משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

זכויות יוצרים בגופן "הדסה" - פיצוי בסך של 810,000 ש"ח

ת.א. (מחוזי י-ם) 3357/09 חנה טל נ' מסטרפונט בע"מ (פורסם בנבו)

10 בנובמבר, 2015,

אופרי פוקס

בפסק דין שניתן בתאריך 21.7.2015 בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק כב' השופט רפאל יעקובי, כי הנתבעים, חב' מסטרפונט ובעליה, הפרו את זכויות היוצרים של התובעת, הגב' חנה טל, בתו של יוצר הגופן "הדסה", פרידלנדר.
 
התובעת עתרה לסעד הצהרתי לפיו כל הזכויות בגופן שייכות לה, לצווי מניעה ועשה קבועים ולפיצויים בסך 4.5 מליון ₪. 
 
לאחר שלב ההוכחות בתיק הוחלט  "כי התובעת היא בעלת הזכויות באות, ובכלל זה בתוצר הדיגיטאלי. זאת בשל כך שזכויות אלה היו בבעלות אביה כשנפטר, ועברו אליה כיורשתו היחידה".
 
בעקבות החלטה זו מונה רו"ח חקירתי לבדיקת הכנסות הנתבעים, אשר קבע כי הכנסות הנתבעת 1 ממכירת הגופן בשנים 2007-2006 (שלגביהן ביקשו הצדדים כי תיערך הבדיקה) הסתכמו בסכום נמוך של 12,920 ש"ח. לאור קביעה זו בחרה התובעת לבחור במסלול של פיצויים ללא הוכחת נזק. 
 
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בית המשפט הכיר בתובעת כבעלים הבלעדיים של הזכויות בגופן, הורה למתן צו עשה וצו מניעה קבוע וכן הורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 810,000 ₪. סך הפיצויים שפסק בית המשפט הינו בגין הפרת זכות היוצרים בגופן כמו גם הפרת הזכויות המוסריות של יוצר היציר. לא רק שכאשר עשו שימוש ביצירה, הנתבעים לא הזכירו את שמו שלפרידלנדר, אלא שהם אף פגעו בשלמות היצירה כאשר יצרו גרסאות חדשות לגופן והעבירו את הגופן תהליך של דיגיטציה.
 
בפסקה 27 לפסק דינו קבע בית המשפט כי הרווח של הנתבעים מהשימוש המסחרי שעשו במסגרת ההפרות גבוה בהרבה מהסכום הנמוך שאליו הגיע המומחה ולכך מספר נימוקים: ראשית, הנתבעים נתפסו כלא מהימנים בעיני בית המשפט לאור העובדה כי לא מסרו למומחה את מלוא החומר והמידע בדבר הכנסותיהם ושינו גרסאות בעדויות שהובאו ושנית, הנתבעים עוסקים בסחר בתחום הגופנים ועל כן לא סביר כי הרווח אותו יפיקו מהסתכנות בהפרת זכויות גופן יהיה כה נמוך. 
 
לשם קיבעת סכום הפיצוי בית המשפט אף נאלץ להתחשב ולנתח את המצב המשפטי הרלבנטי בתקופות השונות שבהן בוצעו ההפרות, בהינתן שינוי הדין, אשר משליך על היקפי הפיצויים שניתן לפסוק לגבי כל תקופה של ההפרות (אשר החלו בחודש יוני 2002 ועד יולי 2009):
• בכל הנוגע לתקופה שעד 25.5.08 חלה פקודת זכות יוצרים, 1924. לענייננו רלבנטי מתוכה סעיף 3א – שכותרתו: "פיצויים ללא הוכחת נזק" – הקובע כי: 
"לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצוים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים...".
 
• לגבי ההפרות המאוחרות יותר חל חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. בסעיף 56 של חוק זה – שכותרתו: "פיצויים בלא הוכחת נזק" – נקבע לאמור: 
"(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית רשאי בית  המשפט על פי  בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
 (ב)   בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)  היקף ההפרה;
(2)  משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3)  חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע".
 
עבור התקופה הרלוונטית השנייה - בית המשפט פירט את השיקולים הראויים לשימת ליבו בנסיבות העניין, לרבות תם ליבם של הנתבעים, חומרת ההפרה, הנזק הממשי הנגרם לתובעת, הרווח שצמח לנתבעים, משך הזמן הארוך (עשרות שנים) וכן היקף ההפרות, אשר כלל שימוש של הנתבעים בשש גרסאות שונות של הגופן כמו גם המרתו לפורמט דיגיטאלי, אשר העצים את היקף התפוצה וההפרה באופן נרחב ביותר. 
 
בנוסף, בית המשפט נתן תשומת לב מיוחדת למערכת היחסים בין פרידלנדר ואחד הנתבעים שכן אותו נתבע היה עוזרו של פרידלנדר וככזה ידע היטב כי הנ"ל התנגד בכל תוקף לכל הליך של דיגיטציה ביצירתו. 
 
מנגד, בית המשפט התייחס לעובדה כי פרידלנדר עצמו נמנע מלנקוט בפעולות אקטיביות למניעת השימוש בגופן במשך שנים רבות חרף העובדה כי היה מודע לפעולות שונות אשר ביצעו הנתבעים בעודו בחיים ויש להתחשב בכך בחישוב הפיצויים. 
 
לאחר שקלול כלל הרכיבים כפי שפורטו לעיל, בנוסף לסכום הפיצויים שנפסק, בית המשפט הורה על הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן סכום כולל של 200,000 ש"ח למועד פסק דין זה עבור שכ"ט עו"ד.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור