משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: בקשה לפטנט

11 במרץ, 2014,

0 תגובות

פטנט על שיטה בתחום התוכנה והחומרה

פטנט על שיטה בתחום התוכנה והחומרה
בקשה לפטנט מספר 190125 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת DIGITAL LAYERS. ההשגה נדונה בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 17.2.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "שיטה, מערכת, ומכשיר להעברת שכבות מדיה". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. במכתב הסירוב ציינה הבוחנת כי: האמצאה  "מתמצה כל-כולה בתחום התוכן ... כך שהיא אינה אלא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור ו/או שיטה עסקית..." ועל כן לא ניתן לקבל פטנט בגינה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט מתקבלת. נפסק כי אין המדובר באמצאה שהיא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור או שיטה עסקית כפי שסברה הבוחנת. האמצאה כוללת קשרי גומלין בין רכיבים טכנולוגיים וחלוקת פעולות המגדירה את פעולותיו של כל רכיב. יש בבקשה גם חריגה מעבר לאוטומציה גרידא והיא ממוענת לבעל מקצוע טכנולוגי. בהצטבר כלל הדברים הללו עולה שהאמצאה שבבקשה דנן בעלת אופי טכנולוגי מוחשי ולכן באה בגדר תחום טכנולוגי.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

5 בדצמבר, 2013,

2 תגובות

מי ראשון בתור?

מי ראשון בתור?

בצל הסערה הגדולה אשר חולל התיק של אפל כנגד סמסונג באחרונה, סערה נוספת מתקרבת לאיטה אל עבר בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. מחולל הסערה, ממציא בשם מארק סטאדניק עותר כנגד ממשלת ארה"ב בעניין תיקון לחוק הפטנטים האמריקאי הנודע בכינויו "America Invents Act", אשר עליו חתם הנשיא אובמה בחודשים האחרונים.

בעולם הפטנטים קיימות שתי דוקטרינות השולטות כיום, בעלות תפיסות שונות מן היסוד בכל הקשור למועד לפיו ייקבע כי המצאה מסוימת תתקבל לרישום כפטנט: "הממציא הראשון" או "First to Invent"  לעומת "המגיש הראשון" או "First to File".

כאשר משרד פטנטים מדינתי נדרש לשאלה למי יש להעניק פטנט במקרה שבו שני ממצאים מתדפקים על דלתותיו במקביל בבקשה לרשום את אותה המצאה, השאלה הנשאלת ברוב העולם היא: "מי הגיש קודם?" את הבקשה.

עד לתחילת שנות ה-90, נותנו רק שלוש מדינות שבהן היה נהוג הכלל של "הממציא הראשון", לפיו השאלה שנשאלת היא דווקא "מי המציא את ההמצאה ראשון?" והן הפיליפינים, קנדה וארה"ב. עד לאחרונה, האחרונה נותרה בודדה שפעלה לפי דוקטרינה זו, עד לתיקון חוק הפטנטים האמריקאי.

על פניו נראה כי דוקטרינת "הראשון להמציא" היא הדוקטרינה ההגיונית יותר. אם אנו רוצים להגן על מי שהגה את הרעיון, מדוע יש משמעות או רלוונציה לשאלה מי הגיש ראשון את בקשת הפטנט לרשות הפטנטים?

ובכן, ישנן מספר סיבות לכך. המרכזית שבהן היא, כי בדרך כלל כמעט בלתי אפשרי להוכיח את המועד בו צץ הרעיון על ידי מי מהממציאים בהעדר ראיות חותכות וברורות. אם פלוני שלח לחברו דואר אלקטרוני לפני שנתיים בקשר לרעיון שהיה לפלוני, אך לקח לפלוני שנתיים להגיש בקשה לפטנט בנוגע לרעיון ובמהלך תקופה זו אלמוני חשב על אותו רעיון, עמל על עריכת פטנט והגיש את בקשה לפטנט, האם באמת מגיע לפלוני המונופול בשימוש בהמצאה?

בעיה אחרת היא שקיים רצון ליצור הרמוניזציה בהגנה על רעיונות. השיטה של רישום פטנטים בכללותה מבקשת ליצור אחידות וידיעה חותכת של הפעולות הנצרכות על מנת לרשום פטנט ולא ליצור מציאות עמומה של חוסר וודאות לגבי מועד ההמצאה. אי הידיעה בעת רישום הפטנט האם נרשם או לא בגלל היכולת של כל אדם אחר לטעון להמצאה קודמת יוצרת אי וודאות משפטית בעייתית מאוד. לבסוף, מכלול הסיבות גם יחד יוצרות עלויות רבות לכל הנוגעים בדבר כמו גם סירבול למערכת המשפטית.

מסיבות אלה ומסיבות רבות נוספות רוב מדינות העולם, והחל ממרץ 2013 גם ארה"ב, עברו לשיטת "הראשון להגיש". שינוי זה עבר בצורה יחסית שלווה דרך הנשיא לאישור בית הנבחרים והסנאט האמריקאי.

אולם ישנם גם מתנגדים לשינוי זה. לטענתם המקטרגים, יישום השיטה החדשה עלולה להוביל לקריסת הממציאים ה"קטנים" אל מול חברות הענק אשר מסוגלות להשקיע כמויות אדירות של משאבים על מנת לנסח בקשות פטנט בין לילה. הממציא "הקטן", לטענתם, נעדר משאבים אשר יאפשרו לו רישום מזורז של הפטנט. לכן, טוענים המתנגדים, בשיטה זו ישנה עדיפות לחברות הגדולות.

יש לציין עם זאת, כי טענה זו הוכחה ברובה כלא נכונה. המצאות חדשות נשמרות לרוב בסודיות עד לרגע הגשת הפטנט ולכן הממציא "הקטן" עדיין יוכל להגות רעיונות ולהגישם למשרד הרשם, אף אם יקח לו חודשיים לכתוב את בקשת הפטנט, לפני שחברה גדולה תהגה את אותו רעיון. לראיה, כל המדינות האחרות בעולם המשתמשים בשיטה זו ו"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" (חיים חפר, ז"ל).

עם זאת, השאלה המשפטית המעניינת יותר היא האם חוק זה יוצר בעיה חוקתית. החוקה האמריקאית מגנה על ממציאים והיא משתמשת במפורש במילה "inventor". הדילמה אשר מונחת בפתחיהם של מומחי חוקה אמריקאיים, ויתכן אף בפני ביהמ"ש העליון, היא האם ניתן לפרש את החוקה בצורה כזו שתאפשר את שיטת "הראשון להגיש" (פרשנות המרחיבה את המונח inventor למשמעות של האדם שהגיש ראשון את בקשת הפטנט) או שמא החוקה מגבילה את ארה"ב להבנה ליטראלית של שורותיה בקביעה כי האדם שהגה לראשונה את הרעיון הוא שיזכה בפטנט (פרשנות המצמצמת את המונח inventor למשמעות של זה שהגה ראשון את הרעיון).

אין אחידות דעות בקרב מומחי החוקה האמריקאית באשר לשאלה זו ואם אכן ביהמ"ש העליון יידרש לשאלה זו יתכן שתיק זה יהווה אבן דרך חשובה לא רק בדיני הפטנטים במשפט האמריקאי אלא אף בפרשנות החוקתית והפדראלית של החוקים הללו.

3 בדצמבר, 2013,

0 תגובות

איך כותבים פטנט

איך כותבים פטנט
בקשת פטנט מחולקת בדרך כלל לסעיפים הבאים: הכותרת (Title), תביעות קדימה (Priority Claims), תחום ההמצאה (Field Of The Invention); הרקע (Background); תקציר ההמצאה (Summary Of The Invention), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing); שרטוטים (Drawing); תיאור מפורט (Detailed Description); ותקציר (Abstract). 
 
למרות שנושאים אלה מוצגים כאן בסדר בו הם אמורים להופיע בסופו של יום בבקשת הפטנט, אין זה הסדר שבו הם צריכים להיות מנוסחים. בניסוח בקשת פטנט אנו ממליצים להתחיל בתביעות (Claims) ולאחר בתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ואחריו התקציר (Abstract), כותרת (Title), הרקע (Background), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) ולבסוף תיאור מפורט (Detailed Description).
 
ההגיון בסדר זה הוא יחסי האבהות בין החלקים השונים. תקציר ההמצאה (Summary of The Invention) מבוסס על התביעות (Claims) (הוא בעיקרו ניסוח של התביעות בשפה פשוטה). התקציר (Abstract) הוא תמצות של תקציר ההמצאה (Summary of The Invention). הכותרת (Title) מתבססת על האמור בתקציר (Abstract).
 
רק לאחר ניסוח החלקים שלעיל ניתן לעבור לניסוח הרקע (Background). הסיבה לכך היא כדי ליצור תודעה פסיכולוגית אצל עורך הפטנט לכתוב את הרקע בהתאם ליעד אליו מכוונים שהוא ההמצאה. בצורה זו עורך הפטנטים יכתוב את הרקע מתוך מודעות בסיסית והדגשה של המסקנה כי בתחום יש בעיות שאין להן פתרונות טובים וכי כל פתרון שניתן לבעיות אלו אינו מובן מאליו. כדי לכתוב רקע טוב על עורך הפטנטים לדעת "מה הסוף של הסיפור", קרי לדעת מה המהות של ההמצאה – דבר שהובהר כמובן בחלקים הקודמים שנכתבו. על כן הרקע צריך רק לדון בנושאים שיוצרים את הבעיה אותה ההמצאה נועדה לפתור. 
 
תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) והתיאור המפורט (Detailed Description) נכתבים בסוף מאחר והם מתמקדים ביישום ספציפי של ההמצאה. סדר זה לניסוח מונע מעורך הפטנטים להתמקד ביישום ספציפי ומאלץ אותו להתמקד בהמצאה המופשטת (לביקורת בעניין זה ראו מאמר מה הופך פטנט לפטנט טוב?).
 
מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה" ללא היצמדות לתצורה ספציפית. 
 

כותרת הפטנט

הכותרת של בקשה לפטנט צריכה להיות רחבה יותר מהתקציר (Abstract). התקציר (Abstract) צריך להיות רחב יותר מתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention) צריך להיות רחב יותר מהתביעות (Claims). 
 
על כן, בניסוח הכותרת עורך פטנטים חייב לבחור כותרת מספיק רחבה אשר יהיה בה כדי להקיף את הן את הרעיון הכללי והן את היישום שלו. עם זאת, הכותרת צריכה להיות קצרה. כותרות בדרך כלל צריכה להכיל לא יותר מחמש עד עשר מילים.
 
הכותרת אמורה לרמז על ההמצאה ולא לצטט את ההמצאה וזאת כדי לא להגביל את ההמצאה ואת מונופול ההמצאה.
 

תביעות (Claims)

התביעה היא הגדרה של האמצאה וניסוחה קובע את היקף ההגנה של הפטנט המבוקש.  על התביעה להיות ממוקדת תמציתית וברורה. יש להימנע מהגדרה רחבה מדי של התביעה אשר עשויה להיפסל על ידי בוחן הפטנטים בשלב רישום הפטנט או להיפסל במסגרת הליך משפטי לאחר קבלת הפטנט וזאת על ידי הוכחה כי התביעה חסרת חידוש וחסרת התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם למועד הגשת הבקשה. מאידך, הגדרה צרה מדי של התביעה עשויה לא לכסות את כל אפשרויות לביצוע של האמצאה ולאפשר מונופול צר מידי.   
 

תביעות קדימה (Priority Claims)

כאשר בקשה לפטנט תובעת קדימות לפטנט אחר, יש למקם תיאור תביעת הקדימה בין הכותרת ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention). 
 
יש לעשות שימוש בתביעות קדימה רק כאשר: 
(א) יש לפחות ממציא אחד משותף בין בקשת הפטנט לבין "הפטנט ההורה" אליו מתייחסת תביעת הקדימה. 
(ב) "הפטנט ההורה" היה בסטטוס של בקשה בשלב בו הוגשה בקשת הפטנט הנוכחית.
(ג) הבקשה השניה מתייחסת לנושאים ולתביעות (CLAIMS) המפורטים בבקשה הראשונה. הנושא הנתבע בדין קדימה מפורט ב"פטנט ההורה" באופן המאפשר לבעל מקצוע סביר לעשות שימוש וליצר את ההמצאה שנתבעה  ב"פטנט ההורה".
 
היתרון העיקרי של תביעות קדימה הוא בכך שבקשת הפטנט בה יש תביעות קדימה נבחנת בהתאם למועד בו הוגש "הפטנט ההורה". יתרון זה בא לידי ביטוי במועדי התנגשות בפרסומים קודמים.
 

תחום ההמצאה

תחום ההמצאה מסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בתחום המקצועי שבו נעשתה האמצאה
 
את תחום ההמצאה יש לנסח תוך מתן תשומת לב לשיקולים מתחרים. 
 
מצד אחד, תחום ההמצאה צריך להיות מנוסח רחב מספיק כדי להקיף את כל היישומים המגשימים את ההמצאה ולאפשר מונופול רחב ככל האפשר. מאידך, כדי להתמודד עם טענות של פרסום קודם והתקדמות המצאתית יש לנסח את תחום ההמצאה בצורה צרה ככל האפשר. 
 
חשוב בניסוח תחום ההמצאה להתמקד במונחים פשוטים ובניסוח ברור וזאת כדי למנוע פרשנות דו משמעיות ביחס לפטנט. 
 

רקע

באופן היסטורי שימש פרק זה כדי לתאר את הידע הקיים בתחום ההמצאה במועד הגשת הבקשה (state of the art). 
 
לפרק זה יש משמעות חשובה בהדגשה של ההתקדמות ההמצאתית שיש בהמצאה ביחס לבעיה הקיימת בתחום. פרק זה מסייע לנו להמחיש בפני בוחן הפטנטים את האבולוציה שההמצאה יוצרת מבחינה טכנולוגית ביחס למצב הקיים, תוך הדגשה במה ההמצאה מהווה קידום משמעותי ביחס למצב הקיים. 
 
בניסוח פרק זה עלינו לזהות את הבעיה שיש לפתור, עלינו להראות כמה קשה לפתור את הבעיה וזאת כדי שבהמשך בוחן הפטנטים יחשוב כי אכן היתה דרושה גאונות בפתרון הבעיה. 
 
ניסוח פרק הרקע יהיה כרוך כמעט תמיד בהתייחסות לפטנטים אחרים ובקשות אחרות. 
 
בניסוח פרק זה עלינו להבהיר: מה היתה הבעיה > מה היו הפתרונות לבעיה > ולמה פתרונות אלו לא היו יעילים ומספקים. 
 
הרקע מסתיים בסיכום הצורך הקיים בתחום ההמצאה.
 
הטעות הנפוצה ביותר בניסוח חלק זה היא לדון בהמצאה שנתבעה במסגרת הבקשה. אין לעשות זאת. הרקע נועד אך ורק לתאר את הבעיה הקיימת כיום והמצב בטרם ההמצאה. 
 
טעות נוספת היא להודות ששימושים קודמים, פטנטים, וגילויים אחרים מהווים ידע קודם (prior art). אין צורך להודות כי הפניות לפטנטים אחרים רלוונטיים לפטנט המבוקש ומהווים ידע קודם. 
 

סיכום ההמצאה

סיכום ההמצאה (Summary Of The Invention) מנוסח בהתבסס באופן ישיר על פרק התביעות. 
 
המשפט או פסקה הראשונה של סיכום ההמצאה  צריך להיות סיכום קצר של התביעה העצמאית (או מספר תביעות עצמאיות). יש לנסח סעיף זה על ידי שכתוב בפשטות רבה של התביעות העצמאיות מפרספקטיבה מעט רחבה יותר. אם יש טענות עצמאיות מרובות, עורך הפטנטים צריך לנסות לשלב אותן. 
 
הפסקאות הבאות של סיכום ההמצאה  צריכות להיות מוקדשות לפירוט המרכיבים השונים הקיימים בתביעות התלויות. 
 
הפסקה האחרונה של סיכום ההמצאה באופן מסורתי היא מעבר לתיאור קצר של השרטוטים. 
 

תיאור קצר של השרטוטים

תיאור קצר של השרטוטים מספק סקירה של השרטוטים המצורפים במסגרת בקשת הפטנט. במובן זה שהוא יכולה להחליף או להשלים את הכותרות או כיתובים של הדמויות המופיעות בשרטוטים. 
 
חשיבות חלק זה הוא בהכוונה של הקורא לאלמנטים מסויימים בשרטוט. 
 

השרטוטים

שרטוטי הפטנט משמשים לצורך פרשנות התביעות.  כל טענה בפטנט שניתנת לשרטוט אמורה מגובה בשרטוט.
 
שרטוטי פטנטים בדרך כלל מתארים היבטים של התגלמות המועדפת של ההמצאה. לשם כך, השרטוטים צריכים להיות מאוד פשטניים, וצריכים לכלול רק את אותם אלמנטים שמראים הבדלים ביחס לידע הקודם.
 
מומלץ להשתמש בשרטוטי פרספקטיבה כדי להמחיש באופן המיטבי את ההמצאה הבאה לידי ביטוי בשרטוט.
 

תיאור מפורט

 מטרות התיאור הן שתיים:

 א.    לתאר הרקע שעל פיו תביעות הפטנט יפורשו.

 ב.    לאפשר לבעל מקצוע להבין את האמצאה ולבצעה.

 
סעיף תיאור המפורט הוא לא תיאור מפורט של ההמצאה. המדובר בתיאור מפורט של השרטוטים או של התצורה המועדפת. ואכן חלק מעורכי הדין מכנים חלק זה בשם "תיאור המפורט של הישום המועדף" (DETAILED DESCRIPTION OF THE PREFERRED EMBODIMENT).
 
עורך הפטנטים צריך להשתמש בחלק זה כדי להדגים את נושא ההמצאה, ולא לתאר את ההמצאה, שכן תיאור ההמצאה מתואר בפרק התביעות או בסיכום ההמצאה.
 
סעיף תיאור המפורט בדרך כלל מתרכז ברובו ביישום של ההמצאה. אורכו של חלק זה הוא פונקציה של מספר היישומים הקיימים בבסיסי ההמצאה. 
 
ניסוח חלק זה מתחיל בתיאור מפורט בדרך כלל של השרטוטים ולאחר מכן עובר למתן דוגמאות ונתונים. בפרק זה יש להסביר את התצורה וזאת בתחילה בסקירה רחבה של ארבעה או חמישה מרכיבים עיקריים בתצורה, ולאחר מכן המקדות ביתר המאפיינים של כל אחד מהמרכיבים בתצורה.
מומלץ לפרט בתחילה מספר מצומצם של רכיבים או חלקים, ולאחר מכן בפסקאות נפרדות לדון בכל אחד מהרכיבים או החלקים האלה בפירוט רב יותר. 
 
מומלץ לרשום את כל הפרמטרים הרלוונטיים לרכיב המתואר, ולאחר מכן להציג את כל החלופות המתוארות עבור כל אחד מהפרמטרים הללו. ברגע שהפרמטרים מפורטים, עורך פטנטים יכול בקלות לפרט את החלופות ביחס לכל אחד מהפרמטרים הללו. 
 
אחד החסרונות של כתיבת תיאור מפורט כדי לכסות מספר רב של חלופות ותמורות הוא שהטקסט מתחיל להישמע היפותטית מדי. 

יובהר כי התיאור המפורט מסתמך על שרטוטים והוא אמור לכלול את תיאור דרכי ביצוע של האמצאה שעל פיו יכול בעל המקצוע לבצעה.  מומלץ להכין את השרטוטים על גיליונות שרטוטים ולא בגוף הפירוט.  בפירוט יש לכלול רשימה של השרטוטים.

 

תקציר

סעיף תקציר בפטנט בדרך כלל מבוסס על סיכום ההמצאה. התקציר לא יוכל לשמש לצורך פירוש היקף תביעת הפטנט. 
 

טיפים לניסוח בקשת פטנטים

שמור על ניסוח קצר וברור
 
אחד הכללים החשובים ביותר בניסוח בקשות לפטנט הוא לבצע את עיקרון KISS - Keep It Simple, Stupid. בקשות לפטנטים מסובכות מקשות על הבנת הפטנט הן בעיני בוחן הפטנטים והן בעיני השופט. על כן כעורך הפטנטים מנסה "להסתיר את האמת" עם עודף מלל כמעט תמיד הדבר מתברר בהמשך. פטנט הוא חזק כאשר עורך הפטנטים מתאר את הפטנט בצורה ברורה ושאינה מסובכת יתר על המידה.
 
ואולם יש להיזהר בניסוח קצר מידי בו אנו עלולים להשמיט מידע קריטי ביחס להמצאה. 
 
השתמש בכותרות רבות
 
שימוש מרובה בכותרות משנה יכול לסייע בניסוח הפטנט ויכול להקל על בחון הפטנטים והשופט להבין את הפטנט. 
 
שמור על משפטים קצרים ופשוטים
 
משפטים ארוכים הם מסורבלים ובלתי מובנים ובדרך כלל כוללים מספר מסרים שהכותב מתכוון להעביר. פיצול של משפטים ארוכים מאלץ את המחבר להתמקד במסרים בודדים והם מסייעים לקורא באופן משמעותי להבין את כוונת הכותב. 

17 בנובמבר, 2013,

0 תגובות

מה הופך פטנט לפטנט טוב?

מה הופך פטנט לפטנט טוב?
רק כחמישים אחוז מהפטנטים המוגשים מתקבלים לרישום בסופו של יום ורק כמחצית מהפטנטים שהתקבלו לרישום יצליחו לעבור שיפוט של בית משפט כאשר הוא בוחן את תקפות הפטנט כטענה מקדמית בתביעה בגין הפרת פטנט.
 
המשמעות של נתונים אלו היא שרק חלק קטן מהפטנטים שנרשמים אכן יאפשרו הגנה אפקטיבית ביום פקודה.
 
יש סיבות שונות ומגוונות לטענה זו ואולם אנו כעורכי דין ועורכי פטנטים יכולים להשפיע על נתון זה וזאת כתלות באיכות הפטנטים המנוסחים על ידנו.
 

ניסוח תביעה (CLAIM) מרובת תנאים שלא לצורך

סיבה מרכזית לאי ישימות של פטנט היא ניסוח פטנטים, הכוללים תביעות מורכבות מרובות תנאים, אשר בשלב הגשת התביעה בגין הפרת הפטנט לא מאפשרות כל הגנה אפקטיבית לפטנט וזאת בשל התנאים המרובים הנכללים בדרך כלל בתביעה מספר 1 לפטנט. 
 
סיבה זו נפוצה מכיוון שהיא מאפשרת למנסח הפטנט לעבור בקלות יחסית את מחסום הפרסום הקודם וההתקדמות ההמצאתית שבתהליך בחינת הפטנט וזאת על ידי הוספת תנאים רבים ומיותרים ואולם, הוספה של תנאים מיותרים ומרובים בתביעה 1, מקשה בהמשך לטעון כי מוצר מסוים מפר את הפטנט.
 
אינדיקציה טובה לזיהוי תביעה (CLAIM) מרובת תנאים שלא לצורך היא מספר השורות בו נכתבו התביעה העצמאית (בדרך כלל תביעה מס' 1), כאשר אנו רואים עשרות שורות סביר כי המדובר בניסוח שיהיה קשה ביותר להגן עליו בבית המשפט.
 
תביעה מרובת תנאים מאפשרת למפר לעקוף בקלות את הפטנט וזאת בדרך של שינוי ו/או הסרה של רכיבים במוצר שלו אשר יהיה בהם כדי למלט את המפר מנוסח בתביעה העצמאית. 
 

מה הופך פטנט לפטנט טוב? 

פטנט טוב מגן על המצאה רחבה ככל האפשר. על כן לצורך ניסוח של פטנט טוב יש:
(1) לזהות מה "ההמצאה" וזאת ביחס לידע הקודם הקיים בתחום;
(2) יש לתאר את "ההמצאה" באופן הטוב ביותר אשר משרת את מטרותיו של הלקוח;
(3) תביעת פטנט אשר כתובה היטב אמורה לקחת בחשבון גם את הצרכים של ממציא אל מול השוק. 
 
כלל האצבע להבדיל בין פטנטים טובים לפטנטים רעים הוא התמקדות באורך ומספר התביעות. פטנטים שנוסחו היטב הם בדרך כלל קצרים, ברורים ורחבים באופן המגן על הרעיון ולא על המוצר הספציפי המהווה בדרך כלל תצורה מסוימת של הרעיון.
 

הגנה על רעיון ולא על מוצר ספציפי

מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הדין ועורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הדין ועורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה". כדי לעשות זאת, חייב עורך הדין ועורך פטנטים להבין ביסודיות איך ההמצאה שונה מהידע הקודם הקיים בתחום ולאחר מכן, לתכנן את כל הדרכים האפשריות המתארות את הבדל זה. 
 
ההמצאה היא כמעט תמיד רחבה יותר ממה שהממציא חושב שהיא.
 
כך למשל בעניין ת.א. (מרכז) 8706-11-12 דוד בכר נ' המברשת רוחמה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 2013), בית המשפט מצטט את תביעה מספר 1 בפטנט בדברים הבאים:
"A rag clamping device for floor-washing wipers having a wiper head mounted to a broomstick, the device comprising a pair of spaced apart, oppositely aligned, flexible arms pivotably connected to the wiper head at their respective inner free ends and at their outer ends connected to a clamp carrier, the clamp carrier being slidable along the broomstick so that in a first, lower position the clamp is urged against the wiper head for holding the rag, and adapted to be flexed into a second elevated position whereby the arms pass through a dead-center position characterized in that the pivotal connection comprise arresting means for preventing the unintentional disengagement of the arms from the wiper head" 
 
תביעה מספר 1 בפטנט כוללת ארבעה אלמנטים מרכזיים:
א. זוג זרועות המחוברות צירית לראש המגב - Flexible arms pivotably connected to the wiper head.
ב. החיבור לראש המגב הוא של הקצוות החופשיים הפנימיים של זוג הזרועות - Connected to the wiper head at their respective inner free ends 
ג. מנשא התפס ניתן להחלקה לאורך מקל המטאטא - The clamp carrier being slidable along the broomstick.
ד. ההתקן מתאפיין בכך שהחיבור הצירי כולל אמצעי עצירה למניעת התנתקות לא מכוונת של הזרועות מראש המגב - Arresting means for preventing the unintentional disengagement of the arms.
 
כפי שאנו למדים המדובר בניסוח ממוקד ביותר למוצר ספציפי ולא לרעיון למוצר ספציפי.
 
בית המשפט פסק כי עיקר האמצאה בפטנט הוא שיפור המתייחס לבעיית "שחרור בלתי רצוני של הזרועות, הנוגע לעיגון הזרועות לראש המגב באמצעות שיני עצירה בתוך תושבות". 
 
ועל כן נפסק כי המוצר הנטען כמפר ("מגב הקסם") בנוי, בשונה מעיקר האמצאה שבפטנט, ממנשא וזרועות שנוצקו ביציקה אחת, שהזרועות והטבעת אף הן מהוות חלק ממנה. זרועות "מגב הקסם" והטבעת אינן מחוברות לראש המגב ועל כן אין במוצר זה כדי להפר את הפטנט.
 
דוגמה זו באה להמחיש את הבעייתיות בניסוח המגן על המוצר להבדיל מקונספט שיוצר מונופול יעיל. פטנט אשר בסופו של יום לא "מספק את הסחורה" ולא יוצר מונופול אפקטיבי אשר ניתן להגן עליו בבית המשפט.

4 בנובמבר, 2013,

1 תגובות

תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל

תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל

רבים מלקוחותינו פונים אלינו עם רעיונות שונים ומבקשים מאיתנו "לרשום" להם פטנט.

ובכן, תהליך רישום פטנט אינו דבר פשוט כל כך והוא אינו מוצר "אינסטנט" הניתן לרישום מיידי, כאן ועכשיו.

לצורך הבנת הציבור את מהות ומשמעות תהליך רישום הפטנט, ראינו לנכון להביא בפניכם מדריך פשוט, קצר וקולע המתאר את התהליך.

ובכן, תהליך רישום הפטנט מתחיל במוחו של הממציא, בין אם כשהוא מתעורר באמצע הלילה עם "רעיון גאוני" ובין אם כשהוא שוקד חודשים ארוכים על מחקר ופיתוח של הרעיון שלו, כדי לבדוק אם הוא ישים.

(כדי ללמוד על מבנה הפטנט ותהליך עריכתו ראו מאמר בנושא: איך כותבים פטנט?).

יובהר כי פטנט מגן על רעיון טכנולוגי וכלשון החוק: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".

 

23 ביוני, 2013,

0 תגובות

רק שיטה עסקית המצויה בתחום טכנולוגי כשירה כפטנט

בקשה לפטנט מספר 179203 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת RAYTHEON COMPANY. ההשגה נדונה בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 21.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "זיהוי נהג מורשה עבור זכאות למסלול אגרה עמוס". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. בנוסף, ציטט הבוחן פרסומים השוללים מן האמצאה את כשירותה לפטנט לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק.  
 
בוחן הפטנטים מצא כי השיטה המוגדרת בתביעה אינה מתארת פתרון טכנולוגי המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לגביית אגרות נסיעה בכביש. הבוחן קבע כי המדובר בשיטה עסקית ממוחשבת, שאינה כשירת פטנט מאחר שאינה מצויה בתחום טכנולוגי. הבוחן ציין כי האמצאה המבוקשת היא למעשה שיטה עסקית שכן רכיבי המחשוב המתוארים באמצאה הינם סטנדרטיים ושגרתיים, כמו גם השילוב ביניהם, מה גם שהם מתוארים בבקשה באופן כללי ללא טענה לחידוש כלשהו. 
 
ביום 20.04.2011 הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם.
 
המבקשת ביקשה בקשת זירוז לקיבול הבקשה לפטנט בישראל וזאת לאור רישום הפטנט בארה"ב ומכוח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט נדחית. נפסק כי אין באמצאה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

 

10 בינואר, 2013,

0 תגובות

משרד הפטנטים האמריקני דחה את פטנט המגע הראשי של Apple

משרד הפטנטים האמריקני דחה את פטנט המגע הראשי של Apple

בהחלטה כואבת מבחינת Apple, קבע משרד הפטנטים האמריקני, כי אחד מהפטנטים שלה בתחום המגע, פטנט שהיווה מנוף משמעותי מבחינתה בתביעות הפטנטים מול Samsung, לא היה צריך להינתן מלכתחילה.

לאחר בדיקה מחודשת, דחה המשרד את כל 26 התביעות שבפטנט (תביעה-Claim היא דרך להגדיר את היקף ההגנה של הרעיון), אשר הציע דרך טכנולוגית להבחין בין מגע בנקודה יחידה לבין מגע במספר נקודות (Multitouch).

Samsung כבר הספיקה להגיש לבית המשפט בסן פרנסיסקו את המסמך, שממנו עולה, כי אחת הסיבות לדחייה, היא כי אפל הגישה בעבר בקשות דומות לפטנטים על אותה הטכנולוגיה ומשכך, הפטנט משולל את יסוד החדשנות.

סביר להניח ש-Apple  תערער על ההחלטה. אך אם ייקבע שההחלטה עומדת על כנה, המשמעות היא שתהיה לכך השפעה רבה על פסק הדין בתביעה נגד Samsung הצפוי להינתן באוגוסט 2013 בעניין ה"צביטה לזום".

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

פטנטים בתחום התוכנה

פטנטים בתחום התוכנה
השגה על החלטת בוחן שהגיש מרדכי טייכר, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 10.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה". לאחר בחינה ראשונה של הבקשה מצאה כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק. הבוחנת מצאה שעניינה של האמצאה תהליכים מחשבתיים ועיבוד על ידי מחשב אשר לכשעצמם אינם טכנולוגיים. כמו כן, מצאה הבוחנת שכל המרכיבים לדרכי ביצוע האמצאה המתוארים והנתבעים כ- "a database, a processor, an input port" אינם חדשים אלא כלליים וידועים. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית, הבקשה מבוקשת היא בגין תהליך מחשבתי אבסטרקטי (שאינו יכול להיות מוגן בפטנט) ואין המדובר בביטוי תכונות פיזיות (כנדרש בפטנט).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

24 בנובמבר, 2010,

0 תגובות

רישום פטנט

רישום פטנט

מבוא

פטנט הוא למעשה רשיון מונופוליסטי זמני לניצול מסחרי של המצאה, אשר ניתן לבעלי ההמצאה על ידי המדינה בה מבוקש הפטנט.

על מנת לקבל פטנט לרישום יש להגיש בקשה לרישום פטנט בכל מדינה ומדינה בה מעוניין בעל ההמצאה לנצלה, בעצמו או על ידי אחר. יודגש כי אין כל דרישה לניצול בפועל של ההמצאה על מנת לקבל את הפטנט, אך עצם קבלת הפטנט מונעת מגורמים אחרים שאינם בעלי הפטנט לנצל את ההמצאה עד תום תקופת הפטנט.

בכדי לקבל פטנט לרישום, על המבקש להראות כי המצאתו היא "כשירת פטנט", כלומר שהיא המצאה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, יש בה התקדמות המצאתית והיא בתחום טכנולוגי. יודגש לעניין זה כי תוכנות מחשב כשלעצמן אינן זכאיות לפטנט והן מוגנות מכוח דיני זכויות היוצרים כ"יצירה ספרותית".

קבלת פטנט לרישום היא למעשה "עסקת חליפין" בין מבקש הפטנט לזולת, לפיה בעוד המבקש מקבל מונופול לזמן קצוב (בד"כ 20 שנה מתאריך הגשת הבקשה) הוא חושף את המצאתו לזולת, על מנת שהזולת יוכלו ללמוד מההמצאה, לפתח אותה ולעשות בה שימוש שיסייע לחברה.

הליך הגשת בקשה לרישום פטנט הינו הליך יקר וארוך. לפיכך, לפני הגשת בקשה לרישום פטנט כדאי לעשות חיפוש יסודי ומעמיק של ההמצאה המבוקשת לפטנט ולו בכדי לחסוך בזמן וכסף של המבקש.

 

מידע בדבר הליך רישום הפטנט

יש להדגיש מספר נקודות מרכזיות ביחס לתהליך רישום הפטנט:
 
סע' 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 קובע כי: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט. 
 
הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק. במקרה של ליקוי בבקשה (תמיד יש לבוחן הערות) שולח הבוחן את השגתו למבקש. על המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
 
נמצא כי ההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
 
לא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום הפרסום, יוענק הפטנט. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט. כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
 
לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו. באופן עקרוני תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט.
 

מידע בדבר הליך רישום פטנט בחו"ל

אנו מבקשים להדגיש בפניכם מספר נקודות מרכזיות ביחס לרישום פטנט בחו"ל:
 
ההגנה על פטנט ניתנת בטריטוריה שבה הוא נרשם. על כן, ככל ויש צורך מסחרי בהגנה במספר מדינות, יש לרשום את הפטנט בכל מדינה ומדינה בנפרד.
 
בהתאם לאמנת פריז, תאריך הגשת בקשה להגנה על פטנט במדינה אחת תוכר על ידי המדינות האחרות החתומות על האמנה כתאריך הגשת הבקשה במדינה שלהם, אם הבקשה תוגש במדינה האחרת תוך זמן 12 חודשים מההגשה במדינה הראשונה. תאריך ההגשה הראשונית נקראת "תאריך הבכורה".  
 
שמירת תאריך בכורה מאפשרת לאדם שהגיש בקשה לפטנט במדינה מסוימת (החתומה על האמנה) שנה שלמה להסדיר הגשת בקשה לפטנט דומה בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה, ובכך לדחות את ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה באותן מדינות למשך שנה. אם במהלך פרק זמן זה אדם אחר יגיש בקשה לפטנט זהה באחת מהמדינות, בקשתו תידחה, והמקדים להגיש את הבקשה יזכה לבכורה על בסיס "כל הקודם זוכה".
 
הגשת פטנט בחו"ל אפשרית במספר מסלולים ובהם: (א) הגשת בקשה נפרדת בכל מדינה; (ב) הגשת בקשה איזורית (ככל האפשר), בעיקר לפי אמנת EPC למדינות אירופה; (ג) הגשת בקשה בינלאומית לפי אמנת ה PCT.  
 
בהתאם לאמנת ה PCT (Patent Cooperation Treaty), בקשת PCT בינלאומית היא בקשת פטנט שרואים אותה כבקשת פטנט לאומית, שהוגשה ביום הגשת הבקשה הבינלאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה.
 
יש להדגיש, כי מדובר בבקשה בינלאומית, שיערך הכוללת ביצוע חיפוש והוצאת דו"ח בחינה ראשוני כתוב. בשלב הבא, השלב הלאומי (לרוב 30 חודש מיום הבכורה), יש להגיש בקשת פטנט נפרדת בכל מדינה מיועדת וכל מדינה כזו תתייחס לבקשה כאל בקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה. 
 
נבקש להסב את תשומת ליבכם כי טאיוואן, ומדינות רבות באסיה, אפריקה, מדינות ערב, ארגנטינה ומרבית מדינות דרום אמריקה, אינן צד לאמנת ה PCT. על כן הגשת בקשה לפטנט למדינות אלו אמורה להתבצע לפני פרסום הבקשה בטווח של שנה אחת כאמור באמנת פריז וככל האפשר במקביל להגשת הבקשה במדינות ה PCT.
דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור