משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: בקשת פטנט

21 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

תנאים לסירוב בקשת פטנט

תנאים לסירוב בקשת פטנט
הליך חד צדדיה להשגה על החלטת בוחן, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים ביום 27.10.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת פטנט שעניינה בצורות גבישיות של התרכובת הידועה בשם אנאמורלין.
 
הבקשה נבחנה וסורבה בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטים. נימוקי הסירוב פורטו בהרחבה במכתבה של הבוחנת. הבוחנת סירבה את הבקשה בהתאם לסעיף 5 לחוק הפטנטים בקובעה כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור פטנט אמריקאי US6576648  (אשר יכונה להלן: "D1"). עוד הסתמכה הבוחנת הנכבדה בהודעותיה על הליקויים על הספר "Polymorphism in pharmaceutical solids"  (אשר יכונה להלן: "D2").
 
נימוק נוסף לסירוב הבקשה נעוץ בעמדת הבוחנת כי תביעה 1 אינה תמציתית וברורה כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות.
 
המבקשת ביקשה להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, סירוב קיבול הבקשה עומד על כנו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סירוב בקשת פטנט

תקנה 45 קובעת את המסגרת הנורמטיבית לסירוב בקשת פטנט כדלקמן:
"לא השיב המבקש על הודעה על פי תקנה 41, או השיב וקבע הרשם כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור בתקנה 44, יסרב הרשם לבקשה ויודיע על כך למבקש."
 
התקנה אינה קובעת את מספר ההתכתבויות המינימאלי ודי בכך שנדחו נימוקי המבקש בתשובתו לליקויים כדי לסרב את הבקשה.
הוראות העבודה של מחלקת הפטנט דנות בסירוב בקשה לפטנט בהוראה הע' – א/23.1 בחינת בקשה לפטנט מהדורה 9 מיום 31.7.2014, בעמ' 23 ומפרטות שני שלבים לסירוב: הודעה לפני סירוב הבקשה ולאחר מכן סירוב הבקשה אם לא היה באחת הדרכים שנקט המבקש כדי לשכנע את הבוחן כי ניתן לקבל את הבקשה. הודעה לפני סירוב מופקת במקרים הבאים:
"1. אם הטיפול בתיק נקלע למבוי סתום או לאחר ארבעה דו"חות בחינה, לפי המוקדם ביניהם, על הבוחן לפעול לסיום הבחינה בתיק. מבוי סתום פירושו, בין היתר, אחד מאלה:
1.1 חזרה למערכת תביעות שכבר נדונה בעבר והועלו נגדה השגות הבוחן;
1.2 העדר תשובה לאחת מן ההשגות המהותיות בדו"ח הבוחן;
1.3 שינוי מערכת התביעות ללא נימוקים, באופן שאינו משכנע את הבוחן כי יש במערכת התביעות החדשה כדי להתגבר על ההשגות."
 
נפסק כי בעניינו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 1.2. כך למשל, מפרטת הבוחנת בהודעתה לפני סירוב כי מתשובת המבקשת נעדרה התייחסות לליקויים שהעלתה בהודעות הליקויים הקודמות.
 
הליך בחינת הבקשה לפטנט אינו הליך אינסופי ויש להביאו לסיומו תוך זמן סביר. החוק, התקנות והוראות העבודה קובעות אימתי תקובל או תסורב בקשת פטנט והשאלה אם מוצה ההליך אם לאו נתונה לשיקול דעת הבוחן כפי שהוא הותווה בחיקוקים ובהוראות העבודה. 
 
סגנית הרשמת פסקה כי במקרה דנן פעלה הבוחנת כדין בשעה שסירבה לבקשה לאחר 3 תכתובות עם המבקשת וכי ניתנה למבקשת הזדמנות הולמת לטעון כי אין מקום לתקן את הבקשה או לבצע תיקונים כמצוות תקנה 42 לתקנות. 
 

הזכות להשיג על החלטת בוחן

משסורבה הבקשה קמה זכותה של המבקשת להשיג על ההחלטות בפני הרשם. בהתאם לתקנות 49 ו-50 לתקנות רשאי מבקש הפטנט לתקן את הפירוט גם לאחר שסורבה הבקשה וזאת אם ביקש להשמיע טענותיו לאחר סירוב הבקשה. 
 
אכן, בתום הדיון שבפני סגנית הרשם ביקשה המבקשת להגיש סיכום טענות שיהא בו כדי להשיב לשאלות שהועלו במהלך הדיון. במסגרת זו אף הציעה תיקון פירוט. 
 

התקדמות המצאתית

העילה העיקרית לסירוב הבקשה הינה העדר התקדמות המצאתית לאור פרסום D1. טענת המבקשת כפי שהובעה בפניי ובסיכום טענותיה לאחר הדיון היא שההתקדמות ההמצאתית ביצירת הגביש מגולמת ב"שימוש במערכת ממסים מצומצמת וספציפית מאוד".
למרות האמור מופיעים בתיאור שורה של ממסים אותן מתארת המבקשת באותו תיאור ככאלה שיביאו ליצירת הגביש המיוחל. נפסק כי אין ספק ששתי הטענות, דהיינו זו להתקדמות המצאתית בבחירת הממס וזו הכתובה בתיאור לפיה שורה של ממסים ניתנים לשימוש, אינן מתיישבות זו עם זו. 
 
בסיכום הטענות שלאחר הדיון מציעה המבקשת למחוק מן הפירוט את אותם ממסים שצוינו בו אשר בדיעבד התברר שאינם יעילים לגיבוש הפולימורפים הנתבעים. לטענת המבקשת אין במחיקה שינוי מהותי המחייב ליתן לבקשה תאריך חדש בהתאם לסעיף 23 לחוק. 
 
סעיף 5 לחוק קובע כי התקדמות המצאתית הינה כזו "שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין זה נפסק כי לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן נפסק כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת בהליך זה.
על כן נפסק שלא ניתן לקבל את טענת המבקשת כי יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית.
 
טענתה הנוספת של המבקשת הינה כי בבחירה של הממס מתנול מתוך כלל הממסים האפשריים יש התקדמות המצאתית. טענה זו של המבקשת סותרת את האמור בבקשתה כי ניתן לבחור שורה של ממסים מסוגים שונים. 
על כן סגנית הרשם דחתה את טענת המבקשת כי יש בבחירת הממס התקדמות המצאתית.
 

בהירות התביעות

בהודעת הסירוב ואף בהודעות הליקויים העלתה הבוחנת הנכבדה ליקויי של אי בהירות התביעות לאור הגדרת הגביש באמצעות חלק בלבד מנקודות השיא שתועדו באנליזת XRPD היכולות להתאים הן לגביש המונוהידראט והן לגביש הדיהידראט.  עוד טענה הבוחנת הנכבדה כי אין זה סביר כי לשני הגבישים תהיה כמות שונה של מים ונקודות שיא זהות. 
 
נפסק כי מבקשת הפטנט לא נתנה מענה לאי התאמה זו בין הנתונים השונים שבבקשת הפטנט. ייתכן שהבלבול נובע מקושי לאפיין באופן מדויק את הגבישים שהתקבלו אשר תוארו בבקשת הפטנט. אך קושי זה יקשה אף על המתחרה הפוטנציאלי לקבוע האם בידיו גביש מתחרה המפר את התביעות אם לאו. אי בהירות בגבולות ההגנה הניתנת לפי הפטנט אינו דבר רצוי ואף מהווה ליקוי כאמור בתקנות 20(א)(3) ו-41(8) לתקנות הפטנטים. 
 
לפיכך נפסק כי גם בהיבט זה לוקה האמצאה באי כשירות. 
 

16 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט
המבקשים רמי דותן וטל פטל הגישו בקשת הפטנט אשר סורבה על ידי הבוחן.  המבקשים מבקשים להשיג על סירוב זה. ההשגה נדונה בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 30.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
 העובדות: המבקשים הגישו בקשת הפטנט ששמה "שיטה (ו)מערכת להפקת מסמך", עניינה של האמצאה בשיטה ומערכת להפקת ספר מחזור הכולל תמונות וטקסטים המתאימים להם. 
 
בהודעת הליקויים הראשונה נמצא כי הבקשה אינה כשירה לפטנט בהתאם להוראות סעיף 3 בחוק הפטנטים, מאחר והאמצאה עוסקת במהותה בשיטה אדמיניסטרטיבית ואינה טכנית. כמו כן, סבר הבוחן כי פירוט הבקשה לוקה בחסר ואינו עומד בדרישת סעיף 12(א) לחוק. לבסוף נמצא כי האמצאה אינה חדשה ואין בה התקדמות המצאתית נוכח פרסום קודם WO2006063327 (להלן: "D1") "שיטה להפקת ספרי מחזור" ופרסום US2002/0055955 (להלן: "D2").
 
המבקשים ביקשו להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנטים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: ההשגה נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

התקדמות המצאתית

בכדי שאמצאה תהיה כשירת פטנט כקבוע בסעיף 3 לחוק, עליה לקיים, בין היתר, את דרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. מוסכם כי האמצאה הינה חדשה ועל כן המחלוקת מתמקדת בשאלת ההתקדמות ההמצאתית, כפי שזו מוגדרת בסעיף 5 לחוק:
"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין התנאי הקבוע בסעיף 5, כבר נקבע כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום האמצאה וכי לשם בחינה זו, ניתן לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת, בתנאי שצירוף זה יהא מובן מאליו לבעל המקצוע בתחום המדובר קודם למועד הקובע (ראה ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), (1990) (פורסם בנבו, 2.7.1990) (להלן: "עניין היוז")).
 
בענייננו הוסכם בין הבוחן למבקשים כי כל יסודות האמצאה מתוארות בפרסום D1, למעט תכונת ההסתרה ותכונת החד-חד ערכיות. הבוחן סבר כי בעל מקצוע ממוצע לא יתקשה לשלב שני יסודות נוספים אלה באמצאה המתוארת בפרסום D1, ושהיסודות הינם מוכרים היטב לבעל מקצוע ממוצע. בעיון נוסף בפרסום D1 שערך הבוחן איתר בו את תכונת ההסתרה והפנה אליה בהודעת הסירוב. את תכונת "החד-חד ערכיות" איתר הבוחן בפרסום D2.
 
כפי שהובהר בעניין היוז, פרסום ייחשב ידע קודם הניתן לשילוב עם פרסום אחר לצורך בחינת ההתקדמות ההמצאתית כאשר השילוב מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע. תנאי לכך הוא שהפרסומים עוסקים בתחום האמצאה כך שניתן להניח כי בעל המקצוע הממוצע יהיה מודע להם או שהתחום קשור לבעיה הספציפית בה עוסקת האמצאה  (ראה R. Carl Moy, "Moy's Walker on Patents", 4th ed. 2009, p. 9-48 – 9-50.) 
 
בענייננו נפסק כי פרסום D1 מתאר ותובע מערכת ושיטה ליצירת ספר מחזור בדומה לבקשת הפטנט. האמצאה המתוארת בפרסום D2 עניינה בשיטה להוספת נתונים עבור תמונות במאגר. מכאן שהשילוב בין D1 ל-D2 אינו מפתיע שהרי ספר מחזור כולל תמונות וטקסטים נלווים.  
המבקש 1 לא פירט כיצד מתבצעת באמצאה הנתבעת הבדיקה שתוצאתה חד-חד ערכיות. לפיכך, אין כל סיבה להניח כי אופן הביצוע של יסוד זה שונה מאופן ביצועו בפרסום D2. 
 

הדרישה לפירוט ההמצאה בהתאם לסעיף 12 לחוק הפטנטים

לחלופין, נפסק כי אם שונה אופן הביצוע מן המקובל בתחום, הרי שהפירוט אינו עומד בדרישות סעיף 12 לחוק הקובע כדלקמן:
"(א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה."
 
מלשון סעיף 12(א) לחוק עולה כי על המבקש לפרט בבקשת הפטנט את דרכי הביצוע של האמצאה כך שבעל מקצוע יוכל לבצעה. קיום הדרישה מבטיח כי בחלוף תקופת תוקף הפטנט יוכל הציבור ליהנות מן הידע אותו חשף בעל הפטנט (ראה ע''א 217/86 מרדכי שכטר נ' אבמץ בע''מ, מד(2) 846, 852).
בהעדר דרכי ביצוע של אמצאה או של יסוד מיסודות האמצאה מתקיים אחת משתיים:
1. או שהאמצאה (או היסוד) אינה ניתנת לביצוע ועל כן אינה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק;
2. או שהאמצאה (או היסוד) ניתנת לביצוע ואולם היא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע באשר דרכי הביצוע הינן טריוויאליות וידועות (ראה גם בקשת פטנט 156034 (החלטה בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967) Serguei Borisovish Sivovolenko ו-   DIAMCAD N.V (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.1.2015), פסקה 61). 
 
בענייננו נפסק כי לא פרט המבקש כיצד מתבצעות פעולות ההסתרה והבדיקה של חד-חד ערכיות. פעולות אלה מתוארות בפרסומים הקודמים. משלא פירטו דרכי הביצוע יש להניח כי הפעולות באמצאה הנתבעת נעשות בדרכים הידועות לבעל המקצוע הממוצע בתחום ועל כן האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית. לחלופין, אם אין הן מבתצעות בדרכים המקובלות הללו, הרי שהבקשה נעדרת את הפירוט הנדרש בהתאם לסעיף 12 לחוק. לפי כל אחת מחלופות אלה יש לסרבה.

 

21 באוקטובר, 2015,

0 תגובות

קוד גנטי אינו כשיר לרישום כפטנט

קוד גנטי אינו כשיר לרישום כפטנט
בתאריך 7.10.2015 קיבל בית המשפט העליון של אוסטרליה פה אחד את ערעורה של חברת D'Arcy בקובעה כי פטנט אשר רשמה חברת מיריאד (Myriad Genetics, Inc) באוסטרליה, על קוד גן המפרק חלבון מסוים (BRCA1) ("החלבון"), אינו אמצאה כשירה לרישום כפטנט. 
 
הבקשה לרישום פטנט כללה כ-30 תביעות, אשר מתוכן, תביעות 1-3 כללו קוד של חומצת הגרעין של החלבון בוריאציות מסוימות ("מוטציות"), אשר ככל הנראה גורמות לסרטן השד וסרטן השחלות. 
 
במסגרת בחינתן של הערכאה הראשונה והשנייה, טענה D'Arcy כי האמצאה אינה עומדת בדרישות "מבחן הייצור" לשם רישומה כפטנט, בהתאם להוראות סעיף 18(1)(a) של חוק הפטנטים האוסטרלי (1990). בית המשפט בערכאה הראשונה דחה טענה זו וקבע כי פיתוחה של חברת מיריאד - חומצת גרעין מבודדת אשר נוצרה באופן מלאכותי  - מהווה אמצאה שונה מחומצת גרעין אשר נמצאת בתוך תא אנושי, הן בפן המבני והן בפון התפקודי ועל כן ראויה לרישום כפטנט.
 
בית המשפט העליון של אוסטרליה, ביושבו כערכאת הערעור, קיבל את הערעור של D'Arcy וקבע כי אין באמצאה כל רכיב ייצור, חרף העובדה כי מדובר בתוצר של "ייצור" אנושי, שכן האמצאה הינה תוצר של ידע קיים ומוכר בתחום של הצירופים הגנטיים ועל כן אין בה חדשנות אמצאתית.
 
בית המשפט הוסיף ואמר כי פסיקה אשר תקבע כי האמצאה הזו ראויה לרישום כפטנט אינה החלטה שראוי שבית המשפט יכריע לאור העובדה שהרישום של הרצף הגנטי כפטנט יאפשר יצירת מונופול על חלק מה-DNA, אשר הינו תוצר של הטבע וזהה למצוי בטבע ואינו פיתוח עצמאי של שיטה לגילוי מוטציות בגן:
 
"As a matter of substance, each of claims 1-3 focuses on the existence of one or more elements of an identified code: a code which is found in the nucleic acid isolated from a patient and which necessarily must be identical to the coding sequence in that patient. None of the asserted chemical, structural and functional differences identified by the Full Court play any part in the definition of the invention… in each of claims 1-3 or in the description of the invention in the specification".
 
רישום הפטנט בוטל. 
 
(D’Arcy v Myriad Genetics Inc [2015] HCA 35)
 

27 באפריל, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית בבקשת פטנט

התקדמות המצאתית בבקשת פטנט
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת תרכובות ברום בע"מ כנגד COUNCIL OF SCIENTIFIC AND INDUSTRIAL RESEARCH. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 29.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "הכנה של מגיבי ברומינציה לא מסוכנים". לטענת המבקשת, האמצאה המתוארת בבקשה עוסקת בשיטה חדשה להכנת מגיבי ברומינציה שאינם מסוכנים, שניתן להכינם בצורה עמידה ומחומרי גלם שאינם יקרים כתחליף יציב לשימוש בברום נוזלי בריאקציות ברומינציה בתרכובות ארומטיות וכן כתוספת ברום בתרכובות לא רוויות.
 
עיקר טענות ההתנגדות הוא כי האמצאה המתוארת בבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית וכן כי תביעה 1 בבקשה חמדנית, אינה נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט וכי תביעה 7 אינה ברורה ולכן אין הבקשה עומדת בהוראות סעיפים 4, 5 ו-13 לחוק הפטנטים. כן נטען כי תביעה 3 בבקשה פסולה לאור סעיף 9 לחוק בשל רישומו של פטנט ישראל שמספרו 84830.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ובקשת פטנט 163196 נדחית. נפסק כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

7 באפריל, 2015,

0 תגובות

פרסום קודם והעדר חידוש

פרסום קודם והעדר חידוש
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 22.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "מערכת מרובת ערוצים אופטיים לבדיקות", ועניינה בשיטה ובמערכת לבדיקה אופטית ממוכנת של מעגלים חשמליים. על פי הנתבע בבקשת הפטנט ובקצרה השיטה מתבצעת באמצעות צילום המעגל החשמלי או חלק ממנו, יצירת הצגה משופרת על בסיסם, והשוואת הדמות לייצוג סימוכין (רפרנס) בכדי לאתר פגמים בחלק המעגל הנבדק. 
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עוד טוענת המתנגדת ששילוב רכיבי ידע זה לכדי האמצאה מושא הבקשה אינו בגדר פטנט קומבינציה כפי שהוגדר בפסיקה. בניגוד לנדרש, כך טענה, תביעות הבקשה אינן כוללות התייחסות לתוצאה חדשה אשר נובעת משילובם של הרכיבים הידועים. 
 
בנוסף נטען שתביעות הבקשה הבלתי תלויות, 1 ו-26, מנוסחות באופן חמדני במטרה להסוות את העובדה שאלה אינן שונות מן הידע כפי שפורסם עד המועד הקובע, ובמיוחד אינן שונות ממערכת הקודמת של המבקשת, Inspire. לטענתה, מסקנה זו עולה בבירור מפרשנות תביעות הבקשה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית ללא צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באפריל, 2015,

0 תגובות

פסילת בקשת פטנט בשל העדר יעילות האמצאה ודיות האמצאה

פסילת בקשת פטנט בשל העדר יעילות האמצאה ודיות האמצאה
התנגדות לבקשת פטנט שהגישה טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ כנגד PHARMACIA AB. ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים, אסא קלינג. ביום 26.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדותה של טבע לבקשת פטנט אותה הגישה Pharmacia AB. שם האמצאה בבקשת הפטנט דנן הנו "חרוז חדש בעל שחרור מבוקר, שיטה לייצורו ופורמולציה רבת יחידות המכילה אותו". בתמצית, תובעת בקשה זו חרוז פרמצבטי בשחרור מבוקר, הכולל מספר שכבות ובהן גרעין מסיס עם ציפוי בלתי מסיס, אשר מביא לשחרור מבוקר משופר של החומר הפעיל.
 
התנגדות זו מבוססת על העילות הבאות: (1) בקשת הפטנט נעדרת התקדמות אמצאתית ולכן אינה עומדת בדרישת סעיף 5 לחוק הפטנטים; (2) חלק מתביעות הפטנט אינן מועילות או יעילות ולכן אין הבקשה עומדת בדרישות סעיף 3 לחוק; (3) חלק מתביעות הפטנט אינן נובעות באופן סביר מהמתואר בפירוט ולכן אינן עומדות בדרישות סעיף 13 לחוק; (4) פירוט בקשת הפטנט לקוי ואינו מספק ולכן אין הבקשה עומדת בדרישות סעיף 12(א) לחוק. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ובקשת פטנט 142809 נדחית.
 
נפסק כי למרות היתכנותה של התקדמות המצאתית מסוימת, אין האמצאה המתוארת בבקשה עומדת בהבטחת היעילות כנדרש בסעיף 3 לחוק; אין הבקשה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק לעניין דיות האמצאה; והיקף התביעות אינו נובע באופן סביר מהמתואר בבקשה ובכך אין הן עומדות בדרישות סעיף 13(א) לחוק והוראות תקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

26 במרץ, 2015,

0 תגובות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות
הליך חד צדדי ביחס לבקשת פטנט 156034 שהוגשה על ידי חברת Serguei Borisovish Sivovolenko וחברת DIAMCAD N.V (שיטה ומתקן עבור מיקום גוף זר ביהלום). ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 25.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת הפטנט קובלה ופורסמה להתנגדויות. ביום 4.9.2008 הגישה חברת שרין טכנולוגיות בע"מ התנגדות לבקשת הפטנט. ביום 9.12.2013 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר סיום הליכי ההתנגדות ללא צו להוצאות. 
 
לאחר הסרת ההתנגדות, סגנית הרשם מצאה לנכון להפעיל את סמכותה לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים ולא לקבל את בקשת הפטנט לרישום וזאת מטעמים של היעדר חידוש והתקדמות המצאתית וכן לאור אי עמידה של הבקשה בדרישות סעיף 12 לחוק.
בהתאם לתקנה 74(ג) לתקנות ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע טענותיהם. 
 
לטענת המבקשים סמכותו של הרשם כפי שעולה מסעיף 34 לחוק הינה סמכות חריגה ומיוחדת אשר יש להפעילה במקרים יוצאי דופן. לטענת המבקשים, הוראת סעיף 34 לחוק, ככל שמתייחסת לחומר שנתגלה אגב ההתנגדות, אינה מאפשרת לרשם לקיים הליך בחינה מחודש אלא מתייחסת לחומר
חדש, שאינו שנוי במחלוקת, אשר לא עמד בפני הבוחן בזמן בחינת הבקשה וכן אינו מסמיך את הרשם להכריע בהתנגדות כאילו לא הופסקה. 
 
תוצאות ההליך: הפטנט לא יוענק למבקשים. סגנית הרשם לא שוכנע כי אין מקום להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

3 במרץ, 2015,

0 תגובות

חלוקת בקשות לפטנט ורישום כפול של בקשת פטנט - double patenting

חלוקת בקשות לפטנט ורישום כפול של בקשת פטנט - double patenting
בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת NOVARTIS, הבקשה נדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 2.12.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה דנן (203972) היא בקשת חלוקה מבקשת פטנט 176831 (להלן: "הבקשה ההורה").  הבקשה סורבה בהתאם לתקנה 45 לתקנות. הבוחנת מצאה, בין היתר, שאין שינויים מהותיים בין תביעות בקשת החלוקה והבקשה ההורה שיהיה בהם להוות היבט אחר של אותה אמצאה ובכך להביא להיקף הגנה שונה. לפיכך, קבעה הבוחנת שישנה חפיפה מלאה בין בקשת החלוקה והבקשה ההורה. לכן על פי הוראות סעיף 2 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים") אין בקשת החלוקה כשירה לפטנט. 
 
בעקבות דברים אלה, ביקשה המבקשת להשמיע טענות בפני הרשם. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי ככל שאין המבקשת מחריגה מהבקשה ההורה את רשימת המצבים הכלולה בתביעה 1 בבקשת החלוקה, לא מצא הרשם לשנות מקביעתה של הבוחנת וסירובה של בקשת פטנט 203972 עומד בעינו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

15 בינואר, 2015,

0 תגובות

עיקר האמצאה בפטנט (ערעור)

עיקר האמצאה בפטנט (ערעור)
ערעור שהוגש על ידי חברת טרפלקס פל-ים בע"מ וחברת  UNIDELTA S.P.A כנגד חברת פלסאון. ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) מתאריך 25.05.2010 בת"א 1795/06. הערעור נדון בבית המשפט העליון בפני הרכב השופטים השופטת מרים נאור, השופט חנן מלצר והשופט יורם דנציגר. השופט חנן מלצר כתב את עיקר פסק הדין. ביום 18.12.2014 ניתן פסק הדין.
 
העובדות: ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בגדרו נקבע כי אחד מבין מוצריה של המערערת 2, אשר יובא ושווק בישראל על-ידי המערערת 1 (מוצר יונידלתא), יש בו הפרה של פטנטים הרשומים בישראל על שם המשיבה.
 
פלסאון הינה חברה אשר עוסקת בייצור ושיווק של מָחבַּרים לצינורות. על שמה של החברה רשומים שני פטנטים ישראלים: פטנט ישראלי מס' 125899, ו-פטנט ישראלי מס' 127327, אשר מהווה "פטנט מוסף" לפטנט הראשון. שני הפטנטים הנ"ל עוסקים במָחבַּרי צינורות.
 
פלסאון הגישה לבית המשפט המחוזי, תביעה לקבלת צו מניעה קבוע כנגד המערערות וכן פיצויים מהן בעילות של: הפרת פטנט ו"גניבת עין". בכתב התביעה טענה פלסאון כי בחודש דצמבר 2005 נודע לה שהמערערת 1 שיווקה בישראל מחברי צינורות שיוצרו על-ידי המערערת 2 (מוצר יונידלתא), ושהיה בהם, לגישתה של פלסאון, חיקוי מפר של הפטנטים הנ"ל שבבעלותה, במשמעות סעיף 49 לחוק הפטנטים. כן טענה פלסאון כי עיצובו של מוצר יונידלתא דומה לעיצובם של המחברים שהיא מייצרת, ושיווקו עולה כדי "גניבת עין", במשמעות מונח זה בחוק עוולות מסחריות.
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל (בפסק דין חלקי שדן בשאלת האחריות) את התביעה להפרת הפטנט בהתבסס על סעיף 49 לחוק הפטנטים, בקובעו כי על אף שלא היתה "הפרה מילולית" של הפטנט (קרי: ניצול אמצאתה של פלסאון בדרך המוגדרת בתביעות שהוגדרו במסמכי הפטנט שבבעלותה) – מוצר יונידלתא מהווה הפרה של עיקר הפטנט של פלסאון, וזאת מאחר שמוצר יונידלתא: "פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, ובאותן דרכים שבהן פועל הפטנט". 
 
על כן אסר בית המשפט קמא על המערערות לעשות שימוש במחברים שיש בהם הפרה של הפטנט של פלסאון. בנוסף נאסר על המערערות לעשות שימוש במחברים המהווים חיקוי של מחברי פלסאון, זאת, כנראה, בהתבסס על העוולה של גניבת עין. 
כן הוציא בית המשפט צו המורה למערערות להמציא למשיבה דו"ח מאומת על ידי רואה חשבון על כל המכירות שהן ביצעו עד למועד עריכת הדו"ח לשם הערכת הפיצויים בגין ההפרות הנטענות. 
 
בנוסף בית המשפט קמא חייב את המערערות בהוצאות המשיבה וכן בשכר טרחת עורכי דינה של פלסאון בסכום כולל של 60,000 ש"ח + מע"מ.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי דין הערעור להתקבל. ביחס לעילת הפרת הפטנט, בקשת הפטנט של פלסאון אושרה לנוכח השכלול המקורי שהציגה במחברי צינורות בעלי קטרים גדולים. עם זאת, על אף שאכן קיים דמיון בין מוצר יונידלתא לבין האמצאה של פלסאון – הוא איננו נוגע לשכלול האמור. שכלול זה נעדר ממוצר יונידלתא, ולכן המוצר האחרון מהווה מוצר נחות ביחס למחבר שבבסיס הפטנט של פלסאון, שהרי הוא עושה שימוש רק בידע שהיה במסגרת נחלת הכלל במועד הגשת בקשת הפטנט של פלסאון. 
 
על כן לא סבר בית המשפט כי יש במוצר יונידלתא הפרה של הפטנט של פלסאון. מאידך גיסא – עוולת גניבת העין, שלא נותחה בפסק הדין, טעונה עדיין בירור שטרם הושלם, ולכן יש להחזיר מכלול זה לבית המשפט המחוזי הנכבד.
 
בנוסף נפסק כי המשיבה תחוייב בהוצאות המערערות בשתי הערכאות, בסכום כולל של 75,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בערעור:
 

17 באוגוסט, 2014,

0 תגובות

התנגדות לפטנט – פרשנות הפטנט, חדשנות ותום לב

חברת קמטק הגישה התנגדות כנגד בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת  אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.7.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שהתקבל ותוצאותיו שהדיון הוחזר לרשם.
 
העובדות: מבקשת הפטנט הגישה בקשת פטנט שכותרתה: "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות" ועניינה בשיטה ומערכת הכוללת תאורה שתפקידה לסווג פגמים מהסוגים חתך וגורם זר המצויים על גבי מוליכים מיקרוסקופיים.
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לעניין זה טוענת המתנגדת כי האמצאה מבוססת על שימוש בתאורות מסוגים Darkfield ו- Brightfield וכן על רכיבים בסיסיים שהיו ידועים במועד הקובע למטרות להן מיועדת האמצאה. 
 
כמו-כן, טוענת המתנגדת כי המבקשת הפרה את חובת הגילוי שבסעיף 18 לחוק בכך שלא ציינה את פטנט 450 כפרסום קודם הנוגע לבקשתה. עוד טוענת המתנגדת כי על פי תקנה 20(א)(1) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") היה על המבקשת לציין את פטנט 450 במבוא לפירוט והיא נמנעה מלעשות כן. בכך הפרה המבקשת את חובת תום הלב המוטלת עליה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי ההתנגדות מתקבלת במלואה. בנוסף נפסק כי המתנגדת תגיש בקשה מפורטת לפסיקת הוצאותיה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

30 ביולי, 2014,

0 תגובות

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט
אלביט מערכות בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 30.6.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: האמצאה נושא בקשת הפטנט שכותרתה "מערכת מידע מופעלת על-ידי מבט" מתייחסת למערכת ושיטה למעקב אחר מבט הטייס, המספקת אינפורמציה לטייס באמצעות התרעה קולית לגבי מידע על כיוון מבט הטייס ביחס לאזור שדה ראיה מוגדר מראש (כגון מטרת ירי) ללא צורך בתצוגה חזותית של אמצעי המעקב. 
 
אלביט שהתנגדה לבקשת הפטנט טענה להעדר חידוש על פי סעיף 4 לחוק הפטנטים ולהעדר התקדמות אמצאתית על פי סעיף 5 לחוק. המתנגדת סומכת טענותיה אלה על 23 פרסומים קודמים.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה באופן חלקי. הרשם הורה על מתן פטנט בכפוף למחיקת תביעה 14, 15, 16, 17 ו-18, ובכפוף לתיקון טעות סופר בתביעה 6. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

11 במרץ, 2014,

0 תגובות

פטנט על שיטה בתחום התוכנה והחומרה

פטנט על שיטה בתחום התוכנה והחומרה
בקשה לפטנט מספר 190125 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת DIGITAL LAYERS. ההשגה נדונה בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 17.2.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "שיטה, מערכת, ומכשיר להעברת שכבות מדיה". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. במכתב הסירוב ציינה הבוחנת כי: האמצאה  "מתמצה כל-כולה בתחום התוכן ... כך שהיא אינה אלא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור ו/או שיטה עסקית..." ועל כן לא ניתן לקבל פטנט בגינה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט מתקבלת. נפסק כי אין המדובר באמצאה שהיא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור או שיטה עסקית כפי שסברה הבוחנת. האמצאה כוללת קשרי גומלין בין רכיבים טכנולוגיים וחלוקת פעולות המגדירה את פעולותיו של כל רכיב. יש בבקשה גם חריגה מעבר לאוטומציה גרידא והיא ממוענת לבעל מקצוע טכנולוגי. בהצטבר כלל הדברים הללו עולה שהאמצאה שבבקשה דנן בעלת אופי טכנולוגי מוחשי ולכן באה בגדר תחום טכנולוגי.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

5 בדצמבר, 2013,

2 תגובות

מי ראשון בתור?

מי ראשון בתור?

בצל הסערה הגדולה אשר חולל התיק של אפל כנגד סמסונג באחרונה, סערה נוספת מתקרבת לאיטה אל עבר בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. מחולל הסערה, ממציא בשם מארק סטאדניק עותר כנגד ממשלת ארה"ב בעניין תיקון לחוק הפטנטים האמריקאי הנודע בכינויו "America Invents Act", אשר עליו חתם הנשיא אובמה בחודשים האחרונים.

בעולם הפטנטים קיימות שתי דוקטרינות השולטות כיום, בעלות תפיסות שונות מן היסוד בכל הקשור למועד לפיו ייקבע כי המצאה מסוימת תתקבל לרישום כפטנט: "הממציא הראשון" או "First to Invent"  לעומת "המגיש הראשון" או "First to File".

כאשר משרד פטנטים מדינתי נדרש לשאלה למי יש להעניק פטנט במקרה שבו שני ממצאים מתדפקים על דלתותיו במקביל בבקשה לרשום את אותה המצאה, השאלה הנשאלת ברוב העולם היא: "מי הגיש קודם?" את הבקשה.

עד לתחילת שנות ה-90, נותנו רק שלוש מדינות שבהן היה נהוג הכלל של "הממציא הראשון", לפיו השאלה שנשאלת היא דווקא "מי המציא את ההמצאה ראשון?" והן הפיליפינים, קנדה וארה"ב. עד לאחרונה, האחרונה נותרה בודדה שפעלה לפי דוקטרינה זו, עד לתיקון חוק הפטנטים האמריקאי.

על פניו נראה כי דוקטרינת "הראשון להמציא" היא הדוקטרינה ההגיונית יותר. אם אנו רוצים להגן על מי שהגה את הרעיון, מדוע יש משמעות או רלוונציה לשאלה מי הגיש ראשון את בקשת הפטנט לרשות הפטנטים?

ובכן, ישנן מספר סיבות לכך. המרכזית שבהן היא, כי בדרך כלל כמעט בלתי אפשרי להוכיח את המועד בו צץ הרעיון על ידי מי מהממציאים בהעדר ראיות חותכות וברורות. אם פלוני שלח לחברו דואר אלקטרוני לפני שנתיים בקשר לרעיון שהיה לפלוני, אך לקח לפלוני שנתיים להגיש בקשה לפטנט בנוגע לרעיון ובמהלך תקופה זו אלמוני חשב על אותו רעיון, עמל על עריכת פטנט והגיש את בקשה לפטנט, האם באמת מגיע לפלוני המונופול בשימוש בהמצאה?

בעיה אחרת היא שקיים רצון ליצור הרמוניזציה בהגנה על רעיונות. השיטה של רישום פטנטים בכללותה מבקשת ליצור אחידות וידיעה חותכת של הפעולות הנצרכות על מנת לרשום פטנט ולא ליצור מציאות עמומה של חוסר וודאות לגבי מועד ההמצאה. אי הידיעה בעת רישום הפטנט האם נרשם או לא בגלל היכולת של כל אדם אחר לטעון להמצאה קודמת יוצרת אי וודאות משפטית בעייתית מאוד. לבסוף, מכלול הסיבות גם יחד יוצרות עלויות רבות לכל הנוגעים בדבר כמו גם סירבול למערכת המשפטית.

מסיבות אלה ומסיבות רבות נוספות רוב מדינות העולם, והחל ממרץ 2013 גם ארה"ב, עברו לשיטת "הראשון להגיש". שינוי זה עבר בצורה יחסית שלווה דרך הנשיא לאישור בית הנבחרים והסנאט האמריקאי.

אולם ישנם גם מתנגדים לשינוי זה. לטענתם המקטרגים, יישום השיטה החדשה עלולה להוביל לקריסת הממציאים ה"קטנים" אל מול חברות הענק אשר מסוגלות להשקיע כמויות אדירות של משאבים על מנת לנסח בקשות פטנט בין לילה. הממציא "הקטן", לטענתם, נעדר משאבים אשר יאפשרו לו רישום מזורז של הפטנט. לכן, טוענים המתנגדים, בשיטה זו ישנה עדיפות לחברות הגדולות.

יש לציין עם זאת, כי טענה זו הוכחה ברובה כלא נכונה. המצאות חדשות נשמרות לרוב בסודיות עד לרגע הגשת הפטנט ולכן הממציא "הקטן" עדיין יוכל להגות רעיונות ולהגישם למשרד הרשם, אף אם יקח לו חודשיים לכתוב את בקשת הפטנט, לפני שחברה גדולה תהגה את אותו רעיון. לראיה, כל המדינות האחרות בעולם המשתמשים בשיטה זו ו"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" (חיים חפר, ז"ל).

עם זאת, השאלה המשפטית המעניינת יותר היא האם חוק זה יוצר בעיה חוקתית. החוקה האמריקאית מגנה על ממציאים והיא משתמשת במפורש במילה "inventor". הדילמה אשר מונחת בפתחיהם של מומחי חוקה אמריקאיים, ויתכן אף בפני ביהמ"ש העליון, היא האם ניתן לפרש את החוקה בצורה כזו שתאפשר את שיטת "הראשון להגיש" (פרשנות המרחיבה את המונח inventor למשמעות של האדם שהגיש ראשון את בקשת הפטנט) או שמא החוקה מגבילה את ארה"ב להבנה ליטראלית של שורותיה בקביעה כי האדם שהגה לראשונה את הרעיון הוא שיזכה בפטנט (פרשנות המצמצמת את המונח inventor למשמעות של זה שהגה ראשון את הרעיון).

אין אחידות דעות בקרב מומחי החוקה האמריקאית באשר לשאלה זו ואם אכן ביהמ"ש העליון יידרש לשאלה זו יתכן שתיק זה יהווה אבן דרך חשובה לא רק בדיני הפטנטים במשפט האמריקאי אלא אף בפרשנות החוקתית והפדראלית של החוקים הללו.

3 בדצמבר, 2013,

0 תגובות

איך כותבים פטנט

איך כותבים פטנט
בקשת פטנט מחולקת בדרך כלל לסעיפים הבאים: הכותרת (Title), תביעות קדימה (Priority Claims), תחום ההמצאה (Field Of The Invention); הרקע (Background); תקציר ההמצאה (Summary Of The Invention), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing); שרטוטים (Drawing); תיאור מפורט (Detailed Description); ותקציר (Abstract). 
 
למרות שנושאים אלה מוצגים כאן בסדר בו הם אמורים להופיע בסופו של יום בבקשת הפטנט, אין זה הסדר שבו הם צריכים להיות מנוסחים. בניסוח בקשת פטנט אנו ממליצים להתחיל בתביעות (Claims) ולאחר בתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ואחריו התקציר (Abstract), כותרת (Title), הרקע (Background), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) ולבסוף תיאור מפורט (Detailed Description).
 
ההגיון בסדר זה הוא יחסי האבהות בין החלקים השונים. תקציר ההמצאה (Summary of The Invention) מבוסס על התביעות (Claims) (הוא בעיקרו ניסוח של התביעות בשפה פשוטה). התקציר (Abstract) הוא תמצות של תקציר ההמצאה (Summary of The Invention). הכותרת (Title) מתבססת על האמור בתקציר (Abstract).
 
רק לאחר ניסוח החלקים שלעיל ניתן לעבור לניסוח הרקע (Background). הסיבה לכך היא כדי ליצור תודעה פסיכולוגית אצל עורך הפטנט לכתוב את הרקע בהתאם ליעד אליו מכוונים שהוא ההמצאה. בצורה זו עורך הפטנטים יכתוב את הרקע מתוך מודעות בסיסית והדגשה של המסקנה כי בתחום יש בעיות שאין להן פתרונות טובים וכי כל פתרון שניתן לבעיות אלו אינו מובן מאליו. כדי לכתוב רקע טוב על עורך הפטנטים לדעת "מה הסוף של הסיפור", קרי לדעת מה המהות של ההמצאה – דבר שהובהר כמובן בחלקים הקודמים שנכתבו. על כן הרקע צריך רק לדון בנושאים שיוצרים את הבעיה אותה ההמצאה נועדה לפתור. 
 
תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) והתיאור המפורט (Detailed Description) נכתבים בסוף מאחר והם מתמקדים ביישום ספציפי של ההמצאה. סדר זה לניסוח מונע מעורך הפטנטים להתמקד ביישום ספציפי ומאלץ אותו להתמקד בהמצאה המופשטת (לביקורת בעניין זה ראו מאמר מה הופך פטנט לפטנט טוב?).
 
מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה" ללא היצמדות לתצורה ספציפית. 
 

כותרת הפטנט

הכותרת של בקשה לפטנט צריכה להיות רחבה יותר מהתקציר (Abstract). התקציר (Abstract) צריך להיות רחב יותר מתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention) צריך להיות רחב יותר מהתביעות (Claims). 
 
על כן, בניסוח הכותרת עורך פטנטים חייב לבחור כותרת מספיק רחבה אשר יהיה בה כדי להקיף את הן את הרעיון הכללי והן את היישום שלו. עם זאת, הכותרת צריכה להיות קצרה. כותרות בדרך כלל צריכה להכיל לא יותר מחמש עד עשר מילים.
 
הכותרת אמורה לרמז על ההמצאה ולא לצטט את ההמצאה וזאת כדי לא להגביל את ההמצאה ואת מונופול ההמצאה.
 

תביעות (Claims)

התביעה היא הגדרה של האמצאה וניסוחה קובע את היקף ההגנה של הפטנט המבוקש.  על התביעה להיות ממוקדת תמציתית וברורה. יש להימנע מהגדרה רחבה מדי של התביעה אשר עשויה להיפסל על ידי בוחן הפטנטים בשלב רישום הפטנט או להיפסל במסגרת הליך משפטי לאחר קבלת הפטנט וזאת על ידי הוכחה כי התביעה חסרת חידוש וחסרת התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם למועד הגשת הבקשה. מאידך, הגדרה צרה מדי של התביעה עשויה לא לכסות את כל אפשרויות לביצוע של האמצאה ולאפשר מונופול צר מידי.   
 

תביעות קדימה (Priority Claims)

כאשר בקשה לפטנט תובעת קדימות לפטנט אחר, יש למקם תיאור תביעת הקדימה בין הכותרת ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention). 
 
יש לעשות שימוש בתביעות קדימה רק כאשר: 
(א) יש לפחות ממציא אחד משותף בין בקשת הפטנט לבין "הפטנט ההורה" אליו מתייחסת תביעת הקדימה. 
(ב) "הפטנט ההורה" היה בסטטוס של בקשה בשלב בו הוגשה בקשת הפטנט הנוכחית.
(ג) הבקשה השניה מתייחסת לנושאים ולתביעות (CLAIMS) המפורטים בבקשה הראשונה. הנושא הנתבע בדין קדימה מפורט ב"פטנט ההורה" באופן המאפשר לבעל מקצוע סביר לעשות שימוש וליצר את ההמצאה שנתבעה  ב"פטנט ההורה".
 
היתרון העיקרי של תביעות קדימה הוא בכך שבקשת הפטנט בה יש תביעות קדימה נבחנת בהתאם למועד בו הוגש "הפטנט ההורה". יתרון זה בא לידי ביטוי במועדי התנגשות בפרסומים קודמים.
 

תחום ההמצאה

תחום ההמצאה מסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בתחום המקצועי שבו נעשתה האמצאה
 
את תחום ההמצאה יש לנסח תוך מתן תשומת לב לשיקולים מתחרים. 
 
מצד אחד, תחום ההמצאה צריך להיות מנוסח רחב מספיק כדי להקיף את כל היישומים המגשימים את ההמצאה ולאפשר מונופול רחב ככל האפשר. מאידך, כדי להתמודד עם טענות של פרסום קודם והתקדמות המצאתית יש לנסח את תחום ההמצאה בצורה צרה ככל האפשר. 
 
חשוב בניסוח תחום ההמצאה להתמקד במונחים פשוטים ובניסוח ברור וזאת כדי למנוע פרשנות דו משמעיות ביחס לפטנט. 
 

רקע

באופן היסטורי שימש פרק זה כדי לתאר את הידע הקיים בתחום ההמצאה במועד הגשת הבקשה (state of the art). 
 
לפרק זה יש משמעות חשובה בהדגשה של ההתקדמות ההמצאתית שיש בהמצאה ביחס לבעיה הקיימת בתחום. פרק זה מסייע לנו להמחיש בפני בוחן הפטנטים את האבולוציה שההמצאה יוצרת מבחינה טכנולוגית ביחס למצב הקיים, תוך הדגשה במה ההמצאה מהווה קידום משמעותי ביחס למצב הקיים. 
 
בניסוח פרק זה עלינו לזהות את הבעיה שיש לפתור, עלינו להראות כמה קשה לפתור את הבעיה וזאת כדי שבהמשך בוחן הפטנטים יחשוב כי אכן היתה דרושה גאונות בפתרון הבעיה. 
 
ניסוח פרק הרקע יהיה כרוך כמעט תמיד בהתייחסות לפטנטים אחרים ובקשות אחרות. 
 
בניסוח פרק זה עלינו להבהיר: מה היתה הבעיה > מה היו הפתרונות לבעיה > ולמה פתרונות אלו לא היו יעילים ומספקים. 
 
הרקע מסתיים בסיכום הצורך הקיים בתחום ההמצאה.
 
הטעות הנפוצה ביותר בניסוח חלק זה היא לדון בהמצאה שנתבעה במסגרת הבקשה. אין לעשות זאת. הרקע נועד אך ורק לתאר את הבעיה הקיימת כיום והמצב בטרם ההמצאה. 
 
טעות נוספת היא להודות ששימושים קודמים, פטנטים, וגילויים אחרים מהווים ידע קודם (prior art). אין צורך להודות כי הפניות לפטנטים אחרים רלוונטיים לפטנט המבוקש ומהווים ידע קודם. 
 

סיכום ההמצאה

סיכום ההמצאה (Summary Of The Invention) מנוסח בהתבסס באופן ישיר על פרק התביעות. 
 
המשפט או פסקה הראשונה של סיכום ההמצאה  צריך להיות סיכום קצר של התביעה העצמאית (או מספר תביעות עצמאיות). יש לנסח סעיף זה על ידי שכתוב בפשטות רבה של התביעות העצמאיות מפרספקטיבה מעט רחבה יותר. אם יש טענות עצמאיות מרובות, עורך הפטנטים צריך לנסות לשלב אותן. 
 
הפסקאות הבאות של סיכום ההמצאה  צריכות להיות מוקדשות לפירוט המרכיבים השונים הקיימים בתביעות התלויות. 
 
הפסקה האחרונה של סיכום ההמצאה באופן מסורתי היא מעבר לתיאור קצר של השרטוטים. 
 

תיאור קצר של השרטוטים

תיאור קצר של השרטוטים מספק סקירה של השרטוטים המצורפים במסגרת בקשת הפטנט. במובן זה שהוא יכולה להחליף או להשלים את הכותרות או כיתובים של הדמויות המופיעות בשרטוטים. 
 
חשיבות חלק זה הוא בהכוונה של הקורא לאלמנטים מסויימים בשרטוט. 
 

השרטוטים

שרטוטי הפטנט משמשים לצורך פרשנות התביעות.  כל טענה בפטנט שניתנת לשרטוט אמורה מגובה בשרטוט.
 
שרטוטי פטנטים בדרך כלל מתארים היבטים של התגלמות המועדפת של ההמצאה. לשם כך, השרטוטים צריכים להיות מאוד פשטניים, וצריכים לכלול רק את אותם אלמנטים שמראים הבדלים ביחס לידע הקודם.
 
מומלץ להשתמש בשרטוטי פרספקטיבה כדי להמחיש באופן המיטבי את ההמצאה הבאה לידי ביטוי בשרטוט.
 

תיאור מפורט

 מטרות התיאור הן שתיים:

 א.    לתאר הרקע שעל פיו תביעות הפטנט יפורשו.

 ב.    לאפשר לבעל מקצוע להבין את האמצאה ולבצעה.

 
סעיף תיאור המפורט הוא לא תיאור מפורט של ההמצאה. המדובר בתיאור מפורט של השרטוטים או של התצורה המועדפת. ואכן חלק מעורכי הדין מכנים חלק זה בשם "תיאור המפורט של הישום המועדף" (DETAILED DESCRIPTION OF THE PREFERRED EMBODIMENT).
 
עורך הפטנטים צריך להשתמש בחלק זה כדי להדגים את נושא ההמצאה, ולא לתאר את ההמצאה, שכן תיאור ההמצאה מתואר בפרק התביעות או בסיכום ההמצאה.
 
סעיף תיאור המפורט בדרך כלל מתרכז ברובו ביישום של ההמצאה. אורכו של חלק זה הוא פונקציה של מספר היישומים הקיימים בבסיסי ההמצאה. 
 
ניסוח חלק זה מתחיל בתיאור מפורט בדרך כלל של השרטוטים ולאחר מכן עובר למתן דוגמאות ונתונים. בפרק זה יש להסביר את התצורה וזאת בתחילה בסקירה רחבה של ארבעה או חמישה מרכיבים עיקריים בתצורה, ולאחר מכן המקדות ביתר המאפיינים של כל אחד מהמרכיבים בתצורה.
מומלץ לפרט בתחילה מספר מצומצם של רכיבים או חלקים, ולאחר מכן בפסקאות נפרדות לדון בכל אחד מהרכיבים או החלקים האלה בפירוט רב יותר. 
 
מומלץ לרשום את כל הפרמטרים הרלוונטיים לרכיב המתואר, ולאחר מכן להציג את כל החלופות המתוארות עבור כל אחד מהפרמטרים הללו. ברגע שהפרמטרים מפורטים, עורך פטנטים יכול בקלות לפרט את החלופות ביחס לכל אחד מהפרמטרים הללו. 
 
אחד החסרונות של כתיבת תיאור מפורט כדי לכסות מספר רב של חלופות ותמורות הוא שהטקסט מתחיל להישמע היפותטית מדי. 

יובהר כי התיאור המפורט מסתמך על שרטוטים והוא אמור לכלול את תיאור דרכי ביצוע של האמצאה שעל פיו יכול בעל המקצוע לבצעה.  מומלץ להכין את השרטוטים על גיליונות שרטוטים ולא בגוף הפירוט.  בפירוט יש לכלול רשימה של השרטוטים.

 

תקציר

סעיף תקציר בפטנט בדרך כלל מבוסס על סיכום ההמצאה. התקציר לא יוכל לשמש לצורך פירוש היקף תביעת הפטנט. 
 

טיפים לניסוח בקשת פטנטים

שמור על ניסוח קצר וברור
 
אחד הכללים החשובים ביותר בניסוח בקשות לפטנט הוא לבצע את עיקרון KISS - Keep It Simple, Stupid. בקשות לפטנטים מסובכות מקשות על הבנת הפטנט הן בעיני בוחן הפטנטים והן בעיני השופט. על כן כעורך הפטנטים מנסה "להסתיר את האמת" עם עודף מלל כמעט תמיד הדבר מתברר בהמשך. פטנט הוא חזק כאשר עורך הפטנטים מתאר את הפטנט בצורה ברורה ושאינה מסובכת יתר על המידה.
 
ואולם יש להיזהר בניסוח קצר מידי בו אנו עלולים להשמיט מידע קריטי ביחס להמצאה. 
 
השתמש בכותרות רבות
 
שימוש מרובה בכותרות משנה יכול לסייע בניסוח הפטנט ויכול להקל על בחון הפטנטים והשופט להבין את הפטנט. 
 
שמור על משפטים קצרים ופשוטים
 
משפטים ארוכים הם מסורבלים ובלתי מובנים ובדרך כלל כוללים מספר מסרים שהכותב מתכוון להעביר. פיצול של משפטים ארוכים מאלץ את המחבר להתמקד במסרים בודדים והם מסייעים לקורא באופן משמעותי להבין את כוונת הכותב. 

4 בנובמבר, 2013,

1 תגובות

תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל

תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל

רבים מלקוחותינו פונים אלינו עם רעיונות שונים ומבקשים מאיתנו "לרשום" להם פטנט.

ובכן, תהליך רישום פטנט אינו דבר פשוט כל כך והוא אינו מוצר "אינסטנט" הניתן לרישום מיידי, כאן ועכשיו.

לצורך הבנת הציבור את מהות ומשמעות תהליך רישום הפטנט, ראינו לנכון להביא בפניכם מדריך פשוט, קצר וקולע המתאר את התהליך.

ובכן, תהליך רישום הפטנט מתחיל במוחו של הממציא, בין אם כשהוא מתעורר באמצע הלילה עם "רעיון גאוני" ובין אם כשהוא שוקד חודשים ארוכים על מחקר ופיתוח של הרעיון שלו, כדי לבדוק אם הוא ישים.

(כדי ללמוד על מבנה הפטנט ותהליך עריכתו ראו מאמר בנושא: איך כותבים פטנט?).

יובהר כי פטנט מגן על רעיון טכנולוגי וכלשון החוק: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".

 

7 ביולי, 2013,

0 תגובות

פטנט ביחס למערכת דואר אלקטרוני - פרסום קודם והתקדמות המצאתית

בקשת פטנט שהוגשה על ידי יגאל עטייה ונדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 25.6.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה להשיג על החלטת בוחן לסרב לבקשה לפטנט אשר הוגשה לגבי אמצאה שכותרתה "מערכת דואר אלקטרוני".
 
הבוחן החליט על סירוב הבקשה במסגרת הוראות תקנה 45 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968. עיקר הליקויים עליהם עמדו הבוחנים הם העדר חידוש והתקדמות אמצאתית לאור הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), כמו גם אי עמידה בהוראות סעיף 13(א) לחוק הפטנטים ובהוראות תקנה 20 לתקנות הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

1 בינואר, 2013,

0 תגובות

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

השגה על החלטת בוחן שהגישו אנה וראובן ברמן, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 11.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: המבקשים הגישו בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "שיטה ומערכת לחיוב רכב בגין חניה". לאחר מתן פטנט בארה"ב על בקשה מקבילה, הגישו המבקשים בקשה לתיקון התביעות בבקשת הפטנט בישראל על מנת שיהיו זהות לתביעות הפטנט שניתן בארה"ב על בקשה מקבילה. לאור התאמת תביעות הבקשה בישראל לתביעות הבקשה המקבילה, וכן לאור היות הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל בהתאם להוראות סעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטים, הגישו המבקשים גם בקשה למתן פטנט על פי הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

לאחר בחינה של הבקשה נמצא כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק ולכן, לשיטת הבוחן, לא ניתן לקבל את הבקשה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

הבוחן מצא כי השיטה המוגדרת בפטנט אינה מתארת פתרון טכני המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לחיוב רכב בגין חניה. שלבי השיטה, לטעמו של הבוחן, בעלי אופי ניהולי, ארגוני ופיננסי ואינם יכולים להיחשב טכנולוגיים.

תוצאות ההליך: בקשת הפטנט נדחתה, נפסק כי האמצאה המתוארת בתביעות הבקשה היא אינה אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו ואין בה התקדמות אמצאתית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

פטנטים בתחום התוכנה

פטנטים בתחום התוכנה
השגה על החלטת בוחן שהגיש מרדכי טייכר, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 10.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה". לאחר בחינה ראשונה של הבקשה מצאה כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק. הבוחנת מצאה שעניינה של האמצאה תהליכים מחשבתיים ועיבוד על ידי מחשב אשר לכשעצמם אינם טכנולוגיים. כמו כן, מצאה הבוחנת שכל המרכיבים לדרכי ביצוע האמצאה המתוארים והנתבעים כ- "a database, a processor, an input port" אינם חדשים אלא כלליים וידועים. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית, הבקשה מבוקשת היא בגין תהליך מחשבתי אבסטרקטי (שאינו יכול להיות מוגן בפטנט) ואין המדובר בביטוי תכונות פיזיות (כנדרש בפטנט).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

9 ביולי, 2012,

0 תגובות

האם עובד מחויב לחתום על בקשת פטנט שהמציא בעבור החברה

האם עובד מחויב לחתום על בקשת פטנט שהמציא בעבור החברה

תביעה נגדית שהוגשה בבית הדין לעבודה על ידי ביונה-חברה למחקר ביוטכנולוגי בע"מ כנגד עובד שלה לשעבר - ד"ר טבורובסקי דמיטרי. התביעה נדונה בפני הרכב בית הדין: השופטת  ד"ר אריאלה גילצר-כץ, מר יעקב פרסול ומר ויסאם עזאם. ביום 13.6.2012 ניתן פסק הדין בתיק.

העובדות: התובע, ד"ר לכימיה, במסגרת עבודתו בחברה היה שותף לפיתוח פטנטים, אשר בגינם הוגשו בקשות פטנט מקדמיות בארה"ב.

לאחר שהוגשו שתי הבקשות המקדמיות הוגשה בקשת פטנט (PCT) בארה"ב. העובד נדרש לחתום כאחד הממציאים על מסמכי הצהרה לצורך רישום הפטנט ואולם העובד סרב לחתום מאחר שלטענתו, אחד הממציאים האחרים שנרשמו בטפסי הבקשה איננו ממציא הפטנט.

תוצאות ההליך: התביעה שכנגד התקבלה. טענות העובד כי הממציא אינו ממציא נדחו. נפסק כי סירוב העובד לחתום על המסמכים נבע מרצונו לסחוט את החברה ולקבל כספים ואחוזים מהבעלות בפטנט.

על כן, ניתן בזה צו עשה המורה לעובד לחתום על כל המסמכים הנדרשים ואשר עניינם בקשות הפטנט נשוא התובענה. כמו כן נפסק כי העובד ישלם לחברה הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

הערת DWO: לא ברור מדוע בית המשפט לא התייחס לסעיף 134 לחוק הפטנטים הקובע עקרונות ביחס לתמורה לה זכאי העובד בגין אמצאת שירות. מכל מקום על טענות עובד ביחס לתמורה מהמצאות שירות להתברר בפני הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים, אשר בוחנת את הפרמטרים הבאים: (1)  התפקיד בו הועסק העובד; (2)  טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד; (3)  יזמתו של העובד באמצאה; (4) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה; (5)  הוצאות סבירות בנסיבות הענין שהוציא העובד להשגת הגנה על האמצאה בישראל.

 

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור