משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: רישום סימן מסחר

8 במאי, 2016,

0 תגובות

אפל הפסידה את סימן המסחר iPhone בסין

אפל הפסידה את סימן המסחר iPhone בסין

לאחר מאבק ארוך הן ברשם סימני המסחר והן בבתי המשפט בסין, נקבע, כי לאפל אין זכויות בלעדיות בסימן iPhone.

18 ביוני, 2015,

0 תגובות

הטעיית הציבור ותחרות בלתי הוגנת ברישום סימן מסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי סאר-גו השקעות בע"מ כנגד ENRICO COVERI s.r.l.. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.5.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדות לרישום סימן המסחר COVERI בסוג 25 בגין דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.
 
המתנגדת טוענת כי היא פועלת מזה כ-15 שנים תחת השם Coveri Kids ו- Coveri Home ומשכך ביססה את המוניטין שלה בקרב קהל הצרכנים בסימנים אלה. המתנגדת טוענת כי הינה בעלת זכות קודמת בסימן מכוח סעיף 24(א1)(2) לפקודת סימני המסחר, למרות שלא רשמה את הסימן קודם לכן. עוד טוענת המתנגדת כי רישום הסימנים המבוקשים יביא לתחרות בלתי הוגנת במסחר וכי יש ברישום הסימנים להביא לכדי הטעיה ופגיעה בתקנת הציבור לפי סעיפים 11(6) ו-11(5) לפקודה. 
 
לחלופין טוענת המתנגדת כי גם אם תידחה התנגדותה יש לאפשר רישום מקביל של סימנה לצד סימני המבקשת וזאת בשל השוני במראה הסימנים וצליליהם. לטענת המתנגדת, יש להגות את סימנה Caveri או קאברי, ואילו את הסימן המבוקש יש להגות Coveri או קוברי. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ללא צו להוצאות. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

16 בפברואר, 2015,

0 תגובות

סימן המציין תכונה מאפיינת או תוצאה של הטובין הוא סימן מתאר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת מדיקיור טכנולוגיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות הפטנטים וסימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 29.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SCARLESS סקארלס" הוגשה בגין ג'ל להגנה על צלקות, בסוג 5. מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום באשר הוא נעדר אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 ונוגע במישרין למהות או איכות הטובין בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. הסימן המבוקש הינו מלה המתארת באופן ישיר, מפורש וחד משמעי אחת מתכונותיו או תכליותיו הספציפיות של המוצר בגינו מבוקש רישומה ולפיכך המדובר בסימן מתאר.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

8 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר ביחס לסיגריות

בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר ביחס לסיגריות
חברת Japan Tobacco (להלן: TJ) וחברת Philip Morris (להלן PMP) הגישו בקשות לרישום סימני המסחר. הבקשות נדונו כבקשות מתחרות וזאת בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום  30.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר לגבי הבקשות המתחרות (הנראות בתמונה לעיל). 
 
תוצאות ההליך: בקשות 236442 ו- 238943 ל חברת Japan Tobacco יועברו להמשך בחינה במחלקת סימני מסחר. בקשה 235858 של חברת Philip Morris נדחית. נפסק כי יש בתום לבה שלJT  בבחירת הסימן ובהעדר נסיבות אשר יש בהן להסביר את בחירתה שלPMP  בסימן המבוקש, כמו גם עדיפותה של JT בזמן וכן תרומתו המסוימת של השימוש הגלובאלי שעשתה בסימן,  כדי לשכנע ליתן לבקשותיה של JT עדיפות על פני אלה של PMP.
 
בנוסף נפסק כי הצדדים רשאים להגיש טענות לעניין הוצאותיהם.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מסחר ביחס לשם גנרי של אתר אינטרנט

בקשה לרישום סימן מסחר על ידי חברת ביי-טק תקשורת בע"מ. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Hotels.co.il" (לא מעוצב) לגבי שירותים שונים ורבים שעיקרם פרסום ומתן שירותי תיירות. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר לתיאורם של שירותי מלונאות.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. אין לסימן אופי מבחין.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

אופי מבחין ורישום כפול לסימן מסחר

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227449, 227450, 227452, 227453, 227457, 227459, 227464, 227465, 227477, 227481, 227485, 227487,  227493, 227494 אשר הוגשו על ידי חברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה). 
 
תוצאות ההליך: הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עש"א 13653-10-13), בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את הדיון לרשם סימני המסחר. להחלטה נוספת של סגנית רשם הפטנטים בעניין תיק זה התקבלה ביום 23.12.2014.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

1 ביולי, 2013,

0 תגובות

על סימני מסחר

על סימני מסחר

מהו סימן מסחר?

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים.

ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

20 ביוני, 2013,

0 תגובות

האם השם "סופר באבא" כשיר לרישום כסימן מסחר?

ערעור שהוגש על ידי חברת מעדני הצפון כנגד יהודה גואטה וחברת סופר זול בן גוריון. הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני הרכב השופטים השופט א' רובינשטיין, השופט י' עמית, השופט צ' זילברטל. ביום 16.6.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בת"א 2817/07 שניתן ביום 05.09.2011 על ידי כבוד השופט א' זמיר.
 
העובדות: המערערת היא הבעלים של בית עסק "סופר באבא" והמשיבים הקימו בבניין הצמוד לנכס סופרמרקט בשם "סופר באבא" בצירוף המילים "הגדול המקורי".
 
המערערת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר וכן את התביעה מושא הערעור דנן. בהמשך הבקשה לרישום סימן המסחר התקבלה בעוד התביעה תלויה ועומדת. 
 
תביעתה של המערערת החלה את דרכה כתביעה בעילה של גניבת עין, ובהמשך נתווספה לה עילה של הפרת סימן מסחר, בעקבות רישום סימן המסחר "סופר באבא". 
 
פסק דינו של בית משפט קמא: בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערערת כי הבעלות במוניטין של העסק ובשם המסחרי "סופר באבא" היא של המערערת.
 
בית המשפט המחוזי קבע כי בדומה למילה "שמש", גם הביטוי "באבא" אינו שרירותי, אלא בעל "ניחוח אוניברסאלי". 
 
בנוסף נפסק כי במהלך עשר השנים שקדמו להגשת התביעה המערערת לא עשתה שימוש כלשהו בשם המסחרי, לא בעצמה ולא באמצעות מי מטעמה. אי לכך, נקבע כי לא עלה בידי המערערת להראות זיקה מספקת לשם או למוניטין. 
 
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את הערעור בעילה של הפרת סימן מסחר ודחה את ערעור בעילה של גניבת עין.
 
ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים או מי מטעמם, לעשות שימוש בשם "סופר באבא" או "סופר-מרקט באבא" ביחס לסוג השירותים לגביהם נרשם הסימן. על מנת ליתן למשיבים זמן להתארגן, הצו ייכנס לתוקפו תוך 30 יום מיום מתן פסק דיננו. 
 
בית המשפט הורה על החזרת התיק לבית משפט המחוזי על מנת שיבחן את טענת המערערת לנזקים או לכל סעד אחר.  
 
בנוסף נפסק כי המשיבים ישאו בשכר טרחת עורכי דינה של המערערת בסך 50,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 במרץ, 2013,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר "TORRO"

התנגדות לרישום סימן מסחר
חברת Red Bull GmbH הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגש על ידי חברת FINANSCONSULT" EOOD". הליך נדון בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 24.1.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן המסחר TORRO בגין סיגריות, סיגרים ומוצרים למעשנים, כולם בסוג 34. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות. 
 
לאחר הפרסום הגישה חברת Red Bull GmbH התנגדות לרישום הסימן. בהודעתה טענה המתנגדת כי הינה בעלת סימני המסחר TORO ROSSO ו-TORO ROJO וכי סימניה אלה מוכרים היטב. כן טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש לרישום דומה עד כדי להטעות לסימנים האמורים ולפיכך אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 11(9), 11(14), 11(6) לפקודת סימני המסחר. לבסוף טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין בשל העובדה שאינו ייחודי למבקשת.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה והבקשה לסימן מסחר נדחתה. הרשם חייב את המבקשת בהוצאות המתנגדת בסך 3,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 30,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

21 בינואר, 2013,

0 תגובות

ויברטור עם שלוש ביצים – לא יירשם כסימן מסחר

ויברטור עם שלוש ביצים – לא יירשם כסימן מסחר
בית המשפט האירופי הכללי קבע, כי צעצוע מין בצורה של שלוש ביצים, לא יכול להירשם כסימן מסחר באיחוד האירופי.
חברת Fun Factory הגרמנית, העוסקת בעיצוב ובייצור צעצועי מין, הגישה בקשה לרישום סימן מסחר אירופי על צורתו של הויברטור בעל שלוש הביצים, וטענה כי הוא מובחן משאר הויברטורים המוכרים בצורתו, שכן שאר הויברטורים הם בעלי צורה מאורכת. סוכנות סימני המסחר האירופית דחתה את הבקשה בטענה, כי צורתו של הויברטור היא פונקציונאלית ומותאמת לגוף האנושי ומשכך אין לה די אופי מבחין (המבחן העיקרי לכשירות סימן מסחר לרישום) בכדי לקבל הגנה.
בית המשפט קבע, כי הצורה הנבחנת אינה שונה באופן מהותי מהנורמה או ממה שנהוג באופן כללי בתחום צעצועי המין. "גם אם לעיתים קרובות לויברטורים יש צורה מאורכת, מספר צורות שונות קיימות בשוק כגון כדורים, קונוסים או צורות שטוחות".
בית המשפט המשיך וקבע, כי צורת הויברטור נקבעה לפי מטרתו ואין כל הבחנה בין הצורה הרגילה והגנרית של ויברטורים.
בעולם ובישראל, הדעות חלוקות בנושא רישום סימני מסחר תלת מימדיים, קל וחומר שנגזרים מעצם צורתו של המוצר שאותו הם באים לסמן. לאחרונה סוכנות סימני המסחר של האיחוד האירופי אף העניקה לחברת Nestle סימן מסחר אירופי על צורת חלוקת קוביות השוקולד של החטיף הנודע KitKat. 
המקטרגים של הגנת סימני סחר לעיצוב טוענים, כי זה לא הגיוני להגן על עיצוב מוצר ברישום סימן מסחר, משום שדיני המדגמים נועדו להגן על עיצוב תעשייתי. בנוסף, עיצובים תעשייתיים שצורתם נובעת מהפונקציה שהם ממלאים (כלומר שאין מרחב עיצובי משמעותי לשחק בו), גם לא יזכו להגנת דיני המדגמים.
בישראל, בית המשפט העליון קבע ב 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, כי סימן פונקציונלי עשוי להירשם כסימן מסחר, אם יש לו "אופי מבחין נרכש".
הכוונה באופי מבחין נרכש, היא כי במקרים בהם מוכח באופן ברור שצורת המוצר משמשת לבידולו של המוצר ממוצרים אחרים, וכי אין לצורה תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממשי (עליו באים להגן דיני המדגמים והפטנטים) ניתן יהיה לרשום את הצורה כסימן מסחר.

2 בינואר, 2013,

0 תגובות

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

בקשה לרישום סימן מסחר "OMNI" שהוגשה על ידי חברת Visa Europe Limited ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר  "OMNI" בסוג 9 בגין כרטיסי בנק, כרטיסי הטענה, כרטיסי חיוב, תוכנות מחשב לשימוש בתעשיה הבנקאית עבור אישור, הבהרה והסדרת עסקאות פיננסיות ומוצרים נוספים.

מחלקת סימני המסחר העלתה כנגד הכשירות לרישום הסימן השגה לפי סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר לנוכח רישומו בפנקס של סימן 93536 ("OMNI") גם הוא בסוג 9 בבעלות חברת Verifone (להלן: "הסימן המצוטט"). בתשובותיה להשגות המחלקה ביקשה המבקשת לתקן את פרטת הסחורות ולכלול סייג המציין במפורש כי פרטת הסחורות אינה כוללת את הסחורות הכלולות בסימן המצוטט. כן צירפה המבקשת מכתב הסכמה מאת בעלת הסימן המצוטט.

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה הסימן כשיר לרישום,  לאחר שהוסרה כל חפיפה בין הפרטות של הסימן המבוקש לרישום והסימן המצוטט.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

שלוש בקשות לרישום סימני מסחר, אשר הוגשו על ידי חברת The Procter & Gamble Company ונדחו על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 16.7.2012.

עובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הסימנים מהווים, כאמור, חזיתן של בקבוקים א-סימטריים. הסימנים סורבו הסימנים לרישום מהסיבה כי החזית הדו-מימדית של הבקבוק שהמבקש לרשום חסר אופי מבחין.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן נעדר אופי מבחין אינהרנטי.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

 

28 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר – מבחני הרישום וההטעיה

התנגדות לרישום סימן מסחר – מבחני הרישום וההטעיה

ערעור שהוגש על ידי מיכה דנציגר ודנציגר משק פרחים "דן" כנגד שמואל מור, על החלטת החלטת פוסק הקניין הרוחני, נח שלו שלומוביץ, בגדרה נדחתה התנגדות המערערים לרישום סימן מסחר שהמשיב ביקש לרושמו.

הערעור נדון בפני בית המשפט העליון בהרכב השופטים המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין, השופטת ע' ארבל, השופט ח' מלצר. ביום 23.8.2012 ניתן פסק הדין בערעור.

עובדות: המשיב הוא מטפח זני פרחים ומשווק פרחים. בשנת 2002 הגיש המשיב בקשה לרישום סימן מסחר מספר 158742. הסימן המבוקש הוא צורה מעוצבת, בעלת אלמנטים גרפיים מסוימים, המכילה במרכזה את צמד המילים: "More Stars". הסימן המבוקש משמש את המשיב לשיווק פרח מסוג "גיפסנית", מזן "מורין".  

המערערים הגישו הודעת התנגדות לרישום הסימן המבוקש. בבסיס ההתנגדות עמדה העובדה שהמערער, שגם הוא מטפח זני פרחים ומשווק פרחים כאמור – הינו בעל סימן מסחר מס' 125477, המכיל את הכיתוב: "Lucky Stars", וסימן מסחר מס' 116336, המכיל את הכיתוב: "Million Stars". הסימן הרשום משמש את המערערים בקשר לזן ייחודי, בשם "דנגיפמיני", של אותו פרח ה"גיפסנית".

בנוסף, בשנת 1999 כרתו הצדדים הסכם רישיון, במסגרתו ניתן למשיב רשיון לגדל ולשווק את זן ה"דנגיפמיני" שפיתחו המערערים. באותו ההסכם התחייב המשיב להימנע, במשך שלוש שנים, מלעשות שימוש כלשהו בשתילי ה"גיפסנית" שלו וכן בשימוש לא מותר בשתילים מזן "דנגיפמיני" של המערערים, המכונים: More Stars.

בגדרי הודעת ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש, טענו המערערים כי המשיב מנסה להבנות מהמוניטין שיצא לזן שפיתחו. המערערים טענו כי בנוסף להגנה על הסימן הרשום, הפרח משווק ומפורסם באריזות שעל חזיתן תיאור של כוכבים פזורים, סביב המילים: Million Stars. לטענתם, הסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה בחזותו, במצלול וברושם הכללי – לסימן הרשום ולסימן המוכר היטב שלהם, ועלול להטעות צרכנים שיקשרו בין פרחי-המשיב לפרחי המערערים.

נוכח האמור לעיל המערערים גרסו כי הסימן המבוקש איננו כשר למעשה לרישום, במשמעות סעיף 8(א) לפקודה, שקובע כדלקמן: "אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים".

החלטת הפוסק: החלטת הפוסק קבע כי המילה "Stars" הינה מונח מרמז, דהיינו המילה "Stars" לא מתארת, כפשוטו, את הטובין שהמערערים מוכרים, או משווקים, אלא רק גורמת לייחוס אסוציאטיבי בראשו של הצרכן לפרחי ה"גיספנית", הדומים לכוכבים. בהתאם לכך קבע הפוסק כי מילה זו כשירה לרישום כשלעצמה.

בהמשך ההחלטה בחן הפוסק את הסימן המבוקש באמצעות "מבחני ההטעיה", שהם המבחנים שבהם נהוג להשתמש על מנת לבחון את קיומה של אפשרות "הטעיה" של הצרכן. הפוסק מצא כי "מבחני ההטעיה" מובילים בצורה מצרפית למסקנה שאין חשש להטעיה בין שני הסימנים במקרה דנן.

כפועל יוצא מכל האמור לעיל – אושר הסימן לרישום. מכאן הערעור שבפנינו.

תוצאות ההליך: הערעור התקבל, נפסק כי יש לבטל את החלטת הפוסק ולמחוק את סימן המסחר המבוקש מפנקס סימני המסחר. שלושת מבחני-המשנה לבחינת סימן מסחר העלו בצורה ברורה כי קיים חשש אמיתי ומהותי שצרכנים עלולים לבוא לכדי טעות בין הסימנים. על כן חל במכלול סעיף 11(9) סיפא לפקודה, ואין מקום לרשום את הסימן המבוקש.

עוד נפסק כי המשיב ישא בהוצאות המערערים בשתי הערכאות בסך של 50,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

17 ביוני, 2012,

0 תגובות

רישום סימני מסחר בינלאומיים

רישום סימני מסחר בינלאומיים
ביום 1.9.2010 הצטרפה מדינת ישראל לפרוטוקול מדריד, הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול זה היווה מהפכה ברישום סימני המסחר הבינלאומיים, שכן פרוטוקול זה מאפשר לבעלי סימני מסחר אשר ביצעו רישומם בישראל לתרגמו לכל המדינות החברות בפרוטוקול (למעלה מ 80 מדינות) וזאת בפשטות יחסית, פרוטוקול מדריד נחתם בשנת 1989 ומנוהל על ידי המשרד הבינלאומי WIPO – world intellectual property organization.
 
פרוטוקול מדריד מאפשר לכל אזרח אשר ביצע רישום סימן מסחר במדינתו, לרשום את הסימן גם מחוצה לה, כאשר הפרוטוקול מאגד בתוכו את מקבץ הבקשות וההסדרים אותם נדרש האזרח לבצע בשעת רישומם של סימני המסחר הבינלאומיים.
 
הפרוטוקול עצמו פועל גם על דרך השלילה וכאשר נפסל סימן מסחר במדינת המקור יישלל גם בשאר במדינות בהם נרשם וזאת בתוך 5 שנים מיום הרישום, יש לציין, כי גם כאן ישנה דרך לשמר את סימני המסחר הבינלאומיים וזאת על ידי העברת רישומם לכל מדינה בפרט כסימן עצמאי העומד בעינו במדינה בה חפץ האינדיבידואל לרישומו.
 
בעבר כל אדם אשר שחפץ ברישום סימן המסחר שבבעלותו, צריך היה לבצע את הליכי הרישום בצורה עצמאית בכל מדינה ומדינה בה חפץ לבצע את הרישום המיוחל, וזאת כאשר לכל מדינה תנאי רישום שונים משכנתה, ואף מתנה הרישום בתנאיה שונים מקודמתה, דבר המקשה משמעותית על הליכי הרישום הבינלאומיים.
 
כיום כל אדם יכול בקלות יחסית לבצע רישום בינלאומי לסימן מסחרו וזאת בזכות פרוטוקול מדריד, כשאר תוגש בקשת הרישום ללשכת סימני המסחר וזו תעבירה לידי משרדי הארגון WIPO ושם תבחן לגופה, במידה ותעמוד בתנאי WIPO ותאושר תועבר לכל המדינות החברות בפרוטוקול ובהם חפץ מבקש הבקשה לרשמם, יש לציין כי כל מדינה מבצעת בדיקה לרישום עצמאית אך לרוב ירשם סימן המסחר במדינות הנדרשות לאחר מתן האישור מן משרדי WIPO.
 
שימוש בפרוטוקול מדריד אף מקנה לרושם סימן המסחר חיסכון כספי בעזרת הגשת הבקשה דרך משרדי WIPO וככל שיבצע רישום במגוון מגינות רב יותר כך יחסוך יותר בעלויות הרישום עצמן.
 
רישום סימן המסחר בצורה בינלאומית מאפשרת לחברות רבות לשווק את מוצרן לשוקיי העולם מבלי להיות כבולים לחברה מקומית אשר תייצגם במקום, ולמעשה מאפשרת לבעל המוניטין ליהנות מתוצרתו באופן בינלאומי במדינות רבות.
 
החל מ 1.9.2010 ביצעה מדינת ישראל התקדמות ניכרת וצועדת לכיוון גלובליזציה כלכלית ומאפשרת לאזרחיה שיווק סימנם ותוצרתם באופן בינלאומי ומתקדם כנהוג במרבית מדינות העולם המערבי כיום.
 
המדינות החברות בפרוטוקול מדריד ובהם ניתן להגיש סימן מסחר בינלאומי לפי פרוטוקול מדריד הן:
 
אלבניה, אנטיגואה וברבודה, ארמניה, אוסטרליה, אוסטריה, אזרבייג'אן, בחריין, בלארוס, בלגיה, בהוטן, בוסניה והרצגובינה, בוטסואנה, בולגריה, סין, קולומביה, קרואטיה, קובה, קפריסין, הרפובליקה הצ'כית, צפון קוריאה, דנמרק , מצרים, אסטוניה, האיחוד האירופי, פינלנד, צרפת, גרוזיה, גרמניה, גאנה, יוון, הונגריה, איסלנד, איראן, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, קזחסטן, קניה, קירגיסטן, לטביה, לסוטו, ליבריה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, מרוקו, מוזמביק, נמיביה, הולנד, נורווגיה, עומאן, הפיליפינים, פולין, פורטוגל, דרום קוריאה, מולדובה, רומניה, רוסיה, סן מרינו, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל , סרביה, סיירה לאון, סינגפור, סלובקיה, סלובניה, ספרד, סודאן, סווזילנד, שבדיה, שוויץ, סוריה, טג'יקיסטן, היוגוסלבית לשעבר מקדוניה, טורקיה, טורקמניסטן, אוקראינה, בריטניה, ארצות הברית, אוזבקיסטן, ויאטנאם, זמביה
 

21 בפברואר, 2012,

6 תגובות

תהליך הרישום של סימן מסחר

תהליך הרישום של סימן מסחר

כל גורם הטוען כי הוא בעל סימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל.

תהליך רישום סימני מסחר נקבע בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב- 1972, ותקנות סימני המסחר, 1940.

מקורות נורמטיבים נוספים המנחים בתהליך הרישום הם:

  • אמנת פריס להגנת רכוש תעשייתי.
  • אמנת מדריד למניעת ציוני מוצא כוזבים
  • אמנת ניצה לסווג הבינלאומי של מוצרים והשרותים
  • אמנת ליסבון להגנת כינויי מקור.

כלל אמנות אלו הינן אמנות אשר מדינת ישראל חברה בהם.

אופן ההגשה של בקשה לרישום סימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים. במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אולם ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו.

אגרת ההגשה לבקשה לרישום סימן מסחר, מחושבת לפי מספר סוגי הסחורות לגביהם מתבקש הרישום (כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות סימני המסחר).  אגרה בגובה מסויים עבור הסוג הראשון ואגרה מופחתת ביחס לשאר הסוגים הנכללים באותה בקשה.

הבקשה נבחנת ועל מנת לקבוע אם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר.

בחינה מהירה של סימן מסחר

על פי תקנה 22 לתקנות סימני המסחר, התשמ"ג- 1983, קיימת במקרים מיוחדים אפשרות לבחינה על אתר של בקשות לרישום סימן מסחר. על מנת שהרשם יורה על בחינה מהירה של בקשה יש יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה מהירה, יש לצרף לתצהיר זה את הראיות הרלונטיות מהם עולה הצורך בבחינה המהירה של הבקשה ובנסוף לצרף את האגרה הקבועה בחוק.

אחד מנימוקים המרכזיים המצדיקים בחינה מהירה הוא חשש כי גורם עושה או עשוי לעשות שימוש בסימן המבוקש.

פרסום הבקשה להתנגדויות

ככל ותוצאת הבחינה היא כי הסימן ניתן לרישום, פרטי הבקשה מפורסמים ביומן סימני המסחר. ומרגע זה כל אדם הרוצה להתנגד לרישום יכול להודיע על כוונתו לעשות כן וזאת במשך שלשה חדשים מיום הפרסום.

התנגדות לסימן מסחר

הודעת ההתנגדות לסימן מסחר צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות. הליך ההתנגדות כולו מוסדר בפקודת סימני המסחר והוא הליך מקביל במהותו להליך רגיל של תביעה בבית משפט (הליך הכולל הצגת ראיות, שמיעת עדים, סיכומים ומתן החלטה המנומקת בדומה לפסק דין).

רישום סימן מסחר בינלאומיים

בהתאם לאמנת פריס, אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה החתומה על האמנה, יש לו זכות לבקש תאריך בכורה לבקשה אותה הוא מגיש בישראל ביחס לאותו סימן ולאותם הטובין. בקשה הטוענת לתאריך בכורה כנ"ל צריך שתוגש תוך ששה חדשים מתאריך הבקשה הראשונה בארץ אגוד כלשהי.

ישראל חברה באמנת מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים. מי שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, או שהוא בעלים של סימן מסחר רשום בישראל, יכול להתבסס עליהם ובאמצעות מילוי טופס יחיד של בקשה בינלאומית לבקש את רישום הסימן בכל יתר המדינות החברות באותה אמנה. 

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת צימוק ארגון אירועים ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי.  ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

בקשה לרישום סימן המסחר מס' 221122 Tour De Israel (לא מעוצב) למסע אופניים עממי ותחרותי חוצה ישראל לאורכה ממטולה לאילת (בסוג 41).

הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בשל העובדה שצירוף המילים המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין לגבי השירות המבוקש לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972 (להלן: "הפקודה"); הצירוף נוגע במישרין אל מהות או איכות השירות שלסימונו הוא נועד לפי סעיף 11(10) לפקודה; המשמעות הרגילה של המלה Israel היא שם גאוגרפי לפי סעיף 11(11) לפקודה.

בתשובתו להשגה טען נציג המבקשת כי הסימן אינו מתאר וכי הוא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ייחודי בפרסומים החל משנת 2009.

נפסק כי הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית מאחר ומדובר בסימן מתאר וחסר אופי מבחין.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן המקובל במסחר

נפסק כי הרכיב "tour de" הינו רכיב המקובל במסחר לתיאור מסעות אופניים, כאשר הוא מצורף למקום גיאוגרפי כלשהו.

סימן המקובל במסחר הינו במהותו חסר אופי מבחין (ראה א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, בעמ' 21) ואי לכך, אינו עומד בדרישות סעיף 8(א) לפקודה.

סימן בעל משמעותו גיאוגרפית

הרכיב השני בסימן, "Israel", הינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית שכן נועד הוא להצביע על המקום הגיאוגרפי בו נערך מסע האופניים. הסימן אינו מוצג בדרך מיוחדת, ולפיכך על פניו אינו כשיר לרישום נוכח הוראות סעיף 11(11) לפקודה.

סימן תיאורי

נפסק כי הסימן בכללותו הינו תיאורי באשר הוא מתאר את מהות השירות המוצע על ידי המבקשת ובכך הופך בלתי כשיר לרישום לפי סעיף 11(10).

אופי מבחין אינהרנטי

נפסק כי ככל שהסימן הינו קרוב יותר לצד הגנרי בציר התיאוריות, היינו הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי מועט יותר, כך כבד הוא הנטל הרובץ לפתחו של המבקש להראות כי הסימן רכש אופי מבחין (ע"א 3559/02 טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים, פ''ד נט(1) 873, 890 וכן ע"א 5792/99 עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 946).

נפסק כי, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיים אופי מבחין אינהרנטי בצירוף המילים וכך נותר הסימן המבוקש תיאורי, כשם שרכיביו תיאוריים הם.

אופי מבחין כתוצאה משימוש

הרשם לא השתכנע כי כתוצאה מן השימוש רכש הסימן אופי מבחין, באופן שהוא מזוהה על ידי הציבור דווקא עם המבקשת. אכן, לעיתים, סימן מתאר יכול לרכוש משמעות שנייה. אומר לעניין זה המלומד זליגסון בספרו לעיל, בעמ' 41, כך: "גם סימן מתאר הופך לסימן הראוי לרישום בישראל אם השיג בה משמעות שניה ע"י שימוש רב. אין זה אומר, שהציבור חדל להבין את המשמעות הרגילה של המלה או של הציור, אולם הוא התרגל לקשור את המלה או הציור, כשהם מופיעים על סחורה מסויימת המסומנת בה או בקשר אתה, עם מקור ייצור מסויים..."

עם זאת, היקף הפרסום הרחב אינו מצביע על קשר תודעתי בקרב קהל הצרכנים בין הסימן לבין המבקשת דווקא.

שונה עניינו של הסימן Tour de Israel מעניין Tour de France, אליו השווה עצמו נציג המבקשת בדיון שהתקיים בפניי. Tour de France הינו אירוע המתקיים מזה עשרות שנים, המוכר למיליארדי צופים ברחבי העולם.

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לסימן מסחר שהוגשה על ידי חברת גורי יבוא והפצה בע"מ כנגד חברת אליאס וקסמן בע"מ. נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי. ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

התנגדות לרישום סימן המסחר מעוצב מספר 200256 "חמצוצים" בסוג 30 ביחס למסטיקים, ממתקים, ופלים וסוכריות.

המתנגדת טוענת כי היא זו שהגתה את סימן המסחר "חמצוצים" והחל משנת 2005 היא עושה בו שימוש. המתנגדת טוענת כי יש ברישום הסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר ולפיכך אינו כשיר לרישום לנוכח הוראות סעיף 11(6) לפקודה.

ההתנגדות התקבלה, נפסק כי אין לרשום את הסימן בשל כך שרישומו עלול להטעות את הציבור.

המבקשת תשלם למתנגדת הוצאות בסך 7,000 ₪ הכולל מע"מ.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן מוכר היטב

לפי סעיף 11(13) לפקודת סימני המסחר, סימן מסחר אינו כשיר לרישום במידה וקיים סימן מסחר אחר המוכר היטב.

המבחנים להכרעה בשאלת היות סימן מסחר בבחינת מוכר היטב הם: מידת ההכרה וההוקרה של הסימן;  היקף השימוש ומשך השימוש בו; היקף ומידת פרסום הסימן; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש של הסימן; מידת מידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים (לעניין זה יצוין כי שימוש על ידי מספר גורמים בסימן מסוים עשוי להצביע על כך שהמוניטין אינו משויך אף לא לאחד מהם וכך תתקבל המסקנה כי אין המדובר בסימן מוכר היטב) ועוד (ראו ע"א 9191/03  Aktiebolag  נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869).

בענייננו, להוכחת טענתה כי הסימן "חמצוצים" הפך לסימן מוכר היטב המזוהה עמה, הגישה המתנגדת ראיות באשר למאמצי הפרסום והשיווק מטעמה.

נפסק כי בהעדר חוות דעת מומחה בשאלה נתח השוק, בהעדר סקר צרכנים ובשל כך שמוצרי המתנגדת אינם נמכרים כאשר הסימן "חמצוצים" מוטבע על אריזתה, קיים קושי לקבוע בוודאות הנדרשת כי הסימן המבוקש הפך למוכר היטב כמשמעותו בדין כתוצאה מפעילות המתנגדת.

על כן הסימן "חמצוצים" (מעוצב) איננו בבחינת סימן מוכר היטב המזוהה עם המתנגדת.

הטעית הציבור ותחרות בלתי הוגנת

המתנגדת טענה כי רישום הסימן על שם המבקשת יצור הטעיה בקרב ציבור הצרכנים  וכן יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר לפי סעיף 11(6) לפקודה.

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת דמיון מטעה בין סימני מסחר, הם כידוע מבחן המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, צינורות השיווק מבחן השכל הישר וכלל נסיבות העניין (ע"א 261/64 פרו-פרו נ. פרומין, פ"ד י"ח(3), 275).

נפסק כי הסימן המבוקש וסימן המתנגדת מעוצבים ואי לכך קיימים ביניהם הבדלים ויזואליים. אולם מבחינה פונטית קיימת למעשה זהות מוחלטת בין שני הסימנים. כמו כן, הן המבקשת והן המתנגדת מעוניינות לעשות שימוש בסימן "חמצוצים" ביחס לאותן סחורות בדיוק, היינו, פסי גומי ארוכים וחמוצים. קהל היעד בשני המקרים הינו זהה וכולל בעיקר ילדים ונוער.

בנוסף נפסק כי המתנגדת עשתה שימוש בסימן "חמצוצים" החל משנת 2005 ועל כן שוכנע הרשם כי סימן המתנגדת רכש אופי מבחין במידה מסוימת אשר יש בה כדי למנוע רישומו של הסימן המבוקש נוכח חשש להטעיה.

13 באפריל, 2011,

0 תגובות

Diageo - בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי

Diageo - בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Diageo North America ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ. ביום 13.4.2011 ניתנה ההחלטה בתיק הבקשה.

המבקשת הגישה לרישום סימן מסחר תל מימדי אשר נתבקש לרישום בסוג 33 "משקאות אלכוהוליים (למעט בירה); הנכללים כולם בסוג 33".

מחלקת סימני מסחר הודיעה כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו דמות תלת מימדית של אריזה או מיכל המשמשים עבור הטובין המסומנים בסימן. עוד צוין כי הדרך הראויה להגן על עיצובים תלת מימדיים הינה באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם.

הסימן התקבל לרישום.

יוער כי המדובר בהחלטה הפוכה להחלטה שהתקבלה בעניין Spirits.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

התנאים לרישום סימן מסחר מעוצב על בקבוק משקה

כאמור לא יהא זה כל בקבוק, ואף לא כל בקבוק המזוהה בעיני הצרכן, אלא אך ורק בקבוק המתקיימים בו שלושת התנאים הבאים:

(א) קווי דמות החורגים מן העיצוב (דמות שאין לה תפקיד אסתטי ממשי);

(ב) תפיסת העוסק ותפיסת הצרכן (הדמות ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר);

(ג) וכל אלה כאשר הבקבוק מיוצר ומשווק ורכש לו שם משך שנים רבות (אופי מבחין נרכש).

נפסק כי משקאות אלכוהוליים מסוימים ניכרים בעיצוב הבקבוק המכיל אותם במשך שנים רבות וצורת הבקבוק נתפסת כסימן מסחר, דהיינו כדמות המהווה את הקישור בעין הצרכן למוצר או למקורו.

בשוק מעין זה, שוב אין אינטרס לציבור, ואף לא ליצרנים להמשיך ולעצב, על שום שמראש, דהיינו מצד היצרן, ובדיעבד, דהיינו מצד הצרכן, קיימת חשיבות להשקעה במותג הנתפס על פי צורת הבקבוק.

נפסק כי שמו של המשקה המשווק בבקבוק המבוקש הוא "Crown Royal" ובעברית - כתר מלכותי. מבט בפיתוחים והתבליטים שעל הבקבוק ילמדו כי אלה נועדו להעניק לו מראה של כתר.

נפסק כי, מדובר במוצר הנמכר בבקבוק זה מזה עשרות שנים, וככזה ברי כי עניינו במיתוג וזיהוי המוצר ולא בעיצוב אריזתו, וכך מן הסתם הוא גם נתפס על ידי הציבור.

על כן נפסק כי במקרה מעין זה, כאמור, גובר האינטרס של יציבות חיי המסחר (המזהים את הבקבוק כסימן מסחר) ושכלול התחרות, על הרצון לעודד עיצובים חדשים.

14 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לרישום סימני מסחר מס' 206037-40) - 14.12.2010

תחום: בקשה לרישום סימני מסחר נושאים: מטרת סימן מסחר: אופי מבחין, אופי מבחין אינהרנטי, אופי מבחין נרכש

עובדות:

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL" בסוג 9 – מכשירי מדע, חשמל, מחשבים, סוג 16 – נייר וצרכי נייר, סוג 35 – פרסומת ומסחר וסוג 41 – חינוך ובידור. ביום 29.10.2008 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום את הסימנים המבוקשים וזאת כיון שצירוף המילים חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד נטען כי הסימן אף אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 11 (10) כיון שצירוף המילים נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הוא נוצר, ובנוסף נטען כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיף 11 (11) כיון שהמילה "ISRAEL" הינה שם גיאוגרפי.

נפסק:

הרשם הורה על דחיית הבקשות לרישום סימני המסחר מס' 206037, 206038, 206039 ו- 206040.

נושאים מרכזיים:

מטרת סימן מסחר: אופי מבחין

מטרותיו של סימן הובאו והוסברו בספרו של המלומד א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972). עוד ראה, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (ניתן ביום 01.12.2010). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי זה קבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

אופי מבחין אינהרנטי:

מחלקת סימני מסחר העלתה את ההשגה כי הסימנים כולם אינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11 (10):

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

כך למשל נקבע כי צירוף המילים שנתבקש לרישום בסוג 9 הכולל: "מידע מורד מהאינטרנט; הקלטות שמע; קלטות וידאו; די.וי.די; תקליטורים, מנשאי מידע מגנטי, פילם; תקליטורים להקלטה; תוכנות מחשב;". בענייננו, ברי כי מדובר בסימן המתאר את הטובין. למוד נקשר באופן כמעט אינסטינקטיבי על ידי הצרכן לאינטרנט. כל נושא אשר אינו ידוע לצרכן והוא מעוניין לקבל בגינו פרטים נוספים, הדבר יעשה באמצעות האינטרנט או באמצעות תקליטורים למיניהם. לפיכך, לא נדרשת מהצרכן מחשבה כלשהי בכדי לקשר את הצירוף המבוקש לרישום עם הטובין ומהותם כפי שהם מובאים בפרטה זו.

אופי מבחין נרכש:

במכתב המבקשת מיום 15.04.2010 נטען כי הסימנים בעלי הצירוף המבוקש הינם בעלי אופי מבחין נרכש.

נפסק כי המבקשת לא השכילה לתמוך טענתה זו בראיות אשר יתמכו בגישתה האמורה, אלא הסתפקה באמירה בעלמא. באם טוענת המבקשת כי הצירוף המבוקש רכש מוניטין בקרב הצרכנים בישראל הרי שלא צלח בידה להוכיח זאת. באם המבקשת טוענת לאופי מבחין נרכש מכח מוניטין אותו יצרה, הרי שלא הובא תצהיר לעניין זה ואף לא הובאו סקרי שוק אשר יעידו על כך (ראה: ע"א 18/86 פיניציה נ' saint gobain, מח 3, 244, עמודים 240-247 (ניתן ביום 23.04.1991).

הרשם לא שוכנע כי הציבור מקשר את צמד המילים המבוקש לרישום עם המבקשת עצמה.

תוצאות החיפוש אשר הובאו מטעם המבקשת מעידות אלפי מונים על היעדר אופי מבחין נרכש לסימן, ועוד מעידות על כך שהסימנים אינם מוכרים בישראל כלל.

10 בנובמבר, 2009,

0 תגובות

על סימני מסחר

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים. ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

21 בפברואר, 2009,

0 תגובות

סיווגים של סימני מסחר

ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. במסגרת הבקשה לרישום סימן מסחר יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו. 
להלן רשימת הסיווגים השונים בתוספת הרביעית:
  1. מוצרים כימיים המשמשים בתעשייה, במדע ובצילום, וכן בחקלאות, גננות וביערנות; שרפים מלאכותיים בלתי מעובדים, חומרים פלסטיים בלתי מעובדים; דשנים; תרכובות לכיבוי דלקות; תכשירי הרפיה והלחמה; חומרים כימיים לשמור מצרכי מזון; חומרי בורסקאות; דבקים המשמשים בתעשייה.
  1. צבעים, ורנישים, לכות; חומרים משמרים בפני חלודה וקלקול עץ; חומר גוון, קובעי צבע; שרפים טבעיים גלמיים; מתכות בצורת ריקועים ואבקה עבור צבעים, קשטנים, מדפיסים ואומנים.
  1. תכשירי הלבנה וחומרים אחרים המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח, מריקה ושפשוף; סבונים; בשמים, שמנים אתריים, תכשירי קוסמטיקה, תרחיצים לשיער; משחות שיניים.
  1. שמנים ושומנים תעשייתיים; שמני סיכה; תרכובות סופגות אבק, תרכובות מלחלחות ותרכובות מקשרות; חומרי דלק (לרבות בנזין למנועים) ומאור; נרות ופתילות לתאורה.
  1. תכשירי רוקחות ווטרינריים; תכשירים סניטריים לשימוש רפואי; מזון וחומרים דיאטטיים המותאמים לשימוש רפואי ווטרינרי, מזון לתינוקות; תוספי תזונה לבני אדם ולחיות; אספלניות, חומרי חבישה; חומרים למילוי שיניים, שעווה המשמשת לריפוי שיניים; חומרי חיטוי; תכשירים להשמדת רמשים; קוטלי פטריות וקוטלי עשבים.
  1. מתכות פשוטות וסגסוגותיהן; חומרי בניה ממתכת; בתים ניידים ממתכת; חומרים מתכתיים עבור פסי מסילות רכבת; כבלים ותייל לא חשמליים העשויים ממתכת פשוטה; מוצרי ברזל, פריטים קטנים של מוצרי מתכת; צינורות ואבובים ממתכת; כספות; סחורות ממתכת פשוטה שאינן נכללות בסוגים אחרים; עופרות מתכת.
  1. מכונות וכלי מכונות; מנועים (למעט מנועים לכלי רכב יבשתיים); מצמדים ורכיבי תמסורת (למעט לכלי רכב יבשתיים); מכשירים חקלאיים; חממות לביצים; מכונות מכירה אוטומטיות.
  1. כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים (המופעלים ידנית); סכו"ם, נשק צד; תערים.
  1. התקנים ומכשירים לשימוש במדע, בחקירת הים, במחקר, בצילום, בקולנוע, בראיה, בשקילה, במדידה, באיתות, בבדיקה (פיקוח); בהצלת נפשות ובהוראה; התקנים ומכשירים להולכה, מיתוג, המרה, צבירה, וויסות או בקרה על חשמל; התקנים להקלטה, העברה או שיחזור של קול וחוזי; נושאי נתונים מגנטיים, דיסקות להקלטה; קומפקט דיסק; תקליטורי די וי די ואמצעי תקשורת אחרים להקלטה דיגיטלית; מנגנונים בעבור מכשירים המופעלים על ידי מטבע; קופות רושמות, מכונות חישוב, ציוד לעיבוד נתונים; מחשבים; תוכנות מחשב; מכשירים לכיבוי אש.
  1. התקנים ומכשירים המשמשים לניתוח, לרפואה, לריפוי שיניים ולריפוי וטרינרי; איברים, עיניים ושיניים, כולם מלאכותיים; פריטים אורתופדיים; חומרי תפירה.
  1. התקנים למאור, לחימום, להפקת אדים, לבישול, לקירור, לייבוש, לאוורור, לאספקת מים ולמטרות סניטריות.
  1. כלי רכב; התקנים לתנועה ביבשה, באוויר או במים.
  1. כלי נשק; תחמושת וקלעים; חומרי נפץ; זיקוקים דינור.
  1. מתכות יקרות וסגסוגותיהן וטובין העשויים ממתכות יקרות או המצופים בהן, אשר אינם נכללים בסוגים אחרים; תכשיטים, אבנים יקרות; שעונים ומכשירים כרונומטרים.
  1. כלי נגינה.
  1. נייר, קרטון וטובין העשויים מחומרים אלו, שאינם נכללים בסוגים אחרים; דברי דפוס; צרכי כריכת ספרים; צילומים; צרכי כתיבה; דבקים לנייר או לשימוש ביתי; חומרים לאומנים; מכחולים; מכונות כתיבה וצרכי משרד (למעט רהיטים); חומרי לימוד והוראה (למעט התקנים); חומרים פלסטיים לאריזה (שאינם נכללים בסוגים אחרים); אותיות דפוס; גלופות.
  1. גומי, גוטאפרשה, גומי טבעי, אסבסטוס, נציץ, וטובין העשויים מחומרים אלו שאינם נכללים בסוגים אחרים; מוצרים פלסטיים מחושלים לשימוש בייצור; חומרי אטימה, סתימה ובידוד; צינורות גמישים שאינם ממתכת.
  1. עור וחיקויי עור, וטובין העשויים מחומרים אלו ושאינם נכללים בסוגים אחרים; עורות בעלי חיים, גלדים, תיבות ותיקי נסיעות; מטריות ושמשיות; מקלות הליכה; שוטים, רתמות¸ ואוכפים.
  1. חומרי בנין (לא מתכתיים); צינורות קשיחים אל מתכתיים לבניה; אספלט, זפת וחמר; בניינים ניידים שאינם מתכתיים, מצבות שאינן ממתכת.
  1. רהיטים, מראות, מסגרות לתמונות, טובין (שאינם נכללים בסוגים אחרים) העשויים מעץ, שעם, סוף, קנים, נצרים, קרן, עצם, שנהב, עצם לוויתן, צדף, ענבר, אם הפנינה, מירשאום, ותחליפים לחומרים אלו או מפלסטיק.
  1. כלים ומיכלים לבית ולמטבח; מסרקות וספוגים; מברשות (פרט למכחולים); חומרים לעשיית מברשות; פריטים לצורכי ניקוי, צמר פלדה; זכוכית בלתי מעובדת או מעובדת למחצה (פרט לזכוכית לצורכי בניה); כלי זכוכית, חרסינה וחומר שאינם כלולים בסוגים אחרים.
  1. חבלים, חוטים, רשתות, אוהלים, יריעות, טרפולין, מפרשים, שקים ותיקים (שאינם כלולים בסוגים אחרים; חומרי ריפוד ומילוי (למעט גומי או פלסטיק); חומרי טקסטיל סיביים גולמיים.
  1. מטווה וחוטים לשימוש באריגה.
  1. אריגים ומוצרי אריגה, שאינם נכללים בסוגים אחרים; כיסויי מיטה; כיסויי ושולחן.
  1. דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.
  1. תחרה ומעשי רקמה, סרטים ומקלעות; כפתורים; ווים ולולאות, סיכות ומחטים; פרחים מלאכותיים.
  1. שטיחים, מרבדים, מחצלאות, לינולאום וחומרים אחרים לכיסויי רצפות קיימות; וילאות קיר (שאינם מאריג).
  1. משחקים וצעצועים; צרכי התעמלות וספורט שאינם נכללים בסוגים אחרים; קישוטים לעצי חג המולד.
  2. בשר, דגים, עופות וציד; תמציות בשר; פירות וירקות משומרים, מיובשים ומבושלים; ריבות, מרקחות, לפתנים, ביצים, חלב ומוצרי חלב; שמני ושומני מאכל.
  1. קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; אורז; טפיוקה וסגו; קמח ומוצרים העשויים מדגנים; לחם, דברי מאפה וממתקים; גלידות; סוכר, דבש; נופת; שמרים, אבקת אפייה; מלח; חרדל, חומץ, רטבים (נותני טעם); תבלינים; קרח.
  1. תבואות ומוצרי חקלאות, גננות ויערנות שאינם נכללים בסוגים אחרים; בעלי חיים; פירות וירקות טריים; זרעים; שתילים ופרחים חיים; מזון לבעלי חיים, לתת.
  1. בירה; מים מינרליים, מי סודה ומשקאות לא כוהליים אחרים; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשירים אחרים להכנת משקאות.
  1. משקאות כוהליים (למעט בירה).
  1. טבק; צרכי מעשנים; גפרורים.

סיווגי שרותים לסימן מסחר

  1. פרסומות; ניהול עסקים; טיפול בעסקים; פעולות משרדיות.
  1. ביטוח; עסקי מימון; עסקי כספים; עסקי נכסי דלא ניידי.
  1. הקמת מבנים; תיקונים; שירותי התקנה.
  1. תקשורת רחק (טלקומוניקציה)
  1. הובלה, אריזה ואחסנה של סחורות; ארגון נסיעות.
  1. טיפול בחומרים.
  1. חינוך; הענקת אימונים; בידור; פעילות ספורט ותרבות.
  1. שירותים מדעיים וטכנולוגיים ומחקר ועיצוב הקשורים לשירותים אלה; שירותי ניתוח ומחקר תעשייתי; עיצוב ופיתוח של תוכנת וחומרת מחשב.
  1. שירותים להספקת מזון ומשקה; לינה זמנית.
  1. שירותים רפואיים; שירותים וטרינריים; טיפולים היגיינים וטיפולי יופי לבני אדם או לבעלי חיים; שירותים בקשר לחקלאות, גננות ויערנות.
  1. שירותים משפטיים; שירותי אבטחה להגנת בני אדם או רכושם; שירותים אישיים וחברתיים הניתנים בידי אחרים לענות על צרכי הפרט

 

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור