משרד בוטיק המתמחה בזכויות יוצרים, פטנטים, היי-טק, אינטרנט ולשון הרע

תג: רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר

1 ביולי, 2013,

0 תגובות

על סימני מסחר

על סימני מסחר

מהו סימן מסחר?

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים.

ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

2 בינואר, 2013,

0 תגובות

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

בקשה לרישום סימן מסחר "OMNI" שהוגשה על ידי חברת Visa Europe Limited ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר  "OMNI" בסוג 9 בגין כרטיסי בנק, כרטיסי הטענה, כרטיסי חיוב, תוכנות מחשב לשימוש בתעשיה הבנקאית עבור אישור, הבהרה והסדרת עסקאות פיננסיות ומוצרים נוספים.

מחלקת סימני המסחר העלתה כנגד הכשירות לרישום הסימן השגה לפי סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר לנוכח רישומו בפנקס של סימן 93536 ("OMNI") גם הוא בסוג 9 בבעלות חברת Verifone (להלן: "הסימן המצוטט"). בתשובותיה להשגות המחלקה ביקשה המבקשת לתקן את פרטת הסחורות ולכלול סייג המציין במפורש כי פרטת הסחורות אינה כוללת את הסחורות הכלולות בסימן המצוטט. כן צירפה המבקשת מכתב הסכמה מאת בעלת הסימן המצוטט.

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה הסימן כשיר לרישום,  לאחר שהוסרה כל חפיפה בין הפרטות של הסימן המבוקש לרישום והסימן המצוטט.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

1 בינואר, 2013,

0 תגובות

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

השגה על החלטת בוחן שהגישו אנה וראובן ברמן, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 11.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: המבקשים הגישו בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "שיטה ומערכת לחיוב רכב בגין חניה". לאחר מתן פטנט בארה"ב על בקשה מקבילה, הגישו המבקשים בקשה לתיקון התביעות בבקשת הפטנט בישראל על מנת שיהיו זהות לתביעות הפטנט שניתן בארה"ב על בקשה מקבילה. לאור התאמת תביעות הבקשה בישראל לתביעות הבקשה המקבילה, וכן לאור היות הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל בהתאם להוראות סעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטים, הגישו המבקשים גם בקשה למתן פטנט על פי הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

לאחר בחינה של הבקשה נמצא כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק ולכן, לשיטת הבוחן, לא ניתן לקבל את הבקשה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

הבוחן מצא כי השיטה המוגדרת בפטנט אינה מתארת פתרון טכני המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לחיוב רכב בגין חניה. שלבי השיטה, לטעמו של הבוחן, בעלי אופי ניהולי, ארגוני ופיננסי ואינם יכולים להיחשב טכנולוגיים.

תוצאות ההליך: בקשת הפטנט נדחתה, נפסק כי האמצאה המתוארת בתביעות הבקשה היא אינה אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו ואין בה התקדמות אמצאתית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

31 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

סיסמא כסימן מסחר

סיסמא כסימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר "GUARANTEED TO KEEP YOU DRY" שהוגשה על ידי חברת W.L. GORE & ASSOCIATES, INC ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה שלוש בקשות לרישום סימן מסחר  "GUARANTEED TO KEEP YOU DRY" בסוגים הבאים: דברי הלבשה עבור הגנה בסוג 9 ,מוצרי טקסטיל ומוצרים שכבתיים מטקסטיל בסוג 24, ודברי הלבשה, דברי הנעלה וכפפות סוג 25.
מחלקת סימני המסחר, סירבה לקבל את הבקשות לרישום בנימוק שהסימן נחזה להיות כסיסמת תעמולה. בנוסף סורב הסימן לרישום, לנוכח היותו צירוף מלים מתאר.

תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, הסימן מסורב לרישום וזאת בנימוק שהסימן תיאורי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

פטנטים בתחום התוכנה

פטנטים בתחום התוכנה
השגה על החלטת בוחן שהגיש מרדכי טייכר, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 10.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה". לאחר בחינה ראשונה של הבקשה מצאה כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק. הבוחנת מצאה שעניינה של האמצאה תהליכים מחשבתיים ועיבוד על ידי מחשב אשר לכשעצמם אינם טכנולוגיים. כמו כן, מצאה הבוחנת שכל המרכיבים לדרכי ביצוע האמצאה המתוארים והנתבעים כ- "a database, a processor, an input port" אינם חדשים אלא כלליים וידועים. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית, הבקשה מבוקשת היא בגין תהליך מחשבתי אבסטרקטי (שאינו יכול להיות מוגן בפטנט) ואין המדובר בביטוי תכונות פיזיות (כנדרש בפטנט).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום

 התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום

חברת קמטק הגישה התנגדות לבקשת פטנט של חברת אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 9.12.2012 ניתנה ההחלטה בהתנגדות.

העובדות: קמטק הגישה הודעת התנגדות ובה נטען כי הבקשה אינה כשירת פטנט בהתבסס על סעיפים 4,5,12,13 לחוק הפטנטים. המתנגדת טענה כי האמצאה נשוא בקשת הפטנט מבטאת טכנולוגיה המיושמת שנים רבות במגוון תחומים לרבות במצלמות דיגיטליות, פקסימיליות, מדפסות וכד'.
אורבוטק טענה כי בקשת הפטנט מתארת אמצאת קומבינציה אשר המאפיין אותה הינו השילוב הייחודי של המרכיבים השנים המפורטים בכל אחת מתביעות בקשת הפטנט לפי העניין.

תוצאות ההליךההתנגדות התקבלה, אין בבקשת הפטנט התקדמות המצאתית והבקשה מנוסחת באופן עמום.  

המבקשת תשא בהוצאות המתנגדת ושכ"ט עורכי דינה בסך 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

25 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר תלת מימדיים שנרשמו קודם לכן בחו"ל

בקשה לרישום סימני מסחר תלת מימדיים שנרשמו קודם לכן בחו
בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי שהוגשה על ידי חברת SEVEN TOWNS, ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 29.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום שני סימני מסחר תלת ממדיים לגבי צורת קובייה משובצת. בסוג 28 ביחס ל"תצריפים תלת מימדיים", והשני בסוג 35 ביחס ל"שירותי פרסום ועוד".
 
מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את שני הסימנים בנימוק שהסימנים אינם משמשים או מיועדים לשמש לסימון סחורות, אלא הם דמות הסחורות עצמן ולכן אינם כשירים לרישום.
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה. נקבע כי יש בסימנים המבוקשים אופי מבחין וכי הסימנים ירשמו (בכפוף לתיקון הפרטה באחד מהם). 
 
הערת DWO: יש להניח כי אילו הסימן לא היה נרשם קודם לכן בבריטניה, הרשם לא היה מאשר את הסימן לרישום בישראל.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

16 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי ענת ומשה גבאי. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: התנגדות לבקשת פטנט 179840 ("התקן למיטת תינוק למניעת תסמונת מוות בעריסה") אשר הוגשה על ידי ענת ומשה גבאי (להלן: "המבקשים") ביום 5.12.2006. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה ביומן הפטנטים להתנגדויות הציבור ביום 30.12.2010. הודעת ההתנגדות הוגשה ביום 29.3.2011 על ידי עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ (להלן: "המתנגדת").

המתנגדת טוענת כי יש לשנות את תאריך הבקשה לתאריך מאוחר.  המתנגדת טוענת, כי המבקשים לא עדכנו את הרשות ברשימת הפרסומים והאסמכתאות שצוטטו כנגד בקשות מקבילות בחו"ל. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן היא נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לבסוף, טוענת המתנגדת כי האמצאה אינה יעילה, שכן אין בבקשת הפטנט דבר המעיד כי האמצאה אכן מסייעת במניעת תסמונת מוות בעריסה.

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה. נפסק כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן המבקשים לא הוכיחו את יעילותה (יתר העילות נדחו). המבקשים ישלמו למתנגדת ההוצאות בסך של 5,597 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ₪.

הערת DWO: יש להניח כי סיבת הדחיה העיקרית נעוצה בעובדה כי המבקשים לא היו מיוצגים ועל כן, לא הביאו מומחה מטעמם אשר יסביר את יעילות ההמצאה. יובהר כי דחיית בקשה לפטנט בטענת "היעדר יעילות" הינה חריגה ביותר וכמעט ואין החלטות בנמצא, לפיהן נדחתה בקשה לפטנט בעילה זו. הסיבה שעילה זו כל כך נדירה, היא שקל מאוד להדוף אותה באמצעות עדות של מומחה בתחום.

תוצאות ההליך בבית המשפט העליון: על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר התקבלה וראו החלטה בעליון.

 

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

2 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

מחיקת סימן מסחר בשל חשש להטעיית הציבור

מחיקת סימן מסחר בשל חשש להטעיית הציבור

מבקשת הביטול, מיכל אסולין הגישה בקשה למחיקה (מחיקת סימן מסחר) וביטול סימני מסחר רשומים על שם אלעזר דוד פרברי. הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר, יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 8.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה בקשה מכח סעיפים 38 ו – 39 לפקודת סימני המסחר [נוסח משולב] התשל"ב 1972, למחיקת סימני המסחר שמספריהם 171173 ו – 171174 ("פלאפל אסולין, FALAFEL ASULIN") הרשומים על שם מר אלעזר פרברי. בהמשך הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול סימני המסחר הרשומים מכח סעיף 41 לפקודה מחמת העדר שימוש בהם ביחס לשירותים לגביהם נרשמו.

החל משנת 1958 פעל עסק לממכר פלאפל אשר הוקם והופעל על ידי מר דוד אסולין. החל משנת 2001 לערך ובשל קשיים כספיים וניהוליים, נטלו חברת רשת והאחים אסולין הלוואות שונות ממר פרברי. בשל קשיים בהחזרת חובות אלו, חתמו הצדדים על הסכם בכתב היוצר מנגנון להשבת החוב הנ"ל למר פרברי. בהתאם להוראות הסכם זה, עברה כלל פעילותה העסקית של חברת רשת לחברה להקמת סניפים בע"מ וסוכם כי תשנה את שמה ותקרא חברת פלאפל אסולין בע"מ. מר פרברי קיבל לידיו 90% ממניות פלאפל אסולין 2003 וכך הפך למעשה לבעל שליטה בה. עוד נקבע מפורשות בהסכם כי עם גמר פירעון החוב, ישיב מר פרברי לאחים אסולין את מניות החברה בהם החזיק.

ביום 22.3.04 הוגשו בקשות לרישום סימני המסחר נשוא ההליך על שם חברת פלאפל אסולין 2003. ביום 4.11.04 הגיש מר פרברי למחלקת סימני המסחר בקשה להעברת הבעלות בבקשות לרישום סימני המסחר על שמו. ביום 28.2.05 פורסמו הבקשות, והסימנים נרשמו על שם מר פרברי ביום 7.6.05.

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים. הרשם הורה על מחיקת סימני המסחר ממרשם סימני המסחר.

בנוסף נפסק כי מר פרברי ישא בהוצאות הגב' אסולין כמו גם בשכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 20,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

28 בנובמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לביטול סימן מסחר בשל אי שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר INVICTA שהוגשה על ידי חברת INVICTA WATCH COMPANY OF AMERICA, INC (מבקשת הביטול) כנגד חברת Sector Group S.p.A (בעלת הסימן). הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 6.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: בקשה לביטול סימן המסחר INVICTA"" בסוג 14 לשעונים וחלקי שעונים. סימן המסחר לא חודש במועד ולפיכך אינו בתוקף החל מיום 10.9.2011. 

מבקשת הביטול הגישה בקשה לביטול רישום הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). כן הגישה מבקשת הביטול ביום 8.11.2010 בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב 234042 הכולל את הכיתוב INVICTA בסוג 14, לשעונים, שעוני יד וכיו"ב. בשל הדמיון בין הסימנים ולאור הוראות סעיף 34 לפקודה מונע סימן 21203 את רישומו של סימן 234042.

 

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, נפסק כי הסימן ימחק מהפנקס בשל שלא היה שימוש עסקי בתום לב בסימן המסחר 21203 בשנתיים שקדמו למחיקתו מן הפנקס.

בעלת הסימן תשלם למבקשת הביטול הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

מוצץ לסרבנים = סימן מסחר תיאורי

מוצץ לסרבנים = סימן מסחר תיאורי

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 230271 "מוצץ לסרבנים" (לא מעוצב)הוגשה על ידי מר אבי (ברטי) כהן ביחס ל"בקבוקי הזנה וגביעים לתינוקות ואביזרי בקבוק לתינוק" כולם בסוג 10.

הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר, אסא קלינג וביום 28.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן משום שהוא חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת וכן מאחר והוא מקובל במסחר לתיאורם של סחורות או סוגי סחורות בתחום המבוקש וזאת על פי הוראות סעיף 8(א) ו- 11(10) לפקודת סימני המסחר.

תוצאות ההליך: הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום מאחר והוא מתאר את הטובין שבגינם נרשם.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 184325 הוגשה על ידי חברת The Coca-Cola Company בגין דמות של בקבוק, בסוג 32, לגבי בירה, מים מינרליים, משקאות לא כוהליים ועוד.

הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים וביום 27.9.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן (בקשה לרישום סימן מסחר) בנימוק כי "הסימן המבוקש הוא סימן תלת-מימדי של מיכל עבור הטובין המבוקשים."

תוצאות ההליך: נפסק כי הסימן כשיר לרישום. ואולם בטרם הקיבול תגיש המבקשת תמונה טובה יותר של הסימן באופן שניתן יהיה להבחין בבירור בכיתוב FANTA, כפי שהוא מופיע על גבי הבקבוק. כמו-כן יצוין בפנקס דבר היות הסימן תלת-מימדי בהתאם לחוזר מ.נ. 61.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

23 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר SERVE – סיוג ביחס לשימוש מתאר בתום לב

בקשות לרישום סימן המסחר "SERVE" (לא מעוצב) עבור שירותים פיננסים שונים, אשר הוגשו על ידיAmerican Express Marketing & Development Corp.. הבקשה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הפוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה. ביום 22.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: הבקשות לרישום נדחו על ידי מחלקת סימני המסחר בשל היות הסימנים בלתי כשירים לרישום לפי הוראות סעיפים 8(א) ו- 11(10) לפקודת סימני המסחר. הבוחנת נימקה את החלטתה לדחות את הבקשות לרישום בכך שהמילה "SERVE" חסרת אופי מבחין לגבי הסחורה או השירות המבוקש והיא נוגעת במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן היא נועדה.

המבקשת היא בעלת אותם סימנים רשומים, בארה"ב, באירופה, קולומביה, מונקו, ניו-זילנד, נורבגיה ופרו, ועל כן ביקשה לקבל את הבקשות לרישום בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה. הבוחנת דחתה את הבקשה לרשום את הסימנים לפי סעיף 16 לפקודה בנימוק כי הסימנים אינם כשירים לרישום בשל היותם חסרי כל אופי מבחין לפי סעיף 16(א)(2) ומורכבים אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את תכונות הטובין והשירותים, לאור הוראת סעיף  16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום בכפוף לרישום הודעה בפנקס בזו הלשון: "רישום זה לא ימנע מאחרים שימוש מתאר בתום לב במהלך הרגיל של המסחר במילה SERVE".

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

23 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

הסימן AFRIN למול EPHRINE – אין הטעיה אצל גורם מקצועי - הרוקח

הסימן AFRIN למול EPHRINE – אין הטעיה אצל גורם מקצועי - הרוקח

בקשה לרישומו של סימן מסחר מספר AFRIN"", שהוגש לרישום על ידי חברת MSD International Holdings GmbH. הבקשה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 22.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: הסימן המבוקש נבחן על ידי מחלקת סימני המסחר ונמצא כבלתי כשיר לרישום לאור דמיון לסימן אשר כבר רשום בפנקס "EPHRINE - אפרין". בעקבות סירוב המחלקה הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם.

בתחילה דחה הרשם את הבקשה לרישום. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור התקבל (עש"א 48527-02-11) והחלטת הרשם בוטלה מאחר שהתברר שהמערערת ביקשה להביא ראיות נוספות לביסוס עמדתה בתמיכה לבקשת הרישום. הדיון הוחזר אל רשם סימני המסחר על מנת שיאפשר למבקשת להביא בפניו ראיות נוספות, הן אלה שהגשתן התבקשה בשלב הערעור והן כל ראיה נוספת, לאחריהן ייתן הרשם החלטה מחודשת.

נפסק: הבקשה התקבלה, הרשם הורה כי הסימן ירשם. למרות הדמיון הרב בצליל בין הסימנים, נפסק כי לאור ההבדלים שבציבור הלקוחות השונים ולאור יתר נסיבות העניין הסימן מתקבל.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

2 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

"גלולת היום שאחרי"- סימן מתאר שאינו כינוי ישיר של הטובין

בקשה לרישום סימן מסחר אשר הוגשה על ידי חברת תרימה, תוצרי רפואה ישראליים, מעברות בע"מ ונדחתה על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר. ביום 15.7.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: בקשה לרישום סימן מסחר לגבי המלים בעברית "גלולת היום שאחרי" ובאנגלית "The Day After Pill". המבקשת משווקת בישראל גלולה בשם המסחרי "פוסטינור – גלולת היום שאחרי" הניתנת לשימוש לשם מניעת הריון.

הבוחן מצא כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום משום שהוא נעדר אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר מאחר שהמלים המרכיבות אותו חסרות אופי מבחין לגבי רשימת הטובין המבוקשת ואף מאחר שאין בהרכב המלים בסימן כדי להקנות לו אופי מבחין. בנוסף ציין הבוחן, כי המלים המרכיבות את הסימן נוגעות במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימנן הן נועדו ולפיכך אין הסימן כשיר לרישום גם לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודה.

מבקשת הסימן סברה כי צירוף המלים "גלולת היום שאחרי" אינו מתאר את אופי הטובין וגם לא את פעולתם לאור חלון הזמן הארוך במשכו ניתן ליטול את התכשיר, לפיכך, המבקשת סבורה שאין בסימן כל תיאור, מהותי, איכותי או כזה הנוגע לטיב הטובין ולכן הסימן המבוקש בעל אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה ומכאן הליך זה.  

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר תידחה ולא תירשם בפנקס סימני המסחר. נפסק כי המדובר בסימן המתאר את מהות הטובין.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

 

28 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

בקשה למחיקת סימן מסחר MIX - הסתרת עובדות מהרשם

בקשה למחיקת סימן מסחר MIX - הסתרת עובדות מהרשם

בקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב MIX שהוגשה על ידי ג'וני בגים – מיקס בע"מ כנגד מיקס שירותי מוסיקה 2005 בע"מ. הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, יערה שושני כספי הפוסקת בקניין רוחני. ביום 15.7.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: השם "מיקס" והלוגו "MIX" היו במקור בשימושה של  חברה להפקת אירועים בשם מיקס שירותי מוסיקה בע"מ אשר הייתה בבעלות משותפת של מר עופר דותן ומר ג'וני בגים. בשנת 1998 החליטו השניים לפרק את השותפות ביניהם.

בקשת המחיקה הוגשה בהתאם להוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני מסחר במסגרתה נטען (בין היתר):

א. השם "MIX" הפך למוכר היטב עם חברת מיקס המקורית. על כן יש למחוק את הסימן הרשום לפי סעיף 11(13) לפקודה.

ב. בין הסימן הרשום לבין השם "מיקס ג'וני בגים" של המבקשת, קיים דמיון מטעה ואי לכך אינו ראוי להיוותר במרשם אף בהתאם להוראת סעיף 11(6) לפקודה.

ג. הסימן הרשום יוצר תחרות בלתי הוגנת במסחר ועל כן אינו כשיר להיוותר רשום כקבוע בסעיף 39 (א) לפקודה.

ד. בעת רישום הסימן, נהגה בעלת הסימן בחוסר תום לב כלפי רשם סימני המסחר. בעלת הסימן נמנעה מלעדכן את בוחנת סימני המסחר באשר לקיומו של הליך משפטי המתנהל בין הצדדים. 

תוצאות ההליך: הרשם הורה על מחיקת הסימן הרשום. וזאת מאחר שמר בגים היה ועודנו מבעליו של הסימן "מיקס" והלוגו המעוצב "MIX" ועושה באלו שימוש תדיר ורציף לפני מועד הגשת הבקשה לסימן, מאחר שלא הוכח כי בעלת הסימן רכשה זכויות כלשהן בסימנים הנ"ל ונוכח התנהלותה הלקויה של בעלת הסימן מול רשם סימני המסחר שעה שהגישה את סימנה לרישום והסתירה עובדות מהרשם.

בנוסף נפסק הוצאות לטובת מבקשת המחיקה בסך של 8,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

28 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

מדגם ישן של מבקשת כפרסום קודם למדגם חדש המוגש על ידה

מדגם ישן של מבקשת כפרסום קודם למדגם חדש המוגש על ידה

החלטת סגנית רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ז'קלין ברכה בעניין השגה על דו"חות הבוחנת בבקשות לרישום מדגמים שהוגשו כולן על ידי חברת Victualic Company. החלטה מיום 12.7.2012.

העובדות: בקשות למדגמים הוגשו עבור "מחבר לצינור". הבקשות תובעות דין קדימה מבקשות אמריקאיות. בסיום בחינת כשירות הבקשות לרישום, סירבה הבוחנת לרשום את המדגמים בשל העדר חידוש או מקוריות לאור מדגם רשום קודם על שם אותה מבקשת.

תוצאות הההליך: נפסק כי בקשות לרישום מדגם 49080, 49082, 49289 ו-49310 תירשמנה כוריאנטים של מדגם רשום 47812. בקשה לרישום מדגם 49287 תירשם כמדגם עצמאי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

24 ביולי, 2012,

0 תגובות

מחיקת סימני מסחר הגנתיים וסימני מסחר חסרי אופי מבחין

מחיקת סימני מסחר הגנתיים וסימני מסחר חסרי אופי מבחין

בקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב מס' 180843 בסוג 32 לגבי בירה ומשקאות אחרים, שהוגשה על ידי חברת BALTIKA BREWERIES כנגד בעלת הסימן הרשום - חברת אס. אנד ג'י אינטרטרייד בע"מ. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים.

העובדות: לטענת מבקשת המחיקה, הסימן נרשם בחוסר תום לב תוך חיקוי והעתקה של אלמנטים בולטים שיש בתוויות המוצרים של המבקשת ועל כן יש למחוק את הסימן על פי סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני מסחר. המבקשת מוסיפה לטעון כי הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 8(א) לפקודה מאחר ואין באלמנטים המרכיבים את הסימן כדי להבחין בין הטובין של בעלת הסימן לבין טובין של אחרים – שכן המדובר באלמנטים שהם נחלת הכלל. עוד טוענת המבקשת כי הסימן הרשום אינו אלא סימן הגנתי פסול, אשר לא ראוי כי ירשם.

תוצאות ההליך: הרשם קיבל את הבקשה והורה על מחיקת הסימן מאחר והסימן נעדר אופי מבחין ומאחר ויש בסימן הרשום כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. בנוסף נפסק כי בעלת הסימן תשלם למבקשת המחיקה הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנפסקו במסגרת ההחלטה:

28 במרץ, 2012,

0 תגובות

בקשות מתחרות לסימני מסחר

בקשות מתחרות לסימני מסחר

ביום 21.5.2008 הוגשה בקשה ע"י מר סאסן חודאדאדי לרישום סימן מסחר מעוצב בסוג 25 הכולל מפרשיות. ביום 17.6.2008 הוגשה בקשה ע"י חברת נאוטיקה לרישום סימן מסחר מעוצב בסוג 25 הכולל מפרשיות.

מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשים על הפעלת הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972. וההליך נדון בפני רשם סימני המסחר וביום 15.2.2012 ניתנה החלטה בהליך מפי הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי.

הפוסקת קיבלה את טענות חברת נאוטיקה והורתה על המשך בחינתו של סימן מסחר של חברת נאוטיקה ועל סגירת תיק בקשה לסימן של מר חודאדאדי.

בנוסף נפסקו הוצאות בגין ניהול ההליך בסך 5,000 ₪.  

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

הליך לבקשות מתחרות לסימני מסחר

בהליך בקשות מתחרות לפי הוראת סעיף 29(א) לפקודה, יכריע היושב בדין באשר לאיזו בקשה ימשך הליך הבחינה וכפועל יוצא, על סגירת תיקי הבקשות המתחרות. ההליך הינו בעל אופי 'לעומתי' היינו, בחינת סימן מסחר ביחס לסימן המתחרה.  

לשם הכרעה בהליך זה יש להפעיל את שלושת מבחני העזר אשר עוגנו בפסיקה כמו גם במספר החלטות רשם (ראה למשל: ע"א 8987/05 מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ, פורסם בנבו (2007) וכן החלטה בבקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 186396, 188442, פורסם בנבו (2010)). 

נוכח המסקנות הנובעות מהחלת מבחני העזר על נסיבות המקרה, נפסק כי יש להעדיף את רישום סימנה של חברת נאוטיקה על פני זה של מר חודאדאדי.

מבחן ראשון: מבחן מועדי הגשת הבקשות המתחרות לרישום

מר חודאדאדי הגיש את בקשתו לפני שחברת נאוטיקה הגישה את בקשתה. עם זאת, כבר נפסק לא אחת כי רק במקרים חריגים יוענק משקל מכריע למועדי הגשת הבקשות המתחרות.

בנסיבות העניין, הוגשה בקשת חברת נאוטיקה לרישום סימנה מספר שבועות בלבד לאחר שהוגשה הבקשה לרישום סימן מר חודאדאדי. הרשם לא סבר כי יש בכך כדי להצביע  על שיהוי מטעם חברת נאוטיקה או על חוסר תום לב מצידה.

מבחן שני: מבחן היקף השימוש ערב הגשת הבקשות המתחרות

במסגרת זו יבחן היקף השימוש בסימנים בישראל עד למועד הגשת הבקשות. על היושב בדין לתת דעתו אף להיקף השימוש עד למועד הדיון בבקשות המתחרות, אולם בכך קיים חשש לשימוש אינטנסיבי מכוון, לאחר פתיחת הליך התחרות. יודגש כי  אין עסקינן  בהיקף השימוש בסימנים על רקע מימד הזמן בלבד, כי אם בהיקף שימוש אשר יעיד כי הסימן האחד רכש אופי מבחין מובהק יותר מהסימן המתחרה.

מר חודאדאדי לא עשה כל שימוש בסימן המסחר בישראל.  חברת נאוטיקה מאידך, הצביעה על שימוש בסימן המפרשיות וצירפה פרסומים  ומודעות בהן עשתה שימוש בסימן המבוקש בישראל, לצד שם החברה, הן למטרות שיווק ומכירות והן במסגרת הענקת חסות לאירועים כאלה ואחרים.

סימן מסחר מוכר היטב

סימן מסחר אשר הינו מוכר היטב נהנה ממעמד רם ומיוחד אשר עשוי להקנות לו עדיפות על פני סימני מסחר אשר אינם בעלי מוניטין נרחב כמותו. אי לכך, נדרשת מהטוען לבעלות בסימן מוכר היטב לצרף ראיות מובהקות התומכות בטענה זו. בין הקריטריונים אשר יחולו לבחינת היות  סימן  מוכר היטב נמצא את אלה: מידת ההיכרות של הציבור הרלבנטי עם הסימן, היקף ומשך השימוש בסימן והמשאבים שהושקעו בפרסומו, מידת אופיו המבחין של הסימן, מידת הייחוד (בלעדיות) של הסימן וכד'.

נפסק כי אין די בחומר הראיות אשר הוגש מטעם חברת נאוטיקה כדי לתמוך כדבעי בטענתה כי נכון למועד הגשת הבקשה היה סימן המפרשיות סימן מוכר היטב. בישראל המזהה את סימן המפרשיות עמה.  הכרה בסימן מסחר כסימן מוכר היטב אינה יכולה להיות ואף אל לה להיות, בגדר "ידיעה שיפוטית". אי לכך, אין אלא לקבוע כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח כדבעי כי סימן המפרשיות אשר נתבקש על ידה לרישום, הוא כשלעצמו, הינו מוכר היטב  כמשמעותו בדין.   

מבחן שלישי: מבחן תום הלב בבחירת הסימן ובעת השימוש בו

מבחן תום הלב, דן בשאלה האם אחד הצדדים בחר את הסימן המבוקש לרישום על מנת להיבנות ממוניטין של הסימן המתחרה או בכוונה לפגוע במוניטין זה. עדותו של מר חודאדאדי התגלתה כרווית פגמים ובשל כך נפגעה מהימנותה בעיני הרשם.  נפסק כי קיים טעם לפגם בהתנהלות מר חודאדאדי, אף אם זו אינה עולה כדי חוסר תום לב מובהק.   

רישום מקביל לפי סעיף 30 לפקודה

אין מחלוקת בין הצדדים כי בין שני הסימנים המתחרים קיימים אלמנטים דומים. אלא שלגרסת מר חודאדאדי, אין המדובר בדמיון מטעה שיש בו לגרום לתחרות בלי הוגנת במסחר ולפיכך אין מניעה להתיר את רישומם זה לצד זה. דין טענה זו להידחות שכן קיים ביניהם דמיון רב המתבטא במוטיב הדומיננטי בשני הסימנים הוא כמובן איור המפרשיות.

הרשם קיבל את חוות דעתו של מר חופשי, לפיה לאור העובדה כי איור המפרשיות הוא הרכיב הדומיננטי בסימנים המתחרים, נבלעים האלמנטים הנוספים (היינו הכיתוב: "Tre Vella"  כמו גם הריבוע השחור) בסימן מר חודאדאדי, דבר המגביר את מידת הדמיון בין הסימנים.

בהינתן העובדה כי רישום הסימנים נתבקש ביחס לאותו הסוג (תחום הביגוד והלבשה) היינו המדובר באותן סחורות בדיוק, בקהל יעד זהה ובצינורות שיווק דומים, שולל הדמיון הניכר בין הסימנים המתחרים את יכולתם להירשם במקביל ולחיות זה לצד זה במרשם סימני המסחר. בנסיבות העניין, יש בדמיון המובהק בין שני הסימנים הבא לידי ביטוי באיור המפרשיות, כדי ליצור חשש להטעיית הציבור.

בנסיבות העניין, יש בכך לדעתי כדי לשלול אפשרות לרישום מקביל של שני הסימנים. 

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת צימוק ארגון אירועים ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי.  ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

בקשה לרישום סימן המסחר מס' 221122 Tour De Israel (לא מעוצב) למסע אופניים עממי ותחרותי חוצה ישראל לאורכה ממטולה לאילת (בסוג 41).

הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בשל העובדה שצירוף המילים המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין לגבי השירות המבוקש לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972 (להלן: "הפקודה"); הצירוף נוגע במישרין אל מהות או איכות השירות שלסימונו הוא נועד לפי סעיף 11(10) לפקודה; המשמעות הרגילה של המלה Israel היא שם גאוגרפי לפי סעיף 11(11) לפקודה.

בתשובתו להשגה טען נציג המבקשת כי הסימן אינו מתאר וכי הוא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ייחודי בפרסומים החל משנת 2009.

נפסק כי הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית מאחר ומדובר בסימן מתאר וחסר אופי מבחין.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן המקובל במסחר

נפסק כי הרכיב "tour de" הינו רכיב המקובל במסחר לתיאור מסעות אופניים, כאשר הוא מצורף למקום גיאוגרפי כלשהו.

סימן המקובל במסחר הינו במהותו חסר אופי מבחין (ראה א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, בעמ' 21) ואי לכך, אינו עומד בדרישות סעיף 8(א) לפקודה.

סימן בעל משמעותו גיאוגרפית

הרכיב השני בסימן, "Israel", הינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית שכן נועד הוא להצביע על המקום הגיאוגרפי בו נערך מסע האופניים. הסימן אינו מוצג בדרך מיוחדת, ולפיכך על פניו אינו כשיר לרישום נוכח הוראות סעיף 11(11) לפקודה.

סימן תיאורי

נפסק כי הסימן בכללותו הינו תיאורי באשר הוא מתאר את מהות השירות המוצע על ידי המבקשת ובכך הופך בלתי כשיר לרישום לפי סעיף 11(10).

אופי מבחין אינהרנטי

נפסק כי ככל שהסימן הינו קרוב יותר לצד הגנרי בציר התיאוריות, היינו הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי מועט יותר, כך כבד הוא הנטל הרובץ לפתחו של המבקש להראות כי הסימן רכש אופי מבחין (ע"א 3559/02 טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים, פ''ד נט(1) 873, 890 וכן ע"א 5792/99 עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 946).

נפסק כי, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיים אופי מבחין אינהרנטי בצירוף המילים וכך נותר הסימן המבוקש תיאורי, כשם שרכיביו תיאוריים הם.

אופי מבחין כתוצאה משימוש

הרשם לא השתכנע כי כתוצאה מן השימוש רכש הסימן אופי מבחין, באופן שהוא מזוהה על ידי הציבור דווקא עם המבקשת. אכן, לעיתים, סימן מתאר יכול לרכוש משמעות שנייה. אומר לעניין זה המלומד זליגסון בספרו לעיל, בעמ' 41, כך: "גם סימן מתאר הופך לסימן הראוי לרישום בישראל אם השיג בה משמעות שניה ע"י שימוש רב. אין זה אומר, שהציבור חדל להבין את המשמעות הרגילה של המלה או של הציור, אולם הוא התרגל לקשור את המלה או הציור, כשהם מופיעים על סחורה מסויימת המסומנת בה או בקשר אתה, עם מקור ייצור מסויים..."

עם זאת, היקף הפרסום הרחב אינו מצביע על קשר תודעתי בקרב קהל הצרכנים בין הסימן לבין המבקשת דווקא.

שונה עניינו של הסימן Tour de Israel מעניין Tour de France, אליו השווה עצמו נציג המבקשת בדיון שהתקיים בפניי. Tour de France הינו אירוע המתקיים מזה עשרות שנים, המוכר למיליארדי צופים ברחבי העולם.

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לסימן מסחר שהוגשה על ידי חברת גורי יבוא והפצה בע"מ כנגד חברת אליאס וקסמן בע"מ. נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי. ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

התנגדות לרישום סימן המסחר מעוצב מספר 200256 "חמצוצים" בסוג 30 ביחס למסטיקים, ממתקים, ופלים וסוכריות.

המתנגדת טוענת כי היא זו שהגתה את סימן המסחר "חמצוצים" והחל משנת 2005 היא עושה בו שימוש. המתנגדת טוענת כי יש ברישום הסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר ולפיכך אינו כשיר לרישום לנוכח הוראות סעיף 11(6) לפקודה.

ההתנגדות התקבלה, נפסק כי אין לרשום את הסימן בשל כך שרישומו עלול להטעות את הציבור.

המבקשת תשלם למתנגדת הוצאות בסך 7,000 ₪ הכולל מע"מ.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן מוכר היטב

לפי סעיף 11(13) לפקודת סימני המסחר, סימן מסחר אינו כשיר לרישום במידה וקיים סימן מסחר אחר המוכר היטב.

המבחנים להכרעה בשאלת היות סימן מסחר בבחינת מוכר היטב הם: מידת ההכרה וההוקרה של הסימן;  היקף השימוש ומשך השימוש בו; היקף ומידת פרסום הסימן; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש של הסימן; מידת מידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים (לעניין זה יצוין כי שימוש על ידי מספר גורמים בסימן מסוים עשוי להצביע על כך שהמוניטין אינו משויך אף לא לאחד מהם וכך תתקבל המסקנה כי אין המדובר בסימן מוכר היטב) ועוד (ראו ע"א 9191/03  Aktiebolag  נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869).

בענייננו, להוכחת טענתה כי הסימן "חמצוצים" הפך לסימן מוכר היטב המזוהה עמה, הגישה המתנגדת ראיות באשר למאמצי הפרסום והשיווק מטעמה.

נפסק כי בהעדר חוות דעת מומחה בשאלה נתח השוק, בהעדר סקר צרכנים ובשל כך שמוצרי המתנגדת אינם נמכרים כאשר הסימן "חמצוצים" מוטבע על אריזתה, קיים קושי לקבוע בוודאות הנדרשת כי הסימן המבוקש הפך למוכר היטב כמשמעותו בדין כתוצאה מפעילות המתנגדת.

על כן הסימן "חמצוצים" (מעוצב) איננו בבחינת סימן מוכר היטב המזוהה עם המתנגדת.

הטעית הציבור ותחרות בלתי הוגנת

המתנגדת טענה כי רישום הסימן על שם המבקשת יצור הטעיה בקרב ציבור הצרכנים  וכן יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר לפי סעיף 11(6) לפקודה.

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת דמיון מטעה בין סימני מסחר, הם כידוע מבחן המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, צינורות השיווק מבחן השכל הישר וכלל נסיבות העניין (ע"א 261/64 פרו-פרו נ. פרומין, פ"ד י"ח(3), 275).

נפסק כי הסימן המבוקש וסימן המתנגדת מעוצבים ואי לכך קיימים ביניהם הבדלים ויזואליים. אולם מבחינה פונטית קיימת למעשה זהות מוחלטת בין שני הסימנים. כמו כן, הן המבקשת והן המתנגדת מעוניינות לעשות שימוש בסימן "חמצוצים" ביחס לאותן סחורות בדיוק, היינו, פסי גומי ארוכים וחמוצים. קהל היעד בשני המקרים הינו זהה וכולל בעיקר ילדים ונוער.

בנוסף נפסק כי המתנגדת עשתה שימוש בסימן "חמצוצים" החל משנת 2005 ועל כן שוכנע הרשם כי סימן המתנגדת רכש אופי מבחין במידה מסוימת אשר יש בה כדי למנוע רישומו של הסימן המבוקש נוכח חשש להטעיה.

7 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

מי רשאי להירשם כממציא בפטנט קומבינציה לדגימת דם

מי רשאי להירשם כממציא בפטנט קומבינציה לדגימת דם

ערעור שהוגש על ידי חברת שחל טלרפואה בע"מ כנגד אלי אורן. הערעור נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט יצחק ענבר.  ביום 7.11.2011 ניתן פסק הדין בתיק.

ערעור על החלטת סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ מיום 25.8.10, לפיה דחה את התנגדות המערערת לציון שם המשיב כממציא משותף של האמצאה הנתבעת בבקשת פטנט ישראלי מס' 146776, שעניינה "מכשיר לדגימת דם בתנאי ואקום" לצד מר אלראי שנרשם כממציא.

ביום 27.11.2001 הגישה המערערת  בקשת פטנט על אמצאה שעניינה "מכשיר לדגימת דם בתנאי ואקום" (להלן - האמצאה). אלראי נרשם בבקשה כממציא. מדובר במכשיר שמטרתו לאפשר לחולה לבצע בכוחות עצמו בדיקת דם, אנליזה של  הבדיקה ושידורה למוקד רפואי לשם דיאגנוזה ומתן הנחיות ראשוניות לטיפול.

המשיב, אלי אורן (להלן - המשיב), מהנדס במקצועו, עבד אצל המערערת בתפקיד מנהל פיתוח מוצרים. כחודש ימים לאחר הפסקת עבודתו הגיש המשיב לרשם הפטנטים "דרישה לציון שם הממציא", שבה עתר לרשמו כממציא יחיד בבקשת הפטנט, תחת שמו של אלראי.

בקשתו נתקבלה ומכאן הערעור.

ההליכים לפני סגן הרשם

בפני סגן הרשם, המשיב טען כי תרומתו לאמצאה התבטאה במספר רכיבים וכי הוא זכאי להירשם כממציא יחידי. המערערת טענה, מנגד, כי האמצאה כולה היא פרי מחשבתו ויצירתו של אלראי, וגובשה במלואה עוד קודם לתחילת עבודתו של המשיב.

סגן הרשם קבי כי עיקרה של האמצאה הוא פתרון הבעיה של הקזת כמות דם מצומצמת והפסקת זרימת הדם באופן אוטומטי לאחר מספר טיפות שהוגדר מראש וכי לתרומתו של המשיב נודעת חשיבות רבה משום שהיא הפכה את המתקן מרעיון טוב למכשיר פועל.

על רקע ממצאים אלו הורה סגן הרשם על ציון שמו של המשיב כממציא נוסף לצד שמו של אלראי.

הערעור התקבל, נפסק כי שמו של המשיב לא יצויין כממציא.

המשיב ישלם למערערת בגין ההתדיינות בשתי הדרגות הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בערעור:

ציון שם הממציא בפטנט – הזכות המוסרית בדיני פטנטים

סוגית ציונו של שם הממציא במסמכי הפטנט מוסדרת בסעיפים 39–43 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, שזו לשונם:

"39. ממציא שעל אמצאתו נתבקש פטנט, או שאיריו, רשאים לדרוש כי יצויין שמו של הממציא בפירוט, בפנקס ובתעודת הפטנט, והרשם ייעתר לדרישה בכפוף לאמור בסעיפים 40-41, ובלבד שהדרישה הוגשה בזמן ובדרך שנקבעו.

40. דרשו ממציא או שאיריו את ציון שם הממציא – שעה שאין הבעלות באמצאה או בפטנט בידם – יתן הרשם הודעה על כך לבעל האמצאה או לבעל הפטנט, ואם היו אותה שעה תלויים ועומדים הליכי התנגדות לפי סעיף 30 – לכל אדם אחר שהוא צד לאותם ההליכים; הרשם יחליט לאחר ששמע את טענותיהם של הנוגעים בדבר, אם ביקשו זאת תוך המועד שנקבע.

41. הרשם לא יזדקק לדרישת ציון שם הממציא, אם הוא סבור שמן הדין לדון בה כבבקשה שעילתה כאמור בסעיף 31(3) או בסעיף 73.

42. התנאה שלפיה מוותר הממציא על הזכות לדרוש ציון שמו אין לה תוקף.

43. מי ששמו צוין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט."

הוראות אלו מסדירות את "הזכות המוסרית" של הממציא. נוכח מהותה של הזכות והאינטרס כי תשקף את המציאות כפי שהייתה בפועל, המדובר בזכות שאינה ניתנת להתנאה או לויתור (סעיף 42 הנ"ל).

הגדרת האמצאה

על מנת לבחון את מידת תרומתו של המשיב לאמצאה יש להגדיר תחילה את מהותה של האמצאה.

על פי ההלכה שנפסקה בע"א 407/89 צוק אור נ' קאר סקיוריטי, [פורסם בנבו], בכל הנוגע להגדרת האמצאה יש לקרוא את מסמכי הפטנט כמכלול מבלי שלתביעות נודעת עדיפות על פני הפירוט. כדברי הנשיא שמגר (שם, בפסקה 10): "כאשר המחלוקת המשפטית נוגעת למונופול או להיקפו – נקודת המוצא היא כתב התביעות, וכתב הפירוט יכול לשמש ככלי פרשני, ככלי להסרת אי-בהירויות, או ככלי להבהרת מונחים ומשמעויות בלתי מובנות. אין הפירוט יכול לשמש כדי להרחיב את המונופול...לעומת זאת, כאשר הסוגיה שבמחלוקת היא משמעותה של האמצאה או היקפה, אזי יש לקרוא את מסמכי הפטנט כמכלול, ואין לכתב התביעות עדיפות על פני כתב הפירוט, אם כי כתב התביעות חייב לנבוע מתוך כתב הפירוט ולהתבסס עליו...".

תרומתו של המשיב לפטנט נבחנת על פי הגדרת מהותה של האמצאה והחידוש האמצאתי הטמון בה, ולא על פי היקף המונופולין שמעניק הפטנט.

לאחר ניתוח הפטנט הגיע סגן הרשם למסקנה, כי "לב ליבה של האמצאה" הינו מנגנון המאפשר "הקזת כמות דם מצומצמת והפסקת זרימת הדם אוטומטית לאחר מספר טיפות שהוגדר מראש".

ואולם בית המשפט פסק כי קביעה זו אינה משקפת את האמור במסמכי הפטנט.

עיקרה של האמצאה אינו מנגנון הקזת כמות דם מבוקרת העומד בפני עצמו, כפי שמשתמע מדברי סגן הרשם, כי אם מכשיר המאפשר לחולה לבצע בכוחות עצמו בדיקת דם ואנליזה, אשר הקזת כמות דם מבוקרת אינה אלא אחד ממאפייניו.

אמצאת קומבינציה

האמצאה נושא בקשת הפטנט היא "אמצאת קומבינציה", המשלבת בין אלמנטים שכולם היו ידועים, אשר רק השילוב ביניהם מביא לכדי יצירת אמצאה כשירת פטנט.

ייחודה של אמצאת קומבינציה הוא: "כי ההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. מאחר שההמצאה נבחנת כשילוב, אין מניעה כי רכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם או נעדרי צעד אמצאתי בעמדם לבדם" (ע"א 2972/95 יוסף וולף בע"מ נ' דפוס בארי) [פורסם בנבו].

אולם, על מנת שאמצאת קומבינציה תהיה כשירת פטנט עליה למלא פונקציה חדשה אשר לא הייתה קיימת קודם לכן. פונקציה חדשה זו – אשר מהווה את הסיבה למתן הפטנט – היא עיקר האמצאה ומהותה.

האם המשיב ממציא משותף של האמצאה

חוק הפטנטים קובע בסעיף 3 כי "אמצאה כשירת פטנט" היא "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". בגדר דרישות אלה, על הממציא להציג דרך מעשית ליישומו של הרעיון העומד ביסוד האמצאה (ע"א  296/82 ד"ר ישעיה נבנצאל נ' ג'רסי ניוקליאר - אבקו איזוטופוס אינק, [פורסם בנבו] בפסקה 13).

אולם החוק אינו מגדיר מהי "אמצאה" ומהו מועד התגבשותה ומיהו "ממציא".

שאלת מיהות ה"ממציא" טרם נבחנה בפסיקת בית המשפט העליון. פסיקתם של בתי המשפט המחוזיים דלה וב"כ המערערת לא הפנו אלא למקרה אחד שנדון לפני כ-16 שנים - ה"פ 994/83 רוזנצוויג נ' התעשיה האוירית לישראל [פורסם בנבו] (להלן: עניין רוזנצוויג).

בית המשפט המחוזי בעניין רוזנצוויג פסק (בפסקה 5): "אין די בכך, מצד אחד כדי שהדבר ייחשב לאמצאה, שרעיון נולד במוחו של הממציא, אך מצד שני, די בכך שהוא נותן ביטוי לרעיונו בע"פ או בכתב ומתאר בכך כיצד ייושם רעיונו הלכה למעשה".

על כן, על מנת שהאמצאה תתגבש חייב הממציא להיות מסוגל לתאר אותה ברמת מסוימות ("particularity") המאפשרת לבעל מקצוע להבינה. עמדה זו אומצה בעניין רוזנצוויג תוך שצוין, כי  גם חוק הפטנטים הישראלי אינו דורש שיוכח בנסיונות מעשיים שאכן האמצאה היא אפקטיבית או יעילה (שם, בפסקה 5).

צ’יזם, בספרו: Chisum On Patents, A Treatise On The Law Of Patentability, Validity, And Infringement, LexisNexis Publications (September 2005), p.10-71-10-81), טוען כי:

מועד התגבשותה של האמצאה אינו בעת הגייתו של הרעיון הראשוני, אך גם לא בעת השקתו של המכשיר נשוא האמצאה. מועד ההתגבשות הנו הרגע שבו יכול היה הממציא לתאר את הרעיון במילים או בשרטוט  ולהורות למכונאי ליישמו. יישומו של הרעיון לכלל מכשיר שימושי ויעיל  עדיין יכול לדרוש סבלנות רבה ומיומנויות מכניות ואולי אף סדרה ארוכה של ניסויים, אך בכל אלו אין כדי לגרוע מהעובדה שגיבושה של האמצאה כבר הושלם. אכן, המועד שבו מתגבשת אמצאה הנו באותה נקודת זמן שבה הסתיימה עבודתו של הממציא והחלה עבודתו של המכונאי.

ודוק: תרומתו של של "המכונאי" ליישומה של האמצאה אחרי שזו כבר גובשה יכולה להיות רבת חשיבות, אך אם המכונאי לא תרם לגיבושו של הרעיון האמצאתי (Conception) הוא לא יראה כ"ממציא".

ממציא האמצאה יכול להיעזר בצדדים שלישיים בליטוש והשלמת האמצאה שפיתח, וזאת מבלי שהדבר יקנה להם זכויות של ממציא.

עזרתו של צד שלישי תקנה לו אפוא מעמד של ממציא משותף רק אם סייעה בגיבוש הרעיון האמצאתי.

ומן הכלל אל הפרט

יישומן של אמות המידה בשאלת מיהות ה"ממציא"  על עובדות המקרה שלפנינו מוביל למסקנה, כי המשיב אינו יכול להיחשב כ"ממציא" משותף של האמצאה, שכן הוא לא תרם לגיבוש הרעיון האמצאתי ביסודה.

כפי שכבר הודגש, האמצאה נשוא בקשת הפטנט דנן היא "אמצאת קומבינציה", המשלבת רכיבים שכולם היו ידועים. משעה שאלראי הגה את הרעיון לשלב לכדי מכשיר אחד רכיבים ידועים של דקירה, שאיבה, נטרול שאיבה, אנליזה ושידור התוצאה - והרעיון הועלה על הכתב, בטרם החל המישב את עבודתו במערערת- לא נדרשה פעילות אמצאתית נוספת לשם יישומו, להבדיל מפעילות טכנית - מכנית.

אין כלל ספק, כי פעולותיו דלעיל של המשיב תרמו באופן משמעותי לפיתוחו של המוצר הסופי, אולם לא הובאה ראיה של ממש כי נודע להם ערך המצאתי. אדרבא, בהינתן שמדובר ב"אמצאת קומבינציה" המהווה שילוב של רכיבים שכולם היו ידועים, נראה, כי מדובר בפעולות של "מכונאי". שילובם הפיזי של הרכיבים הידועים לכלל מכשיר אחד אכן דרש סבלנות, מיומנות הנדסית וטכנית וסדרת ניסויים, אך הוא לא הווה חלק מגיבושו של הרעיון האמצאתי.

13 באפריל, 2011,

0 תגובות

Diageo - בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי

Diageo - בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Diageo North America ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ. ביום 13.4.2011 ניתנה ההחלטה בתיק הבקשה.

המבקשת הגישה לרישום סימן מסחר תל מימדי אשר נתבקש לרישום בסוג 33 "משקאות אלכוהוליים (למעט בירה); הנכללים כולם בסוג 33".

מחלקת סימני מסחר הודיעה כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו דמות תלת מימדית של אריזה או מיכל המשמשים עבור הטובין המסומנים בסימן. עוד צוין כי הדרך הראויה להגן על עיצובים תלת מימדיים הינה באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם.

הסימן התקבל לרישום.

יוער כי המדובר בהחלטה הפוכה להחלטה שהתקבלה בעניין Spirits.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

התנאים לרישום סימן מסחר מעוצב על בקבוק משקה

כאמור לא יהא זה כל בקבוק, ואף לא כל בקבוק המזוהה בעיני הצרכן, אלא אך ורק בקבוק המתקיימים בו שלושת התנאים הבאים:

(א) קווי דמות החורגים מן העיצוב (דמות שאין לה תפקיד אסתטי ממשי);

(ב) תפיסת העוסק ותפיסת הצרכן (הדמות ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר);

(ג) וכל אלה כאשר הבקבוק מיוצר ומשווק ורכש לו שם משך שנים רבות (אופי מבחין נרכש).

נפסק כי משקאות אלכוהוליים מסוימים ניכרים בעיצוב הבקבוק המכיל אותם במשך שנים רבות וצורת הבקבוק נתפסת כסימן מסחר, דהיינו כדמות המהווה את הקישור בעין הצרכן למוצר או למקורו.

בשוק מעין זה, שוב אין אינטרס לציבור, ואף לא ליצרנים להמשיך ולעצב, על שום שמראש, דהיינו מצד היצרן, ובדיעבד, דהיינו מצד הצרכן, קיימת חשיבות להשקעה במותג הנתפס על פי צורת הבקבוק.

נפסק כי שמו של המשקה המשווק בבקבוק המבוקש הוא "Crown Royal" ובעברית - כתר מלכותי. מבט בפיתוחים והתבליטים שעל הבקבוק ילמדו כי אלה נועדו להעניק לו מראה של כתר.

נפסק כי, מדובר במוצר הנמכר בבקבוק זה מזה עשרות שנים, וככזה ברי כי עניינו במיתוג וזיהוי המוצר ולא בעיצוב אריזתו, וכך מן הסתם הוא גם נתפס על ידי הציבור.

על כן נפסק כי במקרה מעין זה, כאמור, גובר האינטרס של יציבות חיי המסחר (המזהים את הבקבוק כסימן מסחר) ושכלול התחרות, על הרצון לעודד עיצובים חדשים.

20 בפברואר, 2011,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש

ביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש

רשם סימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי (בקשה לביטול סימן מסחר מס' 169322) - 20-2-2011

תחום: בקשה לביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש נושאים: מי ראשי להגיש בקשה לביטול סימן בשל היעדר שימוש, ביטול סימן בשל היעדר שימוש, נטל השכנוע בבקשה לביטול סימן, שימוש בסימן במסגרת שם החברה, שימוש בסימן באמצעות מבקשת הביטול ללא רישום רישיון, נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את הרישום, נסיבות חריגות המצדיקות הפעלת שיקול דעת הרשם

עובדות:

בקשה לביטול סימן מסחר מעוצב "עוף טנא" בגין העדר שימוש לפי סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972. משנת 1991 בעלת הסימן אינה פעילה בתחום העופות. במסגרת הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, ניתן למבקשת רישיון בלתי ייחודי לעשות שימוש בשם המותג "עוף טנא" בכל הקשור במכירת עופות שישחטו או יעובדו במפעל  ואולם רישיון זה לא נרשם ברשם סימני המסחר.

נפסק:

בעלת הסימן לא עשתה כל שימוש בסימן בתקופה הקובעת, הן בעצמה והן באמצעות מבקשת הביטול, לצורך סימון הטובין (מוצרי עוף ובשר) בגינם נרשם הסימן. בעלת הסימן אף לא הצביעה על נסיבות מיוחדות במסחר שיסבירו את אי השימוש בסימן. בנוסף, לא קיימות נסיבות חריגות אחרות אשר יהוו צידוק ראוי בגינו יוותר רישום הסימן בפנקס סימני המסחר. אי לכך, מקבלת את הבקשה והרשם הורה על ביטולו של סימן מסחר מס' 169322. למבקשת נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪.

נקודות מרכזיות:

מי ראשי להגיש בקשה לביטול סימן בשל היעדר שימוש

סעיף 41 לפקודה מטרתו העיקרית היא טיהור הפנקס מסימנים שלא נעשה בהם שימוש בפועל ושאין כוונה לעשות בהם שימוש. זאת בשונה מסעיף 39 לפקודה, המעניק זכות לבקש מחיקת סימן אך ורק ל"צד נפגע". סעיף 41 מתייחס לכל אדם המעוניין בדבר ביטול הרישום, ואין נפקא מינא אם מעוניין הוא בסימן שביטולו נתבקש, אם לאו. לפיכך, נפסק כי לא מוטלת בספק מעמדה של המבקשת כמי שרשאית להגיש בקשה לביטול הסימן הרשום על שם בעלת הסימן.

ביטול סימן בשל היעדר שימוש

סעיף 41 (א) לפקודה קובע כדלקמן: "41.(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

על פי הוראות סעיף 41 (א) לפקודה, יבוטל רישומו של סימן אם יוכח כי לא נעשה בו שימוש  בקשר עם הטובין שלגביהם הוא רשום, במשך שלוש השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת הביטול.

במסגרת בקשה לביטול סימן מסחר על פי סעיף 41 לפקודה, על היושב בדין לבחון שלוש שאלות (בג"צ 302/74 NICHOLAS OVERSEAS נ' פרמינגר, פ"ד כ"ט(1) 676 (1975) (להלן: "פס"ד פרמינגר")): "השאלה הראשונה היא, אם היה או לא היה שימוש בסימן במשך התקופה הרלבנטית. אם לא היה, כי אז השאלה השניה היא, אם היו או לא היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן. ואם לא היו נסיבות כאלו, כי אז השאלה השלישית היא, אם אף על פי כן על הרשם להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את הסימן".

נטל השכנוע בבקשה לביטול סימן

נטל השכנוע בבקשה לביטול סימן מסחר רשום רובץ לפתחו של מבקש הביטול. אין בעובדה כי המדובר בעובדה שלילית – היינו, העדר שימוש בסימן הרשום במשך שלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול – כדי לשנות את הכלל דלעיל. על מבקש ביטולו של סימן, להניח לפחות ראשית ראיה לטענותיו, או-אז יעבור נטל הבאת הראיות אל בעל הסימן. ראה: בג"ץ 296/86 MOORGATE TOBACCO CO. LTD.  נ' PHILIP MORRIS INC. פ"ד מ"א(1) 485.

בענייננו, המבקשת הוכיחה כי משנת 1991 חדלה בעלת הסימן לעשות בעצמה שימוש בסימן הרשום בכל הקשור לתחום שיווק וייצור עופות. הנה כי כן, עלה בידי מבקשת המחיקה להניח ראשית ראיה לטענותיה בדבר העדר שימוש בסימן הרשום בתקופה הרלבנטית. לפיכך, עבר נטל הראיה לבעלת הסימן, להפריך את טענות המבקשת ולהראות כי עשתה שימוש בסימן הרשום על שמה או לחילופין כי קיימות נסיבות מיוחדות במסחר בעטיין לא עשתה שימוש בסימנה.

שימוש בסימן במסגרת שם החברה

הרשם דחה את טענות בעלת הסימן לפיהן השימוש בסימן כשם החברה מהווה שימוש כהגדרתו בדין. אכן נכון, כבר נקבע לא אחת כי לא בנקל יבוטל סימן מסחר אשר נרשם כדין, וכי יש ליתן פרשנות רחבה למונח "שימוש" בסימן מסחר. כך, שימוש בסימן רשום במסגרת שם חברה עשוי להיחשב כשימוש מספיק לצורך דרישת סעיף 41, ובלבד ששם החברה מוטבע על גבי מוצר או שירות הנכללים בפרטת הסימן הרשום.

בענייננו, עיקר הראיות שהובאו על ידי בעלת הסימן לעניין הוכחת השימוש היו חשבוניות המס שהוצאו מטעמה בגין תשלום דמי השכירות ע"י המבקשת עבור השימוש במושכר. לא הובאו כל ראיות לפיהן עשתה בעלת הסימן שימוש בשם החברה לצורך מסחר בטובין הכלולים בפרטת הסחורות של הסימן הרשום (היינו: מוצרי בשר ועופות). בנוסף, הכיתוב המופיע על גבי חשבוניות אלו הוא שמה של בעלת הסימן (השם) באותיות דפוס בלבד ולא הלוגו המעוצב אשר ביטולו נתבקש דכאן. אי לכך, לא ניתן לזקוף את השימוש שעשתה בעלת הסימן בסימן במסגרת ציון שם החברה על גבי חשבוניות המס, או יתר מסמכיה לצורך העניין, כשימוש לפי הוראת סעיף 41 לפקודה.

שימוש בסימן באמצעות מבקשת הביטול ללא רישום רישיון

הוראות הסעיפים הרלבנטיים לענייננו מצויות בסעיף 41(ו)(2) ובסעיף 50 לפקודה. סעיף 41(ו)(2) קובע כדלקמן: "ו) בסעיף זה, "שימוש", בסימן מסחר, לרבות - (1) ...... (2) שימוש על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בתנאי ששימוש זה נעשה בכפוף לפיקוח בעל הסימן".

סעיף 50 לפקודה קובע כדלקמן: "50.(א) רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (בפקודה זו - בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם. (ב) לא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הרשם לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו. (ג) כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן".

בהסתמך על שני סעיפים אלו נקבעה הלכה על ידי ביהמ"ש העליון לפיה שימוש בסימן רשום ע"י מי שקיבל רשות שימוש בו, מבלי שנרשמה הרשות בפנקס סימני המסחר, לא יחשב כשימוש על ידי בעלי הסימן הרשום. ראו: דברי כב' השופט י' דנצינגר בע"א 2209/08 GIGIESSE CONFEZIONI S.P.A  נ' ואמפום בע"מ (פורסם ב"נבו", 23.3.10).

בענייננו, לא נרשמה על שם המבקשת רשות שימוש בסימן הרשום. לפיכך, לא ניתן ליחס לטובת בעלת הסימן, את השימוש שעשתה המבקשת בסימן בתקופה הקובעת.

יודגש כי ייתכנו נסיבות בהן שימוש בסימן רשום על ידי חברה שאינה בעלת הסימן ייזקף לזכות בעל הסימן, אף אם לא נרשמה רשות שימוש. זאת, במידה וניתן להוכיח כי המדובר בחברות הקשורות זו לזו באופן אשר כל הפרדה ביניהן תהא בלתי משמעותית או מלאכותית.

נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את הרישום

התנאים המצטברים בסעיף 41(ב) לפקודה הם כדלקמן: התנאי הראשון הוא  קיומן של נסיבות מיוחדות במסחר שמנעו את השימוש מבעל הסימן. התנאי השני הוא כי לבעל הסימן כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר. יודגש כי כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר רלבנטית רק ככל שמקיימות נסיבות מיוחדות במסחר שמנעו את השימוש בסימן המסחר.

בעלת הסימן לא טענה, ומשכך אף לא הוכיחה, כי בעטיין של  נסיבות מיוחדות במסחר נמנע ממנה השימוש בסימנה. לא זו אף זו, בעלת הסימן הדגישה כי רישיון השימוש בסימן שהוענק למבקשת היה רישיון בלתי ייחודי. כלומר, בעלת הסימן יכולה הייתה לעשות שימוש עצמאי בסימנה בהקשר לטובין נשוא הסימן, אך בחרה שלא לעשות כן.

נסיבות חריגות המצדיקות הפעלת שיקול דעת הרשם

כאמור בפס"ד פרמינגר, אף אם לא נעשה שימוש בסימן במשך שלוש השנים שקדמו לבקשה לביטולו ולא התקיימו נסיבות מיוחדות במסחר שמצדיקות את חוסר השימוש בסימן, עדיין מסור לרשם סימני המסחר שיקול הדעת שלא להורות על ביטול הסימן הרשום. בבואו להפעיל את שיקול דעתו על הרשם לאזן בין נסיבות חריגות, ככל שימצאו, אשר עשויות להצביע על קושי להורות על ביטול הסימן, לבין מטרת סעיף 41 לפקודה. מטרת הסעיף היא  לאפשר לכלל הסוחרים בתחום מסוים לעשות שימוש בסימנים אשר נותרו רשומים בפנקס סימני המסחר על אף שלא נעשה בהם כל שימוש מסחרי ואף לא קיימת כל כוונה להשתמש בהם.

הרשם פסק כי מקרה בו מבקש הביטול הוא בר רשות בסימן רשום, ועתה לאחר שנתגלע סכסוך בין הצדדים והגיעו לסיום היחסים העסקיים בינהם, מבקש הוא את ביטול הסימן בטענה כי לא נרשמה רשות השימוש על שמו, עשוי במקרים מסוימים להיחשב כנסיבה חריגה לצורך הפעלת שיקול הדעת המסור לרשם.

עם זאת, אין המקרה שלפנינו בבחינת "נסיבה חריגה". כפי שכבר נקבע לעיל, מתוך החומר המצוי בתיק, קיים ספק אם עלה בידי בעלת הסימן להוכיח כי המבקשת עשתה שימוש בסימן הרשום במתכונת המעוצבת בה הוא מופיע בפנקס סימני המסחר. לפיכך, אף אם הייתה נרשמת רשות שימוש על שם המבקשת, קיים ספק לו השימוש שעשתה המבקשת בסימן נזקף היה לטובת בעלת הסימן עצמה.

23 בינואר, 2011,

0 תגובות

התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר "נו-שפה"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני-כספי (התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר "NO-SPA", "נו-שפה" מס' 202248) - 23.1.2011

תחום: התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר

נושאים: עילות התנגדות לרישום סימן מסחר בטענת הטעייה, בחינת הזהות בין הפרטה של כל סימן, הטעיה בין הסימנים, מבחן המראה והצליל, סימן בעברית ובאנגלית, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק, מבחן יתר נסיבות העניין

עובדות:

התנגדות לרישומו של סימן מסחר "נו-שפה", "NO-SPA" (לא מעוצב) ביחס לתוסף תזונה בסוג 5.

המתנגדת טוענת כי מאז שנת 1970 משווקת היא בעולם, תחת הסימן "NO-SPA", את תכשירה הרפואי המשמש להרגעה, לשיכוך כאבים ולמניעת עוויתות בקיבה ובמעיים.

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש לרישום, הינו זהה לחלוטין לסימנה הרשום ודומה עד כדי להטעות לחלק מסימניה הרשומים בישראל. משכך, נסמכת המתנגדת על סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר וטוענת כי הסימן המבוקש פסול לרישום.

נפסק:

הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימניה הרשומים של המתנגדת.

ההתנגדות מתקבלת. המבקש ישא בהוצאות המתנגדת בהליך בסך 8,000 ₪.

נקודות מרכזיות:

עילות התנגדות לרישום סימן מסחר בטענת הטעייה

סעיף 11(9) לפקודה, המהווה עילת התנגדות לרישום הסימן המבוקש, קובע כדלקמן:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

בהוראה זו התייחס המחוקק לשני סוגי סימנים בלתי כשרים לרישום: האחד, סימנים הזהים לסימן הרשום בפנקס סימני המסחר, והשני, סימנים הדומים דמיון מטעה לסימן ממין זה.

בחינת הזהות בין הפרטה של כל סימן

יש לבדוק האם פרטת סימני המתנגדת ופרטת סימן המבקש כוללים את אותם הטובין או טובין מאותו הגדר.

נפסק כי הן הסימן המבוקש והן סימני הרשומים של המתנגדת הוגשו לרישום בסוג 5 וכי מן הראוי לקבוע כי תכשירים רפואיים ותוספי מזון מהווים טובין מאותו הגדר. זאת מאחר שהמדובר במוצרים חלופיים או לפחות משלימים. שני סוגי המוצרים נמכרים לרוב בבתי מרקחת  ולא מן הנמנע כי אדם המשתמש בתכשיר רפואי, יצרוך גם תוסף מזון לאותה הבעיה בדיוק.

הטעיה בין הסימנים

בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים עיקריים ("המבחן המשולש") לצורך הכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין סימני מסחר המשתייכים לאותו הגדר: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות ומבחן השכל הישר וכלל נסיבות העניין.

מבחן המראה והצליל

זהו המבחן המרכזי מבין שלושת המבחנים הנ"ל. בחינת הדמיון המטעה בין הסימנים מבחינת החזות והצליל תיעשה תוך השוואת הסימנים בשלמותם ותוך מתן משקל לרושם הראשוני הבלתי מושלם של הצרכן אשר אינו מתעכב להבחין בין הסימנים לפרטי פרטיהם.

הסימנים נבחנים כפי שהוגשו לרישום או כפי שנרשמו ולא כפי שנעשה בהם שימוש בפועל.

מבחן המראה והצליל: סימן בעברית ובאנגלית

המבקש טוען כי הסימן המבוקש מכיל את הצירוף באנגלית "NO-SPA" ואת המילה "נו-שפה" בעברית. זאת בניגוד לסימני המתנגדת אשר מכילים את הצירוף "NO-SPA" אם כשלעצמו, ואם בצירוף תוספות שונות. לדידו יש בכך כדי ליצור הבחנה בין סימנו המבוקש ובין סימני המתנגדת.

הרשם פסק כי אין לקבל טענה זו. הצרכן הישראלי הזוכר את שם המוצר באנגלית והנתקל במוצר הנושא את אותו השם בכיתוב עברית, עלול לחשוב כי המדובר באותו המוצר אשר הותאם לקהל הצרכנים הישראלי.

מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק

נפסק כי מדובר בשני תכשירים אשר מיועדים לשיווק תחת קורת גג אחת – היינו בבית המרקחת.

מבחן יתר נסיבות העניין

במסגרת זו יש לזכור כי סימני המבקשת נועדו לשיווק תכשירים רפואיים וכי לבלבול בין מוצריה לבין מוצר המבקש, אשר הינו תוסף מזון, עלולות להיות השלכות חמורות. אכן נכון, המתנגדת טרם החלה בשיווק  מוצריה בישראל. עם זאת לא מן הנמנע כי המתנגדת תשווק מוצריה בארץ בעתיד. בנוסף, מראיות המתנגדת ניכרים אחוזי היכרות לא מבוטלים של הצרכן הישראלי הרלבנטי עם  מוצרי המתנגדת בחו"ל. מכאן החשש הממשי כי הצרכן המקומי עלול להושיט יד למוצר המבקש בעודו טועה באשר לאפקט הרפואי המצופה מן המוצר אותו רכש.

30 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן המסחר "SIMPLE"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לרישום סימן המסחר "SIMPLE" מספר 185093) – 30.12.2010

תחוםהתנגדות לרישום סימן המסחר תיאורי

נושאים: סוגים של סימני מסחר, המבחן לקביעת הקטגוריה של הסימן, סימן מעוצב

העובדות:

התנגדות לרישומו של סימן המסחר "SIMPLE" (מעוצב). המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש לרישום הינו סימן הכולל מילה פשוטה ושכיחה המתארת ו/או משבחת את השירותים אליהם מתייחס הסימן. מכאן שאינה כשירה לרישום לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר.

נפסק:

הסימן כשר לרישום. אך הרשם הורה לבעליו, מכח סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר, לצמצם את הפרטה בגינה נרשם. הפרטה החדשה תוגדר להלן: "אספקת שירותי תקשורת ואינטרנט באמצעות כרטיסי SIM".

אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות:

סוגים של סימני מסחר

יש לבצע הבחנה בין סימנים "רגילים" ובין סימנים בעלי אופי תיאורי אשר צריכים להוכיח אופי מבחין כדי להירשם בפנקס.

הפסיקה מנתה ארבע קטגוריות של סימני מסחר: 1) סימנים פרי הדמיון; 2) סימנים רומזים; 3) סימנים מתארים; 4) וסימנים גנריים. הדרישה לאופי מבחין עוברת כחוט השני במדרג הקטגוריות.

המבחן לקביעת הקטגוריה של הסימן

נפסק כי הסימן דנן הינו סימן מרמז לטובין ולשירותים המוצעים על ידי המבקשת. ההבחנה בין שני סוגי הסימנים אינה תמיד קלה, המבחן העיקרי אשר נקבע הוא:

"האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לפחות לרגע קט עד אשר קשר זה יוברר לו. במקרה הראשון הסימן הוא מתאר ולכן פסול; במקרה השני, הסימן רומז וכשר לרישום"  א.ח. זליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, תשל"ג, עמ' 40)

סימן מעוצב

העובדה שהסימן נתבקש כסימן מעוצב, רישומו בפנקס סימני המסחר יקנה לבעליו הגנה רק באופן בו נרשם (כמעוצב).

27 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר KILLAH

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר KILLAH

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר "KILLAH" מס' 189564) – 27.12.2010

עובדות: המתנגדת בעלת הזכויות בסימן "KILLY" טענה כי הסימן המבוקש "KILLAH" אינו כשיר לרישום שכן הוא דומה דמיון מטעה, הן פונטית והן ויזואלית, לסימנה הרשום שלה.

הנקודות המרכזיות שנדונו בהחלטה: מטרת דיני סימני המסחר, שאלת הדמיון בין הסימנים, מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הטובין, מבחן סוג הלקוחות

 

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלהלאור הדמיון הרב בין הסימן המתנגדת לסימן המבוקש, הרשם הורה כי סימן המסחר "KILLAH" לא ירשם בפנקס.

מבקשת הסימן תשא בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 16,000 ₪ הכולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

 

על החלטה זו הוגש ערעור שנדון בבית המשפט המחוזי אשר הפך את ההחלטה.

 

נקודות מרכזיות:

מטרת דיני סימני המסחר

מחד, להגן על הציבור מפני הטעיה בדבר מקור הטובין וטיבם ומאידך, להגן בידי הסוחר או היצרן כנגד תחרות בלתי הוגנת ממתחריו [ראה א. ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, עמ' 1].

שאלת הדמיון בין הסימנים

סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר, המונה את אחת החלופות של סימנים שאינם כשרים לרישום,  קובע כדלקמן: "סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;".

מכאן, כי לא כל דמיון יספיק על-מנת לפסול את רישום הסימן, אלא רק דמיון העולה כדי הטעיה.

הפסיקה קבעה שלושה מבחנים עיקריים לצורך הכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין סימני מסחר המשתייכים לאותו הגדר. מבחנים אלו זכו לכינוי "המבחן המשולש".

מבחן המראה והצליל

זהו המבחן המרכזי מבין השלושה. הקביעה כי הסימנים דומים זה לזה מבחינת החזות והצליל עד כדי להטעות תיעשה, תוך השוואת הסימנים בכללותם, בצורתם הכוללת, ותוך מתן משקל לרושם הראשוני הנוצר בעת השוואה זו. בעת בחינת מידת הדמיון יש לזכור כי זכרונו של הצרכן אינו מושלם, וכי לרוב הסימנים לא יופיעו לעיני הצרכן בעת ההשוואה.

מבחן סוג הטובין

לעניין מבחן זה יש להשוות בין פרטת הסימנים של סימן המתנגדת וזו של סימן המבקשת ולבחון האם הוא זהה.

כשרותו של הסימן המבוקש לרישום אינה נבחנת לאור השימוש בפועל שנעשה בו או בסימן הרשום. הטעם לכך הוא שרישום סימן המסחר מזכה את בעל הסימן לשימוש ייחודי בסימן בכל הנוגע לטובין שלגביהם הוא נרשם. על כן, רשאי בעל הסימן להרחיב את השימוש שהוא עושה בו כיום, וזאת במסגרת הסחורות או השירותים המנויים בפרטה.

מבחן סוג הלקוחות

מבחן זה מורכב משני עניינים משלימים. האחד- האם פונים המוצרים לאותו חוג לקוחות; השני- כיצד משפיעה זהות הלקוחות על הסיכוי להטעיה. ככל שמדובר בחוג לקוחות מצומצם ומובחן כך פוחתת סכנת ההטעיה.

14 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לרישום סימני מסחר מס' 206037-40) - 14.12.2010

תחום: בקשה לרישום סימני מסחר נושאים: מטרת סימן מסחר: אופי מבחין, אופי מבחין אינהרנטי, אופי מבחין נרכש

עובדות:

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL" בסוג 9 – מכשירי מדע, חשמל, מחשבים, סוג 16 – נייר וצרכי נייר, סוג 35 – פרסומת ומסחר וסוג 41 – חינוך ובידור. ביום 29.10.2008 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום את הסימנים המבוקשים וזאת כיון שצירוף המילים חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד נטען כי הסימן אף אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 11 (10) כיון שצירוף המילים נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הוא נוצר, ובנוסף נטען כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיף 11 (11) כיון שהמילה "ISRAEL" הינה שם גיאוגרפי.

נפסק:

הרשם הורה על דחיית הבקשות לרישום סימני המסחר מס' 206037, 206038, 206039 ו- 206040.

נושאים מרכזיים:

מטרת סימן מסחר: אופי מבחין

מטרותיו של סימן הובאו והוסברו בספרו של המלומד א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972). עוד ראה, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (ניתן ביום 01.12.2010). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי זה קבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

אופי מבחין אינהרנטי:

מחלקת סימני מסחר העלתה את ההשגה כי הסימנים כולם אינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11 (10):

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

כך למשל נקבע כי צירוף המילים שנתבקש לרישום בסוג 9 הכולל: "מידע מורד מהאינטרנט; הקלטות שמע; קלטות וידאו; די.וי.די; תקליטורים, מנשאי מידע מגנטי, פילם; תקליטורים להקלטה; תוכנות מחשב;". בענייננו, ברי כי מדובר בסימן המתאר את הטובין. למוד נקשר באופן כמעט אינסטינקטיבי על ידי הצרכן לאינטרנט. כל נושא אשר אינו ידוע לצרכן והוא מעוניין לקבל בגינו פרטים נוספים, הדבר יעשה באמצעות האינטרנט או באמצעות תקליטורים למיניהם. לפיכך, לא נדרשת מהצרכן מחשבה כלשהי בכדי לקשר את הצירוף המבוקש לרישום עם הטובין ומהותם כפי שהם מובאים בפרטה זו.

אופי מבחין נרכש:

במכתב המבקשת מיום 15.04.2010 נטען כי הסימנים בעלי הצירוף המבוקש הינם בעלי אופי מבחין נרכש.

נפסק כי המבקשת לא השכילה לתמוך טענתה זו בראיות אשר יתמכו בגישתה האמורה, אלא הסתפקה באמירה בעלמא. באם טוענת המבקשת כי הצירוף המבוקש רכש מוניטין בקרב הצרכנים בישראל הרי שלא צלח בידה להוכיח זאת. באם המבקשת טוענת לאופי מבחין נרכש מכח מוניטין אותו יצרה, הרי שלא הובא תצהיר לעניין זה ואף לא הובאו סקרי שוק אשר יעידו על כך (ראה: ע"א 18/86 פיניציה נ' saint gobain, מח 3, 244, עמודים 240-247 (ניתן ביום 23.04.1991).

הרשם לא שוכנע כי הציבור מקשר את צמד המילים המבוקש לרישום עם המבקשת עצמה.

תוצאות החיפוש אשר הובאו מטעם המבקשת מעידות אלפי מונים על היעדר אופי מבחין נרכש לסימן, ועוד מעידות על כך שהסימנים אינם מוכרים בישראל כלל.

24 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר POLO

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, סגן רשם הפטנטים  נח שלו שלומוביץ (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 138296-9 ו 138302,3) – 24.8.2010

תחום: סימן מסחר מוכר היטב

נושאים: סימן מסחר מוכר היטב, משקלו של תצהיר כאשר העד אינו מתייצב לחקירה, משמעות ההכרה בסימן כסימן מסחר, מוכר היטב, הסכנות האורבות לסימן מסחר מוכר היטב, לעניין הבדלים בין סימני מסחר, מבחני הדמיון והטלת הוצאות על הצד הזוכה.

עובדות:

בקשה לרישום סימן המסחר POLO, בשלל טובין (מוצרי עור, מוצרים לבית, מוצרי חשבמל למינהם ועוד) המתנגדת (חברת הביגוד POLO) טוענת כי סימן המסחר שלה הוא "סימן מסחר מוכר היטב" ולכן משתרעת ההגנה עליהם מעבר לסוגי הטובין עליהם נרשמו.

נפסק:

התנגדות מתקבלת חלקית, נפסק כי הסימן POLO הינו סימן מסחר מוכר היטב ואכן סימני המבקשת בנוגע לטובין אשר קרובים במהותם לטובין המתנגדת לא ניתן למבקשת לרשום סימן מסחר, לגבי סימני מסחר לטובין אשר אינם קשורים כלל לעסקי המתנגדת ניתן היתר לרשום את סימן מסחר המבקשת.

נקודות מרכזיות

סימן מסחר מוכר היטב

סעיף 1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב 1972 (להלן:"הפקודה") קובע כי "סימן מסחר מוכר היטב" "ואפילו אין הסימן רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל". הרשם מזכיר כי אפשר שסימן מסחר יהיה מפורסם עד כדי שך שניתן לומר שעצם מוכרותו מצויה היא בידיעה שיפוטית ("..הן ידועות לרוב בני האדם..המדובר בידיעות שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותן.."). כמו כן קובע הרשם כי המדד למוכרות אינו רמת פרסום או מכירות אלא מידת היכירות (אשר לעיתים תגזר מפרסום או מכירות).

משקלו של תצהיר כאשר העד אינו מתייצב לחקירה

לעניין זה הרשם מצטט את בית המשפט העליון בעא 6181/96 יגאל קרדי נ'  Bacardi & Company Limited פ"ד נב (3) 276. (להלן:'פרשת בקרדי') שם נקע כי אין לפסול את התצהיר אך ניתן לייחס לו חשיבות מזערית.

משמעות ההכרה בסימן כסימן מסחר מוכר היטב

הרשם קובע כי ההגנה על סימן מסחר מוכר היטב משתרעת אף מעבר לתחומים בהם הוא מוכר ו"אף למחוזות בהם לא קיימת סכנת טעות (בלבול או שיוך) דהיינו אף במקום בו קיימת סכנת דילול בלבד אם כי גם השתרעות זו אינה מוחלטת, ואינה כוללת בהכרח את כלל המוצרים והשירותים שניתן להעלות על הדעת".

הסכנות האורבות לסימן מסחר מוכר היטב

הרשם קובע כי סימן מסחר מוכר היטב חשוף ל-3 סכנות:

1. סכנת הטעות – אדם מן הציבור יחשבו שבידו הוא מוצר אשר הוא מכיר (אך בעצם אינו מכיר) – סכנה אשר משותפת לכלל סימני המסחר.

2. סכנת השיוך – טעות לפיה אדם יחשוב מקור המוצר הוא בעלי סימן המסחר המוכר היטב וכי לא ידע שהנ"ל עוסקים/מייצרים את אותו מוצר.

3. סכנת הדילול -  מצב בו אדם ידע ויכיר בכך שהמוצר שבידו אינו של בעלי הסימן המוכר היטב אולם עצם הדמיון בסימנים יפחית ממעמדו של הסימן.

הרשם קובע כי הגנה מפני דילול, אף שמידת האינטרס הציבורי בה אינה ברורה דיה, מתיישבת עם המטרות הכלליות של הגנה על סימני מסחר.

לעניין הבדלים בין סימני מסחר

הרשם קובע כי זכרונו של הצרכן אינו מושלם ויש לבחון את הסימנים כפי שהם נקבעים במוחו של הצרכן הממוצע ולא להשוות את הסימנים כשהם מוצבים זה לעומת זה.

מבחני הדמיון

הרשם קובע כי מבחן הדמיון החזותי אינו מספיק ויש לבחון את סוג הסחורות, צינורות השיווק ומבחן הנסיבות. כמו כן קובע הרשם כי לעיתים סוגי סחורות שונים משויכים בעיני הציבור לסוג 25 - "ג'ינסים שהם דברי לבוש" באופן בו קיומו של סימן בסוג מסוים, ימנע רישומו של סימן בסוג או בפרטי סחורה הקרובה אליו.

הטלת הוצאות על הצד הזוכה

הרשם מייחס חשיבות להתנהגות הצדדים (המתנגדת בעניינו לא התייצבה לדיון ולא העד מטעמה. זאת ללא בקשה, הודעה מוקדמת ואף ללא נסיון להגיע עם הצד שכנגד להסדר דיוני).

15 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר

רשם הפטנטים, סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ (בקשות לרישום סימני מסחר 208249 ,209205, 203895) - 15.8.2010

תחום: בקשה לרישום סימן מסחר.

נושאים: מבחן הכשירות, חוסר כשרות אובייקטיבי, חוסר כשרות סובייקטיבי וסיסמא כסימן מסחר.

עובדות:

המבקשות ביקשו לרשום סיסמאות כסימני מסחר.

נפסק:

הבקשה התקבלה חלקית: הרשם קיבל את הסימן המבוקש בבקשה מס' 203895 "גדרון אופים לך טריות" והתנה אותו במתן הודעת הסתלקות מהמילים אופים וטריות בלבד.

נקודות מרכזיות

מבחן הכשירות

הרשם קבע כי עיקרו של מבחן הכשירות ככל שהדברים אמורים ברישומה של סיסמא כסימן מסחר, אינה צורנית. דהיינו לא עצם היות הסיסמא ארוכה יותר או מורכבת ממשפט בעל אופי תחבירי, כי אם מטרת הסיסמא היא זו הקובעת. שעה שהסיסמא מיועדת לסמן את המוצר, דהיינו ליצור במוחו של הצרכן הנתקל בה, שיוך אוטומטי וראשוני לעוסק שאת מוצריו או שירותיו נועדה היא לסמן, הרי שעניין לנו בסיסמא שהיא סימן מסחר לכל דבר ועניין. אולם כאשר מטרת הסיסמא היא אחרת, והמסר אותו היא נושאת אל הצרכן הוא בעל אופי שיווקי, או אחר, הרי שעניין לנו בסיסמא שמטרתה אינה סימון המוצר וככזו אינה כשירה היא לרישום.

חוסר כשרות אובייקטיבי

הרשם קבע כי אין הבדל של ממש בין המקרה בו סיסמא ככזו אינה חוסה תחת הגדרת סימן, או שבהיותה בעלת מסר שיווקי היא חוסה תחת הגדרת הסימן אלא שאין היא ראויה להירשם וכי יש להותירה פתוחה לשימוש הציבור בכללותו.  חוסר כשרות זה לרישום יכול שיהא בין השאר, כתוצאה מכך שהם מתארים סחורה, שירות או איכויות מסוימות, דהיינו בשל כך שאופיים הוא אופי הנושא מסר בעל תוכן לצרכן, בניגוד לתפקידו של סימן מסחר שנועד שלא לשאת תוכן או תיאור אלא לסמן את המוצר ואת שיוכו.

חוסר כשרות סובייקטיבי

כמו כן קבע כי אין הבדל של ממש גם במקרה בו שימוש ארוך טווח על ידי מבקש הפך את הסיסמא למזוהה עם העוסק או המוצר אם לאו. זאת משום שפעמים רבות הופך סימן למשויך כאמור, אולם מערכת דיני סימני המסחר אינה מאפשר לעוסק המשתמש בו, להופכו לנחלתו הבלעדית שעה שאין הוא עונה על דרישות פקודת סימני המסחר התשל"ב- 1972, וביניהם הצורך לתחרות הוגנת, כמו גם דרישות השוק להשאיר ביטויים, מונחים ומשמעויות פתוחים לכלל העוסקים בתחום. משמעות השיוך היא רק כאשר רוכש סימן משמעות שניה, משמעות אשר הופכת אותו בעיני הצרכן לשם המזהה את המוצר או מקורו,ולא המתאר אותם.

סיסמא כסימן מסחר

הרשם קבע, כי סיסמא תהא כשרה לרישום, אם תעמוד בתנאים ככל סימן אחר. תנאים אלה מתמצים במבחן האובייקטיבי, לפיו הסימן נועד לסמן את המוצר, ובמבחן הסובייקטיבי, לפיו הציבור אכן תופס אותו ככזה. מבחנים אלה הם המבחנים הרגילים והמקובלים בדיני סימני המסחר והנוגעים לסימנים מתארים, מרמזים, או כאלה הצריכים להישאר פתוחים לציבור.

בין שאר המבחנים יבחן סימן מסחר שהוא סיסמא, כמו כל סימן אחר ביחס למקומו ולתפקידו, שעה שהוא מהווה סימן משני (דהיינו המופיע לצד סימן הבית), כאשר לאורך הבחינה כולה אין להסיק כי רכיב מסוים מאופיו פוסל אותו אוטומטית מלהירשם.

12 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט ספוגית ניקוי משולבת

התנגדות לבקשת פטנט ספוגית ניקוי משולבת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לבקשת פטנט מס' 110548) –  12.8.2010

תחום: התנגדות לבקשת פטנט.

נושאים: בקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן:"החוק")  וכשירות בקשה לפטנט.

עובדות:

המבקש כבר ביקש בעבר לרשום את הפטנט נשוא ההתנגדות אך זנח את הליך הרישום ובשל אי תשלום אגרות בוטל הליך הרישום, כעת מנסה הוא לחדש את התהליך ולהאריך את המועד לתשלום האגרות הנ"ל. המתנגדת טוענת שאין להאריך את מועד התשלום שכן היא אינו כדין, וטוענת כי מכל מקום, האמצאה אינה כשירת פטנט.

נפסק:

ההתנגדות התקבלה: הרשם קבע כי אין מקום להאריך את המועד לתשלום אגרת הפרסום וכי האמצאה אינה כשירת פטנט. הרשם פסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין סכך עולל של 25,000 בצירוף מע"מ לטובת המתנגדת.

נקודות מרכזיות

בקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק

הרשם קובע כי בניגוד לטענת המבקש כי מדובר בבקשה להחזר תוקף פטנט, מדובר בבקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק.

הרשם מפנה לעניין רע"א 2826/04 Recordati Ireland Ltd. נ' רשם הפטנטים, פ"ד נט(2) 85, שקבע כי סמכות זו של הרשם להאריך מועדים תתפרש בהתאם להקשר שבו הבקשה נדונה:

"המדיניות לגבי בקשות שונות להארכת מועד המובאות בפני הרשם עשויה להשתנות על-פי הקשר הדברים ועל-פי טיבו של ההליך שלגביו מתבקשת הארכת מועד".

הרשם מוסיף ומזכיר כי השיקולים שנלקחו בחשבון באותו עניין הינם פרק הזמן של האיחור וקיומו של הסבר ממשי לאותו איחור.

הרשם קובע כי לא משך האיחור הוא העומד לרועץ למבקש, אם כי מדובר בפרק זמן ארוך וכלל לא מבוטל, כי אם הסיבה לאיחור בתשלום אגרת הפרסום. הרשם מפנה גם לעניין ב"ש 83/86 סוקול נ' ישמח, פ"ד מ(1) 577 בו קבע בית המשפט העליון בהקשר של בחינת הסיבה לאיחור בראי הטעם הסביר, כי:

"הסמכות להאריך את המועד נועדה לאפשר להתגבר על תקלות ועל מכשלות חיצוניות, שאינן בשליטתו של בעל הדין."

כשירות בקשה לפטנט

סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

הרשם מזכיר כי, על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרחי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45) (להלן: "עניין היוז"). לאופן בחינת ההתקדמות ההמצאתית לאור הפרסומים הקודמים ראה עניין היוז וכן בקשה לביטול פטנט מס' 123976 יפים גיסר נ' קומפיוקרפט בע"מ.

 

9 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

בקשה לביטול סימן מסחר "REPORTER" - ביטול סימן בשל היעדר שימוש ורישום הגנתי

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לביטול סימני מסחר מס' 74788,74787) –  9.8.2010

תחום: בקשה לביטול סימן מסחר "REPORTER".

נושאים: בקשה לביטול רישום סימן מסחר, היעדר שימוש בסימן, נטל ההוכחה כי סימן מסחר אינו כשר לרישום, רישום הגנתי, כוונה לשימוש בסימנים, תום לב בבקשה לביטול סימן מסחר, נסיבות אשר מצדיקות היעדר שימוש בסימן מסחר.

עובדות: המתנגדות מבקשות לקבוע כי רישום סימן המסחר המדובר יבוטל.

נפסק:

הבקשה נתקבלה: הרשם קבע כי אין להותיר את רישום הסימנים על כנו וקיבל את הבקשה לביטול רישום סימני המסחר מספר 74787 ו- 74788. הרשם קבע כי בעלת הסימנים תישא בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 36,000 ₪ הכולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בסכום זה הובאו בחשבון, הוצאות מבקשת הביטול בגין ניהול הליך בקשת ביטול סימנים 74785 ו- 74786 וכן הוצאות מבקשת הביטול בגין דחיית הדיו.

נקודות מרכזיות

היעדר שימוש בסימן

סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה") קובע את זכותו של כל אדם (מעוניין) לעתור לביטול רישומו של סימן מסחר:

"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

הרשם קבע כי בבואנו להכריע בשאלת השימוש או היעדרו, יש לבחון את שלוש השאלות הרלבנטיות לעניין ביטול סימן מסחר לפי סעיף 41. שאלה ראשונה, האם הייתה כוונה בתום לב מצד בעל הסימן להשתמש בסימן המסחר והאם היה למעשה שימוש בתום לב בסימן המסחר במהלך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול; שאלה שנייה שעולה במידה והוכח היעדר שימוש, האם היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבעטיין לא ניתן היה להשתמש בסימן; ושאלה שלישית, האם יש מקום במסגרת שיקול דעתו של הרשם, להורות על מחיקת הסימן (ראו: בג"ץ 302/74 Nicholas Overseas LTD נ' ניסן פרמינגר בע"מ, פ"ד כ"ט(1) 676 (1975), וכן ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ'PAGOTTE BEKLEIDUNGSF ABRIK PAULA GOT TESDIENER – G, מיום 11.03.2007 (פורסם בפסק דין)).

נטל ההוכחה כי סימן מסחר אינו כשר לרישום

הרשם קבע כי הנטל להראות כי סימן שנרשם בפנקס אינו כשר לרשום, הינו על כתפי מבקש ביטולו. רישומו של הסימן משמש ראיה לכאורה לתקפותו (סעיף 64 לפקודה) ולכן על המבקש לטעון אחרת, נטל השכנוע (ראה בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים פ"ד מב(1) 309 (1988), 318). נקבע לא אחת בפסיקה, כי לא בנקל יבוטל סימן מסחר אשר נרשם כדין, וכי למונח "שימוש" בסימן מסחר תינתן פרשנות רחבה (ראה: בקשות לביטול סימני מסחר מס' 13296, 14630 Diva ניתן ביום 24.03.2010 ע"י כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני- כספי).

רישום הגנתי

הרשם קבע על הרישום של סימני המסחר לשקף את המציאות המסחרית, מכאן שאין לאפשר המשך קיומו של סימן רשום שלא נעשה בו שימוש במשך שלוש שנים לפחות ממועד רישום הסימן. רישום הגנתי של סימני מסחר מפקיע מרשות הכלל את זכות השימוש בסימנים רשומים וזאת מטעמים פסולים. בעניין זה כתב המלומד ע. פרידמן בספרו "סימני מסחר דין, פסיקה ומשפט משווה", מהדורה שלישית, בהוצאת פרלשטיין- גינוסר בע"מ (להלן: "ע. פרידמן"), בעמוד 682: "מטרת סעיף 41 לפקודה, בראש ובראשונה אם לא אך ורק, לטיהור הפנקס מסימני מסחר שאין כוונה להשתמש בהם או שלא השתמשו בהם בפועל..."

"... סעיף 41 לפקודת סימני המסחר נועד למנוע רישום סימני מסחר מטעמים הגנתיים, כאשר אין כוונה להשתמש בסימנים אלו לצרכי מסחר, שיווק או ייצור. סימני המסחר נועדו להתוות מנגנון מסחרי ראוי ואפקטיבי לבידול בין מקורות הטובין או השירותים המוצעים בשווקים המסחריים. הרציונאליים הניצבים בלב שיטת סימני המסחר שוללים הפקעת סימנים מרשות הכלל, כאשר אין כוונה להשתמש בסימנים אלו לצרכי בידול מסחרי"

הכוונה לשימוש בסימנים

הרשם קבע כי סעיף 41 לפקודה עוסק בכוונה לשימוש בנוסף לדרישת השימוש בפועל, קרי: ישנן שתי דרישות מצטברות כוונה לשימוש ושימוש בפועל. לעניין זה ראה ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' Pagotte Bekleidungs Fabrik Paula Got Tesdiener-G (תקדין עליון 2007 (1) 3018, פסקה 5 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רבלין): "הנה כי כן, תכליתו של הסעיף היא לאפשר הקפדה על כך שהרישום ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחר. מטרתו היא מניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורכי מסחר, ושל הישרדות סימנים שאבד עליהם הכלח במרשם. (ההדגשות אינן במקור- מ.נ.)"

בעניין זה, בעלת הסימנים טוענת כי הסכם ההפצה מעיד על כוונתה לעשות שימוש בסימן, ומכאן שהיא עומדת בפרשנות המונח "שימוש" כמובנו בפקודה. הרשם קבע, אין די בעצם הכוונה לבדה, הבאה לידי ביטוי בהסכם ההפצה כשלעצמו בכדי לעלות כדי שימוש. ההסכם הנדון מעיד לכל היותר על רצון למכור אך לא על שימוש בפועל. בכדי לעמוד בדרישת השימוש הקבועה בסעיף 41 לפקודה כוונת המכירה חייבת להיות ממומשת.

ובמילותיו המדוייקות של הרשם: "...הכוונה לעשות שימוש בסימן המסחר חייבת להיות מתמשכת. על הכוונה לעשות שימוש בסימן מסחר ניתן ללמוד מתוך המעשים שכן אין רשם סימני המסחר בוחן כליות ולב...".

בענייננו בעלת הסימנים מציגה כראיה לשימוש בסימן, תעודות משלוח לישראל וחשבוניות אשר מסתכמות בסכום כולל של 10,379 יורו לכל אורך שנות התקופה הרלבנטית. הרשם קבע כי אין בקבלות ייבוא אלו כדי להעיד על מכירות בפועל, וגם אין בהן כדי להעיד על מכירות בהיקפים מסחריים סבירים של הטובין מן ההגדרים המצוינים.

אין בחשבוניות המצורפות כדי העדה על קיום מחזור עסקים סביר בישראל. עוד הוסיף הרשם כי הוא אינו שוכנע כי היקף מכירות זניח זה עולה לכדי שימוש.

תום לב בבקשה לביטול סימן מסחר

הרשם לא מקבל את טענת בעלת הסימנים טוענת כי מבקשת הביטול פעלה בחוסר תום לב ובשל כך יש לדחות את בקשתה. סעיף 41(א) לפקודה מציין מפורשות כי "...רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול..., שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר...". הסעיף קובע כי תום הלב נבחן ביחס לשימוש בסימני המסחר, קרי: בחינת תום הלב הינה ביחס לבעלת הסימנים ולא ביחס למבקשת הביטול, אשר לגביה קבע הרשם כי הינה אדם מעוניין לצורך סעיף 41 לפקודה. שימוש בתום לב הינו שימוש אמיתי במוניטין הסימן לצורך יצירת בידול ולא שימוש למראית עין רק כדי להשתמש בסימן כסימן הגנתי (ללא שימוש בפועל).

הרשם קובע כי משנקבע כי השימוש לו טוענת בעלת הסימנים אינו עומד בדרישות הפקודה, יש לעבור לבחינת השאלה השנייה, האם היו נסיבות מיוחדות אשר בגינן לא עשתה בעלת הסימנים שימוש בסימניה. עוד אדגיש כי בעלת הסימנים לא העלתה טענה מעין זו. בהתאם להוראת סעיף 41(ב) לפקודה באם יצליח בעל הסימן הרשום להוכיח כי שררו נסיבות מסחריות מיוחדות בעטיין נמנע ממנו להשתמש בסימנו הרשום, לא יורה הרשם על ביטול הסימן.

נסיבות אשר מצדיקות היעדר שימוש בסימן מסחר

בהחלטת הרשם בעניין בקשה לביטול סימן מסחר מספר 138834 ("מיג") מיום 17.07.2007, נסקרו אמות המידה שנקבעו בפסיקה האנגלית, לבחינת הנסיבות אשר יצדיקו היעדר שימוש בסימן, להלן:

1. יש לקחת בחשבון את העובדה שסימני מסחר נועדו כדי שישתמשו בהם;

2. אין מדובר בנסיבות וקשיים רגילים;

3. מדובר בנסיבות מיוחדות ולא רגילות במסחר או בשוק או שיבושים חמורים אף אם זמניים בעסקו של בעל הסימן;

4. עיכובים הקשורים לרגולציה יכולים להוות סיבה מוצדקת אך לא עיכובים רגילים בתפעול ושיווק.

5. נסיבות שבשליטת בעל הסימן אינן סיבות מוצדקות.

(עניין Invermont [1997] R.P.C. 125 שצוטט בספרו של Kerly,"Law or Trade Marks and Trade Name", 13th Ed., p. בעמ' 285). בעלת הסימנים לא הביאה ראיות המעידות על נסיבות מיוחדות כלשהן אשר שררו בתקופה הרלבטית. כמו- כן, הרשם קבע כי נסיבות מיוחדות מעין אלו לא התקיימו בעניינו ואשר יצדיקו את הותרת הסימנים הרשומים בפנקס.

5 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט לשיטה לטיפול רפואי בגוף האדם

רשם הפטנטים, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לבקשת פטנט מס' 153109) –  5.8.2010

תחום: התנגדות לבקשת פטנט.

נושאים: מהות האמצאה, חדשנות ההמצאה, איסור להעניק פטנט שמנוגד למוסר או פטנט לשיטה רפואית, היעדר חידוש, התקדמות המצאתית

עובדות:

המתנגדות מבקשות לקבוע כי האמצאה, אשר המבקשת ביקשה לרשום כפטנט,  אינה כשירת פטנט.

נפסק:

ההתנגדות התקבלה: כבוד הרשם קבע כי האמצאה נעדרת חידוש בכל הנוגע לטווח המינונים הנמוך הנתבע בה וכן היא נעדרת התקדמות המצאתית, אשר על כן אינה כשירת פטנט.

נקודות מרכזיות

פרשנות מהות האמצאה והחידוש בה

סעיף7(1) לחוק הפטנטים קובע כי "לא יוענק פטנט על – תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם", הרשם פסק כי כדי להכריע בשאלה האם הפטנט הנדון מהווה "שיטה לטיפול רפואי בגוף האדם", יש להכריע תחילה בשאלה הפרשנית של מהי מהות האמצאה ו"נקודת החידוש" המרכזית בה.

הרשם מזכיר, כי על פי הפסיקה, פרשנות פטנט אינה שנה מפרשנות מסמך אחר, אך מחייבת זהירות שכן המסמך מעניק מונופולין לבעל הפטנט כפי שנקבע בעניין ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45, בעמ' 65: "עם זאת, מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פרשנות בסיסי הוא, כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך."

רשם מאזכר את עניין ע"א 407/89 צוק אור נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח(5) 661, בעמ' 678, בו הוסיף בית המשפט וקבע:

"(ב) יש להבחין בין האמצאה לבין המונופול המוענק בגינה. היקף המונופול נתחם על-ידי כתב התביעות.

(ג) פרשנות של ביטויים ושל מונחים בלתי ברורים בכתב התביעות תיעשה לאור האמור בכתב הפירוט.

(ד) קנה המידה לבחינת משמעותם של היקף המונופול ושל היקף האמצאה הוא קנה המידה של בעל מקצוע, ולא של אדם מן היישוב. הווי אומר, השאלה היא איך היה מבין בעל מקצוע את היקף האמצאה והמונופול, מקריאת מסמכי התביעות והפירוט."

הרשם קובע כי בפרשנות תביעות יש לבדוק מהו לב האמצאה. ומפנה לעניין זה החלטת הרשם בעניין בקשה לרישום פטנט 131733, בה נקבע:

"במקרה הנדון שלפנינו, לב האמצאה הוא השיטה העסקית ובגירסה הראשונה, כפי שהוגשה לרישום, אין כל אמצאה היברידית ונתבעה השיטה בצורה "נקיה" ולא כ"מערכת". הניסיון המלאכותי בגירסה המאוחרת להציגה (על ידי שינוי נוסח גרידא) כ"מערכת" (שיטה עסקית משולבת במחשב), אינו משנה את האמצאה שנותרה במהותה שיטה עסקית."

איסור להעניק פטנט שמנוגד למוסר או פטנט לשיטה רפואית

בחקיקה הקודמת, סעיף 8(5) לפקודת הפטנטים והמדגמים קבע סייג למתן פטנט בכך שאסר להעניק פטנט שמנוגד, בין היתר, למוסר כדלקמן:

"הרשם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשימוש בהם יהא לדעתו מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הציבור."

השינוי הנ"ל הוסבר בדברי הצעת החוק על ידי כך שבעצם השינוי, המחוקק מביע דעתו כי מתן מונופולין המונע מרופאים ומטפלים לבצע (ללא רשות בעל המונופולין) טיפול רפואי בבני אדם, אינו מוסרי. עוד מפנה כבוד הרשם לפס"ד א.ש.י.ר:

"נראה כי הוראת סעיף 7(1) לחוק הפטנטים אמורה לבטא מדיניות בעלת-עוצמה: כי בתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אין החוק נכון להעניק מונופולין לאיש (הגם שניתן לשמור את התהליך בסוד או לעשות בו שימוש מסחרי)."

כבוד הרשם מזכיר כי לאורך השנים הפסיקה הישראלית התייחסה לסייג זה הן לחיוב והן לשלילה. בעניין ע"א 244/72 פלטקס בע"מ נ' The Wellcome Foundation Ltd., פ"ד כז(2) 29 סבר השופט ויתקון:

"הכלל שאין להעניק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אינו כלל רצוי. אין הגיון לנהוג איסור כזה, שעה שמותר לקבל פטנט על כל מוצר רפואי,  והרי כזה גם זה זקוק להגנת פטנט."

לעומתו סבר השופט י. כהן כי מטרה ראויה עומדת מאחורי הסייג:

"נראה לי, שהגישה המשמשת יסוד להצעת פטנט אירופי, בהתאם לדברים שהובאו לעיל. מאזנת יפה את שני האינטרסים הנוגדים והם - הצורך - מצד אחד - לעודד מחקר בשטח תעשיית התרופות, ומאידך - הצורך שלא לכבול יתר על המידה את פעילותם של המטפלים בריפוי בני-אדם."

כבוד הרשם מציין, כי באותו עניין נדונה תביעה לשימוש בתכשיר רוקחי לטיפול במחלה כאשר החומר הפעיל לא היה ידוע כבר-יישום ברפואה כלל ובית המשפט קבע כי אין מניעה כי אותו תכשיר יירשם כפטנט. השופט כהן סבר אז, בניגוד לעמדת הרשם כיום, כי אין להתיר רישום פטנט על שימוש שני לחומר רוקחי ידוע. אציין למען השלמת התמונה, כי הנושא נדון על פי פקודת הפטנטים והמדגמים והפסיקה האנגלית הרלוונטית ובית המשפט  העיר, אגב אורחא, כי על פי חוק הפטנטים היה רואה באמצאה מוצר ולא תהליך.

כבוד הרשם מסכם נקודה זו ואומר כי הן בריטניה והן האיחוד האירופי הלכו בדרך המתירה במקרים מסוימים הענקת פטנטים בגין משטרי מינון.  אין ספק כי הכרעות אלה אינן מחייבות את המשפט הישראלי, בהיותן נובעות מן הדין הספציפי באותן מערכות משפט. כפי שאמר בית המשפט העליון לאחרונה בעניין רע"א 5267/09 H. Lundbeck A.S. נ' אוניפארם בע"מ, ניתן ביום 15.3.2010, פורסם באתר נבו:

"איני ממעט בחשיבותו של המשפט המשווה וכפי שציין בעבר הנשיא א' ברק:

"המשפט ההשוואתי הוא כחבר בעל ניסיון. רצוי לשמוע בעצתו הטובה, אך זו אינה צריכה להחליף הכרעה עצמית" [ראו: בג"ץ 4128/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח(3) 503, 516 (2004)].

אכן הפנייה למשפט הזר יכולה להיות מקור שממנו רשאי השופט ללמוד על התכלית האובייקטיבית של דבר חקיקה, עם זאת פנייה למשפט הזר צריכה להיעשות בזהירות רבה."

כבוד הרשם מדגיש כי בקלות נראה כי ישנם הבדלים בין החוק הישראלי לבין האמנה האירופית, הן בלשון והן בהיסטוריה החקיקתית.

כבוד הרשם מדגיש כי בהכרעה בשאלה האם אמצאות העוסקות במשטרי מינון כלולות בסייג הנדון שבחוק הפטנטים אם לאו, על הרשם להזהיר עצמו שלא לרוקן מתוכן את מצוות המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 7(1) לחוק, המאזנת מחד גיסא את הרצון לעודד מחקר גם בתחומים אלה על מנת להקל על סבלם של החולים, ומאידך גיסא את הרצון שלא לכבול את ידיהם של הרופאים והמטפלים האחרים בבני אדם באמצעות מונופולין החולש על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.

עילת היעדר חידוש

המתנגדות נסמכות על פרסומים קודמים בטענת החידוש וטוענות כי כל אחד מהפרסומים דנן שולל את החידוש שבאמצאה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מגדיר אמצאה כשירת פטנט מהי:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

אמצאה כשירת פטנט חייבת להיות, חדשה, בעלת התקדמות המצאתית ומועילה. סעיף 4 לחוק הפטנטים מפרט את דרישת החידוש שהיא אי פרסום פומבי של האמצאה הן בישראל והן מחוץ לה לפני התאריך הקובע. סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

הרשם מזכיר כי  על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרחי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45).

גם בעניין היוז, בעמ' 103 נקבע על ידי בית המשפט העליון כי "אין די בתיאור כללי, אשר לא ניתן ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה, ואין  להסתפק בציונם של תמרורים בדרך המובילה אל האמצאה שבפטנט".

לעניין זה מפנה הרשם גם לדברי המלומד ע. פרידמן בספרו  "פטנטים, דין, פסיקה ומשפט משווה" תשס"א – 2001, בעמ' 73:

"יש צורך להראות, איפוא, כי התיאור הקודם מקביל ותואם, מבחינה מהותית, לאמצאה נשואת בקשת הפטנט."

הרשם קובע כי גם אם יקבל את טענת המתנגדת כי ברור היה לבעל המקצוע הממוצע שעליו לנסות תחילה את המינון של 70 מ"ג פעם בשבוע, למרות שהמינון המדויק נעדר מהפרסום, עד למציאת הפתרון היה על המבקשת לבצע סדרה של ניסויים כדי להיווכח כי הפתרון המוצע עובד וכי המינון שבעל המקצוע הממוצע חשב עליו עשוי לעבוד. הצורך בניסויים, אם כן, מונע מן המסמך Lunar I (אשר אין בו אלא הצעה או רעיון לכיוון אליו יש ללכת, כדי לפתור בעיות במתן התרופה הקיימת) לשלול את החידוש של האמצאה, כפי שנקבע בעניין Hills v. Evans, (1860) 31 L. J. Ch. 457

היעדר התקדמות המצאתית

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע מהי התקדמות המצאתית כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

בניגוד לדרישת החידוש, בבחינת ההתקדמות ההמצאתית קובע הרשם כי מותר לעשות "פסיפס" בין פרסומים קודמים שונים שפורסמו לפני התאריך הקובע ולבדוק האם התמונה הכוללת בצירוף הפרסומים המורכבת מ"חיבור" חלקי המידע בפרסומים אלה מגיעה באופן מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע לכדי האמצאה המתוארת בבקשה לפטנט.

כבוד הרשם מפנה לפסק הדין מנחה של בית המשפט העליון בעניין היוז (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל), בו קבע כב' הנשיא (כתוארו אז) שמגר בעניין התקדמות המצאתית כדלקמן:

"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוואנטי, ולצורך כך מותר לצרף פירסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוואנטי; שאם נדרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית" (שם, בעמ' 109).

...

"כלל נוסף הנקוט בידי בתי המשפט והקשור לאמור לעיל הוא, כי יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולו באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט" (שם בעמ' 110).

בעניין השלבים בבחינת ההתקדמות ההמצאתית בבחינת פטנט, מפנה כבוד הרשם להחלטת הרשם בעניין בקשה לביטול פטנט מס' 123976 יפים גיסר נ' קומפיוקרפט בע"מ, פורסמה באתר נבו:

"(1) זיהוי התפיסה ההמצאתית שבאמצאה הנדונה.

(2) איתור הידע הקודם (prior art) הרלוונטי לאמצאה הנדונה ורמת הידע של בעל המקצוע הממוצע.

(3) זיהוי ההבדלים, אם ישנם כאלה, בין הידע הקודם לתפיסה שביסוד האמצאה הנדונה.

(4) הכרעה האם ההבדלים שזוהו בשלב הקודם היו נראים מובנים מאליהם לבעל המקצוע הממוצע וזאת מבלי להכניס ידע חדש מהאמצאה הנדונה."

הרשם קבע  כי הפרסומים הספציפיים שהובאו בפניו והידע הכללי שנפרס בפניו בתחום שוללים את ההתקדמות ההמצאתית שבבקשה הנ"ל. אין פער ממשי בין כלל הידע הקודם כפי שתואר לעיל, שהיה בידי הציבור לפני התאריך הקובע, לבין האמצאה המתוארת בבקשה. כבוד הרשם לא מקבל את טענת המבקשת כי המחקרים והפרסומים הקודמים היו אמורים להרחיק אותה מהאמצאה בשל החשש להגברת תופעות הלוואי שבוושט. משתוארה האמצאה הן ב- Lunar I והן ב-Lunar II, כל איש במקצוע היה יכול להגיע לאמצאה כדבר מובן מאליו. כבוד הרשם קובע כי כל מה שנדרש על ידי המבקשת היה לפעול לקבלת האישורים להוצאתה לפועל של האמצאה כתכשיר רוקחי. במסגרת זו היה על המבקשת לבדוק את בטיחות האמצאה ויעילותה. כבוד הרשם מקבל את עמדת המתנגדות, כי ניסויים אלה שנדרשה המבקשת לעשות אינם ניסויים שהובילו אותה להגיית האמצאה אלא הוכיחו לה כי אכן האמצאה עובדת וכי היא בטוחה לשימוש בני אדם.

30 ביוני, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר MAXIMUMASP

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, סגן רשם הפטנטים  נח שלו שלומוביץ (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 2020424) – 30.6.2010

תחום: התנגדות לסימני מסחר

נושאים: רישום סימן מסחר, תנאים לרישום סימן מסחר, מבחנים לרישום/אי רישום סימן מסחר.

עובדות:

בקשה לרישום סימן המסחר MAXIMUMASP, בסוג 42 לגבי שירותי אחסנת אתרים, והתנגדות לבקשה. נטען כי עניינו בחוסר כשרות אינהרנטי לרישום הסימן. דהיינו, הסימן כפי שהוא אינו יכול להירשם בסוג ועבור הפרטה בהם התבקש רישומו, משום שהוא צריך להישאר פתוח לציבור.

נפסק:

הבקשה נדחית, נפסק כי הסימן אינו כשיר להרשם כסימן מסחר.

סגן הרשם התבסס בפסיקתו על שלוש פסיקות של ביה"ד האירופאי לצדק (בעניין (Babydry, Biomild, PostKantoor לפיהן קיימת מגמה שהולכת ומחמירה עם רישום סימני מסחר המורכבים ממילים תאוריות, לפיה: הרשם האירופאי מתיר פחות ופחות לרישום סימנים המורכבים ממילים תיאוריות.

נקודות מרכזיות

אופי המילים המרכיב את סימן המסחר

בהתבססו על קביעותיו של ביה"ד האירופי לצדק נקבע כי אין מניעה שסימן מסחר יהיה מורכב ממילים תאוריות אך עם זאת המוצר המוגמר חייב להוות "יותר מסכום חלקיו" ושיצור שם שאינו תיאורי באופיו כגון Babydry ובניגוד לBiomild ו PostKantoor - נטל ההוכחה לעניין זה הוא על המנסה לרשום את סימן המסחר.

מקום גאוגרפי של שרתי אינטרנט

בפסקה קצרה מתחדדת הקביעה לפיה בכך שאתר מסויים נמצא על שרתים במדינה מסויימת ונכתב בשפה אחרת מעברית אין להקיש ששירותי האתר לא ניתנים במדינת ישראל והשימוש בסימן המסחר אינו נעשה בישראל.

12 בינואר, 2010,

0 תגובות

הפרת מדגם למחסום דוקרנים

בית משפט מחוזי תל אביב, השופטת רות רונן (תא (ת"א) 1085-05) –  12.1.10

תחום: הפרת מדגם למחסום דוקרנים

נושאים: הפרת מדגם, טענת התיישנות, מעשה בית דין

עובדות

תביעה בגין הפרת מדגם למחסומי דרך ("מחסום דוקרנים"). לטענתו של התובע, הנתבעים הפרו את המידגם, כאשר הם ייצרו ושיווקו מחסומי דרך דומים לשלו. מחסומי הנתבעים מיוצרים – כך טען התובע – באותה דרך ייצור  של המחסומים נושא המידגם של התובע, יש להם אותם ממדים ואותה צורה, והם עשויים מאותם חומרים, באופן שעלול להטעות את קהל הצרכנים.

נפסק

דין התביעה להידחות, התובע לא הוכיח את עילת התביעה שלו; הוא לא צירף ראיות להוכחת ההפרה; בפסק הדין הקודם אין מעשה בית דין שיש בו כדי לסייע לתובע בתביעה דנן; התובע לא הוכיח אילו מחסומים מייצרים הנתבעים, ומתי ואיפה יוצרו ושווקו מחסומים אלה. התובע לא התגבר על טענת ההתיישנות, הוא העלה טענות עובדתיות חלופיות בהליכים שונים, ובנוסף - ניתן להסתמך על החלטת רשם הפטנטים והמידגמים, ממנה עולה כי המחסומים שאליהם הפנה התובע בכתב התביעה, אינם מידגמים המפרים את המידגם של התובע.

התובע חוייב לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 30,000 ₪ + מע"מ.

נקודות מרכזיות

הפרת מדגם

כדי לקבוע האם הופר מידגם, על בית המשפט לבחון האם המוצר המפר הוא "חיקוי העלול להטעות", כאשר המבחן הקובע לענין זה הוא "מבחן העין של הצרכן".

במסגרת העדויות לא הוכיח התובע בכול ראיה שהיא מהם המחסומים אותם מייצרים הנתבעים, מתי מחסומים כאלה יוצרו על ידי הנתבעים, והאם ומתי הם שווקו.

בלא הוכחה כי הנתבעים או מי מהם ייצרו את אחד המחסומים שהם מפרים לטענת התובע, התובע אינו יכול להרים את הנטל המוטל עליו, ולהוכיח כי הנתבעים הפרו את המידגם שלו.

טענת ההתיישנות

התובע אף לא טען ולא הוכיח מתי צולמו המחסומים שצילומיהם צורפו לכתב התביעה. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה. בסיכומיו הזכיר התובע את ס' 7 ו-8 לחוק ההתיישנות. אולם התובע לא טען בשלבים קודמים ולא הוכיח, כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות מכוח סעיפים אלה. מאחר שהנתבעים טענו להתיישנות – היה על התובע לתת גירסה ברורה ביחס למועד בו בוצעה ההפרה, על פי טענתו. באין כל גירסה כזו, לא ניתן לשלול את טענת התיישנות שהועלתה על ידי הנתבעים.

מעשה בית דין בין הצדדים

להחלטות ביניים אין ערך כמעשה בית דין, מעשה בית דין יכול להיות קיים רק כאשר מדובר בפסק דין סופי, ולא בהחלטת ביניים.

לכלל "מעשה בית דין" – יש שתי צורות: השתק עילה והשתק פלוגתא. בענייננו המדובר במעשה בית דין מסוג של "השתק פלוגתא", שעשוי לחול בין מר אשל לבין התובע, שהיו צדדים להליך הקודם. כדי לבחון אם מימצא מסוים מהווה השתק פלוגתא – יש לבחון: אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות.

לכן, כדי לבחון האם חל השתק פלוגתא, יש לבחון בין היתר ביחס לשאלות שנבחנות בתביעה דנן, האם אותה שאלה הועמדה למחלוקת בתביעה קודמת, האם היא היתה חיונית לתוצאה הסופית באותו ענין, והאם היא הוכרעה שם – במפורש או מכללא.

בפסק דין קודם באותו עניין התייחס בית המשפט לשאלה האם הוכיח התובע כי היה הראשון שייצר את המחסומים. בית המשפט קבע באותו פסק דין כי: התובע לא הוכיח כי המחסום שייצר קדם למחסום הנתבעים. כמו כן נקבע כי קהל הלקוחות מורכב הן מלקוחות מקצועיים והן מבלתי מקצועיים, וכי לא הוכח שהלקוחות הבלתי מקצועיים עלולים לטעות ולרכוש מחסומים אחרים תחת מחסומי התובעים.

בית המשפט פסק כי הפסיקה הקודמת מהווה מעשה בית דין בין הצדדים, והיא מונעת קביעה אחרת, לפיה קיים חשש להטעיה בין המחסומים שיוצרו על ידי התובע לבין אלה המיוצרים על ידי הנתבעים, ככול שמדובר במחסומים נושא פסק הדין הקודם.

החלטה רלוונטית נוספת לדיון היא החלטתו של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, שקבע ביום 10.3.04 כי המחסומים בעלי מדרך אחד אינם דומים ואינם מפרים את המידגם של התובע.

החלטת הרשם מהווה מעשה בית דין, המחייב את הצדדים בכל הנוגע לסוגיות שהוכרעו באותה החלטה.

טענות הפוכות בהליך קודם

נפסק כי במסגרת ההליך נושא פסק הדין הקודם – טענו שני הצדדים טענות הפוכות לאלה שאותן הם טוענים בהליך דנן. בית המשפט פסק כי מאחר שהתובע הוא שיזם את ההליך הנוכחי, יש לקבוע כי הוא מושתק מלהעלות טענות העומדות בסתירה לגרסתו העובדתית בפסק הדין הקודם.

התובע טען בהליך הקודם כי לא יתכן כל בלבול בין המחסומים אותם הוא מייצר, לבין אלה שיוצרו באותה עת על ידי הנתבעים. לכן, התובע מושתק מלטעון היום טענה אחרת, לפיה קיים חשש לבלבול כזה.

11 בינואר, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר

רשם סימני המסחר, הרשם מאיר נועם (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 197111) -  11.01.2010

תחום: התנגדות לרישום סימן מסחר

נושאים: מבחני הדמיון, סימן מסחר מוכר היטב מגן על סוגים שונים, משפחה של סימני מסחר

עובדות

המבקשת הגישה סימן לרישום סימן מסחר בסוג 43 (שירותים של בתי מלון) והמתנגדת התנגדה לבקשה בטענה כי הסימן המבוקש לרישום הינו דומה עד כדי זהות לסימן כוכב המזל של המתנגדת ורישומו עלול לגרום להטעיה ובלבול בקרב הציבור. וכן כי הסימן המבוקש לרישום מעודד תחרות בלתי הוגנת, מכיל ציון מקור כוזב ודומה עד כדי הטעיה לסימני של המתנגדת שהינם סימנים מוכרים היטב.

נפסק

רשם סימני המסחר קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לרישום סימן מסחר.

נפסק כי מבקשת הסימן תשלם למתנגדת את הוצאות ההליך בסכום כולל של 30,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות

מבחני הדמיון

נפסק כי על פי מבחני הדמיון המקובלים בפסיקה יש להגיע למסקנה כי הסימן שרישומו מבוקש דומה לסימנים הרשומים של המתנגדת.

על פי מבחן העין, "כוכב המזל" הינו הרכיב הדומיננטי בסימני המתנגדת הרשומים. מבט בסימני המתנגדת, שחלקם הוצגו לעיל, מביא למסקנה כי רכיב זה הוא הבולט בסימנים.  לעתים קרובות הרכיב מופיע בגודל העולה בהרבה על גודל האותיות. החזרה על הרכיב בכל סימני המתנגדת מסייעת לו להישאר בתודעת הצרכן.

ההבדל עליו הצביעה המבקשת בין כוכב המזל לבין הסימן המבוקש לרישום הינו כה מינורי, עד כי רק בהתבוננות דקדקנית בשני הסימנים ניתן להבחין בו. כידוע, לא זו ראיית הצרכן וגם זכרונו הינו בלתי מושלם.

סימן מסחר מוכר היטב מגן על סוגים שונים

המתנגדת הוכיחה בראיותיה כי סימנה הינו מוכר ביותר בקרב הציבור הישראלי.

הטענה כי המדובר בסוג שירותים שונה של כל אחד מהסימנים (האחד מלונות והשני הימורים). אינה יכולה להועיל שכן כאמור בסעיף 11(14) לפקודת סימני המסחר ההגנה על הסימן חלה גם במצב בו סימן שהוא דומה לסימן מסחר מוכר היטב רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

וראה גם הוראות סעיף 46א(ב) לפקודת סימני המסחר הקובע כי: סימן מסחר מוכר היטב רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן גם לענין טובין שאינם מאותו הגדר, אם השימוש בסימן על ידי מי שאינו בעליו עשוי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור.

לאור מבחני הדמיון וניתוח התחומים בהם עוסקים הצדדים קבע הרשם כי הקרבה בין הסימנים גדולה מספיק כדי ליצור קישור בין שירותי המבקשת לאלה של המתנגדת. יודגש כי ככל שהסימן הרשום הינו מפורסם יותר כך גוברת סכנת ההטעיה בינו לבין הסימן המבוקש לרישום. ועל כן הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 11(14) לפקודה.

משפחה של סימני מסחר

הרשם פסק כי לתוצאה דומה ניתן להגיע על פי דוקטרינת ה- Family of Marks, שעניינה שימוש במוטיב חוזר בשורה של סימני מסחר שמשייכים את הטובין למקור משותף.

נפסק כי המתנגדת עמדה בנטל להוכיח כי הרכיב המשותף "כוכב המזל" הינו בעל אופי מבחין מספיק כשלעצמו אף במנותק מיתר המרכיבים בסימני המתנגדת. נקבע כי זהו הרכיב הדומיננטי בסימני המתנגדת.

הרשם פסק כי פרסום מספר סימני מסחר מהמשפחה יחד ושיווקם זה לצד זה יוצרים את השיוך של הסימנים לאותה משפחה ולאותו  מקור.

10 בדצמבר, 2009,

0 תגובות

בקשה לביטול מדגם רשום על פרופיל בטון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ (בקשה לביטול מדגם רשום מס' 39519) -  10.12.2009

תחום: בקשה לביטול מדגם רשום

נושאים: מטרת דיני המדגמים, פרסום קודם, בחינת הפרסום הקודם - מבחן העין, פרסום תחת חובת סודיות, דפי האינטרנט- כפרסום קודם, פרסום קודם באיכות נמוכה, פרסום קודם חלקי

עובדות

מבקשת הביטול הגישה בקשה לביטול מדגם לאבן שפה מתעלת, בעילת  ביטול  לפי סעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים. נטען כי בשל פרסומים קודמים לרישום המדגם שנעשו בישראל (במסגרת ישיבה ובאינטרנט), דין המדגם להתבטל.

נפסק

הבקשה לביטול מתקבלת, הפרסומים שפורסמו בישיבה (שאין בה חובת סודיות) ובאתר האינטרנט של פרופיל בטון טרם לרישום המדגם – מהווים פרסום קודם למדגם ועל כן יש להורות על ביטול רישומו של המדגם.

הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪ ישולמו למבקשת הביטול.

נקודות מרכזיות

מטרת דיני המדגמים

דיני המדגמים במדינת ישראל מבוססים על המשפט האנגלי. דינים אלה הורתם במערכת דיני זכויות היוצרים, אולם במהלך המאה התשע עשרה נדדו דיני המדגמים אל תחום אחר בקניין הרוחני, תחום דיני הפטנטים, תהליך נדידה אשר הושלם בתחילת המאה הקודמת, והתבטא במספר דברי חקיקה כולם, נקראו פקודת הפטנטים והמדגמים, פקודה אשר על אחת מגירסותיה, מבוססת הפקודה החלה בישראל.

מעבר זה של דיני המדגמים אל תחום הפטנטים, הושפע והשפיע על המטרות והתכליות של מערכת דינים זו, כמו גם על עקרונותיה ויסודותיה. בעיקרם של דברים, מטרתם של דיני המדגמים היא בפיתוח אותו תחום הנקרא עיצוב תעשייתי ומניעת קפיאתו על שמריו.

בבסיס דינים אלה קיימת העובדה כי אמצאות טכנולוגיות, כמו גם עיצובים תעשייתיים, מרגע שהגיעו לידיעת הכלל הרי הם נחלתו, וכל העוסקים המתחרים בתחום מסוים רשאים להשתמש בהם. על מנת לעודד ממציאים ומעצבים, לגלות ולהעמיד לרשות הציבור, ובמיוחד לרשות מתחריהם את אמצאותיהם ואת העיצובים שעצבו, הוקמה מערכת של רישום ולפיה תמורת הגילוי מקבל בעל האמצאה או בעל העיצוב מונופול מוגבל בזמן, לפיו תהא לו זכות בלעדית מוחלטת (דהיינו לא רק זכות העתקה), לנצל את האמצאה או העיצוב.

פרסום קודם

תנאי לקבלת ההגנה למדגם, הוא כי לא הייתה לציבור אפשרות להגיע אל העיצוב טרם הוגשה הבקשה לרישום. הרציונאל הוא ברור, הציבור לא ישלם במונופול עבור עיצוב שהיה בנחלת הכלל ממילא.

אין חשיבות למספר האנשים הרואים את המדגם, החשיבות היחידה היא לפוטנציאל הראיה. מדגם שהוחל בשימוש בו, או שנחשף בדרך כלשהי לציבור אינו יכול להירשם וליהנות מהגנת המונופולין.

פרסום פוטנציאלי של המדגם בישראל, די בו כדי לקבוע כי המדגם לא עמד בדרישת החידוש או המקוריות.

בחינת הפרסום הקודם - מבחן העין

משנטענה טענת פרסום קודם, יש לבדוק האם יש בפרסום כדי לקבוע שהמדגם לא היה חדש ביום הגשת הבקשה לרישומו. דהיינו, שאכן השרטוטים המופיעים בפרסומים דומים במהותם ובעיקרם, למדגם הרשום, באופן שישלול ממנו את מרכיב החידוש, הנחוץ לשם רישומו.

מבחן זה הוא כידוע מבחן העין.

הרשם פסק כי המדגם דומה בעיקרו, ובמהותו לשרטוט שהוצג כפרסום קודם. יתר על כן, בהתבוננות מדוקדקת לא מצא הרשם כל הבדל בין בליטות הבטון שבשרטוט לבין אלה שבמדגם, אלה כאלה מורכבים מבליטות של נקודות בטון. לפיכך קבע הרשם כי על פי מבחן העין אין הבדל כלשהו בין השרטוט ובין המדגם באופן בו ניתן היה לקבוע כי המדגם חדש הוא.

פרסום תחת חובת סודיות

פרסום לאדם החייב בחובת סודיות כלפי המפרסם, לאו פרסום הוא. פרסום הוא ביכולת של אדם להגיע למידע ומהבחינה הזו, גם לקוח, אילו היה חב בחובת סודיות הרי המידע שמור עמו. אולם חובת סודיות, מכוח יחסי מזמין קבלן, אינם ממין העניין טרם היות היחסים המקצועיים, ודאי לא שעה שכמה ספקים נועדים עם מזמין אחד, שעה שמן הסתם תהא תחרות ביניהם.

הרשם פסק כי משתתפי הישיבה לא חבו בחובת סודיות ועל כן הפרסום שהיה בישיבת הספקים הוא פרסום קודם.

דפי האינטרנט- כפרסום קודם

כיום, בעידן האינטרנט הנגישות והזמינות שקיימת למידע באמצעות האינטרנט עולה עשרות מונים על אמצעי התקשורת  ה"מסורתיים". מבחינת אמצעי נגישות האינטרנט גובר על כל ספריה ומוסד אחר.

אתר האינטרנט של פרופיל בטון פתוח היה לכל איש מישראל שיכול היה לדלות ממנו את המידע ומשפורסם בו במדגם טרם לרישום, יש לראות בכך פרסום קודם.

פרסום קודם באיכות נמוכה

גם צילום בפרסום שאינו ברור, שעה שהוא מלווה בהסבר מילולי יכול לעלות כדי פרסום מוקדם.

פרסום קודם חלקי

גם פרסום שהוא חלקי ואינו מראה את כל היטלי המדגם, יכול להיחשב כפרסום קודם  היה ובעל מקצוע ממוצע מהתחום יכול  כדי להבין מהפרסום את צורת המדגם ואף ליצרו בהתאם.

10 בנובמבר, 2009,

0 תגובות

על סימני מסחר

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים. ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

19 באפריל, 2009,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי כדמות המוצר אותו הוא מסמל

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Spirits International Intellectual property B.V. הבקשה נדונה בפני סגן רשם סימני המסחר, נח שלו שלומוביץ (בקשה לרישום סימן מסחר מספר 169605) - 19.04.2009

עובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר של קווי דמותו של בקבוק וודקה.

נפסק: הבקשה נדחתה, נפסק כי סימן המושתת על קווי דמות פונקציונאליים או אסתטיים, לא יוכלו להשתמש באופי מבחין שרכש כדי להכשירו לרישום. אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

 

סימני מסחר תלת ממדיים כדמות המוצר אותו הם מסמלים

נפסק כי סימני מסחר תלת ממדיים כשלעצמם, אין בהם שום פסול לרישום. כאלה רשומים וכאלה ירשמו. השאלות העומדת למבחן הם:

א. מה כשירותם של קווי דמות של מוצר להירשם כסימן מסחר.

ב. מה כשירותם של קווי הדמות של מיכלים ובקבוקים הנושאים מוצר חסר צורה (נוזל או גז) להירשם כסימני מסחר.

 

סגן הרשם דחה את הבקשה בנימוק כי אין מקום להתיר את רישומו של הבקבוק עצמו כסימן מסחר, באופן שימנע ממתחרים אחרים בשוק להשתמש בבקבוק המעוצב באופן זהה או דומה לו.

נפסק כי רישומם של קווי דמות של מוצר כסימן מסחר, יכולה להיעשות רק אם הוא רכש אופי מבחין, דהיינו שהוא בעל אופי מבחין נרכש. סימן המושתת על קווי דמות פונקציונאליים או אסתטיים, כבענייננו, לא יוכל להשתמש באופי מבחין שרכש כדי להכשירו לרישום.

ומהכלל אל הפרט. בענייננו התבקשו לרישום קווי דמות של בקבוק המכיל משקה  מסוג וודקה. נפסק כי הבקבוק אינו חורג מצורת בקבוק קונבנציונאלית אלא שיש בו מאפיינים עיצוביים שנעשו מן הסתם כדי למשוך את עין הלקוח, דהיינו הם כאלה המהווים קווי דמות אסתטיים. בנסיבות אלה מסקנת הרשם היתה כי אין מקום להתיר את רישומו של הבקבוק עצמו כסימן מסחר, באופן שימנע ממתחרים אחרים בשוק להשתמש בבקבוק המעוצב באופן זהה או דומה לו.

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור