משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: רישום סימן מסחר בינלאומיים

17 ביוני, 2012,

0 תגובות

רישום סימני מסחר בינלאומיים

רישום סימני מסחר בינלאומיים
ביום 1.9.2010 הצטרפה מדינת ישראל לפרוטוקול מדריד, הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול זה היווה מהפכה ברישום סימני המסחר הבינלאומיים, שכן פרוטוקול זה מאפשר לבעלי סימני מסחר אשר ביצעו רישומם בישראל לתרגמו לכל המדינות החברות בפרוטוקול (למעלה מ 80 מדינות) וזאת בפשטות יחסית, פרוטוקול מדריד נחתם בשנת 1989 ומנוהל על ידי המשרד הבינלאומי WIPO – world intellectual property organization.
 
פרוטוקול מדריד מאפשר לכל אזרח אשר ביצע רישום סימן מסחר במדינתו, לרשום את הסימן גם מחוצה לה, כאשר הפרוטוקול מאגד בתוכו את מקבץ הבקשות וההסדרים אותם נדרש האזרח לבצע בשעת רישומם של סימני המסחר הבינלאומיים.
 
הפרוטוקול עצמו פועל גם על דרך השלילה וכאשר נפסל סימן מסחר במדינת המקור יישלל גם בשאר במדינות בהם נרשם וזאת בתוך 5 שנים מיום הרישום, יש לציין, כי גם כאן ישנה דרך לשמר את סימני המסחר הבינלאומיים וזאת על ידי העברת רישומם לכל מדינה בפרט כסימן עצמאי העומד בעינו במדינה בה חפץ האינדיבידואל לרישומו.
 
בעבר כל אדם אשר שחפץ ברישום סימן המסחר שבבעלותו, צריך היה לבצע את הליכי הרישום בצורה עצמאית בכל מדינה ומדינה בה חפץ לבצע את הרישום המיוחל, וזאת כאשר לכל מדינה תנאי רישום שונים משכנתה, ואף מתנה הרישום בתנאיה שונים מקודמתה, דבר המקשה משמעותית על הליכי הרישום הבינלאומיים.
 
כיום כל אדם יכול בקלות יחסית לבצע רישום בינלאומי לסימן מסחרו וזאת בזכות פרוטוקול מדריד, כשאר תוגש בקשת הרישום ללשכת סימני המסחר וזו תעבירה לידי משרדי הארגון WIPO ושם תבחן לגופה, במידה ותעמוד בתנאי WIPO ותאושר תועבר לכל המדינות החברות בפרוטוקול ובהם חפץ מבקש הבקשה לרשמם, יש לציין כי כל מדינה מבצעת בדיקה לרישום עצמאית אך לרוב ירשם סימן המסחר במדינות הנדרשות לאחר מתן האישור מן משרדי WIPO.
 
שימוש בפרוטוקול מדריד אף מקנה לרושם סימן המסחר חיסכון כספי בעזרת הגשת הבקשה דרך משרדי WIPO וככל שיבצע רישום במגוון מגינות רב יותר כך יחסוך יותר בעלויות הרישום עצמן.
 
רישום סימן המסחר בצורה בינלאומית מאפשרת לחברות רבות לשווק את מוצרן לשוקיי העולם מבלי להיות כבולים לחברה מקומית אשר תייצגם במקום, ולמעשה מאפשרת לבעל המוניטין ליהנות מתוצרתו באופן בינלאומי במדינות רבות.
 
החל מ 1.9.2010 ביצעה מדינת ישראל התקדמות ניכרת וצועדת לכיוון גלובליזציה כלכלית ומאפשרת לאזרחיה שיווק סימנם ותוצרתם באופן בינלאומי ומתקדם כנהוג במרבית מדינות העולם המערבי כיום.
 
המדינות החברות בפרוטוקול מדריד ובהם ניתן להגיש סימן מסחר בינלאומי לפי פרוטוקול מדריד הן:
 
אלבניה, אנטיגואה וברבודה, ארמניה, אוסטרליה, אוסטריה, אזרבייג'אן, בחריין, בלארוס, בלגיה, בהוטן, בוסניה והרצגובינה, בוטסואנה, בולגריה, סין, קולומביה, קרואטיה, קובה, קפריסין, הרפובליקה הצ'כית, צפון קוריאה, דנמרק , מצרים, אסטוניה, האיחוד האירופי, פינלנד, צרפת, גרוזיה, גרמניה, גאנה, יוון, הונגריה, איסלנד, איראן, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, קזחסטן, קניה, קירגיסטן, לטביה, לסוטו, ליבריה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, מרוקו, מוזמביק, נמיביה, הולנד, נורווגיה, עומאן, הפיליפינים, פולין, פורטוגל, דרום קוריאה, מולדובה, רומניה, רוסיה, סן מרינו, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל , סרביה, סיירה לאון, סינגפור, סלובקיה, סלובניה, ספרד, סודאן, סווזילנד, שבדיה, שוויץ, סוריה, טג'יקיסטן, היוגוסלבית לשעבר מקדוניה, טורקיה, טורקמניסטן, אוקראינה, בריטניה, ארצות הברית, אוזבקיסטן, ויאטנאם, זמביה
 

21 בפברואר, 2012,

6 תגובות

תהליך הרישום של סימן מסחר

תהליך הרישום של סימן מסחר

כל גורם הטוען כי הוא בעל סימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל.

תהליך רישום סימני מסחר נקבע בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב- 1972, ותקנות סימני המסחר, 1940.

מקורות נורמטיבים נוספים המנחים בתהליך הרישום הם:

  • אמנת פריס להגנת רכוש תעשייתי.
  • אמנת מדריד למניעת ציוני מוצא כוזבים
  • אמנת ניצה לסווג הבינלאומי של מוצרים והשרותים
  • אמנת ליסבון להגנת כינויי מקור.

כלל אמנות אלו הינן אמנות אשר מדינת ישראל חברה בהם.

אופן ההגשה של בקשה לרישום סימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים. במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אולם ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו.

אגרת ההגשה לבקשה לרישום סימן מסחר, מחושבת לפי מספר סוגי הסחורות לגביהם מתבקש הרישום (כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות סימני המסחר).  אגרה בגובה מסויים עבור הסוג הראשון ואגרה מופחתת ביחס לשאר הסוגים הנכללים באותה בקשה.

הבקשה נבחנת ועל מנת לקבוע אם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר.

בחינה מהירה של סימן מסחר

על פי תקנה 22 לתקנות סימני המסחר, התשמ"ג- 1983, קיימת במקרים מיוחדים אפשרות לבחינה על אתר של בקשות לרישום סימן מסחר. על מנת שהרשם יורה על בחינה מהירה של בקשה יש יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה מהירה, יש לצרף לתצהיר זה את הראיות הרלונטיות מהם עולה הצורך בבחינה המהירה של הבקשה ובנסוף לצרף את האגרה הקבועה בחוק.

אחד מנימוקים המרכזיים המצדיקים בחינה מהירה הוא חשש כי גורם עושה או עשוי לעשות שימוש בסימן המבוקש.

פרסום הבקשה להתנגדויות

ככל ותוצאת הבחינה היא כי הסימן ניתן לרישום, פרטי הבקשה מפורסמים ביומן סימני המסחר. ומרגע זה כל אדם הרוצה להתנגד לרישום יכול להודיע על כוונתו לעשות כן וזאת במשך שלשה חדשים מיום הפרסום.

התנגדות לסימן מסחר

הודעת ההתנגדות לסימן מסחר צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות. הליך ההתנגדות כולו מוסדר בפקודת סימני המסחר והוא הליך מקביל במהותו להליך רגיל של תביעה בבית משפט (הליך הכולל הצגת ראיות, שמיעת עדים, סיכומים ומתן החלטה המנומקת בדומה לפסק דין).

רישום סימן מסחר בינלאומיים

בהתאם לאמנת פריס, אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה החתומה על האמנה, יש לו זכות לבקש תאריך בכורה לבקשה אותה הוא מגיש בישראל ביחס לאותו סימן ולאותם הטובין. בקשה הטוענת לתאריך בכורה כנ"ל צריך שתוגש תוך ששה חדשים מתאריך הבקשה הראשונה בארץ אגוד כלשהי.

ישראל חברה באמנת מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים. מי שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, או שהוא בעלים של סימן מסחר רשום בישראל, יכול להתבסס עליהם ובאמצעות מילוי טופס יחיד של בקשה בינלאומית לבקש את רישום הסימן בכל יתר המדינות החברות באותה אמנה. 

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור