משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: בחינת מדגם

26 בינואר, 2016,

0 תגובות

ביטול מדגם בהליך בפני בית המשפט

ביטול מדגם בהליך בפני בית המשפט
תביעה (ותביעה שכנגד) שהוגשה על ידי חברת ס.ה.ל. - אלובין בע"מ כנגד חברת אקסטל בע"מ. התיק נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת ר. למלשטריך- לטר. ביום 29.12.2015 ניתן פסק דין בתיק.
 
העובדות: תביעה בה התבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבעת מפרה את זכויותיה של התובעת במדגם (מדגם מס' 53151 בעבור פרופיל אלומיניום), ואילו בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת נתבקש ביטול רישום המדגם מטעמים שונים וקביעה כי הוא חסר כל תוקף.
 
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את התביעה שכנגד (בכל הקשור לביטול המדגם) והורה על ביטול רישום המדגם מס' 53151. בנוסף נפסק כי הנתבעת שכנגד תשא בהוצאות  התובעת שכנגד ובשכר טרחת בא כוחה בסכום כולל של 35,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הגדרת המדגם

סעיף 2 בפקודת הפטנטים והמדגמים (להלן "הפקודה")  מגדיר מדגם כדלקמן -
"'מדגם' אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים לכל חפץ על-ידי תהליך או אמצעי תעשייתי אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני".
 
הסיפא של ס' 2 מלמדת כי מנוסחת בסעיף  דרישה נגטיבית,  השוללת את הגנת המדגם מצורה שאינה אלא פונקציונאלית.
 

תנאים לרישום מדגם

סעיף 30 לפקודת הפטנטים והמדגמים, קובע: 
"הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים, וטוען כי הוא בעליו של כל מדגם חדש או מקורי, שלא נתפרסם קודם לכן בישראל, יכול הרשם לרשום את המדגם על פי חלק זה"
מנוסחו של סעיף 30 עולה, כי שלושה הם התנאים המוקדמים לרישומו של מדגם:
 (1) המבקש הינו הבעלים של המדגם.
(2)המדגם הינו חדש או מקורי.
(3) המדגם לא נתפרסם בישראל קודם להגשת הבקשה. 
בנוסף, לענין מבחני הכשירות לרישומו של מדגם, יש להוסיף לסעיפים אלו  את הדרישות (המופיעות בס' 2 לפקודה) כי המדגם יכלול עיצוב חיצוני הבולט לעין במוצר הסופי, אין מדובר במוצר שעיצובו נגזר מהתכלית שאותה הוא בא למלא (העדר פונקציונליות) וכן את הדרישה שהחפץ מיוצר בסדרות. 
 

מבחן החדשנות או מקוריות במדגם

בדרישה שהמדגם יהיה "חדש או מקורי" הושם הדגש על כך שההגנה ניתנת לצורה המיוחדת של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקלוט ואין הגנה לחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו. הדגש במדגם הוא על משיכת העין, כאשר אין לראות במוצר כמושך את העין אם משיכה זו מופנית להתאמה התפקודית.
 

חידוש פונקציונאלי אינו עונה על דרישת החידוש לרישום מדגם

נפסק כי ברישום מדגם 53151 אין למעשה כל חידוש, למעט החידוש הדרוש לצורך התפקוד הפונקציונלי. אומנם מדובר בפרופיל שבו "האמבטיה" גדולה יותר, באמצעות הארכת צלעות הפרופיל, אך גם אם מהווה הפרופיל פרופיל חדש (במובן NEW ) איננו מהווה חידוש, (במובן RENOVATION). ברישום מדגמים לא נרשמות מידות הצורה, אלא הצורה עצמה. לכן גם לא נרשמות המידות של הצלעות, וניתן לאמר שהצורה הכללית של הפרופיל הינה אותה צורה, למעט הגדלת האמבטיה מטעמים פונקציונליים. 
 
בית המשפט דחה את טענות התובעת כי מדובר בצורך אסתטי כלשהו, שיש בו חידוש. בית המשפט הפנה בעניין זה לעדות מנהל הפיתוח בחברת אלובין , אשר נשאל בחקירתו  מה החידוש שבין פרופיל 10963 לעומת 2222 וציין כי החידוש הוא שמדובר בפרופיל גובה יותר שיכול להתמודד עם עומסי רוח, מים ואויר. זאת, ותו לא. 
 

של מי העין במבחן העין?

בית המשפט קיבל את הגישה של הנתבעת כי "מבחן העין" יתבצע על ידי הצרכן הממוצע או הצרכן הסביר של המוצר. לטענתו, אותו צרכן הוא היצרן, דהיינו הלקוח המקצועי הרוכש את הפרופיל שיבחין כי מדובר בפרופיל חדש.  
ואולם נפסק כי לא יכולה להתקבל טענה כי יצרן, שהוא הלקוח המקצועי, ירכוש את הפרופיל נשוא המדגם  בשל האסתטיות של רוחב הפרופיל.  כידוע, הגנת המדגם נשללת  מחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו.
 

פונקציונליות במדגם

בע.א 430/67 שרנוע בע"מ נ. תנובה מרכז [פורסם בנבו] (29.1.68) נקבע  כי כאשר הצורה מוכתבת כל כולה על ידי התפקיד שהחפץ אמור למלא, ולא ידועה דרך אחרת היעילה באותה מידה להשגת המטרה הפונקציונלית, לא תקום זכאות לרישום מדגם.
 
נפסק כי לאחר שמיעת הראיות עולה כי "מתיחת האמבטיה" או הארכת זרועות הפרופיל נעשתה אך ורק על מנת לבצע את המטרה התועלתית של עצירת המים והרוח ואפשרות ניקוז טובה. למעשה לא הוכח במהלך שמיעת הראיות  עיצוב אחר אפשרי המשרת את אותה המטרה. 
נפסק כי הגבהת האמבטיה הינה הדרך היחידה להתאים את הפרופיל המקורי לעמוד ברמה E , ולפיכך עיצוב האמבטיה מוכתב בשל אילוץ טכני. 
 

פרסום קודם במדגם

הנתבעת (התובעת שכנגד) טענה כי במהלך חודש יוני 2012 (לפני מועד הגשת המדגם) קבלה הזמנה מלקוח לייצר פרופיל 2222 תוך הגדלת "האמבטיה" על ידי הגדלת הצלעות, שרטטה את הפרופיל כבר ביום 2.8.12. 
נפסק כי אין בעדות יחידה זו כדי ללמד על כך שהיה פרסום קודם של פרופיל הנתבעת (התובעת שכנגד). אין ראיה לכך שהשרטוט הוצא מחוץ למשרדי החברה, או נמסר ללקוח כלשהו, ועיסוק פנימי במסגרת משרדי החברה איננו מהווה פרסום לצורך החוק. 
פרסום מוקדם יכול שיעשה בשתי דרכים מרכזיות : שימוש קודם במדגם הנעשה תוך מכירתו או הצגתו לציבור. או – פרסומים שונים על גבי נייר שהגיעו לידי הציבור (ראו דרורי ואורלנד "דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי" הוצאת פרלשטיין גינוסר, עמ' 165).
לפיכך, נפסק כי התובעת שכנגד לא הוכיחה פרסום קודם שלה לגבי פרופיל מסוג זה שהוא מושא הדיון. 
 

1 באפריל, 2014,

0 תגובות

היחס בין הגנת מדגם להגנת זכויות יוצרים

תביעה שהוגשה על ידי האדריכל צבי תמרי כנגד חברת קומפי וור בע"מ ומנהלה שי שחל. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט חאלד כבוב. ביום 20.3.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובע טוען להפרת זכויות יוצרים, שיש  לו ביצירותיו שיצר בהתאם למוסכם בינו לבין הנתבעת 1, לפיתוח מתחמי קומפי.  היצירות אותן יצר התובע  כוללות יצירות דו ממדיות, הכוללות  שרטוטים אדריכליים; תוכניות; אימג'ים; הדמיות וכד' ויצירות תלת ממדיות, הכוללות מתחמי קומפי; מודלים ואבי טיפוס.
 
לטענת התובע, הוסכם בין הצדדים במסגרת הסכמים שונים כי זכויות היוצרים ביצירות תישארנה קניינו, אך למרות זאת עשו הנתבעים שימוש ביצירות מבלי לציין כנדרש את היותו הבעלים של הזכויות ביצירה. לא זו בלבד, לטענת התובע, הנתבעים הגישו בקשה לרישום פטנט בארה"ב תוך שימוש ביצירות, מבלי לבקש, וממילא מבלי לקבל, את רשותו של התובע.
 
מנגד, הנתבעים טענו כי לתובע אין בעלות או זכויות יוצרים ביצירות. זאת, הן בגין העובדה שהיצירות נבנו והתבססו על רעיון וקונספט מובנה וידוע של קומפי; והן בשל כך שהפרויקטים שביצע התובע וההסכמים שחתם עמם לא מקנים לו זכויות כנ"ל.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה כנגד החברה (ונדחתה כנגד מנהלה), נפסק כי התובע הינו בעלים במשותף עם קומפי במדגם, וכי זכויותיו של התובע במדגם הופרו ככל שההפרות בוצעו במתחמים שיוצרו או נמכרו בישראל.
ניתן צו הצהרתי, לפיו זכויות הקניין במדגם, הינן בבעלות התובע וחברת קומפי במשותף, לאורך כל תקופת ההגנה כמדגם.
 
ככל שהוארכה תקופת המדגם לתקופה נוספת ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים, לפרסם את מתקני קומפי בישראל או לשווק אותם בישראל, ללא הסכמת התובע מראש ובכתב. 
 
בנוסף ניתן צו למתן חשבונות לפיו תמציא  קומפי  לתובע  ולתיק בית המשפט, תוך 30 יום מהיום, תצהיר הכולל דו"ח מאומת על ידי רואה חשבון אשר יכלול פירוט מלא של כמות מתחמי קומפי  שיוצרו, שווקו, נמכרו, הופצו או התקבלו על ידי קומפי או על ידי מי מטעמה, לרבות הסכומים והרווחים אשר התקבלו או אמורים להתקבל אצלו או אצל מי מטעמה או עבורה, בעקבות עסקאות הקשורות לייצור ולשיווק מתחמי קומפי, ככל שיוצרו או שווקו בישראל.
 
בנוסף נפסק כי הנתבעים יישאו בהוצאת התובע בגין תביעה זו בסך כולל של 60,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

29 בינואר, 2014,

0 תגובות

ספר חדש: דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי

ספר חדש: דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי

יותר מ- 90 שנים עברו מאז שפקודת המדגמים והפטנטים, 1924 נכנסה לתוקף ועד שתזכיר חוק המדגמים, התשע"ג-2013 הונח על שולחן הכנסת. 90 שנים שבהן לא נכתב ולו ספר מקיף אחד אודות דיני המדגמים והעיצוב התעשייתי בישראל. במהלך עשרות שנים חלו תמורות רבות בדיני המדגמים והעיצוב התעשייתי, הנוגעים כמעט בכל היבט של חיינו: החל בעריסות ועגלות ילדים, דרך אריזות חטיפים, בקבוקי משקה וילקוטים, מצעים ופריטי לבוש ואופנה, טלפונים חכמים ומכוניות ועד לארונות קבורה. אלא ששינויים ותמורות אלו ובמיוחד אלו הנובעים מהשימוש הנרחב ברשת האינטרנט והגישה המהירה של כל אדם לכל מקום בכל זמן, לא קיבלו כל מענה בחוק ואף הפסיקה המועטה שניתנה בישראל בדיני המדגמים לא נתנה מזור לכל תחלואי הדין.

זו בדיוק הסיבה שהספר פורס בפני הקורא, יהא שופט היושב בדין, עורך דין המייצג את לקוחותיו בסכסוך הנוגע לעיצוב תעשייתי או המעצב בעצמו המבקש להגן על קניינו הרוחני, את דברי החקיקה והפסיקה של בתי המשפט בישראל ובעולם ומנתח אותם, תוך פירוט האמנות הבינלאומיות העוסקות בדיני הקניין הרוחני בכלל ובדיני המדגמים בפרט ונותן להם הסברים ונימוקים ברורים.

נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון, בהקדמה לספר:

"היטיבו כאשר דיבֵּרוּ, המחברים המלומדים, עורכי הדין יותם וירז'נסקי-אורלנד ויונתן דרורי בחיבורם זה, ספר מקיף על רזי דיני המדגמים. מורה-דרך ראשוני וחדשני, סקירה מפורטת של החקיקה, ההלכה הפסוקה, משפט השוואתי, התייחסות להוראות תזכיר חוק המדגמים, התשע"ג-2013 ועוד. תועלת רבה תימצא בספר לפרקליט ולשופט, למרצה ולסטודנט, ליוצר, למוצר ולנוצר. ראויים דיני המדגמים לעיון ולליבון, להלכה ולמעשה, וראויים מחברי הספר להכרת הטוב על עשותם כן."

ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (בדימוס), בהקדמה לספר:

"ברבות שנותיה של מדינת ישראל, תוקנו וחוקקו כל דיני הקניין הרוחני, החל בדיני זכויות היוצרים, דרך דיני סימני המסחר וכלה בדיני הפטנטים. כולם, למעט דיני המדגמים.

דרך המלך בהגנה על עיצוב תעשייתי, בארץ ובעולם, נעשית באמצעות רישום מדגם לגבי העיצוב הרלוונטי. אלא שאותה ההגנה אינה הגנה הרמטית ומוחלטת תמיד ובכל מצב. לרישום המדגם ישנם סייגים והגבלות בחוק, שבאים לאזן בין אינטרס המעצב לקבל הגנה על פרי רוחו ועיצובו לבין אינטרס הציבור לקבל לידיו את הזכות לעשות שימוש בעיצובים ובהשראתם, ללא הדרישה (המעיקה לעתים) של מתן תמורה.

אני מאמין שספר זה יקל על קוראיו בהבנת דיני המדגמים בכלל ובישראל בפרט, ויסייע בידם מצד אחד לפסוק ולייעץ בתחום, ומצד שני להבין את מהותם ואת משמעותם של דיני העיצוב התעשייתי, ואת הדרכים השונות להגן עליו."

לרכישת הספר:
פרלשטיין-גינוסר בע"מ
הוצאה לאור והפצת ספרי משפט                             
                   
טל': 03-5247359 
דוא"ל:  pglawb_k@017.net.il
שעות פתיחה: ימים א' עד ה', 18:00-10:00
רח' אבן גבירול 89 תל-אביב
http://lawbooks.shopy.co.il
 

28 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

מדגם ישן של מבקשת כפרסום קודם למדגם חדש המוגש על ידה

מדגם ישן של מבקשת כפרסום קודם למדגם חדש המוגש על ידה

החלטת סגנית רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ז'קלין ברכה בעניין השגה על דו"חות הבוחנת בבקשות לרישום מדגמים שהוגשו כולן על ידי חברת Victualic Company. החלטה מיום 12.7.2012.

העובדות: בקשות למדגמים הוגשו עבור "מחבר לצינור". הבקשות תובעות דין קדימה מבקשות אמריקאיות. בסיום בחינת כשירות הבקשות לרישום, סירבה הבוחנת לרשום את המדגמים בשל העדר חידוש או מקוריות לאור מדגם רשום קודם על שם אותה מבקשת.

תוצאות הההליך: נפסק כי בקשות לרישום מדגם 49080, 49082, 49289 ו-49310 תירשמנה כוריאנטים של מדגם רשום 47812. בקשה לרישום מדגם 49287 תירשם כמדגם עצמאי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

24 ביולי, 2010,

1 תגובות

כיצד לרשום מדגם ולהגן על עיצוב

כיצד לרשום מדגם ולהגן על עיצוב

הדרך להגן על עיצוב מוצר מסוים הינה בדרך כלל בהגשת בקשה לרישום מדגם. בדומה לפטנט, מדגם הינו רשיון מונופוליסטי זמני לניצול מסחרי של עיצוב, אשר ניתן לבעלי ההמצאה על ידי המדינה בה מבוקש המדגם.

בניגוד לפטנט, אין מדובר בפן הפונקציונאלי של המוצר אלא אך ורק בפן האסתטי-עיצובי של המוצר. לשון החוק מגדירה מדגם כ"קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט" המעטרים חפץ כלשהו.

מוצר חדש ומקורי

עיצוב כשר להירשם כמדגם אם הוא עונה על הגדרת המדגם ואם המדגם הוא "חדש או מקורי" (חידוש הוא קישוט או דוגמה שלא פורסמו קודם לכן בישראל ומקוריות נבחנת ביישום אלמנטים קיימים באופן שונה).

על מנת שהעיצוב יהיה זכאי להירשם כמדגם, יש להימנע מפרסומו בטרם הגשת הבקשה. כאן חשוב לציין כי "פרסום קודם" יכול להיות גם על דרך של פרסום באינטרנט גם בטריטוריה שאינה הטריטוריה בה מתבקש הרישום, וזאת לאור הוראת רשם הפטנטים בישראל.

מיועד לייצור תעשייתי

חשוב לציין כי מוצר הראוי להירשם כמדגם והמיוצר בייצור תעשייתי (נכון להיום, מחמישים עותקים ומעלה), אינו מוגן מכוח דיני זכויות היוצרים. עיצוב מוצר ייחודי (Custom made) אשר אינו מיועד לייצור תעשייתי יהיה זכאי להגנת דיני זכויות היוצרים.

משך הגנת המדגם

תוקף ההגנה הניתנת לעיצוב המוצר. בעוד שדיני זכויות היוצרים מגנים על יצירות במשל כל חיי היוצר ועוד שבעים שנה, מדגם ניתן לתקופה בת חמש שנים, וניתן להאריכו לשתי תקופות זהות, היינו תוקף ההגנה המקסימלי למדגם הינו לחמש עשרה שנים.

טריטוריה בה מגן המדגם

המדגם מגן אך ורק בטריטוריה בה הוא נרשם.

אופן רישום המדגם

כללי רישום המדגם קבועים בפקודת הפטנטים והמדגמים 1926 ובתקנות המדגמים 1925. 
בקשה לרישום מדגם מוגשת לרשות הפטנטים והמדגמים בדואר או במסירה אישית או על ידי מבקש המדגם או על ידי עורך הדין המגיש את המדגם (בצירוף ייפוי כוח מתאים).
 
על בקשה לרישום מדגם לכלול את הפרטים הבאים:
1. טופס בקשה לרישום מדגם מודפס (בשני עותקים). 
2. תמונות החפץ נשוא בקשת המדגם (תצלומים, שרטוטים או הדמיות מחשב) מזוויות שונות המתארות את כל פרטי העיצוב. 
3. אישור על תשלום אגרת הגשת הבקשה. 
4. מכתב המציין כי הבקשה המוגשת הינה בקשה חדשה למדגם שטרם פורסמה. 
 

תהליך הבחינה והבדיקה של מדגם

בדיקה בטרם בחינה - לאחר קבלת הבקשה, מחלקת המדגמים בוחנת את הבקשה והמסמכים שנלוו לה ומורה (ככל הנדרש) על תיקון הבקשה בטרם בחינה.
בחינת הבקשה – לאחר מילוי כלל המסמכים כנדרש בוחנת מחלקת המדגמים את הבקשה בהתאם לכללים הקבועים בדין ומחליטה האם לדחות את הבקשה למדגם או לקבלה לפרסום.
פרסום הבקשה להתנגדויות -  לאחר קבלת הבקשה לפרסום, מפורסמת הבקשה ביומן הפטנטים והמדגמים וזאת כדי לאפשר לציבור להתנגד לבקשה בעילות הקבועות לכך בדין.
קיבול הבקשה לרישום – בתום 3 חודשים מפרסום הבקשה מורה רשם הפטנטים והמדגמים על קיבול הבקשה לרישום.
 

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור