משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

The Coca-Cola Company (בקשה לרישום סימן מסחר 184325)

15 באוקטובר, 2012,

יונתן דרורי

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 184325 הוגשה על ידי חברת The Coca-Cola Company בגין דמות של בקבוק, בסוג 32, לגבי בירה, מים מינרליים, משקאות לא כוהליים ועוד.

הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים וביום 27.9.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן (בקשה לרישום סימן מסחר) בנימוק כי "הסימן המבוקש הוא סימן תלת-מימדי של מיכל עבור הטובין המבוקשים."

תוצאות ההליך: נפסק כי הסימן כשיר לרישום. ואולם בטרם הקיבול תגיש המבקשת תמונה טובה יותר של הסימן באופן שניתן יהיה להבחין בבירור בכיתוב FANTA, כפי שהוא מופיע על גבי הבקבוק. כמו-כן יצוין בפנקס דבר היות הסימן תלת-מימדי בהתאם לחוזר מ.נ. 61.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

סוגים של סימני מסחר תלת מימדיים

ניתן לחלק את סימני המסחר התלת-מימדיים לשלוש קבוצות עיקריות: (א) סימנים המהווים את צורת המוצר עצמו, (ב) סימנים המהווים את צורת האריזה של המוצר (ג) וסימנים שאינם קשורים למוצר כלל, בין אם הם מחוברים אליו ובין אם נפרדים ממנו.

קבוצה אחרונה (ג) אינה מעוררת, בדרך כלל, קושי מיוחד מבחינת כשירות הסימנים לרישום.

 

כשרות לרישום סימן מסחר תלת ממדי

המבחנים לכשירות לרישום של סימני מסחר נגזרים מלשון הפקודה ומן התכליות העומדות בבסיס דיני סימני המסחר. אשר ללשון הפקודה, בסעיף 1 מוגדרים המונחים "סימן" ו"סימן מסחר" כדלקמן:

""סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

"סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם."

הגדרה זו מאפשרת באופן ברור את רישומם של סימני מסחר תלת-מימדיים. אין לשון הפקודה מתייחסת מפורשות לשאלת כשירותם לרישום של סימני מסחר שעניינם צורת המוצר או אריזתו או מוטיבים עיצוביים של אלה.  

 

התנגשות בין דיני סימני המסחר לדיני המדגמים

אין הפקודה שוללת את תחולתם המקבילה של דיני המדגמים (רישום מדגם) ודיני סימני המסחר על אותו מוטיב עיצובי או חפץ וזאת בשונה משלילת התחולה המקבילה של דיני המדגמים ודיני זכויות היוצרים על אותו מדגם (ראה סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007).

 

מטרות דיני סימני המסחר

לדיני סימני המסחר שתי מטרות עיקריות – האחת הגנה על הציבור מפני הטעיה בדבר מקור הטובין וטיבם; השנייה, הגנה בידי הסוחר או היצרן כנגד תחרות בלתי הוגנת ממתחריו.

 

אופיו מבחין אינהרנטי או נרכש

לנוכח מטרות דינים אלה, המבחן העיקרי לרישום סימן מסחר הינו אופיו המבחין האינהרנטי או הנרכש כקבוע בסעיף 8 לפקודה. מבחן זה נגזר מרצון המחוקק להבטיח כי סימן המסחר יהא מסוגל למלא את מטרותיו, דהיינו, לשדר לצרכן את מקור הטובין או השירות מבלי לגרום להטעיה בין מקורות שונים וזאת הן כדי להגן על הצרכן והן כדי למנוע תחרות בלתי הוגנת. מן הצד השני, על לו לסימן המסחר למנוע תחרות הוגנת.

החובה לציין בפנקס את דבר היות סימן מסחר תלת-מימדי

בעניין טופיפי אישר בית המשפט את הנחית הרשם לציין בפנקס את דבר היות סימן מסחר תלת-מימדי (ראה פסקה 5 לפסק הדין). לפיכך אף נקבע בחוזר רשם מ.נ. 61, "בקשות לרישום סימני מסחר תלת ממדיים – עדכון", מיום 29.4.2008 (פורסם באתר רשות הפטנטים), בסמוך לאחר שניתן פסק הדין בעניין טופיפי, כדלקמן:

"במידה שיוחלט כי הסימן ראוי לרישום, יותנה רישומו בהוספת הודעה, המבהירה כי הסימן הנו תלת ממדי."

צורך זה בציון היות הסימן תלת-מימדי נובע, בין היתר, מן הכללים השונים שנקבעו לכשירותו לרישום, לעומת סימנים דו-מימדיים. קושי זה הינו כפול, שכן לעתים סימן המוצג כדו-מימדי אינו שונה במהותו מאותו סימן תלת-מימדי. כך, למשל, חזית אריזת המוצר לעתים אינה שונה מהותית מייצוג תלת-מימדי של אותה אריזה. ואולם המבקש לרשום את האריזה כסימן דו-מימדי מבלי לבקש הגנה על צורתה התלת מימדית, למעשה מבקש להיבחן לפי הכללים ה"רגילים" החלים על סימנים דו-מימדיים. לעומתו, בעל סימן שיבקש הגנה על אותה אריזה תלת-מימדית ייבחן, לכאורה, לפי כללים אחרים.

 

על הציבור לזהות את הבקבוק כסימן מסחר

נפסק כי צורת הבקבוק חורגת מן המקובל בתחום המשקאות הקלים, באופן שהציבור לומד לזהותה. ואולם בכך לא די. על המבקשת להראות כי דמות הבקבוק נתפסת בידי הציבור כסימן מסחר של המבקשת וכי אכן השימוש שעשתה המבקשת בסימן הינו כבסימן מסחר.

לעניין זה ניתן משקל רב לאופן השימוש בסימן ולמידה בה נעשה שימוש בו יחד עם סימני מסחר אחרים של היצרן.

בענייננו נפסק כי אמנם נמכרים המוצרים לציבור בצירוף תווית עליה מתנוסס בבירור הסימן FANTA. עם זאת, מן החומר הפרסומי שהגישה המבקשת עולה כי לעתים קרובות נעשה שימוש בדמות הבקבוק העגולה ללא התווית, כאשר האות F מופיעה על גבי הפקק. הבקבוק אף קרוי בפי המבקשת בפרסומיה "F-ball" והיא מתייחסת בהם לצורתו הכדורית.

יתרה מכך, הסימן שרישומו נתבקש כולל את הכיתוב Fanta, כמופיע על גבי דוגמת הבקבוק שהוגש. יש בכך כדי להגביל את ההגנה הניתנת למבקשת לצורת הבקבוק וכדי להוסיף לאופיו המבחין של הסימן בכללותו.

נפסק כי המוצרים הנושאים את הסימן נמכרו בישראל בהיקף נרחב של 750,000 דולר בחמש השנים האחרונות והסימן פורסם בצורה נרחבת באמצעי התקשורת.

על כן נפסק כי הסימן כשיר לרישום.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור