משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: הגנה על לוגו

1 ביולי, 2013,

0 תגובות

על סימני מסחר

על סימני מסחר

מהו סימן מסחר?

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים.

ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

26 ביוני, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר מאשר

סימן מסחר מאשר
תביעה בגין הפרת סימן מסחר  שהוגשה על ידי העמותה למען חיות משק (חי משק) כנגד חברת מן הטבע בארותיים בע"מ ומנהלה אוסיף דוידוביץ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט עמירם בנימיני. ביום 6.5.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה למתן צו מניעה, צו מתן חשבונות ולפיצוי כספי, בגין הפרה נטענת של זכויותיה בסימן המאשר הרשום "ביצי חופש". סימן מאשר נרשם לפי סעיף 14 לפקודה, לאישור טיבו, סוגו, איכותו או תכונותיו של מוצר פלוני. לטענת התובעת, הנתבעים עשו שימוש בסימן זה ללא רשותה ושלא כדין, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ותוך התעשרות שלא כדין על חשבון התובעת.
 
לטענת הנתבעים הסימן לא היה כשיר לרישום מלכתחילה, בהיותו סימן תיאורי הנוהג במסחר לתיאור הטובין. למצער, הסימן הפך לגנרי לאחר רישומו, ועל כן איבד את תוקפו. לחלופין, עומדת לנתבעים הגנה של "שימוש אמת" בסימן לפי סעיף 47 לפקודת סימני מסחר, הואיל והם משווקים "ביצי חופש", קרי: ביצים המוטלות על ידי תרנגולות במתחם פתוח ולא בכלובים.
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה. נפסק כי הסימן המאשר "ביצי חופש" הינו חסר תוקף בעיק והמדובר בסימן תיאורי שלא רכש אופי מבחין.
 
נפסק כי התובעת נטלה על עצמה משימה ראויה להערכה, להקל על סבלן של חיות המשק, ובהן תרנגולות מטילות. אך בהעדר הסמכה חוקית ממקור כלשהו, הדרך בה נקטה התובעת, קרי: רישום הסימן המאשר "ביצי חופש", איננה מאפשרת לה להטיל מרות ופיקוח על מגדלי ביצים ומשווקים המעוניינים לעשות שימוש במונח "ביצי חופש". על העמותה לבחור שם אחר שיוכל להירשם כסימן מאשר, ושיהיה בו כדי להבחין בין "ביצי החופש" המאושרות על ידה לבין "ביצי חופש" אחרות. המונח "ביצי חופש", כשלעצמו,  פתוח לשימוש כל מגדלי הביצים והמשווקים.   
 
בנוסף, נפסק כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת פסק הדין:

23 ביוני, 2013,

0 תגובות

ציון גאוגרפי כוזב כעילה לשלילת רישום סימן מסחר

ציון גאוגרפי כוזב כעילה לשלילת רישום סימן מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת עין גדי קוסמטיקס. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 30.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SPIRIT OF JERUSALEM" בגין משקאות כוהליים. 
 
מחלקת סימני המסחר סירבה לקבל את הבקשה בטענה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) וסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר בהיותו סימן תיאורי הנותן מידע על מהות הסחורה. בנוסף נקבע כי אף אם הסימן אינו מתייחס לירושלים כמקור הטובין אז יש להפעיל את ההשגה על פי סעיף 11(12) לפקודה כי מקור המשקה אינו מהאזור הגיאוגרפי הכלול בסימן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית. נפסק כי ככל והמשקה אינו מיוצר בירושלים יש לפסול את הסימן בעילת ציון גיאוגרפי כוזב וככל והמשקה מיוצר בירושלים יש לפסול את הסימן מאחר והוא לא רכש אופי מבחין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

סימן מתאר שלא רכש אופי מבחין לא ירשם

בקשה לרישום סימן מסחר "24/7" שהוגשה על ידי חברת ע.ד. תובל (2007) בע"מ לגבי שירותים שירותי סוכנות נסיעות בסוגים 39, 41 ו-43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 29.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר. במכתביה למבקשת נימקו הבוחנות את החלטתן בכך שהסימן מהווה קיצור מקובל במסחר לשירותים הזמינים לציבור כל הזמן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום הסימן נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מתאר מאחר ורכש אופי מבחין

בקשה לרישום סימן מסחר "חאן שחרות" שהוגשה על ידי חברת נגב וגליל יזמות בע"מ לגבי שירותים לאספקת מזון ומשקה ולינה זמנית, בסוג 43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 7.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שחרות או מעלה שחרות הינו יישוב קהילתי בערבה. המבקשת מפעילה בסמוך ליישוב בית הארחה בו מסופקים שירותי לינה זמנית והסעדה. לנוכח האמור מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור הקביעה מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום וזאת לנוכח היקף הראיות שהראו כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה מן השימוש הממושך בו. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 

1 במאי, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר אינו מגן על רעיון

סימן מסחר אינו מגן על רעיון
ערעור שהגישה חברת Wrangler Apparel Corp כנגד חברת אחים וייס י.ש.י ייצור ושיווק בע"מ. הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדון בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 3.4.2013 ניתן פסק הדין בערעור.
 
הערעור הוגש בגין החלטת הפוסקת בקניין רוחני, יערה שושני כספי, בתיק התנגדות לסימן מסחר מס' 218503 (מעוצב). בהחלטה זו קיבלה הפוסקת את בקשת המשיבה, האחים וייס לרישום סימן מסחרי על שמה ודחתה את התנגדות המערערת, חברת רנגלר - WRANGLER APPAREL CORP. לרישום סימן מסחר זה.
 
העובדות: חברת האחים וייס הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בסוג 25 "דברי הלבשה", על סימן המכיל דמות מושחרת כולה של בוקר רכוב על סוס ומניף פלצור, ומחוברת אליה המילה האנגלית – "rodeo". 
 
רנגלר הגישה את התנגדותה לרישום הסימן בשל קיומו של סימני מסחר הרשומים על שמה בארה"ב, אך אינם רשומים בישראל נכון למועד הגשת התנגדותה, אשר לטענתה הם בגדר סימן מסחר מוכר היטב. 
 
רק לאחר הגשת בקשת האחים וייס לרישום הסימן, הגישה המתנגדת בקשה לרישום סימנים אלו (שמספרם 221207, 223243). 
 
לטענת רנגלר האחים וייס הפרו את סימני הבוקרים שלה בשל דמיון מטעה של הסימן המבוקש לשני סימניה. 
 
החלטת רשם סימני המסחר: הפוסקת בקניין רוחני דחתה את טענות רנגלר, וקיבלה את בקשת האחים וייס לרישום הסימן המבוקש על שמה. הפוסקת קבעה בהחלטתה כי סימני רנגלר אינם סימן מוכר היטב, וכי לאור יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה, הסימן המבוקש איננו דומה עד כדי להטעות לשני הסימנים של רנגלר. 
 
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. בנוסף נפסק כי המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 30,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

17 באפריל, 2013,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר תלת-ממדי של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר תלת-ממדי של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר תלת ממדי שהוגשה על ידי חברת COINTREAU לגבי בקבוק בסוג 33, בגין משקאות אלכוהוליים. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: בקשה לרישום דמות תלת-מימדית של בקבוק כסימן המסחר. מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר נדחית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 במרץ, 2013,

0 תגובות

סיסמא כסימן מסחר

בקשות לרישום סימני מסחר לא מעוצבים "SHINING LIGHT ON PHOTONIC INNOVATION" בסוגים 9 ו- 42 שהוגשה על ידי חברת Oclaro. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 26.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשות תובעות דין קדימה מבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת בארה"ב. הבקשות סורבו לרישום על ידי בוחן סימני המסחר, בנימוק כי יש לראות בצירוף המילים המבוקש סיסמא נטולת אופי מבחין. לפיכך עמדת מחלקת סימני המסחר הינה כי בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר, אין צירוף המילים המבוקש כשיר לרישום כסימן מסחר.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי הסימן משולל אופי מבחין אינהרנטי ולפיכך אינו כשיר לרישום.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

25 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר תלת מימדיים שנרשמו קודם לכן בחו"ל

בקשה לרישום סימני מסחר תלת מימדיים שנרשמו קודם לכן בחו
בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי שהוגשה על ידי חברת SEVEN TOWNS, ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 29.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום שני סימני מסחר תלת ממדיים לגבי צורת קובייה משובצת. בסוג 28 ביחס ל"תצריפים תלת מימדיים", והשני בסוג 35 ביחס ל"שירותי פרסום ועוד".
 
מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את שני הסימנים בנימוק שהסימנים אינם משמשים או מיועדים לשמש לסימון סחורות, אלא הם דמות הסחורות עצמן ולכן אינם כשירים לרישום.
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה. נקבע כי יש בסימנים המבוקשים אופי מבחין וכי הסימנים ירשמו (בכפוף לתיקון הפרטה באחד מהם). 
 
הערת DWO: יש להניח כי אילו הסימן לא היה נרשם קודם לכן בבריטניה, הרשם לא היה מאשר את הסימן לרישום בישראל.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

17 ביוני, 2012,

0 תגובות

רישום סימני מסחר בינלאומיים

רישום סימני מסחר בינלאומיים
ביום 1.9.2010 הצטרפה מדינת ישראל לפרוטוקול מדריד, הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול זה היווה מהפכה ברישום סימני המסחר הבינלאומיים, שכן פרוטוקול זה מאפשר לבעלי סימני מסחר אשר ביצעו רישומם בישראל לתרגמו לכל המדינות החברות בפרוטוקול (למעלה מ 80 מדינות) וזאת בפשטות יחסית, פרוטוקול מדריד נחתם בשנת 1989 ומנוהל על ידי המשרד הבינלאומי WIPO – world intellectual property organization.
 
פרוטוקול מדריד מאפשר לכל אזרח אשר ביצע רישום סימן מסחר במדינתו, לרשום את הסימן גם מחוצה לה, כאשר הפרוטוקול מאגד בתוכו את מקבץ הבקשות וההסדרים אותם נדרש האזרח לבצע בשעת רישומם של סימני המסחר הבינלאומיים.
 
הפרוטוקול עצמו פועל גם על דרך השלילה וכאשר נפסל סימן מסחר במדינת המקור יישלל גם בשאר במדינות בהם נרשם וזאת בתוך 5 שנים מיום הרישום, יש לציין, כי גם כאן ישנה דרך לשמר את סימני המסחר הבינלאומיים וזאת על ידי העברת רישומם לכל מדינה בפרט כסימן עצמאי העומד בעינו במדינה בה חפץ האינדיבידואל לרישומו.
 
בעבר כל אדם אשר שחפץ ברישום סימן המסחר שבבעלותו, צריך היה לבצע את הליכי הרישום בצורה עצמאית בכל מדינה ומדינה בה חפץ לבצע את הרישום המיוחל, וזאת כאשר לכל מדינה תנאי רישום שונים משכנתה, ואף מתנה הרישום בתנאיה שונים מקודמתה, דבר המקשה משמעותית על הליכי הרישום הבינלאומיים.
 
כיום כל אדם יכול בקלות יחסית לבצע רישום בינלאומי לסימן מסחרו וזאת בזכות פרוטוקול מדריד, כשאר תוגש בקשת הרישום ללשכת סימני המסחר וזו תעבירה לידי משרדי הארגון WIPO ושם תבחן לגופה, במידה ותעמוד בתנאי WIPO ותאושר תועבר לכל המדינות החברות בפרוטוקול ובהם חפץ מבקש הבקשה לרשמם, יש לציין כי כל מדינה מבצעת בדיקה לרישום עצמאית אך לרוב ירשם סימן המסחר במדינות הנדרשות לאחר מתן האישור מן משרדי WIPO.
 
שימוש בפרוטוקול מדריד אף מקנה לרושם סימן המסחר חיסכון כספי בעזרת הגשת הבקשה דרך משרדי WIPO וככל שיבצע רישום במגוון מגינות רב יותר כך יחסוך יותר בעלויות הרישום עצמן.
 
רישום סימן המסחר בצורה בינלאומית מאפשרת לחברות רבות לשווק את מוצרן לשוקיי העולם מבלי להיות כבולים לחברה מקומית אשר תייצגם במקום, ולמעשה מאפשרת לבעל המוניטין ליהנות מתוצרתו באופן בינלאומי במדינות רבות.
 
החל מ 1.9.2010 ביצעה מדינת ישראל התקדמות ניכרת וצועדת לכיוון גלובליזציה כלכלית ומאפשרת לאזרחיה שיווק סימנם ותוצרתם באופן בינלאומי ומתקדם כנהוג במרבית מדינות העולם המערבי כיום.
 
המדינות החברות בפרוטוקול מדריד ובהם ניתן להגיש סימן מסחר בינלאומי לפי פרוטוקול מדריד הן:
 
אלבניה, אנטיגואה וברבודה, ארמניה, אוסטרליה, אוסטריה, אזרבייג'אן, בחריין, בלארוס, בלגיה, בהוטן, בוסניה והרצגובינה, בוטסואנה, בולגריה, סין, קולומביה, קרואטיה, קובה, קפריסין, הרפובליקה הצ'כית, צפון קוריאה, דנמרק , מצרים, אסטוניה, האיחוד האירופי, פינלנד, צרפת, גרוזיה, גרמניה, גאנה, יוון, הונגריה, איסלנד, איראן, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, קזחסטן, קניה, קירגיסטן, לטביה, לסוטו, ליבריה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, מרוקו, מוזמביק, נמיביה, הולנד, נורווגיה, עומאן, הפיליפינים, פולין, פורטוגל, דרום קוריאה, מולדובה, רומניה, רוסיה, סן מרינו, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל , סרביה, סיירה לאון, סינגפור, סלובקיה, סלובניה, ספרד, סודאן, סווזילנד, שבדיה, שוויץ, סוריה, טג'יקיסטן, היוגוסלבית לשעבר מקדוניה, טורקיה, טורקמניסטן, אוקראינה, בריטניה, ארצות הברית, אוזבקיסטן, ויאטנאם, זמביה
 

21 בפברואר, 2012,

6 תגובות

תהליך הרישום של סימן מסחר

תהליך הרישום של סימן מסחר

כל גורם הטוען כי הוא בעל סימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל.

תהליך רישום סימני מסחר נקבע בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב- 1972, ותקנות סימני המסחר, 1940.

מקורות נורמטיבים נוספים המנחים בתהליך הרישום הם:

  • אמנת פריס להגנת רכוש תעשייתי.
  • אמנת מדריד למניעת ציוני מוצא כוזבים
  • אמנת ניצה לסווג הבינלאומי של מוצרים והשרותים
  • אמנת ליסבון להגנת כינויי מקור.

כלל אמנות אלו הינן אמנות אשר מדינת ישראל חברה בהם.

אופן ההגשה של בקשה לרישום סימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים. במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אולם ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו.

אגרת ההגשה לבקשה לרישום סימן מסחר, מחושבת לפי מספר סוגי הסחורות לגביהם מתבקש הרישום (כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות סימני המסחר).  אגרה בגובה מסויים עבור הסוג הראשון ואגרה מופחתת ביחס לשאר הסוגים הנכללים באותה בקשה.

הבקשה נבחנת ועל מנת לקבוע אם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר.

בחינה מהירה של סימן מסחר

על פי תקנה 22 לתקנות סימני המסחר, התשמ"ג- 1983, קיימת במקרים מיוחדים אפשרות לבחינה על אתר של בקשות לרישום סימן מסחר. על מנת שהרשם יורה על בחינה מהירה של בקשה יש יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה מהירה, יש לצרף לתצהיר זה את הראיות הרלונטיות מהם עולה הצורך בבחינה המהירה של הבקשה ובנסוף לצרף את האגרה הקבועה בחוק.

אחד מנימוקים המרכזיים המצדיקים בחינה מהירה הוא חשש כי גורם עושה או עשוי לעשות שימוש בסימן המבוקש.

פרסום הבקשה להתנגדויות

ככל ותוצאת הבחינה היא כי הסימן ניתן לרישום, פרטי הבקשה מפורסמים ביומן סימני המסחר. ומרגע זה כל אדם הרוצה להתנגד לרישום יכול להודיע על כוונתו לעשות כן וזאת במשך שלשה חדשים מיום הפרסום.

התנגדות לסימן מסחר

הודעת ההתנגדות לסימן מסחר צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות. הליך ההתנגדות כולו מוסדר בפקודת סימני המסחר והוא הליך מקביל במהותו להליך רגיל של תביעה בבית משפט (הליך הכולל הצגת ראיות, שמיעת עדים, סיכומים ומתן החלטה המנומקת בדומה לפסק דין).

רישום סימן מסחר בינלאומיים

בהתאם לאמנת פריס, אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה החתומה על האמנה, יש לו זכות לבקש תאריך בכורה לבקשה אותה הוא מגיש בישראל ביחס לאותו סימן ולאותם הטובין. בקשה הטוענת לתאריך בכורה כנ"ל צריך שתוגש תוך ששה חדשים מתאריך הבקשה הראשונה בארץ אגוד כלשהי.

ישראל חברה באמנת מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים. מי שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, או שהוא בעלים של סימן מסחר רשום בישראל, יכול להתבסס עליהם ובאמצעות מילוי טופס יחיד של בקשה בינלאומית לבקש את רישום הסימן בכל יתר המדינות החברות באותה אמנה. 

21 בפברואר, 2009,

0 תגובות

סיווגים של סימני מסחר

ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. במסגרת הבקשה לרישום סימן מסחר יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו. 
להלן רשימת הסיווגים השונים בתוספת הרביעית:
  1. מוצרים כימיים המשמשים בתעשייה, במדע ובצילום, וכן בחקלאות, גננות וביערנות; שרפים מלאכותיים בלתי מעובדים, חומרים פלסטיים בלתי מעובדים; דשנים; תרכובות לכיבוי דלקות; תכשירי הרפיה והלחמה; חומרים כימיים לשמור מצרכי מזון; חומרי בורסקאות; דבקים המשמשים בתעשייה.
  1. צבעים, ורנישים, לכות; חומרים משמרים בפני חלודה וקלקול עץ; חומר גוון, קובעי צבע; שרפים טבעיים גלמיים; מתכות בצורת ריקועים ואבקה עבור צבעים, קשטנים, מדפיסים ואומנים.
  1. תכשירי הלבנה וחומרים אחרים המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח, מריקה ושפשוף; סבונים; בשמים, שמנים אתריים, תכשירי קוסמטיקה, תרחיצים לשיער; משחות שיניים.
  1. שמנים ושומנים תעשייתיים; שמני סיכה; תרכובות סופגות אבק, תרכובות מלחלחות ותרכובות מקשרות; חומרי דלק (לרבות בנזין למנועים) ומאור; נרות ופתילות לתאורה.
  1. תכשירי רוקחות ווטרינריים; תכשירים סניטריים לשימוש רפואי; מזון וחומרים דיאטטיים המותאמים לשימוש רפואי ווטרינרי, מזון לתינוקות; תוספי תזונה לבני אדם ולחיות; אספלניות, חומרי חבישה; חומרים למילוי שיניים, שעווה המשמשת לריפוי שיניים; חומרי חיטוי; תכשירים להשמדת רמשים; קוטלי פטריות וקוטלי עשבים.
  1. מתכות פשוטות וסגסוגותיהן; חומרי בניה ממתכת; בתים ניידים ממתכת; חומרים מתכתיים עבור פסי מסילות רכבת; כבלים ותייל לא חשמליים העשויים ממתכת פשוטה; מוצרי ברזל, פריטים קטנים של מוצרי מתכת; צינורות ואבובים ממתכת; כספות; סחורות ממתכת פשוטה שאינן נכללות בסוגים אחרים; עופרות מתכת.
  1. מכונות וכלי מכונות; מנועים (למעט מנועים לכלי רכב יבשתיים); מצמדים ורכיבי תמסורת (למעט לכלי רכב יבשתיים); מכשירים חקלאיים; חממות לביצים; מכונות מכירה אוטומטיות.
  1. כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים (המופעלים ידנית); סכו"ם, נשק צד; תערים.
  1. התקנים ומכשירים לשימוש במדע, בחקירת הים, במחקר, בצילום, בקולנוע, בראיה, בשקילה, במדידה, באיתות, בבדיקה (פיקוח); בהצלת נפשות ובהוראה; התקנים ומכשירים להולכה, מיתוג, המרה, צבירה, וויסות או בקרה על חשמל; התקנים להקלטה, העברה או שיחזור של קול וחוזי; נושאי נתונים מגנטיים, דיסקות להקלטה; קומפקט דיסק; תקליטורי די וי די ואמצעי תקשורת אחרים להקלטה דיגיטלית; מנגנונים בעבור מכשירים המופעלים על ידי מטבע; קופות רושמות, מכונות חישוב, ציוד לעיבוד נתונים; מחשבים; תוכנות מחשב; מכשירים לכיבוי אש.
  1. התקנים ומכשירים המשמשים לניתוח, לרפואה, לריפוי שיניים ולריפוי וטרינרי; איברים, עיניים ושיניים, כולם מלאכותיים; פריטים אורתופדיים; חומרי תפירה.
  1. התקנים למאור, לחימום, להפקת אדים, לבישול, לקירור, לייבוש, לאוורור, לאספקת מים ולמטרות סניטריות.
  1. כלי רכב; התקנים לתנועה ביבשה, באוויר או במים.
  1. כלי נשק; תחמושת וקלעים; חומרי נפץ; זיקוקים דינור.
  1. מתכות יקרות וסגסוגותיהן וטובין העשויים ממתכות יקרות או המצופים בהן, אשר אינם נכללים בסוגים אחרים; תכשיטים, אבנים יקרות; שעונים ומכשירים כרונומטרים.
  1. כלי נגינה.
  1. נייר, קרטון וטובין העשויים מחומרים אלו, שאינם נכללים בסוגים אחרים; דברי דפוס; צרכי כריכת ספרים; צילומים; צרכי כתיבה; דבקים לנייר או לשימוש ביתי; חומרים לאומנים; מכחולים; מכונות כתיבה וצרכי משרד (למעט רהיטים); חומרי לימוד והוראה (למעט התקנים); חומרים פלסטיים לאריזה (שאינם נכללים בסוגים אחרים); אותיות דפוס; גלופות.
  1. גומי, גוטאפרשה, גומי טבעי, אסבסטוס, נציץ, וטובין העשויים מחומרים אלו שאינם נכללים בסוגים אחרים; מוצרים פלסטיים מחושלים לשימוש בייצור; חומרי אטימה, סתימה ובידוד; צינורות גמישים שאינם ממתכת.
  1. עור וחיקויי עור, וטובין העשויים מחומרים אלו ושאינם נכללים בסוגים אחרים; עורות בעלי חיים, גלדים, תיבות ותיקי נסיעות; מטריות ושמשיות; מקלות הליכה; שוטים, רתמות¸ ואוכפים.
  1. חומרי בנין (לא מתכתיים); צינורות קשיחים אל מתכתיים לבניה; אספלט, זפת וחמר; בניינים ניידים שאינם מתכתיים, מצבות שאינן ממתכת.
  1. רהיטים, מראות, מסגרות לתמונות, טובין (שאינם נכללים בסוגים אחרים) העשויים מעץ, שעם, סוף, קנים, נצרים, קרן, עצם, שנהב, עצם לוויתן, צדף, ענבר, אם הפנינה, מירשאום, ותחליפים לחומרים אלו או מפלסטיק.
  1. כלים ומיכלים לבית ולמטבח; מסרקות וספוגים; מברשות (פרט למכחולים); חומרים לעשיית מברשות; פריטים לצורכי ניקוי, צמר פלדה; זכוכית בלתי מעובדת או מעובדת למחצה (פרט לזכוכית לצורכי בניה); כלי זכוכית, חרסינה וחומר שאינם כלולים בסוגים אחרים.
  1. חבלים, חוטים, רשתות, אוהלים, יריעות, טרפולין, מפרשים, שקים ותיקים (שאינם כלולים בסוגים אחרים; חומרי ריפוד ומילוי (למעט גומי או פלסטיק); חומרי טקסטיל סיביים גולמיים.
  1. מטווה וחוטים לשימוש באריגה.
  1. אריגים ומוצרי אריגה, שאינם נכללים בסוגים אחרים; כיסויי מיטה; כיסויי ושולחן.
  1. דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.
  1. תחרה ומעשי רקמה, סרטים ומקלעות; כפתורים; ווים ולולאות, סיכות ומחטים; פרחים מלאכותיים.
  1. שטיחים, מרבדים, מחצלאות, לינולאום וחומרים אחרים לכיסויי רצפות קיימות; וילאות קיר (שאינם מאריג).
  1. משחקים וצעצועים; צרכי התעמלות וספורט שאינם נכללים בסוגים אחרים; קישוטים לעצי חג המולד.
  2. בשר, דגים, עופות וציד; תמציות בשר; פירות וירקות משומרים, מיובשים ומבושלים; ריבות, מרקחות, לפתנים, ביצים, חלב ומוצרי חלב; שמני ושומני מאכל.
  1. קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; אורז; טפיוקה וסגו; קמח ומוצרים העשויים מדגנים; לחם, דברי מאפה וממתקים; גלידות; סוכר, דבש; נופת; שמרים, אבקת אפייה; מלח; חרדל, חומץ, רטבים (נותני טעם); תבלינים; קרח.
  1. תבואות ומוצרי חקלאות, גננות ויערנות שאינם נכללים בסוגים אחרים; בעלי חיים; פירות וירקות טריים; זרעים; שתילים ופרחים חיים; מזון לבעלי חיים, לתת.
  1. בירה; מים מינרליים, מי סודה ומשקאות לא כוהליים אחרים; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשירים אחרים להכנת משקאות.
  1. משקאות כוהליים (למעט בירה).
  1. טבק; צרכי מעשנים; גפרורים.

סיווגי שרותים לסימן מסחר

  1. פרסומות; ניהול עסקים; טיפול בעסקים; פעולות משרדיות.
  1. ביטוח; עסקי מימון; עסקי כספים; עסקי נכסי דלא ניידי.
  1. הקמת מבנים; תיקונים; שירותי התקנה.
  1. תקשורת רחק (טלקומוניקציה)
  1. הובלה, אריזה ואחסנה של סחורות; ארגון נסיעות.
  1. טיפול בחומרים.
  1. חינוך; הענקת אימונים; בידור; פעילות ספורט ותרבות.
  1. שירותים מדעיים וטכנולוגיים ומחקר ועיצוב הקשורים לשירותים אלה; שירותי ניתוח ומחקר תעשייתי; עיצוב ופיתוח של תוכנת וחומרת מחשב.
  1. שירותים להספקת מזון ומשקה; לינה זמנית.
  1. שירותים רפואיים; שירותים וטרינריים; טיפולים היגיינים וטיפולי יופי לבני אדם או לבעלי חיים; שירותים בקשר לחקלאות, גננות ויערנות.
  1. שירותים משפטיים; שירותי אבטחה להגנת בני אדם או רכושם; שירותים אישיים וחברתיים הניתנים בידי אחרים לענות על צרכי הפרט

 

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור