משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: מדגם

12 בנובמבר, 2015,

0 תגובות

מעצב / מאייר היזהר: איור של עיצוב מוצר רשום יכול לעלות ביוקר!

מעצב / מאייר היזהר: איור של עיצוב מוצר רשום יכול לעלות ביוקר!
בהחלטה מעניינת של בית המשפט בדנמרק נקבע, כי איור של מיכל פסולת במדריך למשתמש של מוצר משלים, מהווה הפרת מדגם.
 
התובעת היא חברת סנג'ניק (Sangenic) המייצרת בין השאר, מיכלי פסולת מעוצבים לחיתולים. יחד עם מיכלים אלו מוכרת סנג'ניק מוצר משלים בדמות "מחסנית" של שקיות להחלפה המורכבת בתוך המיכל. סנג'ניק רשמה את עיצוב המיכל כמדגם רשום.
 
הנתבעת היא חברת לאמיקו (Lamico) המייצרת מחסניות תואמות למיכל המעוצב של סנג'ניק. מוצרי לאמיק מהווים למעשה חלקי חילוף למוצר של סנג'ניק.
 
סנג'ניק גילתה שעל גבי המוצר של לאמיקו, ישנן תויות הסבר שימוש שבהן ישנו איור של עיצוב המיכל הרשום כמדגם ותבעה את לאמיקו בגין הפרת המדגם בעצם יצירת שיעתוקים שלו ודרשה מבית המשפט לקבל צו מניעה זמני במטרה להפסיק את שיווק המוצר המשלים.
 
כאן חשוב לציין, כי כאשר מאושרת בקשה לרישום עיצוב כמדגם ומוענקת תעודת הרישום, הרי שהיא ניתנת ביחס לשרטוטים שהוגשו במסגרת הבקשה בדיוק או לחיקוי בולט שלהם.
 
לאמיקו טענה להגנתה כי ההעתקה חוקית משום שנעשתה בתום לב ומשום שהיא מקדמת תחרות בשוק. בנוסף, הנתבעת טענה כי הוראות האיחוד האירופי הנוגעות למדגם רשום לא חלות על השרטוטים. 
 
בית המשפט פסק כי כל שיעתוק של העיצוב הרשום כמדגם מהווה הפרה שלו והעניק לסנג'ניק צו מניעה זמני כנגד לאמיקו. יש לציין שלאמיקו הגישה ערעור על החלטה זו והוא עדיין תלוי ועומד.
 
השאלה האם העתקת שרטוטים מהווה הפרה של עיצוב רשום היא שאלה מעניינת וישנן דעות לכאן ולכאן.
 
להכרעה בשאלה זו השלכות הן על ציבור מעצבי המוצר והמעצבים הגרפיים והן על חברות המייצרות חלקי חילוף ומוצרים תואמים למוצרי צריכה אחרים.
 
מעצבים תעשייתיים, מעצבי מוצר ומחלקות העיצוב בחברות למדים מגישת בית המשפט על חשיבות רישום העיצוב ברשות הפטנטים כמדגם רשום ועל היקף ההגנה הניתן לרישום מדגם.
 
המעצבים הגרפיים והמאיירים למדים מהם גבולות ההעתקה של איור (וזאת מבלי להיכנס להיבטים של דיני זכויות היוצרים בהעתק שכזו).
 
חברות המייצרות או משווקות חלקי חילוף ומוצרים תואמים למוצרי צריכה אחרים מבינות שיש להיערך בהתאם לפני שימוש בתיאורי ואיורי מוצר שלגביו הם מייצרים חלקי חילוף.
 

11 במרץ, 2015,

0 תגובות

מוניטין במוצר שלא שווק המהווה המשך לקו מוצרים קיים

מוניטין במוצר שלא שווק המהווה המשך לקו מוצרים קיים
תביעה שהוגשה על ידי חברת ציפי דבש בע"מ כנגד חברת שמיכות מורן מ.ד. בע"מ, דני דלל, מזל דלל, איי בייבי (יבוא ושיווק מוצרי תינוקות) בע"מ ויצחק סופר. התביעה התנהלה בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט פרופ' עופר גרוסקופף. ביום 29.1.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: ב- 9.6.2009, דינה דבש העבירה למפעל בסין עיצוב של דגם חדש למצעים המכונה "דובוני היער". אולם בעקבות הנתק שנוצר בסוף שנת 2009 בין המפעל הסיני לבין דבש, לא יוצר דגם זה על ידי המפעל הסיני בעבור דבש.
 
ב- 17.11.2009 הגישה דבש בקשה לרישום מדגם על מצעים ביחס לדגם המכונה "דובוני היער". יצוין כי בקשת המדגם התייחסה לדגם שונה במקצת מזה שצורף למייל מה- 9.6.2009 (כך, למשל, בדגם זה שלושה פרפרים, ולא שניים). הבקשה לרישום מדגם התקבלה ביום 11.8.2011, כשלמדגם ניתן תוקף מיום הבקשה. 
 
אין חולק כי דבש מעולם לא ייבאו ושיווקו בארץ את הדגם "דובוני היער". 
 
הנתבעים הזמינו משלוח מהמפעל הסיני שהגיע בסוף אפריל 2012, ונמכר בתוך חודש – חודשיים. בין הסטים של מצעי התינוקות שהגיעו במשלוח זה היו גם מצעים מדגם "דובני היער", שיוצרו על ידי המפעל הסיני, לפי הזמנתו של מר יצחק סופר. 
נטען על ידי הנתבעים כי דגם "דובני היער" נבחר על ידי מר סופר מבלי שידע שהוא דגם השייך לדבש.
 
מכאן התביעה שבמסגרתה התבקש סעד כספי של 1,992,338 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לדבש והפגיעה במוניטין שלה. כן התבקש צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לייצר, לשווק ולמכור את דגם "דובוני היער". 
 
להלן תמונת המדגם לצד תמנת המוצר המפר:
תמונות השוואה
 
תוצאות ההליך: התביעה כנגד הנתבעים 4, 5 התקבלה, בית המשפט חייב את הנתבעים 4 ו-5 בפיצוי התובעת בסכום של 50,000 ש"ח כפיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת מדגם וגניבת עין.
התביעה כנגד הנתבעים 1 – 3 נדחית.
 
בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שכל הנתבעים יוצגו יחדיו, שדחיית התביעה נגד דלל היא משיקולים ראייתיים, ושדומה כי התביעה לא הייתה מוגשת אלמלא הסכסוך בין דבש לבין דלל, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות לטובת מי מהצדדים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

15 בינואר, 2014,

0 תגובות

הפרת פטנט ביחס לערכת פריצה - פרסום קודם שהוסתר מהרשם

הפרת פטנט ביחס לערכת פריצה - פרסום קודם שהוסתר מהרשם
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' זרנקין), בו נדחתה תביעת המערערים שהתבססה, בעיקרה, על עילה של הפרת פטנט. ערעור שהוגש על ידי הידרו נע (שותפות לא רשומה), הידרו נע 1988 בע"מ ומרדכי ירמיהו כנגד סאן הייטק בע"מ, יעקב סגל, אילן המאירי, אלמוג ציוד טכני בע"מ ומדינת ישראל - משרד הביטחון. הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ונעם סולברג. ביום 12.1.2014 ניתן פסק הדין בערעור.
 
העובדות: משרד הביטחון רכש ערכות פריצה מחברת הידרו נע ללא מכרז. חברת הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט על ערכת הפריצה אותה ייצרה וסיפקה למשרד הביטחון.
 
בהמשך פרסם משרד הביטחון מכרזים פומביים לפיתוח, ייצור ואספקה של ערכות פריצה. לאחר שפרסם משרד הביטחון את האפיון הטכני הרלוונטי לצורך המכרז וחברת הידרו נע שלחה מכתב למשרד הביטחון בו הביעה התנגדותה לכל פרסום וחשיפה של מידע, תמונה או שרטוט הנוגעים לערכת הידרו נע, שכן "השרטוטים והמידע הנ"ל הינם רכושה הבלעדי של חב' הידרו נע וחל איסור מוחלט לעשות בהם כל שימוש או פרסום ללא אישור מחברת הידרו נע בכתב". במכתב לא אוזכר כלל כי הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט. 
 
חברת סאן היא שזכתה במכרז. לאחר הזכייה במכרז החלה סאן בתהליכי עבודה ותכנון לייצור ערכת הפריצה ואספקתה למשרד הביטחון.
 
לאחר הזכייה, בקשת הפטנט של הידרו נע התקבלה על ידי רשם הפטנטים – פטנט מספר 184211. יצוין כי הידרו נע רשמה במסגרת ההליך גם שלושה מדגמים הנוגעים לפריטים הנכללים בין חלקי ערכת הפריצה, אחד מהם מתייחס לרכיב אשר כונה בתעודת רישום המדגם "בוכנה עם טריז" ומספרו הסידורי הוא 44246. 
 
כשלושה חודשים לאחר אישור הפטנט, הגישה הידרו נע תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבים, בעילה של הפרת פטנט. בכתב התביעה, עתרה הידרו נע לצו מניעה קבוע שימנע את אספקת הערכה, צו עשה לאיסוף הערכות המפרות שכבר חולקו, ולפיצוי כספי בסך 3,376,940 ₪ בגין הפרת הפטנט. בד בבד עתרה הידרו נע למתן צו מניעה זמני. 
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: בפסק דינו דחה בית משפט קמא את התביעה על שלל טענותיה. בעניין הפרת הפטנט נקבע, כי אין במנגנון הפריצה כפי שתואר בכתב הפטנט כל חדשנות או התקדמות אמצאתית. קביעה זו התבססה על הימצאותם של ערכות הדומות לערכה שיוצרה בידי הידרו נע, אשר נודעו, שווקו, ואף נרשמו כפטנט ברחבי העולם, זמן רב לפני שהוגשה בקשת הפטנט על ידי הידרו נע. 
 
בית המשפט קבע כי הידרו נע נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים כי קיימות ערכות דומות, כך שהחלטתו של רשם הפטנטים ניתנה מבלי שהמידע הנ"ל היה נגד עיניו, ודי בכך כדי להורות על ביטולו של הפטנט. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על ביטולו של הפטנט, בשל האפשרות כי הערכה כוללת חידוש המצאתי מסוים, הבא לידי ביטוי בטבעת מסתובבת המורכבת על יחידת הצילינדר ההידראולי ומעניקה למשתמש בערכה אפשרות לסובב את הסדן השני וכך להשיג תנועתיות וחופשיות יחסית במהלך פעולת הפריצה. נקבע כי מאחר שבערכת סאן אין טבעת מסתובבת מעין זו, ממילא אין לראות את סאן כמי שהפרה את הפטנט. 
 
בנוסף, ביטל בית המשפט את המדגם שנרשם לגבי התקן הפריצה שכן מדובר בהתקן מכני אשר אין לראותו בגדר "מדגם" כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים.  
 
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. נפסק כי ענייננו בערכות לפריצה קרה הקיימות בשוק שנים רבות. הידרו נע רשמה את הפטנט, תוך שהיא מסתירה מרשם הפטנטים כי ערכות לפריצה קרה קיימות בשוק מזה שנים רבות. בית משפט קמא עשה חסד עם הידרו נע משלא הצהיר על בטלות הפטנט, מתוך זהירות יתרה, שמא רכיב "הטבעת המסתובבת" בערכה מתוצרתה מצדיק את רישום הפטנט. מכל מקום, רכיב זה אינו נמצא בערכת סאן, כך שממילא אין לייחס לסאן הפרת פטנט. אף אין מקום לתביעה נגד משרד הביטחון שיצא למכרז על פי אפיון טכני של הערכה, שהיה בידיעת כל המשתתפים במכרז, לרבות הידרו נע. 
 
בנוסף נפסק כי הידרו נע תשא בשכר טרחת המשיבים 4-1 והמשיבה 5 בסך 50,000 ₪ כל אחד (סה"כ 100,000 ₪).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

16 בפברואר, 2012,

1 תגובות

הפרת מדגם בשעוני צלילה

הפרת מדגם בשעוני צלילה

הצדדים לכלל התביעות הם חברת סובקורונו המשווקת ומייצרת שעוני סאב, האחים בר נוי המשווקים ומייצרים שעוני אמבוס, וחנויות שונות ששיוקו את שעוני אמבוס.

המדובר ב 4 תביעות שהוגשו במועדים שונים ואוחדו לדיון אחד:

  1. תביעת "סאב" נגד בר נוי (ת.א. 1673/05) – בגין העתקה של דגם שעוני הבסיס (שלא נרשם כמדגם) והעתקה של רצועת השעון (רשומה כמדגם).
  2. תביעת "סאב" נגד בר נוי והחנויות ששיווקו (ת"א 1954/06) - בגין העתקה של דגם שעון sub diving watch (הרשום כמדגם) והעתקה של רצועת השעון (רשומה כמדגם).
  3. תביעת בר נוי כנגד "סאב" (ת.א. 2605/06) – תביעה לביטול מדגם שעון sub diving watch.
  4. תביעת בר נוי כנגד "סאב" (ה.פ. 317/07) – תביעה לסעד הצהרתי כי שעוני הצלילה החדשים של אמבוס אינם מפרים את זכויות "סאב".

התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 16.2.2012 ניתן פסק הדין מפי כב' השופט יהושע גייפמן. 

סיכום פסק הדין

בית המשפט דחה את תביעת סאב בגין דגם שעוני הבסיס וקיבל את תביעת סאב בגין דגם שעון sub diving watch. בית המשפט דחה את תביעות ברנוי.

ניתן צו מניעה קבוע האוסר על כלל הנתבעים לשווק את השעונים המפרים את זכויות סאב במדגם 38665 על שעון מדגם sub diving watch.

נקבע כי בר נוי ישלמו לסאב פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך 70,000₪.

נפסק כי החנות, תכשיטי אלן אור, תשלם לתובעים פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך 30,000 ₪ ואילו בר נוי יחוייבו להחזיר סכום זה לחנות.

בנוסף נפסק כי בר נוי ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪.

 

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

העדר העתקה של דגם הבסיס (שלא נרשם כמדגם)

נפסק כי שעוני אמבוס אינם מהווים חיקוי של שעוני דגם הבסיס של סאב ואין חשש שהצרכן הממוצע יטעה לחשוב ששעוני אמבוס הם של סאב. קביעה זו התבססה על ההנמקות הבאות:

  1. לא נרשם מדגם.
  2. המדובר בשוק צפוף.
  3. יש הבדלים עיצוביים רבים.
  4. אין דמיון בחוזי בין הסימן אמבוס לבין הסימן סאב שעל השעונים.
  5. שם המותג אמבוס מצוין בצורה בולטת השולל את החשש להטעייה.

העדר העתקה של הרצועה (שנרשמה כמדגם)

נפסק כי רצועת אמבוס אינה מהווה חיקוי של רצועת סאב. קביעה זו התבססה על ההנמקות הבאות:

  1. יש הבדלים עיצוביים רבים.
  2. שם המותג אמבוס מצוין בצורה בולטת השולל את החשש להטעייה.

פרסום קודם השולל מדגם

התנאים לכשירות רישום מדגם מפורטים בסעיף 30 לפקודת הפטנטים והמדגמים. על מנת שניתן יהיה לרשום מדגם- על המוצר נשוא המדגם להיות חדש או מקורי וכן לעמוד בתנאי של העדר פרסום קודם בישראל. פרסום קודם יכול להוות מדגם קודם או מוצר שפורסם בישראל ע"י שיווק או פרסום בפומבי בדרך אחרת.

ריצ'רד, הבעלים של סאב, הודה בחקירתו הנגדית, שהחל למכור את רצועת השעון בישראל בשנת 2000 – כ- 3 שנים לפני הגשת הבקשה לרישום המדגם על רצועת השעון.

על כן, לאור הוראת סעיף 30 לפקודת הפטנטים המדגמים, ולאחר שהוכח שרצועת השעון שווקה ופורסמה בישראל קודם להגשת הבקשה למדגם – יש להורות על ביטול מדגם 38807.

ביטול מדגם מחמת חוסר חידוש והיעדר מקוריות

בעתירה לביטול מדגם יש להשוות בין שעון המדגם כפי שמופיע בתעודת רישום המדגם לבין חומר שפורסם בפומבי בישראל לפני תאריך הגשת המדגם.

נפסק כי השוואת שעון המדגם לפרסומים שצורפו לכתב התביעה מלמדנו שאין דמיון בין השעונים המבססים עילה לביטול.

בע"א 3406/96 סלע נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ תקדין-עליון 99(1), 590 פסק כב' השופט אילן: "החידוש מציג דרישה לפיה המדגם צריך להראות צורה, דוגמה או קישוט בלתי מוכרים בכלל, ואילו המקוריות מדברת על דרך יישומם של אלמנטים ידועים באופן שונה מן הידוע קודם לכן באותו תחום... בתחומים מסוימים תבוא דרישת החידוש או המקוריות על סיפוקה גם על יסוד שינויים ותוספות קטנים למדי... בתחומים בהם מתרבה מספר המדגמים במהירות – בכל אלו יכולים שינויים מועטים לעלות כדי חידוש".

לעניין המקוריות – נפסק כי דרישת המקוריות התקיימה באופן המצטבר של שילוב הקישוטים המייחדים את סאב.

העתקת מדגם שעון sub diving watch

נפסק כי אמבוס העתיקה את דגם שעון הצלילה [שעון המדגם] של סאב.  התדמית הכוללת וקווי המתאר הצדים את העין מחייבים קביעה שמדובר בחיקוי בולט של המדגם. קביעה זו התבססה על ההנמקות כדלקמן:

  1. ישנם אפשרויות רבות לעיצוב.
  2. שעוני אמבוס עשו שימוש בחוזי הכללי של שעוני סאב.
  3. יש דמיון בולט בין שעוני אמבוס למדגם.
  4. יש העתקה של מאפיינים קישוטיים מצטברים. ולא הובאה ראיה כי מאפיינים אלו קיימים במצטבר בשעון של חברה אחרת.
  5. מנהל המכירות של אמבוס בשיחה מוקלטת הודה כי "כן זה אותו מוצר... זה אותו קונספט פחות או יותר".
  6. הצרכן הסביר עלול לטעות ולחשוב ששעון הצלילה של אמבוס הוא שעון המדגם של סאב.

גניבת עין בשעון

נפסק כי לסאב קמה עילה בעניין שעון המדגם גם בעילה של גניבת עין.

עוולת גניבת עין קבועה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות. לצורך הוכחת העוולה יש להוכיח: קיומו של מוניטין אצל התובע, ושמכלול התנהגותו של הנתבע עולה כדי יצירת חשש להטעיה בעוד שהנכס שייך או קשור לעוסק האחר.

חשש להטעיה

בית המשפט קבע כי הוכח שקיים חשש סביר כי מעשה אמבוס יגרום לקונה רגיל לחשוב בטעות כי מדובר בטובין המסופקים ע"י סאב, בעוד למעשה מדובר באלה של אמבוס.

המדובר באותו סוג סחורה ושני המוצרים עונים לאותו חתך לקוחות ובנוסף, יש להתחשב גם בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן ובאפשרות כי הוא ייחשף לשני המוצרים כשהם לא מונחים אחד ליד השני.

מוניטין

נפסק כי לסאב קיים מוניטין בשעון. ההוכחה על קיומו של מוניטין נסמכת על ההנמקות כדלקמן:

  1. סאב עשתה שימוש ייחודי וממושך בקו שעוני הצלילה.
  2. הקולקציה של סאב מבוססת על אותם אלמנטים קישוטיים.
  3. סאב מוכרת את שעון המדגם אך ורק ב 13 חנויות הרשת.
  4. יוצרו ושווקו למעלה מ- 21 אלף שעונים.
  5. הוצאות הפרסום של סאב היו מאות אלפי שקלים.
  6. העתקה כאשר אין סיבה פונקציונלית לחיקוי, מלמדת על המוניטין.

פסיקת פיצוי בגין הפרת מדגם וגניבת עין

הפיצוי בחוק עוולות מסחריות הינו פיצוי עונשי – הרתעתי. בגובה הפיצוי יתחשב בית המשפט בעוצמת ההפרות, במספרן ובמשכן, באשמו של המפר, באופיו ובגודלו של העסק המפר [ראו ע"א 45/08 מיגדור בע"מ נ' גייל תקדין עליון 2010(4) 3646].

נפסק כי המדובר בהפרות מתמשכות. נפסק כי בר נוי היו מודעים לשעון המדגם ולקו העיצוב המאפיין את שעוני סאב, לפיכך יש חומרה יתרה בחיקוי הבולט של שעון המדגם שנעשה לאחר פרישתם של בר נוי מחברת סאבכרונו.

נפסק כי יש לחייב את בר נוי לשלם לסאב פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך 70,000 ₪.

פסיקת פיצוי כנגד החנויות שמכרו את השעונים: העדר ידיעה

סעיף 37(1)(ב) לפקודת הפטנטים והמדגמים מורה: "כל עוד קיימת זכות מדגם... אסור לשום אדם לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי ייחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו...".

סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים 1911 מורה: "אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות יוצרים ביצירה והנתבע טוען שלא ידע בדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו מניעה או צו איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה".

נפסק כי משלא הוכח היסוד הנפשי של מודעות הנדרש בסעיף 37(1)(ב) לפקודת הפטנטים והמדגמים בעניין בעלי החנויות – אין להטיל פיצויים סטטוטוריים על בעלי החנויות, ויש להסתפק בהשארת צו המניעה הזמני, החל גם לגביהם - על כנו.

דין שונה חל על התביעה לחייב בפיצויים סטטוטוריים את חב' תכשיטי אלן. בית המשפט שוכנע שהייתה מודעות של מנהל השיווק של חב' תכשיטי אלן לכך שהם משווקים שעון בעל דמיון בולט לשעון המדגם ובעניין זה הייתה "עצימת עיניים" מצד החברה. על כן נפסק כי חב' תכשיטי אלן תחוייב בגין הפרת המדגם ועוולת גניבת עין,  מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין [מודעות לדמיון הבולט ועצימת עיניים], בתשלום פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק לתובעת בסך 30,000 ₪.

24 ביולי, 2010,

1 תגובות

כיצד לרשום מדגם ולהגן על עיצוב

כיצד לרשום מדגם ולהגן על עיצוב

הדרך להגן על עיצוב מוצר מסוים הינה בדרך כלל בהגשת בקשה לרישום מדגם. בדומה לפטנט, מדגם הינו רשיון מונופוליסטי זמני לניצול מסחרי של עיצוב, אשר ניתן לבעלי ההמצאה על ידי המדינה בה מבוקש המדגם.

בניגוד לפטנט, אין מדובר בפן הפונקציונאלי של המוצר אלא אך ורק בפן האסתטי-עיצובי של המוצר. לשון החוק מגדירה מדגם כ"קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט" המעטרים חפץ כלשהו.

מוצר חדש ומקורי

עיצוב כשר להירשם כמדגם אם הוא עונה על הגדרת המדגם ואם המדגם הוא "חדש או מקורי" (חידוש הוא קישוט או דוגמה שלא פורסמו קודם לכן בישראל ומקוריות נבחנת ביישום אלמנטים קיימים באופן שונה).

על מנת שהעיצוב יהיה זכאי להירשם כמדגם, יש להימנע מפרסומו בטרם הגשת הבקשה. כאן חשוב לציין כי "פרסום קודם" יכול להיות גם על דרך של פרסום באינטרנט גם בטריטוריה שאינה הטריטוריה בה מתבקש הרישום, וזאת לאור הוראת רשם הפטנטים בישראל.

מיועד לייצור תעשייתי

חשוב לציין כי מוצר הראוי להירשם כמדגם והמיוצר בייצור תעשייתי (נכון להיום, מחמישים עותקים ומעלה), אינו מוגן מכוח דיני זכויות היוצרים. עיצוב מוצר ייחודי (Custom made) אשר אינו מיועד לייצור תעשייתי יהיה זכאי להגנת דיני זכויות היוצרים.

משך הגנת המדגם

תוקף ההגנה הניתנת לעיצוב המוצר. בעוד שדיני זכויות היוצרים מגנים על יצירות במשל כל חיי היוצר ועוד שבעים שנה, מדגם ניתן לתקופה בת חמש שנים, וניתן להאריכו לשתי תקופות זהות, היינו תוקף ההגנה המקסימלי למדגם הינו לחמש עשרה שנים.

טריטוריה בה מגן המדגם

המדגם מגן אך ורק בטריטוריה בה הוא נרשם.

אופן רישום המדגם

כללי רישום המדגם קבועים בפקודת הפטנטים והמדגמים 1926 ובתקנות המדגמים 1925. 
בקשה לרישום מדגם מוגשת לרשות הפטנטים והמדגמים בדואר או במסירה אישית או על ידי מבקש המדגם או על ידי עורך הדין המגיש את המדגם (בצירוף ייפוי כוח מתאים).
 
על בקשה לרישום מדגם לכלול את הפרטים הבאים:
1. טופס בקשה לרישום מדגם מודפס (בשני עותקים). 
2. תמונות החפץ נשוא בקשת המדגם (תצלומים, שרטוטים או הדמיות מחשב) מזוויות שונות המתארות את כל פרטי העיצוב. 
3. אישור על תשלום אגרת הגשת הבקשה. 
4. מכתב המציין כי הבקשה המוגשת הינה בקשה חדשה למדגם שטרם פורסמה. 
 

תהליך הבחינה והבדיקה של מדגם

בדיקה בטרם בחינה - לאחר קבלת הבקשה, מחלקת המדגמים בוחנת את הבקשה והמסמכים שנלוו לה ומורה (ככל הנדרש) על תיקון הבקשה בטרם בחינה.
בחינת הבקשה – לאחר מילוי כלל המסמכים כנדרש בוחנת מחלקת המדגמים את הבקשה בהתאם לכללים הקבועים בדין ומחליטה האם לדחות את הבקשה למדגם או לקבלה לפרסום.
פרסום הבקשה להתנגדויות -  לאחר קבלת הבקשה לפרסום, מפורסמת הבקשה ביומן הפטנטים והמדגמים וזאת כדי לאפשר לציבור להתנגד לבקשה בעילות הקבועות לכך בדין.
קיבול הבקשה לרישום – בתום 3 חודשים מפרסום הבקשה מורה רשם הפטנטים והמדגמים על קיבול הבקשה לרישום.
 

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור