משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

סמכויות המכס לעיכוב טובין המפרים מדגמים, סימני מסחר או מטעים את הציבור

INC CROCS נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ ברשות המסים (תא (ת"א) 2243/06)

19 ביוני, 2011,

יונתן דרורי

סמכויות המכס לעיכוב טובין המפרים מדגמים, סימני מסחר או מטעים את הציבור

תביעה שהגישה חברת הנעלים INC CROCS כנגד מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ ברשות המסים, התביעה הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדונה בפני השופט י' זפט. ביום 19.6.11 ניתן פסק הדין בתיק.

התובעת, יצרנית ומשווקת נעלי Crocs ברחבי העולם, היא בעלת מדגמים ובקשה שהגישה לרישום סימן מסחר (להלן: "סימן הקרוקודיל") – סימן שטרם נתקבל לרישום.

במכתב מיום 18.9.2006 הודיעה הנתבעת ("מנהל המכס") לתובעת כי עיכבה טובין המפרים לכאורה את סימן הקרוקודיל.

משהתברר לנתבעת שסימן הקרוקודיל לא נרשם כסימן מסחר, הודיעה לנתבעת, בהודעה אלקטרונית מיום 28.9.2006, כי "החלטנו לא להמשיך בהליכי החרמת הטובין עפ"י פקודת המכס" – המכס סבר כי אין לו סמכות לעקב טובין בנסיבות אלו לפי פקודת המכס.

התובעת הגישה תביעה בה ביקשה למנוע את שחרור הטובין.

התביעה נדחתה, נפסק כי בית המשפט אינו בא במקום הרשות עוד בטרם נעשתה אליה פניה מתאימה, אם וככל שהתובעת סבורה שיש במשלוחים המעוכבים כדי להטעות את ציבור הצרכנים ביחס לצורת הנכס, זהות היצרן ו/או ההרשאה לייצור הנכס ומכירתו או משום תיאור מסחרי כוזב, אזי עליה לפנות אל מנהל המכס ולבקשו לפעול בהתאם לסמכותו מכוח הוראות סעיף 35 לחוק הגנת הצרכן ו/או סעיף 188 לפקודת המכס ו/או סעיף 14 לפקודת סימני סחורות.

בנסיבות העניין, נפסק כי אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

מטרת ההליך לעיכוב נכסים המפרים קניין רוחני על ידי המכס

תפיסת מוצרים החשודים כמטעים את ציבור הצרכנים ו/או מפרים זכויות קניין רוחני ובכלל זה מדגם, כבר בהגיעם לנמלי הים של ישראל הינה דרך יעילה ביותר למניעת שיווק מוצרים מזויפים בישראל, ואין ספק שפעולה כזו מתיישבת עם האינטרס הציבורי הגלום במניעת שיווק מוצרים המטעים את הציבור ו/או מפרים זכויות קניין רוחני .

עיכוב טובין על ידי מנהל המכס החשודים כמפרים סימן מסחר או זכות יוצרים

סעיף 200א (א) לפקודת המכס מסמיך את מנהל המכס להורות על עיכוב שחרור טובין מפרים.

מלשון סעיף 200א לפקודת המכס עולה כי מנהל המכס הוסמך לעכב טובין רק אם מצא כי "קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר".

פקודת המכס: עיכוב טובין על ידי מנהל המכס החשודים כמטעים את ציבור הצרכנים או מפרים מדגם או מפרים זכות בסימן מסחר מוכר היטב

משטרח המחוקק ופירט את המקרים בהם רשאי מנהל המכס לעכב טובין ולא נקט בהסמכה כללית לעכב טובין המפרים זכות קניין רוחני, סביר להניח שלא התכוון להסמיך את מנהל המכס לעכב טובין המטעים את ציבור הצרכנים ו/או מפרים מדגם ו/או מפרים זכות בסימן מסחר מוכר היטב.

מסקנה זו נתמכת בכך שבפרק ב' לחוק התיקון קיימת התייחסות למדגמים ולתיקון פקודת הפטנטים והמדגמים, אולם פרק זה אינו כולל הוראה מקבילה להוראות שבפרק א' ובפרק ד' בחוק התיקון בעניין מתן הודעה למנהל המכס במקרים של הפרת זכות יוצרים או הפרת סימן מסחר. הוא הדין ביחס  להפרת סימן מסחר מוכר היטב הנזכר בפרק ד' לחוק המתקן אולם , אולם לא נכלל בתיקון סעיף 69א לפקודת סימני מסחר.

על כן פסק בית המשפט כי  סעיף 200א לפקודת המכס אינו מסמיך את מנהל המכס לעכב טובין המטעים את ציבור הצרכנים או מפרים מדגם.

ואולם סמכות נוספת של מנהל המכס לעכב טובין קבועה בסעיפים 42, 188, 204 לפקודת המכס. מהוראות אלה עולה כי מקום שקיימת מחוץ לפקודת המכס הוראת חוק האוסרת יבוא טובין, רשאי מנהל המכס לחלט את אותם הטובין.

חוק הגנת הצרכן: עיכוב טובין על ידי מנהל המכס החשודים כמטעים את ציבור הצרכנים

סעיף 35 לחוק הגנת הצרכן מבסס את סמכות מנהל המכס לעכב טובין החשודים כמטעים את ציבור הצרכנים. הוראה זו מסמיכה את מנהל המכס לתפוס טובין המיובאים בניגוד לסעיף 2(ב) לחוק חוק הגנת הצרכן, הקובע: "לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה...".

נפסק כי נוכח הוראות סעיף 2(ב) לחוק הגנת הצרכן למנהל המכס סמכות שבשיקול דעת לתפוס טובין שיש בהם הטעיה ביחס לצורת הנכס, זהות היצרן ו/או ההרשאה לייצור הנכס ומכירתו.

פקודת המכס: עיכוב טובין על ידי מנהל המכס החשודים כמפרים מדגם

סעיף 37 לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1926 אינו אוסר יבוא טובין המפרים מדגם, ועל כן, נראה כי מנהל המכס לא הוסמך בסעיף זה לחלט טובין המפרים מדגם (הפרת מדגם רשום).

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור