משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

זכות יוצרים בתמונות של בלונים

ת.א. (ת"א) 47653-04-13 א-קו מיתוג ויזמות בע"מ נ' יורם מור (אלקטרו מור) (פורסם בנבו)

4 במרץ, 2014,

יונתן דרורי

זכות יוצרים בתמונות של בלונים
תביעה שהוגשה על ידי חברת א-קו מיתוג ויזמות בע"מ כנגד יורם מור. התביעה נדונה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. בפני השופט גדעון גינת. ביום 13.2.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה לפיצוי בגין הפרת זכויות הקניין הרוחני של התובעת על ידי הנתבע בגין צילומים של בלונים שהופיעו באתר האינטרנט שלה.
 
התובעת טוענת כי הנתבע עושה שימוש ללא רשותה ב 6 צילומים של עיצוב בלונים, אותם העתיק מאתר האינטרנט של ענק הבלונים ופרסם בעמוד הפייסבוק העסקי של מור בלונים, באופן שלטענתן מפר את זכויותיהם.
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה. נפסק כי התובעת לא הוכיח כי יש לה זכויות בצילומים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

האם הצילומים הם יצירה ראויה להגנה

צילום בכלל, ואף צילום תיעודי בפרט עשוי להיות "יצירה אומנותית" המוגנת לפי סעיף 1 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. 
 
סעיף 4(א) לחוק קובע כי זכות יוצרים מגנה על:
 (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
(2) תקליט
 
כאמור, על מנת שיצירה תזכה להגנה לפי החוק עליה לעמוד במספר תנאים. בין היתר עליה להיות מן הסוגים המפורטים בסעיף 4(א) לחוק.
לענייננו, "יצירה אמנותית" מוגדרת בסעיף 1 בחוק כלדקמן:
"יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;
 
תנאי נוסף לפי סעיף 4(א) לחוק הוא שהיצירה תהיה "מקורית". דרישת המקוריות אינה מוגדרת בחוק, היקפה שורטט והוגדר בפסקי דין רבים שניתנו בהקשר זה. 
 
נפסק כי הצילומים מושא תובענה זו הם צילומים מסחריים של מוצר אותו מכרה התובעת לנתבע במועד כלשהו. הצילומים הם אינפורמטיביים למוצר, ובית המשפט לא שוכנע כלל שמדובר בצילום שעונה על דרישת המקוריות המינימאלית המוגדרת בחוק (בית המשפט לא התייחס למקוריות בעיצוב זרי הבלונים, שכן טענה זו לא הועלתה בפניו, אלא לצילום אותם זרים בלבד). 
 

הבעלות בצילומים שהוזמנו

לטענת הנתבע התובעת לא הוכיחה כי הזכויות בצילומים האמורים הן שלה והועברו לה מידי היוצר, הצלם שביצע אותן.  
סעיפים 33, 35 לחוק קובעים לענייננו למי מוקנית הבעלות על זכות היוצרים ביצירה:
"33. בכפוף להוראות פרק זה –
(1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;
35. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
..."
 
סעיף 64 לחוק מוסיף וקובע חזקה לעניין קביעת בעליה של זכות יוצרים:
"החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:
(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;"
 
נפסק כי בהעדר ראיה המעידה על הסכמה אחרת בין הצדדים זכות היוצרים בצילום מוקנית ליוצר, דהיינו לצלם. התובעת לא הציגה כל ראיה המעידה על הסכמה כזו בינה לבין צלם הצילומים מושא תביעה זו. בהעדר ראיה מהסוג האמור נפסק כי לא הוכח שהזכות בצילומים, אותה נטען כי הנתבע הפר, היא של התובעת.
 
על כן נפסק כי התביעה לפיצויים בגין הפרת זכות היוצרים בצילומים, נדחית. 

עשיית עושר ולא במשפט

סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה ..."
 
כדי להיכנס בגדרה של עילת עשיית עושר ולא במשפט יש להוכיח את שלושת רכיבי העילה: התעשרות, על חשבון המזכה,  שלא כדין.
 
לעניין היסוד השלישי נקבע, כי חיקוי או העתקה ייחשבו כעשיית עושר ולא במשפט כאשר מתקיים "יסוד נוסף", שהרי העתקה או חיקוי, כשלעצמם, אינם מהווים תחרות בלתי הוגנת.
 
בפסק-דינו בעניין א.ש.י.ר, קבע  הנשיא א' ברק, כי אותו "יסוד נוסף" משול בטיבו ובטבעו להפרת עיקרון תום-הלב האובייקטיבי, ויעניק הגנה מכוח דיני עשיית עושר, גם כאשר בעל הסימן אינו זכאי להגנה מכוח עוולת גניבת עין.
 
בענייננו, נפסק כי מדובר כאמור בצילומים של שזירות זרי בלונים, על רקע לבן, שפורסמו באתר האינטרנט של התובעת, ושלטענתה הועתקו על ידי הנתבע לעמוד הפייסבוק שלו. התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שבצילומים אלה הושקעו זמן, כסף וכישורים חריגים ויוצאי דופן, ובהתאם לא שוכנע בית המשפט כי זהו אותו מצב חריג של מוצר שחדשנותו יוצאת הדופן מצדיקה הגנה עליו גם בדרך של עילת עשיית עושר ולא במשפט.  לאור כל האמור, נפסק כי לא מתקיים בענייננו אותו "יסוד נוסף" הנדרש למתן הגנה נוספת בעילה זו. 
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור