משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תמורות בדיני העיצוב התעשייתי בעולם ובישראל

שנת 2013 עומדת להיות קו פרשת מים בכל הנוגע לעיצוב התעשייתי בישראל ובעולם

16 בינואר, 2013,

יותם וירז'נסקי ואבישי אסטרין

תמורות בדיני העיצוב התעשייתי בעולם ובישראל
שנת 2013 עומדת להיות קו פרשת מים בכל הנוגע לעיצוב התעשייתי בישראל ובעולם. גם באירופה וגם בישראל מתרחשים שינויים רבים בתחום דיני העיצוב התעשייתי (מדגמים) הן מבחינת תוקף ההגנה על עיצובים תעשייתיים בבריטניה והן בהרחבת ההגנה על עיצובים בתחום האופנה בישראל, שלרוב מעצבי אופנה נמנעים מהגשת בקשות למדגמים לגבי העיצובים שלהם.
 
לא בכל יום בית הלורדים הבריטי דן בעניין קניין רוחני בעיצוב. בסוף שנת 2012 היה מופע שכזה כאשר עברה בקריאה ראשונה בפרלמנט הבריטי ה- Enterprise and Regulatory Reform Bill. אף שבמבט ראשון הצעת חוק זו נראית לא מסוכנת במיוחד, מגולם בה סעיף מעניין ביותר, סעיף 65, אשר יש בו כדי להשפיע בצורה ישירה על עולם העיצוב התעשייתי.
 
הסעיף התמים לכאורה קובע, כי הוראות פרק 52 של חוק הקניין הרוחני הבריטי (Copyright, Designs and Patents Act of 1988 או ה- CDPA), העוסק ב"השפעה של שימוש בעיצוב הנגזר מיצירה אומנותית" בטלות בכל הקשור לתקופת ההגנה על מדגמים (עיצובים תעשייתיים) ומשווה את תקופת ההגנה על מדגמים לזו שעל זכויות יוצרים. כיום ה- CDPA קובע, כי ניתן לחקות עיצובים 25 שנה לאחר יצירתם. כך שבמקום לשלם הון עתק על רהיט מעוצב מקורי, ניתן להמתין ולרכוש אותו בעשירית המחיר. עם זאת, לעיתים נשמעות קריאות גנאי המופנות לאלה התומכים ב- Faux-Furniture. לאחר השינוי הצפוי תוארך תקופת ההגנה על עיצובים תעשייתיים בבריטניה למשך חיי היותר ועוד 70 שנה לאחר מותו.
 
התומכים בשינוי זה כמובן משננים את מנטרת "עידוד התעשיה ויצירת עוד מקומות עבודה" כסלוגן ניצחון בקרב שבין זכות היוצרים לבין זכות הציבור ביצירה. עם זאת, טוענים רבים אחרים, יש מקום לשמר את שוק החיקויים כחלק בלתי נפרד מחיי המסחר. בשביל לשמור על איכות היצירות, הם טוענים, יש לאפשר לאזרח הפשוט אשר חפצה נפשו בחיקוי נאמן למקור לרכוש אותו לאחר תום 25 השנים ולא להמתין את התקופה הארוכה אשר קצובה בחוק החדש. אל לנו לשכוח כי ישנן חברות שלמות העוסקות ביצירת חיקויים לגיטימיים של עיצובים מקוריים, לאחר פקיעת הגנתם.
 
בישראל, משך ההגנה על עיצוב תעשייתי שנרשם כמדגם הוא עד 15 שנים, בחלוקה לשלוש תקופות של 5 שנים אשר נדרש תשלום אגרת ארכה בין התקופות כדי להגיע לתקופת ההגנה המקסימלית.
 
לאחרונה הוגש תזכיר חוק המדגמים, התשע"ג-2013 והוא עומד לביקורת בימים אלו. סעיף 85 לתזכיר החוק קובע, כי "חוק זה לא יחול על מדגם הכשיר לרישום או להגנה לפי חוק המדגמים, אלא אם כן המוצר בו מבוטא המדגם אינו מיוצר, ואינו מיועד להיות מיוצר, באופן תעשייתי". במילים אחרות, החוק יגן על עיצובים תעשייתיים מיוצר "באופן תעשייתי".
 
ומהו "אופן תעשייתי" ישאל השואל? ובכן, כיום סעיף 72 לפקודת המדגמים קובע, כי מוצר המיוצר או מכוון להיות מיוצר ביותר מ- 50 יחידות הוא מוצר המיוצר באופן תעשייתי. מוצר זה, אם לא נרשם כמדגם בישראל, לא יהיה זכאי הן להגנת דיני המדגמים החלים כיום והן להגנת דיני זכויות היוצרים, המגנים על עיצובים שאינם תעשייתיים, היינו שלהם פחות מ- 50 יחידות.
 
יודגש לעניין זה, כי תזכיר חוק המדגמים החדש בא לחדש אף בנקודה זו ומציע כי עיצובים תעשייתיים בשדות עיצוביים מוגבלים או בכאלה שאין אינטרס כלכלי להגיש בגינם בקשות לרישום, כמו ביגוד ומוצרי אופנה שמועד קבלת המדגם יהיה ככל הנראה לאחר יציאת המוצר מהאופנה, יזכו להגנה מוגבלת בת 3 שנים בלבד.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור