משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הפרת זכויות יוצרים בגין העתקת גרפים וניתוחים

תא (שלום פ"ת) 9951-10-12 יניב פורת נ' קו מנחה - בורסה גרף בע"מ (פורסם בנבו)

15 ביוני, 2015,

יונתן דרורי

הפרת זכויות יוצרים בגין העתקת גרפים וניתוחים
תביעה שהוגשה על ידי יניב פורת כנגד קו מנחה - בורסה גרף בע"מ. התביעה נדונה בבית משפט השלום בפתח תקווה, בפני השופטת ליאת הר ציון. ביום 20.5.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה כספית שעילתה הפרת זכויות יוצרים. התובע טוען כי הנתבעת העתיקה לאתר האינטרנט שלה גרפים וניתוחים שפרסם באתרו "בטא בורסה"  www.betabursa.co.il בניגוד לדין. 
 
התובע טוען כי יש לו זכויות יוצרים כלכליות ב-13 יצירות, וזכויות יוצרים מוסריות ב- 11 יצירות. התובע רואה בכל גרף כיצירה בפני עצמה ובכל ניתוח כיצירה בפני עצמה. לטענת התובע רק בשני גרפים ניתן לו קרדיט על יצירותיו ולא ניתן לו קרדיט לשאר היצירות- 6 יצירות גרפיות נוספות ו- 5 יצירות טקסטואליות. ולכן לטענת התובע, הופרה זכותו הכלכלית ביחס ל-13 יצירות אלה. כמו כן לטענתו הופרה זכותו המוסרית ביחס ל-11 היצירות שבהן לא ניתן לו קרדיט. 
 
עוד הוסיף התובע, כי הוא יצר את הגרפים באמצעות תוכנת הנתבעת והוא זה שכתב את הניתוחים באתרו. הוא זה שבחר את המניות, את הפרמטרים העיצוביים של הגרפים, את היישומים שיופעלו על הגרפים, צבעים וכדומה, על מנת שהגרפים ייווצרו באמצעות התוכנה. בנוסף, הוא זה שבחר היכן לשים סימונים, כגון הדגשה, חצים וכיוצ"ב על הגרפים, אשר חלקם נעשו באמצעות תוכנות חיצוניות לתוכנת הנתבעת, וכי הניתוחים נשוא התביעה הם הביטויים שלו, בשפתו, למסקנות שלדעתו עולות מן הגרפים.
התובע העמיד את תביעתו על סכום של 100,000 ₪.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים הכלכלית והמוסרית על סך של 35,000 ₪. בנוסף, נפסק כי הנתבעת תישא בהוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

זכויות יוצרים בגרפים ובניתוחים

נפסק כי יש לראות ביצירות הכוללות גרף וניתוח מילולי של התובע לצדו במשולב, כיצירות מקוריות אשר זוכות להגנה על זכויות היוצרים של התובע. יש לראות את הניתוח והגרף כמקשה אחת המתפרשת לכדי יצירה מקורית של התובע. בית המשפט סבר כי אין לראות את הגרפים, ללא הניתוח המילולי המצורף להם, כיצירה בפני עצמה. כך לא ניתן לראות את הכיתוב בלבד ללא הגרף כיצירה בפני עצמה.
על פי פסיקת העליון בע"א 7996/11 סייפקום בע"מ ואח' נ' רביב [פורסם בנבו] ( 27.6.14) (להלן: "פרשת סייפקום"), הכלל ביחס לבחינת זכויות יוצרים הוא דרישת המקוריות, אשר הוכרה כדרישת סף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה.
 
מבחן המקוריות מתפצל ל-3 מבחנים: מבחן המקור, מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה. כאשר מדובר ביצירות פונקציונאליות, כמו בעניינינו, יש לבחון גם את מבחן הבחירה.

מבחן ההשקעה האנושית

על פי מבחן זה נדרשת השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו. נפסק כי התובע השקיע השקעה מינימאלית ביצירת הגרפים בכך שהזין על פי בחירתו בתוכנה של הנתבעת את המניות, הפרמטרים העיצוביים, יישומים שיופעלו על הגרפים וכו'. בנוסף, התובע השקיע מחשבה בסימונים שצירף לגרפים מתוכנה חיצונית לתוכנה של הנתבעת ובניתוח המילולי פרי עטו שצירף בהתאמה לגרפים. לפיכך, מתקיים מבחן ההשקעה האנושית. יחד עם זאת, לא סבר בית המשפט כי מבחן זה מתקיים ביחס לגרפים בלבד / הכיתוב בלבד. נפסק כי הכיתוב המתלווה לגרפים מלמד על אופן הניתוח שבהתאם לו התובע בחר ליצור את הגרף בהתאם לפרמטרים האופייניים שנבחרו על ידיו, דבר ההופך את הגרף שהוא פרי יציר תוכנת הנתבעת, בצירוף הכיתוב המובאר והסימונים, ליצירה מוגנת. 
 

מבחן היצירתיות

מבחן זה לא מציב רף גבוה ליוצר ולעיתים יהיה די ביצירתיות מועטה ואף חסרת ערך. בנוסף, אין צורך שהיצירה תהיה חדשנית ביחס ליצירות קיימות באותו תחום. נפסק כי מתקיימת דרישת היצירתיות.
התובע טען כי בנוסף לפרמטרים שהזין בתוכנת הנתבעת, הוסיף דברים נוספים לגרפים כגון הדגשות צהובות וסימונים של עיגולים שלא נוצרו באמצעות התוכנה של הנתבעת אלא באמצעות תוכנות חיצוניות אחרות. לא זו אף זו שהוסיף לגרפים את ניתוחיו המילוליים פרי מסקנתו האישית. וכפי שטענה הנתבעת, הסימונים שהוסיף התובע על הגרפים, מהווים הדגשות של הקיים. יחד עם זאת, הגרפים בצירוף הסימונים והניתוח המילולי המתייחס באופן ספציפי להדגשות שסימן על הגרף- מקיימים את דרישת היצירתיות.
 

מבחן המקור

על פי מבחן זה, מקורה של היצירה יהיה ביוצר וכי זו לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת. היוצר של הגרפים וניתוחם הינו התובע והם אינם מבוססים על יצירה אחרת. התוכנה של הנתבעת היא תוכנה באמצעותה יצר התובע את הגרפים בלבד, להם צירף הדגשות וסימונים ואת ניתוחו האישי והמקורי ובכך יצר יצירה מקורית.
 

יצירות פונקציונאליות- מבחן הבחירה: 

מבחן זה בוחן האם ניתן לבטא את הרעיון ביותר מאפשרות אחת, גם אם מגוון האפשרויות מצומצם. נפסק כי ניתן לבטא את הרעיון של התובע ביותר מאפשרות אחת. התובע בחר בעצמו את הפרמטרים להזנה בתוכנה וכמו כן בחר את העיצוב, הצבעים, ההדגשות, הסימונים בגרפים כנ"ל וגם הוסיף ניתוח מהותי משלו פרי מחשבתו לגרפים, אשר לא הוכח על ידי הנתבעת כי ניתוח כאמור לא ניתן לבטא ביותר מאפשרות אחת.
 
יפים לעניינינו הדברים אשר קבע בית המשפט בפרשת סייפקום: "כאשר קיימות מספר אפשרויות לביטויו של רעיון מסוים, אף אם מספר זה מצומצם ביותר, הרי שדעתי היא כי בשים לב למבחן הבחירה קיימת ליוצר בחירה בין אותן אפשרויות ביטוי ולכן אין מקום לשלול הגנה של זכות יוצרים לביטוי שנבחר".
 
נפסק כי אף על פי שהנתונים שבחר התובע להציב בתוכנה של הנתבעת נבחרו מתוך רשימה סגורה, הייתה קיימת לו הבחירה בין אותן האפשרויות לביטוי, אליהם הוסיף סימונים מתוכנה חיצונית לתוכנת הנתבעת וניתוח מקורי שלו שהינו חלק בלתי נפרד מהגרפים, ולפיכך מתקיים מבחן הבחירה.
 
התובע גם הוסיף ניתוח פרשני מקורי משלו לגרפים שנוצרו באמצעות תוכנת הנתבעת, גם הם על סמך פרמטרים שבחר להזין, לפיכך יש לקבוע כי יצירתו תהיה מוגנת בזכויות יוצרים אף על פי שאת היסודות ליצירת הגרפים שאב מתוכנת הנתבעת.
 
נפסק כי אף אם כל רכיב בפני עצמו, גרפים בנפרד וניתוח מילולי בנפרד, אינו מהווה יצירה מקורית, אין בכך לשלול כי שילובם יחד יביא לכדי יצירה מקורית מוגנת. נפסק כי את הגרפים לבדם היה יכול ליצור משתמש אחר על ידי הזנת אותם הנתונים שהזין התובע לתוכנת הנתבעת. כאשר בחר התובע לתת דרך ביטוי מסוימת לגרפים, באמצעות התוספת של הסימונים וההדגשות על הגרפים, ביחד ובהתאמה לניתוח המילולי שהוסיף לצדם, יצר התובע יצירה מקורית המוגנת בזכויות יוצרים.
 
ככל שהתובע הראה מקוריות ויצירתיות, על הנתבעת הנטל להוכיח כי מדובר בידע מוכר ופשוט הנמצא בתחום הציבורי, שאינו מהווה משום חידוש. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. הנתבעת לא הביאה חוות דעת מטעמה כהוכחה כי המונחים בהם עשה התובע שימוש הינם מונחים שגורים וידועים. אין מדובר בעניין הנמצא בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. 
 

חזקה בדבר יוצר היצירה

סעיף 64 לחוק זכויות יוצרים קובע:
"64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:
(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;"
 
על פי סעיף 64(1) לחוק זכויות יוצרים, שמו של התובע הופיע על היצירות שלו כיוצר היצירה באופן בו הגרפים וניתוחיו המילוליים פורסמו באתר הפייסבוק שלו תחת שמו הפרטי. לפיכך, חזקה היא שהתובע הוא יוצר היצירה.  
 

הפרת זכות יוצרים 

נפסק כי הנתבעת העתיקה העתקה מוחלטת של היצירות, בעוד הנתבעת יכלה לעשות שימוש באותם רכיבים בלתי מוגנים ולהוסיף עליהם ניתוח טכני משלה ואף יכלה לסמן הדגשות או סימונים אחרים על הגרף המגשימים את הפונקציונאליות של הגרפים. משבחרה הנתבעת לעשות שימוש מדויק ביצירות התובע המוגנות, הרי שהפרה את זכות היוצרים שלו.
 
נפסק כי הנתבעת גם הודתה בזמן אמת שלא פעלה כדין כאשר העתיקה את יצירותיו של התובע ללא רשותו וללא מתן קרדיט, הביעה התנצלותה מספר פעמים, הצדיקה את טענות התובע, מחקה את הפוסטים האמורים באופן מידי לאחר תלונתו ואף התחייבה שהדבר לא יחזור בשנית. התנצלות זו אשר ניתנה באותו יום בו התלונן התובע ובזמן אמת, מעידה על כך שלא קמה טענה מצידה כלפי התובע ביחס לאי הרשאה להשתמש בגרפים. 
 
חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 מגדיר מהי זכות יוצרים ומהי העתקה: 
"11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.
 
12. העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות 
(1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר;
(2) עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית;
(3) עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית;
(4) העתקה ארעית של היצירה"
 
נפסק כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים. על פי סעיפים 12(1) ו- 12(2) לחוק זכויות יוצרים, אחסון הגרפים וניתוחם בפייסבוק של הנתבעת הינו העתקה. כמו כן, העתקה ארעית של יצירות התובע, אף על פי שנמחקו לאחר כשבועיים, גם כן נחשבת להעתקה. 
 
על פי סעיף 11(1) לחוק זכויות יוצרים, הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע ב- 5 היצירות אשר כוללות גרף וניתוח מילולי של התובע, כאשר ביצעה העתקה של יצירות אלו לאתרה, כאמור בסעיף 12 לחוק זכויות יוצרים וכפי שפורט לעיל, מבלי לקבל את רשותו של התובע ומבלי לתת לו קרדיט על יצירותיו, מלבד קרדיט על גרף אחד.
 
על פי סעיף 11(5) לחוק זכויות יוצרים, הנתבעת הפרה  את זכויות היוצרים של התובע כאשר פרסמה את יצירותיו באתר האינטרנט שלה והעמידה אותן לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 לחוק זכויות יוצרים.
 
העתקתם ופרסומם של הגרפים לרשות הציבור, ביחד עם ניתוחו המילולי של התובע, שהינו דעתו האישית ומסקנותיו ביחס לגרפים, מחזקים את העובדה כי התקיימה הפרה מצד הנתבעת.
 
לא זו אף זו, הנתבעת לקחה קרדיט לעצמה על יצירות התובע.
 
נפסק כי הנתבעת הפרה את זכות היוצרים הכלכלית והמוסרית של התובע. אי הענקת קרדיט ליוצר מהווה שימוש בלתי הוגן ביצירותיו המזכה אותו בפיצוי, במיוחד כאשר הנתבעת הינה חברה מסחרית והפרסום עשוי לשמש אותה להפקת רווחים. 
 
בנוסף, העובדה כי הנתבעת העתיקה מילה במילה מהניתוח המילולי של התובע, מעידה על כך שבוצעה העתקה מלאה ליצירותיו המקוריות, בעוד שיכלה, אף אם היא מסכימה עם הניתוח עצמו, לשנות את הניסוח של התובע לניסוח משלה, אך לא עשתה כך.
 
על כן, נפסק כי הופרה זכות היוצרים  החומרית (כלכלית) של התובע לנוכח העתקת יצירותיו והעמדתן לרשות הציבור ללא הסכמתו. זאת ועוד, נמצא כי הופרה זכותו המוסרית במובן של פגיעה בזכות לייחוס. על פי סעיף 46(1) לחוק זכויות יוצרים. 
 

מספר ההפרות 

בית המשפט סבר כי אין מדובר בהפרה אחת אלא במספר הפרות כמספר היצירות.
 
בת"א 3560/09 (מחוזי י-ם) ראובני ואח' נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ [פורסם בנבו] (6.1.2011) נקבע:
"הפרות של אותה זכות יוצרים ביצירות שונות לא תיחשבנה כהפרה אחת (גם אם כל ההפרות נעשו באירוע אחד או בפרסום אחד), אלא כהפרות אחדות שמספרן הוא כמספר היצירות שהזכויות בהן הופרו. 
מסקנה זו מתחייבת לטעמי מהגיון הדברים ומהתכלית ההרתעתית של הסעיף והחוק, שהיא להגן על זכויות היוצרים, לקדם את היצירה המקורית ולצמצם ככל הניתן את כמות ההפרות. כל אחד מהתצלומים הנדונים הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית, שחיבורה חייב השקעה של זמן, מאמץ, כשרון ומקוריות, ולפיכך יהא זה מוצדק לקבוע כי כל אחת מהיצירות עומדת בפני עצמה, כך שהפרה של הזכויות בה מחייבת הענקת פיצוי נפרד ועצמאי.
יודגש, כי אין מדובר בענייננו (במובחן מחלק מהפרשות שנסקרו לעיל) בסיטואציה עובדתית שתצדיק להתייחס אל התצלומים כאל סדרה אחת ולראות בסדרה, להבדיל ממרכיביה, יצירה אחת. כל תצלום מתאר אובייקט שונה. התצלומים נעשו בהזדמנויות שונות, גם אם חלקם באותו התאריך. העובדה שכולם מתארים אותו האירוע (מסע עלייה לרגל) אינה הופכת אותם ליצירה אחת, בדיוק כשם שסדרת פורטרטים של אותו האובייקט לא תיחשב, במקרה הרגיל, יצירה אחת של יוצר התמונות.
לא יהיה זה נכון לקבוע כי הפרה של זכויות יוצרים ביצירות שונות, היא שוות ערך מבחינת מספר ההפרות להפרת הזכויות ביצירה אחת בלבד. מסקנה מעין זו עלולה כמובן להביא לתוצאות שאינן סבירות, שלפיהן פרסום מפר אחד, בו נעשה שימוש בעשרות או במאות יצירות שזכויות היצרים בהן הופרו, ייחשב כשווה ערך, לעניין כמות ההפרות, לפרסום המפר זכויות ביצירה אחת בלבד. מסקנה מעין זו מעודדת למעשה את ריבוי ההפרות ולפיכך מנוגדת לתכלית הסעיף, שכן היא מתמרצת את המפר – משעה שהפר את הזכויות ביצירה אחת – להפר את הזכויות בעוד ועוד יצירות, כל עוד הדבר נעשה במסגרת אותו פרסום מפר".
 
בדומה לאמור בפסק הדין המצוטט לעיל, גם בתביעה זה, כל אחד מהגרפים שפורסמו, ביחד עם הניתוח המילולי, הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית, שחיבורה חייב השקעה של זמן, מאמץ, כשרון ומקוריות. התובע השקיע זמן ומאמץ ביצירת כל אחד מהגרפים ובניתוחם, בנוסף, כל גרף מתאר מניות שונות וניתוח שונה, הגרפים הועלו בהזדמנויות שונות, והעובדה שכולם מתארים ניתוח של מניות אינה הופכת אותם ליצירה אחת. לפיכך, סבר בית המשפט כי יש מקום לראות כל העתקה כהפרה בפני עצמה. 
 

פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק

באשר לקביעת גובה הפיצויים ללא הוכחת נזק, קובע סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים:
"56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת"
 
ביחס לשיקולים המנויים בסעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, אותם על בית משפט לשקול עובר להחלטה על פסיקת פיצויים, טוענת הנתבעת כי הם מחייבים שלילת פיצוי כלשהו בעניינינו, ולמצער פיצוי מינימאלי, משום שהעובדה כי נמצאה הפרה, אין משמעה בהכרח מתן פיצוי למשל עת עסקינן ב"זוטי דברים" כבעניינינו.
 
מפסק הדין עולה כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע באופן של העתקות מלאות, ואף לקחה קרדיט לעצמה על ניתוחי התובע פרי מסקנתו האישית על מנת לקדם את השירות שהיא נותנת. אין מדובר בזוטי דברים.
 
בת"א (מחוזי ת"א) 2051/04 ש.אנגל מהנדסים בע"מ נ' קרני [פורסם בנבו] (15.8.2010) נפסק: 
"בעניין שגיא התייחס בית המשפט לשאלה האם לצורך קבלת פיצוי סטטוטורי על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק, ופסק:"לשם קב יעת אותו פיצוי יש לדרוש מן התובע מינימום ראייתי, ולו מזערי, על פיו יהיה בידי בית המשפט להפעיל שיקול דעתו ולבחור בפיצוי המתאים, מבין קשת האפשרויות הפתוחות בפניו בתחומי הסכומים שבסעיף...יש לפרוס בפני בית המשפט, בדיון או בחומר המובא בפניו, נקודות ייחוס כלשהן אשר יהא בהן כדי להדריך את בית המשפט בבחירת סכום הפיצוי הסטטוטורי" (פסקה 8).
 
בדומה, קבעה כב' השופטת שטרסברג כהן בעניין דקל, כי גם כאשר ברור שהתובע לא סבל כלל נזק ממשי והנתבע הרוויח מעט מאד מן ההפרה - יש לפסוק פיצוי סטטוטורי, אם כי, במקרה זה, יטו בתי המשפט לפסוק פיצוי בשיעור המינימלי הקבוע בחוק (פסקה 18).
 
בהתייחס לשיקולים שינחו את בית המשפט בבואו לפסוק לתובע פיצוי סטטוטורי, נקבע בעניין שגיא כי:
"בבחירת סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק שומה על בית המשפט לשים לנגד עיניו את שתי מגמות היסוד שבדיני זכויות יוצרים: האחת – פיצויו של בעל הזכות; השניה – הרתעתו של המפר ושל מפרים פוטנציאליים אחרים..." (עמ' 271)"
 
עוד נקבע כי בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי ישקול בית המשפט, בין היתר, את עוצמת ההפרה, מספרן ומשכן של ההפרות, סוג היצירה, אשמו של המפר, אופיו וגודלו של העסק המפר. כאשר ההפרה היתה ממושכת והניבה למפר רווחים למכביר, או כאשר המפר פועל בחוסר תום לב, יטו בתי המשפט לפסוק פיצויים בסכום המירבי (עניין שגיא בעמ' 272; ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים נ' טרנסבטון בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 30; ט' גרינמן זכויות יוצרים 486 (2003))."
 
לאור המבחנים שנקבעו בסעיף 56 לחוק זכויות יוצרים והפסיקה שפורטה לעיל אשר יישמה מבחנים אלה, להלן שיקולים בעת קביעת סכום הפיצוי: אמנם פעלה הנתבעת שלא בתום לב כאשר העתיקה את יצירותיו של התובע, אך אין מדובר בהפרה ממושכת, אלא בהפרה שנעשתה בפרק זמן קצר, כשבועיים, ואף טופלה באופן מידי - כל היצירות שהועתקו הוסרו מיד עם פנייתו של התובע. כמו כן, נציג הנתבעת התנצל על מעשי ההעתקה.
 
זאת ועוד, מדובר במספר מצומצם של הפרות, 6 במספרן, בנוסף לכך לא הוכח כי ההפרות הניבו לנתבעת רווחים, ולא הוכח כי ההפרות גרמו נזק ממשי לתובע. עוד עולה מחומר הראיות כי טיב היחסים שבין התובע לנתבעת הוא כזה  שעד היום משתמש התובע בתוכנת הנתבעת. 
 
בנוסף, ביחס להפרת הזכות המוסרית, נמצא כי ההפרה לא גרמה לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב של התובע.
על כן נפסק כי יש להעמיד את סכום הפיצוי בגין הפרת זכות היוצרים הכלכלית והמוסרית על סך של 35,000 שח.
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור