקציר בפטנט בדרך כלל מבוסס על סיכום ההמצאה. התקציר לא יוכל לשמש לצורך פירוש היקף תביעת הפטנט. 
 

טיפים לניסוח בקשת פטנטים

שמור על ניסוח קצר וברור
 
אחד הכללים החשובים ביותר בניסוח בקשות לפטנט הוא לבצע את עיקרון KISS - Keep It Simple, Stupid. בקשות לפטנטים מסובכות מקשות על הבנת הפטנט הן בעיני בוחן הפטנטים והן בעיני השופט. על כן כעורך הפטנטים מנסה "להסתיר את האמת" עם עודף מלל כמעט תמיד הדבר מתברר בהמשך. פטנט הוא חזק כאשר עורך הפטנטים מתאר את הפטנט בצורה ברורה ושאינה מסובכת יתר על המידה.
 
ואולם יש להיזהר בניסוח קצר מידי בו אנו עלולים להשמיט מידע קריטי ביחס להמצאה. 
 
השתמש בכותרות רבות
 
שימוש מרובה בכותרות משנה יכול לסייע בניסוח הפטנט ויכול להקל על בחון הפטנטים והשופט להבין את הפטנט. 
 
שמור על משפטים קצרים ופשוטים
 
משפטים ארוכים הם מסורבלים ובלתי מובנים ובדרך כלל כוללים מספר מסרים שהכותב מתכוון להעביר. פיצול של משפטים ארוכים מאלץ את המחבר להתמקד במסרים בודדים והם מסייעים לקורא באופן משמעותי להבין את כוונת הכותב. 

17 בנובמבר, 2013,

0 תגובות

מה הופך פטנט לפטנט טוב?

מה הופך פטנט לפטנט טוב?
רק כחמישים אחוז מהפטנטים המוגשים מתקבלים לרישום בסופו של יום ורק כמחצית מהפטנטים שהתקבלו לרישום יצליחו לעבור שיפוט של בית משפט כאשר הוא בוחן את תקפות הפטנט כטענה מקדמית בתביעה בגין הפרת פטנט.
 
המשמעות של נתונים אלו היא שרק חלק קטן מהפטנטים שנרשמים אכן יאפשרו הגנה אפקטיבית ביום פקודה.
 
יש סיבות שונות ומגוונות לטענה זו ואולם אנו כעורכי דין ועורכי פטנטים יכולים להשפיע על נתון זה וזאת כתלות באיכות הפטנטים המנוסחים על ידנו.
 

ניסוח תביעה (CLAIM) מרובת תנאים שלא לצורך

סיבה מרכזית לאי ישימות של פטנט היא ניסוח פטנטים, הכוללים תביעות מורכבות מרובות תנאים, אשר בשלב הגשת התביעה בגין הפרת הפטנט לא מאפשרות כל הגנה אפקטיבית לפטנט וזאת בשל התנאים המרובים הנכללים בדרך כלל בתביעה מספר 1 לפטנט. 
 
סיבה זו נפוצה מכיוון שהיא מאפשרת למנסח הפטנט לעבור בקלות יחסית את מחסום הפרסום הקודם וההתקדמות ההמצאתית שבתהליך בחינת הפטנט וזאת על ידי הוספת תנאים רבים ומיותרים ואולם, הוספה של תנאים מיותרים ומרובים בתביעה 1, מקשה בהמשך לטעון כי מוצר מסוים מפר את הפטנט.
 
אינדיקציה טובה לזיהוי תביעה (CLAIM) מרובת תנאים שלא לצורך היא מספר השורות בו נכתבו התביעה העצמאית (בדרך כלל תביעה מס' 1), כאשר אנו רואים עשרות שורות סביר כי המדובר בניסוח שיהיה קשה ביותר להגן עליו בבית המשפט.
 
תביעה מרובת תנאים מאפשרת למפר לעקוף בקלות את הפטנט וזאת בדרך של שינוי ו/או הסרה של רכיבים במוצר שלו אשר יהיה בהם כדי למלט את המפר מנוסח בתביעה העצמאית. 
 

מה הופך פטנט לפטנט טוב? 

פטנט טוב מגן על המצאה רחבה ככל האפשר. על כן לצורך ניסוח של פטנט טוב יש:
(1) לזהות מה "ההמצאה" וזאת ביחס לידע הקודם הקיים בתחום;
(2) יש לתאר את "ההמצאה" באופן הטוב ביותר אשר משרת את מטרותיו של הלקוח;
(3) תביעת פטנט אשר כתובה היטב אמורה לקחת בחשבון גם את הצרכים של ממציא אל מול השוק. 
 
כלל האצבע להבדיל בין פטנטים טובים לפטנטים רעים הוא התמקדות באורך ומספר התביעות. פטנטים שנוסחו היטב הם בדרך כלל קצרים, ברורים ורחבים באופן המגן על הרעיון ולא על המוצר הספציפי המהווה בדרך כלל תצורה מסוימת של הרעיון.
 

הגנה על רעיון ולא על מוצר ספציפי

מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הדין ועורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הדין ועורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה". כדי לעשות זאת, חייב עורך הדין ועורך פטנטים להבין ביסודיות איך ההמצאה שונה מהידע הקודם הקיים בתחום ולאחר מכן, לתכנן את כל הדרכים האפשריות המתארות את הבדל זה. 
 
ההמצאה היא כמעט תמיד רחבה יותר ממה שהממציא חושב שהיא.
 
כך למשל בעניין ת.א. (מרכז) 8706-11-12 דוד בכר נ' המברשת רוחמה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 2013), בית המשפט מצטט את תביעה מספר 1 בפטנט בדברים הבאים:
"A rag clamping device for floor-washing wipers having a wiper head mounted to a broomstick, the device comprising a pair of spaced apart, oppositely aligned, flexible arms pivotably connected to the wiper head at their respective inner free ends and at their outer ends connected to a clamp carrier, the clamp carrier being slidable along the broomstick so that in a first, lower position the clamp is urged against the wiper head for holding the rag, and adapted to be flexed into a second elevated position whereby the arms pass through a dead-center position characterized in that the pivotal connection comprise arresting means for preventing the unintentional disengagement of the arms from the wiper head" 
 
תביעה מספר 1 בפטנט כוללת ארבעה אלמנטים מרכזיים:
א. זוג זרועות המחוברות צירית לראש המגב - Flexible arms pivotably connected to the wiper head.
ב. החיבור לראש המגב הוא של הקצוות החופשיים הפנימיים של זוג הזרועות - Connected to the wiper head at their respective inner free ends 
ג. מנשא התפס ניתן להחלקה לאורך מקל המטאטא - The clamp carrier being slidable along the broomstick.
ד. ההתקן מתאפיין בכך שהחיבור הצירי כולל אמצעי עצירה למניעת התנתקות לא מכוונת של הזרועות מראש המגב - Arresting means for preventing the unintentional disengagement of the arms.
 
כפי שאנו למדים המדובר בניסוח ממוקד ביותר למוצר ספציפי ולא לרעיון למוצר ספציפי.
 
בית המשפט פסק כי עיקר האמצאה בפטנט הוא שיפור המתייחס לבעיית "שחרור בלתי רצוני של הזרועות, הנוגע לעיגון הזרועות לראש המגב באמצעות שיני עצירה בתוך תושבות". 
 
ועל כן נפסק כי המוצר הנטען כמפר ("מגב הקסם") בנוי, בשונה מעיקר האמצאה שבפטנט, ממנשא וזרועות שנוצקו ביציקה אחת, שהזרועות והטבעת אף הן מהוות חלק ממנה. זרועות "מגב הקסם" והטבעת אינן מחוברות לראש המגב ועל כן אין במוצר זה כדי להפר את הפטנט.
 
דוגמה זו באה להמחיש את הבעייתיות בניסוח המגן על המוצר להבדיל מקונספט שיוצר מונופול יעיל. פטנט אשר בסופו של יום לא "מספק את הסחורה" ולא יוצר מונופול אפקטיבי אשר ניתן להגן עליו בבית המשפט.

4 בנובמבר, 2013,

1 תגובות

תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל

תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל

רבים מלקוחותינו פונים אלינו עם רעיונות שונים ומבקשים מאיתנו "לרשום" להם פטנט.

ובכן, תהליך רישום פטנט אינו דבר פשוט כל כך והוא אינו מוצר "אינסטנט" הניתן לרישום מיידי, כאן ועכשיו.

לצורך הבנת הציבור את מהות ומשמעות תהליך רישום הפטנט, ראינו לנכון להביא בפניכם מדריך פשוט, קצר וקולע המתאר את התהליך.

ובכן, תהליך רישום הפטנט מתחיל במוחו של הממציא, בין אם כשהוא מתעורר באמצע הלילה עם "רעיון גאוני" ובין אם כשהוא שוקד חודשים ארוכים על מחקר ופיתוח של הרעיון שלו, כדי לבדוק אם הוא ישים.

(כדי ללמוד על מבנה הפטנט ותהליך עריכתו ראו מאמר בנושא: איך כותבים פטנט?).

יובהר כי פטנט מגן על רעיון טכנולוגי וכלשון החוק: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".

 

13 במאי, 2013,

0 תגובות

התנגדות לפטנט - העדר התקדמות המצאתית

התנגדות לפטנט - העדר התקדמות המצאתית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק עשא 035096-09-10 שהגישה חברת Merck Sharp& Dohme כנגד חברת אוניפארם וחברת טבע תעשיות פרמצבטיות. בקשת הערעור נדונה בבית המשפט העליון בפני השופט ניל הנדל. ביום 28.4.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: מרק פיתחה תרכיב לטיפול במחלת האוסטאופורוזיס. על בסיס התרכיב האמור, הגישה מרק בקשה לרישום פטנט. הייחוד באמצאה של מרק הוא משטר המינונים החדש שהוצג על ידה, ושעל בסיסו נתבקש רישום הפטנט.
המשיבות הגישו התנגדותן לבקשת רישום הפטנט. ההתנגדות נשענה על שלושה אדנים: (1) סייג למתן פטנט נוכח היות האמצאה "שיטה לטיפול רפואי בגוף האדם"; (2) היעדר חידוש לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים; (3) היעדר התקדמות המצאתית לפי סעיף 5 לחוק האמור. 
 
הכרעת רשם הפטנטים (שאושרה בערעור במחוזי):
(1) הרשם פסק כי אין לקבל את טענת המשיבות לפי עניינה של האמצאה בשיטה לטיפול רפואי, אשר אינה כשירת פטנט לפי סעיף 7(1) לחוק הפטנטים. סייג זה מטרתו לאפשר חופש פעולה לרופאים ולמטפלים לפעול כפי ראות עיניהם, מבלי שיהיו מוגבלים באמצעות מונופלין המגדר תהליך טיפולי מסויים. 
(2) באשר לשאלת החידוש נפסק כי בחלק מהפרסומים יש כדי לשלול את החידוש של חלק התביעה העוסק במינון של 70 מ"ג. ואולם הפרסומים אינם שוללים את החידוש של נטילת 140 מ"ג בתדירות של פעם בשבועיים.
 
(3) ביחס לסוגיית ההתקדמות ההמצאתית, קבע הרשם כי יש בפרסומים יחדיו כדי לשלול את ההתקדמות ההמצאתית בבקשת הפטנט. 
 
תוצאות ההליך: בקשה רשות הערעור נדחית. 
בנוס, נפסק כי מרק תישא בהוצאות אוניפארם ושכר טרחת עורכי דין בהליך זה בסך של 35,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

1 בינואר, 2013,

0 תגובות

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

השגה על החלטת בוחן שהגישו אנה וראובן ברמן, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 11.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: המבקשים הגישו בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "שיטה ומערכת לחיוב רכב בגין חניה". לאחר מתן פטנט בארה"ב על בקשה מקבילה, הגישו המבקשים בקשה לתיקון התביעות בבקשת הפטנט בישראל על מנת שיהיו זהות לתביעות הפטנט שניתן בארה"ב על בקשה מקבילה. לאור התאמת תביעות הבקשה בישראל לתביעות הבקשה המקבילה, וכן לאור היות הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל בהתאם להוראות סעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטים, הגישו המבקשים גם בקשה למתן פטנט על פי הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

לאחר בחינה של הבקשה נמצא כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק ולכן, לשיטת הבוחן, לא ניתן לקבל את הבקשה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

הבוחן מצא כי השיטה המוגדרת בפטנט אינה מתארת פתרון טכני המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לחיוב רכב בגין חניה. שלבי השיטה, לטעמו של הבוחן, בעלי אופי ניהולי, ארגוני ופיננסי ואינם יכולים להיחשב טכנולוגיים.

תוצאות ההליך: בקשת הפטנט נדחתה, נפסק כי האמצאה המתוארת בתביעות הבקשה היא אינה אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו ואין בה התקדמות אמצאתית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

פטנטים בתחום התוכנה

פטנטים בתחום התוכנה
השגה על החלטת בוחן שהגיש מרדכי טייכר, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 10.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה". לאחר בחינה ראשונה של הבקשה מצאה כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק. הבוחנת מצאה שעניינה של האמצאה תהליכים מחשבתיים ועיבוד על ידי מחשב אשר לכשעצמם אינם טכנולוגיים. כמו כן, מצאה הבוחנת שכל המרכיבים לדרכי ביצוע האמצאה המתוארים והנתבעים כ- "a database, a processor, an input port" אינם חדשים אלא כלליים וידועים. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית, הבקשה מבוקשת היא בגין תהליך מחשבתי אבסטרקטי (שאינו יכול להיות מוגן בפטנט) ואין המדובר בביטוי תכונות פיזיות (כנדרש בפטנט).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

12 בדצמבר, 2012,

5 תגובות

הסכם סודיות - Non-disclosure agreement

הסכם סודיות - Non-disclosure agreement

הסכם סודיות או בשמו הלועזי Non-disclosure agreement או בקיצור NDA, הינו הסכם בעל משקל וחשיבות רבה לאלו החפצים בשמירת סודם המסחרי.

הסכם זה יוצר חובה חוזית המחייבת משפטית את הצדדים החתומים, לשמירת סודיות, מניעת חשיפת המידע הרגיש הנחשף במסגרת ההתקשרות שבין הצדדים ומניעת השימוש בו.

האם יש צורך בהסכם סודיות?

הסכם סודיות מתאים למצב בו הסוד המסחרי טרם נרשם (כפטנט או כמדגם) או במצב בו לא ניתן לרשום את הסוד כפטנט או מדגם ויש צורך מסחרי בחשיפתו של הסוד בפני גורמים רלוונטיים למשל: לצורך גיוס משאבים כלכלים, לצורך פיתוחו, שיווקו וכיוצא בזאת.

להסכם סודיות יש חשיבות רבה במספר מצבים ייחודיים והם:

1. הסכם סודיות עם אנשי מקצוע - מצב בו יש רעיון טכנולוגי גולמי ויש צורך באנשי מקצוע (שרטט, מהנדס, יועצים שונים וכו') כדי לפתח את הרעיון או ליצור אב טיפוס לרעיון. במצב זה קיים חשש כי הגילוי של הסוד לאנשי מקצוע עלול להוות פרסום קודם אשר ישלול רישום פטנט (כפי שנקבע למשל בעניין מטאור נ' פולישק) או במצב בו יש חשש כי איש המקצוע עלול "לגנוב" את הרעיון.

2. הסכם סודיות לצורך גילוי בקשת פטנט זמנית (Provisional Patent Application) – בקשת פטנט זמני היא בקשה שאינה מפורסמת ויתכן שלא תוגש כבקשת פטנט בהמשך. בנסיבות אלה קיים חשש כי גילוי הבקשה ללא הסכם סודיות יגרום לכך שהגורם שלו מגלים את הבקשה, ימתין כדי לראות האם תוך 12 חודשים מהיום שבו הוגשה הבקשה הזמנית מוגשת מכוחה בקשה מלאה, ככל ולא הוגשה הבקשה המלאה וככל ולא נחתם הסכם סודיות, עלול הגורם שלו גילו את הבקשה לטעון כי הרעיון שבבקשה הזמנית נמצא בנחלת הכלל והוא יכול לעשות בו שימוש וזאת מאחר ולא הוגש מכוחו פטנט.

החיסרון המרכזי של הסכם סודיות

החיסרון המרכזי של הסכם סודיות טמון בעובדה שהסכם זה מחייב אך ורק את הצדדים החתומים עליו. כך שיש חשש תמידי כי אחד הצדדים להסכם יספר את הסוד לצד שלישי ואותו צד שלישי יעשה שימוש בסוד. במצב דברים זה יהיה קשה ביותר לבוא בטענות כלפי הצד השלישי, שכן יש צורך בהוכחה כי אותו צד שלישי קיבל את הסוד המסחרי מצד החתום על הסכם הסודיות ובנוסף יש להוכיח כי אותו צד שלישי גם ידע כי בסוד מסחרי אותו מגלים תוך הפרה של הסכם סודיות.


ניסוח הסכם סודיות

בראש ובראשנה הסכם סודיות חייב להכיל באופן מדויק וברור את הסוד המסחרי עליו רוצים להגן. ככל וסוד זה לא יתואר באופן ברור ויסודי במסגרת ההסכם יש חשש שהצד הנגדי יטען בהמשך כי הסוד לא גולה לו. סוד מסחרי זה בדרך כלל מפורט בנספח להסכם.

 

להורדת הסכם סודיות לדוגמה בקובץ WORD ליחצו על הלינק הבא.


להלן נוסח הסכם סודיות לדוגמה:

 

כתב התחייבות לשמירת סודיות בטרם מצגת

אני הח"מ, __________, נושא ת.ז. מספר __________ או ח.פ. __________, מרח' __________,  מתחייב בזאת כלפי __________ (להלן: "המציג") כדלקמן:


1.     לשמור בסודיות, לא לגלות, לא להעביר ולא למסור בכל דרך שהיא ובשום זמן שהוא, לרבות בטרם קשריי העסקיים עם המציג, במשך תקופת קשריי העסקיים עם המציג והן לאחר מכן, ולרבות במידה ולא אתקשר כלל בקשרים כלשהם עם המציג, כל מידע הקשור לרעיון שיוצג בפני על ידי המציג במצגת וכן כל מידע הקשור בחברה שהוקמה או תוקם על ידי המציג, לשירותיה, ללקוחותיה, לתוכניותיה, לסודותיה המקצועיים, העסקיים והמסחריים או לעסקיה, אשר הגיע או יגיע לידיעתי ו/או לידיעת שלוחיי בכל דרך שהיא ובלבד שמידע זה אינו נחלת הכלל, אלא שאם הפך המידע לנחלת הכלל עקב הפרת התחייבות כל שהיא שלי ו/או מי מטעמי ו/או שלוחיי ו/או מי מעובדיי, יישאר אף אז המידע בבחינת מידע חסוי. המידע האמור יכול שיהיה, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מידע בעל פה או מידע בכתב, לרבות בצורת דו"חות, תרשומות, מסמכים, מפות, תיאור הליכי שיווק, הפצה, פיתוח ו/או אחרים ו/או בכל צורה אחרת (להלן :"המידע החסוי"). (העתק המצגת מצורפת ומסומנת א').

2.     לא להעתיק ו/או להרשות לאחרים ו/או לגרום לאחר לבצע במידע החסוי שכפול, העתקה, צילום, תדפיס וכל צורת העתקה אחרת.

3.     לשמור בהקפדה את המידע החסוי ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים לשם מניעת אובדנו ו/או הגעתו לידי אחר.

4.     לא לפרסם ולא לעשות כל שימוש בכל צורה שהיא בין בעצמי ובין באמצעות אחרים במידע החסוי שיועבר אלי.    

5.     ידוע לי שאצטרך לפצות את המציג בגין כל הנזקים שיגרמו לו בגין הפרת התחייבויותיי על פי כתב התחייבות זה.

6.     תוקפו של כתב התחייבות זה הינו לכל תקופת היות המידע חסוי וסודי ובטרם הפך לנחלת הכלל.

7.     התחייבויותיי על פי כתב התחייבות זה הינן בלתי חוזרות.

בחתימתי שלהלן הנני מאשר כי קראתי והבנתי את כל האמור בכתב התחייבות זה.

תאריך: __________                        חתימה: __________

 

המלצות


1. אנו ממליצים בשלב הראשוני של הרעיון ועד לרישום פטנט או מדגם להחתים את כלל הנוגעים בדבר (בדגש על אנשי מקצוע) על הסכם סודיות.

2. אנו ממליצים בטרם חשיפת הסוד בפני גורמים מסחריים אשר עשויים להיות מתחרים פוטנציאלים להגן על הרעיון תוך שילוב בין פטנט או מדגם המעניקים הגנה קניינית [הגנה הפועלת כלפי כל העולם] עם הסכם סודיות המעניק הגנה חוזית [הגנה הפועלת רק בין הצדדים להסכם].

9 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

בקשת פטנט זמנית - Provisional Patent Application

בקשת פטנט זמנית - Provisional Patent Application
יזמים וממציאים רבים אשר נמצאים בשלביהם המוקדמים של פיתוח רעיון, מעוניינים בקבלת הגנה משפטית לרעיונותיהם, הגנה אשר תאפשר את "פרסום עצמי" של הרעיון לגורמים שונים מבלי שהדבר יחשב כפרסום קודם אשר בעתיד עלול לשלול את הפטנט לכשיוגש. כך למשל קורה לרוב כאשר קם הצורך בחשיפת הרעיון בפני משקיעים או שותפים אסטרטגיים לצורך גיוס משאבים כלכלים עבור פיתוח ההמצאה. 
 
לבעיה זו יש בדרך כלל שני פתרונות מרכזיים: האחד, חתימה על הסכם סודיות (אשר יתרונותיו וחסרונותיו מפורטים במאמר – הסכם סודיות בעד ונגד) והשני, הגשת בקשת פטנט זמני. פתרונות אלו נועדו להתמודד עם בעיה של מחסור בזמן ומחסור במשאבים כספיים לצורך רישום פטנט מלא ומקיף.
 
בקשת פטנט זמנית - Provisional Patent Application הינה הליך שהחל דרכו לראשונה במשרדי רשם הפטנטים בארה"ב החל מיום 8/6/1995. הליך זה אפשרי כיום לביצוע אך ורק במשרדי רשם הפטנטים בארה"ב.
 
מטרת הליך זה הינה מתן פיתרון זול ומהיר לאלו אשר מוגבלים בטווחי הזמנים ומבחינה תקציבית. על כן, כאשר היזם/ממציא אינו בעל יכולת כלכלית מיידית למימון עלויות רישום פטנט במדינות היעד המבוקשות או לחלופין, כאשר נמצא הוא בשלב בו יתכנו שינויים קלים ולא מהותיים ברעיון עצמו, אך עדיין מעוניין הוא להחיל על הרעיון הגנה ולאבטחו משפטית נמליץ על הגשת בקשת פטנט זמנית ולא על הגשת בקשה פטנט מלאה במסלול הרגיל.
 
בקשת הפטנט הזמנית המוגשת אינה נבחנת כלל ואינה מפורסמת על ידי הרשם האמריקאי או על ידי אף גורם אחר, אלא מעמידה לרשות המבקש תאריך הגשה ומספר סידורי, במידה ואכן יבחר הממציא/היזם בתום השנה מרגע הגשת בהקשה הזמנית, לרשום את הפטנט בבקשה מלאה ומסודרת יעמוד לרשותו ולרשות הפטנט תאריך הבכורה (רטרואקטיבי) מן היום בו הוגשה הבקשה הזמנית.
 
תוכנה של הבקשה מחייב את מגיש הבקשה במתן תוכן מפורט ומקיף המציג הרקע לרעיון ואת הרעיון בצורה ברורה ומפורטת. אנו ממליצים כי בקשה לפטנט זמני תכלול את הפרטים הבאים:
 
1. רקע לתחום ההמצאה – יש לפרט את המצב הקיים כיום בתחום ההמצאה ואת החיסרון של מצב זה (לרבות פטנטים שונים הקיימים בתחום ההמצאה).
 
2. מוצרים קרובים – יש לפרט מהם המוצרים הקרובים ביותר להמצאה שלכם.
 
3. תיאור ההמצאה - יש לתאר את תיאור ההמצאה (מטרתה, חלקים, ההרכב, כיצד היא פועלת וכו').
 
4. שרטוטים ותרשימי זרימה – יש לצרף תרשימי זרימה או שרטוט ידני (או ממוחשב) של ההמצאה, כשהחלקים העיקריים שבה מובלטים ומוסברים.
 
5. בעיות והגבלות – יש לתאר את הבעיות, ההגבלות והחסרונות הקשורים בפתרונות קיימים שההמצאה שלכם פותרת.
 
6. חדשנות – יש לפרט אלו מרכיבים, צירופים של חלקים קיימים, מוצרים או שיטות מביאים לשיפור מול הטכנולוגיה הקיימת.
 
7. שימושים פוטנציאליים – יש לפרט מהם השימושים הפוטנציאליים הידועים לשימוש בהמצאה.
 
8. תיאורים ועיצובים שונים - יש לפרט עיצובים אפשריים אחרים, אם ישנם, להמצאה (עיצובים מבניים אחרים, רכיבים שונים, חומרים, צעדים בתהליך וכיוב'.)
 
פרטים אלו יתוארו במסגרת הפרקים השונים של בקשת הפטנט הזמני ובהם:
FIELD OF THE INVENTION
BACKGROUND OF THE INVENTION
SUMMARY OF THE INVENTION
DETAILED DESCRIPTION OF THE PREFERRED EMBODIMENTS 
BRIEF DESCRIPTION OF THE DRAWINGS  
 
להבדיל מהגשת בקשת פטנט רגילה, מומלץ כי בקשת הפטנט הזמנית תוגש ללא פרק ה"תביעות" (CLAIMS) כאשר למגיש הבקשה עומדים 12 חודשים מיום הגשתה להחליפה בבקשת פטנט מלאה המכילה היא את פרק ה"תביעות" (CLAIMS). בקשת הפטנט המלאה אשר תוגש בתום 12 החודשים מיום הגשת הבקשה הזמני, אמורה להיות נאמנה לפירוט הבקשה בבקשת הפטנט הזמנית ועל פיה והיא תכלול פירוט גדול יותר של הבקשה ובנוסף גם את פרק ה"תביעות" (CLAIMS) – אשר מגדיר את היקף המונופול של הפטנט.
 
 מאידך במידה ויבחר הממציא/היזם שלא להגיש את בקשת הפטנט המלאה בתום 12 החודשים, תימחק הבקשה כלא הייתה ממאגרי רשם הפטנטים האמריקאי. הסיכון במצב זה, הוא שבתקופת 12 החודשים במידה והמבקש גילה את פרטי הבקשה או הרעיון לצד שלישי, גילוי זה עלול להיחשב כפרסום קודם ולהפוך את ההמצאה לנחלת הכלל (ככל ולא מוגשת מכוח הבקשה הזמנית בקשה מלאה). על כן אנו ממליצים להחתים כל צד שלישי שנחשף לבקשה הזמנית על הסכם סודיות.
דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור