משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט

התנגדות לבקשת פטנט מס' 138831

30 ביולי, 2014,

יונתן דרורי

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט
אלביט מערכות בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 30.6.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: האמצאה נושא בקשת הפטנט שכותרתה "מערכת מידע מופעלת על-ידי מבט" מתייחסת למערכת ושיטה למעקב אחר מבט הטייס, המספקת אינפורמציה לטייס באמצעות התרעה קולית לגבי מידע על כיוון מבט הטייס ביחס לאזור שדה ראיה מוגדר מראש (כגון מטרת ירי) ללא צורך בתצוגה חזותית של אמצעי המעקב. 
 
אלביט שהתנגדה לבקשת הפטנט טענה להעדר חידוש על פי סעיף 4 לחוק הפטנטים ולהעדר התקדמות אמצאתית על פי סעיף 5 לחוק. המתנגדת סומכת טענותיה אלה על 23 פרסומים קודמים.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה באופן חלקי. הרשם הורה על מתן פטנט בכפוף למחיקת תביעה 14, 15, 16, 17 ו-18, ובכפוף לתיקון טעות סופר בתביעה 6. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

נטל השכנוע בהליך התנגדות

הלכה היא כי נטל השכנוע בהליך התנגדות בדבר כשירות פטנט שטרם נרשם מוטל על כתפי מבקש הפטנט. מאידך, נטל הבאת הראיה בהליך התנגדות מוטל על כתפי המתנגדת. 
 

חידוש

דרישת החידוש מוסברת בסעיף 4 לחוק:
"4.  אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
 
ב-ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4),45, (להלן: "עניין Hughes") (בעמודים 102 – 104) פורטו ארבעה כללים לבחינתה של שאלת החידוש: 
 
א. על פרסום קודם להכיל את האמצאה כולה ולא ניתן ליצור פסיפס של מקורות לגיבושה של תמונה כוללת אחת; 
 
ב. אין די בתיאור כללי, אשר לא ניתן ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה; 
 
ג. זהות בין המונחים או המלים המשמשים בפטנט לבין המתואר בפרסום הקודם אינם מספיקים ועל מבחן החידוש להתייחס למהותם של הדברים המתוארים ולא לצורתם או לניסוחם; 
 
ד. וכן, כי בבחינת הפירסום הקודם מותר להצטייד בידע המקצועי הכללי, כפי שהיה אותו זמן, אולם אסור להוסיף בדרך זו יסודות ורכיבים, אשר לא נזכרו בפרסום הקודם.
 
המתנגדת מעלה טענות להעדר חידוש כנגד תביעות 1  ו- 10 בבקשה דנן. לטעמה פרסום [6] שולל את החידוש מהתביעות האמורות. ברם, נפסק כי גם לשיטתה של המתנגדת והמומחה מטעמה אין פרסום זה מגלה בהכרח את מלוא האמצאה הנתבעת בתביעות 1 ו- 10. 
 
על מנת להשוות בין פרסום [6] ובין האמצאה שבבקשה יש להידרש ליסודות ורכיבים שאינם מוזכרים בפרסום: בבקשת הפטנט נתבעת מדידת כיוון מבט עיניו של הטייס בעוד שבפרסום [6] המדובר במדידת כיוון ראשו; בנוסף, בפרסום [6] הידרשות למערכת סטריאופונית על מנת לספק לטייס את תחושת כיוונו של הקול בעוד שבבקשת הפטנט ההתייחסות היא למערכת קולית כלשהי הפועלת בצימוד עם מערכת מדידת מבט עין – בהינתן השוני בין שתי המערכות הקוליות (כפי שנדון לעיל בקשר עם פרסום [6]), אין התחליפיות בינן מיידית ולא כל שכן אינן זהות. 
 
הרשם לעניין זה איזכר את הדברים שנאמרו בעניין Hughes, בעמוד 104:
"אין די בתיאור כללי, אשר לא ניתן ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה, ואין להסתפק בציונם של תמרורים בדרך המובילה אל האמצאה שבפטנט."
 
מכאן שנפסק שאף מבלי להידרש בשלב זה לשאלת תפקידו ומשמעותו של האות הקולי המתואר בפרסום [6] (הפניית מבטו של הטייס אל מטרה במרחב) לעומת תפקידו ומשמעותו של האות הקולי בביצוע האמצאה על פי הבקשה דנן (מידע על כיוון מבט הטייס ביחס לכיוון מטרה במרחב), די בהבדלים המנויים בין פרסום [6] ובין הבקשה כדי להביא לדחיית טענת העדר החידוש של תביעות 1 – 10 לבקשה. 

התקדמות אמצאתית

סעיף 5 לחוק הפטנטים מגדיר התקדמות אמצאתית מהי: 
"5. התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
בהתייחס לתנאי זה קבע בית המשפט בעניין Hughes, כי:
"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוואנטי, ולצורך כך מותר לצרף פירסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוואנטי; שאם נדרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית".
(עמודים 109-110 לפסק-הדין).
 
בעל המקצוע אליו ממוענת שאלת ההתקדמות האמצאתית הינו דמות פיקטיבית (אדם או צוות) הבקיאה בתחום המדעי הרלוונטי אולם אינה מפעילה כושר מחשבה המצאתי. בנוסף, ההתקדמות האמצאתית אינה צריכה להיות גדולה על מנת שלא תהא מובנת מאליה – הצעד האמצאתי הנדרש יכול שיהיה צנוע וקטן. לבסוף, נקבע כי יש להיזהר מניתוח הידע הקודם  תוך שימוש בידע החדש שבאמצאה (בדרך של חכמה שלאחר מעשה). כן נקבעו בעניין Hughes מבחני עזר לבחינת קיומה של התקדמות אמצאתית: 
 
א. מבחן החסר המתמשך; 
 
ב. מבחן ההצלחה המסחרית של המוצר או התהליך נושא הפטנט; 
 
ג. התגובה שעוררה האמצאה בקרב קהיליית אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי (האם נחשבה כמהפכנית או כמובנת מאליה); 
 
ד. וההעתקה של האמצאה על ידי  מתחרים בענף.
 
מבחן ההתקדמות האמצאתית הינו מבחן אובייקטיבי. אם מתחייבת דרישה וחקירה ממשית ביחס לאמצאה, לא ניתן לקבוע כי היא מובנת לבעל המקצוע הממוצע בתחום (ע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ' Smith Kline Beecham PLC (פורסם בנבו, 18.5.2011).
הצירוף המרכזי אליו מתייחסת המתנגדת בסיכומיה הוא צירוף פרסום [1] עם פרסום [6]. כאמור, פרסום [1] עוסק במדידת כיוון מבט עין ופרסום [6] עניינו בחיווי שמע סטריאופוני. צירוף זה אינו מגלה את הצימוד הנדרש בבקשה בין רכיבים אלה בתביעה 1, המאפשר למשל, בין היתר, נעילה על המטרה (כפי שנתבע בתביעה 2 הנדונה בהמשך החלטה זו). מכאן שאין צירוף זה מגלה את כל רכיבי האמצאה הנתבעת בבקשה.
 
על הצירוף אמור להיות כזה שאינו ברור מאליו לבעל המקצוע הממוצע או שלאותו בעל מקצוע ממוצע אין מוטיבציה לבצע את הצירוף במועד הקובע. 
 
הרשם קבע כי ספק אם המתנגדת ביססה את המוטיבציה המספקת לצירוף הפרסומים. עיון בפרסומים [20] ו-[21] שהביאה המתנגדת מעיד על כי הידע הקודם במועד הקובע היה למעשה מרחיק את בעל המקצוע מביצוע האמצאה בדרך המתוארת בבקשה.
הרשם לעניין זה איזכר את הדברים שנאמרו בעניין Hughes, בעמוד 115:
"...ראינו, כי חלק מן הפתרונות, שהוצעו על-ידי המומחים במסמכים הנ"ל, היה בהם כדי להרחיק ("teaching away") מן הפתרון המעוגן בפטנט, וזהו שיקול טכני, אשר יש בו כדי לחזק מסקנה בדבר היות האמצאה בלתי מובנת מאליה". 
 
על כן נפסק כי לא ניתן להשתמש בפרסום [20] או [21] על מנת לנסות לבחון בדיעבד את שאלות החידוש או ההתקדמות האמצאתית לענייננו.
 
נפסק כי גם בחינת הצירופים הנוספים של הפרסומים אינה מלמדת על העדר התקדמות המצאתית.
 
כאמור לעיל, טענה המתנגדת גם להיעדר התקדמות אמצאתית בתביעה 14 - 18 לבקשה. כאמור, תביעה 14 היא תביעה שהוצגה כבלתי תלויה בה מוגדרת שיטה למתן אישור לטייס על דבר נעילת מערכת הנשק של המטוס על מטרה נראית לעין וזאת ללא שימוש בתצוגה ויזואלית לטייס. 
 
כפי שעומדת על כך המתנגדת, תביעה 14 כוללת את כל האפיונים של תביעה 1 בתוספת רכיב כיוון המטרה אליה מכוונת מערכת הנשק ונעילה עליה, כפי שלמעשה נתבע בתביעה תלויה 2. למעשה, בכתבי טענותיה הפנתה המבקשת עצמה לטענותיה לעניין תביעה 14 לצורך הגנה על תביעה 2 מבלי שתוסיף או תשנה דבר. בכך השוותה  בין לשון תביעה 2 ותביעה 14. מכל מקום, קריאת תביעה 2 יחד עם לשון תביעה 1 מלמדת את כל רכיבי תביעה 14 ומשתמע שאין בתביעה 14 היבט נוסף של האמצאה בגינו ייתכן וניתן היה לקבל תביעה עצמאית נוספת. 
 
מכאן שעל פניו, אין לקבל את תביעה 14 כתביעה עצמאית, ולכן הרשם אורה על מחיקתה במסגרת ההתנגדות. דברים דומים נקבעו לגבי תביעות 15-18.
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור