משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הכרה במוניטין של היצרן כמוניטין של המשווק

תא (מחוזי ת"א) 29072-12-12 קיי 1914 (1997) בע"מ נ' אולגה אוסטרובסקי (פורסם בנבו)

2 בספטמבר, 2015,

יונתן דרורי

תביעה שהוגשה על ידי חברת קיי 1914 (1997) בע"מ כנגד אולגה אוסטרובסקי ודניאל ישראל. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט גדעון גינת ביום 18.5.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה שעניינה התנהלות חסרת תום לב וגרימת עוולות מסחריות שהביאו לפגיעה בזכויות יוצרים, במוניטין, בעסקיה ורווחיה של התובעת.
 
התובעת, קיי 1914 (1997) בע"מ, מפיצה, ברישיון מטעם היצרן, של שואבי אבק מתוצרת קירבי, בישראל החל משנת 1997.
 
הנתבעת 1, אולגה אוסטרובסקי, והנתבע 2, דניאל ישראל, עוסקים בשיווק, הפצה ומכירה של שואבי האבק הנ"ל, לרבות מוצרים נלווים, במסגרת יבוא מקביל, ללא רישיון או הסמכה מטעם היצרן. 
במסגרת פעילותה העסקית ולשם קידום עסקיה, הקימה התובעת, בשנת 2006, אתר אינטרנט שכתובתו WWW.K1914.CO.IL. 
הנתבעים, מתוך מטרה לקדם את עסקם, הקימו אף הם אתרי אינטרנט שכתובותיהם:  WWW.K-VAC.CO.IL, ; WWW.KIRBY1914.COM ובפייסבוק: WWW.FACEBOOK.COM/KIRBY.QYRBY , WWW.FACEBOOK.COM/KKIRBY.1914
התובעת מזוהה עם הסלוגן "בלי קירבי אין ניקיון" ואילו הנתבעים בחרו להשתמש במשפט: "אין קירבי אין ניקיון".
 
התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלה ועוולו בגניבת עין, בכך שחיקו את הסלוגן שלה ואת כתובת האתר שלה ואם לא די בכך, ציטטו באופן בוטה קטעים נבחרים מתוך האינפורמציה המופיעה באתר שלה.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה.
(א) ניתן לגבי כל אחד מהנתבעים צו מניעה קבוע לפיו נאסר עליהם להשתמש בכל מדיה שהיא לרבות אתרי אינטרנט בטקסט זהה לזה שבאתר האינטרנט של התובעת.  כן ימנעו הנתבעים באתר האינטרנט, שבניהולם בפועל מעיצוב זהה לזה של אתר התובעת.  בית המשפט הורה לנתבעים לשנות לאלתר את שמות הדומיין של האתרים המפירים (כהגדרתם בכתב התביעה) לשמות השונים מהותית משמה של התובעת;
 
(ב) בית המשפט חייב את הנתבעים , לשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 50,000  ₪ וכן חייב את הנתבעים, לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן, בנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך 20,000  ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

גניבת עין

לטענת התובעת, מעשי הנתבעים המפורטים לעיל, עולים כדי גניבת עין כלפיה, בניגוד לאמור בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), שזו לשונו:
"1.   גניבת עין 
(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."
 
לשם הוכחת עוולה זו יש לבחון שני יסודות מצטברים:
מוניטין התובעת וחשש סביר להטעיית הציבור [סעיפים 7-9 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית בע"א 5066/01  אנג'ל נ' ברמן, [פורסם בנבו] ניתן ביום 30.5.2013];
 

גניבת עין: הטעייה

נפסק כי הנתבעים בחרו להשתמש בכתובות ושמות שיש בהם כדי לבלבל ולהטעות את הציבור. 
חברת קירבי נוסדה בשנת 1914. קירבי ישראל בחרה לכלול את הספרות 4 1 9 1 כחלק מכתובת האתר שלה. לקוח אקראי הגולש באתר החברה ודאי אינו מודע לנתון זה שלכאורה אין לו כל חשיבות. קשה איפוא למצוא צידוק אחר להחלטת הנתבעים להשתמש בדיוק בספרות אלה בכתובות של אתריהן השונים, אם לא לשם גניבת עין, והטעיית הלקוחות. 
 

גניבת עין: מוניטין של יצר ומוניטין של משווק

באשר למוניטין של חברת קירבי – בנושא זה הצדדים שבפניי אינם חלוקים בדעותיהם. קירבי הינה חברה בעלת שם עולמי, הפועלת מזה שנים רבות (החל משנת 1914) בתחום שואבי האבק. בנסיבות אלה ברור, כי הסוכן המורשה של היצרן הידוע נהנה ממוניטין בתוקף מעמדו זה, והוא זכאי, מכוח העוולה של גניבת עין, ליהנות מהגנה על המוניטין שרכש כסוכן מורשה.
הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם כי ביקשו ליהנות מהמוניטין הרב שצברה חברת קירבי. נפסק כי אין די בהכחשה סתמית זו.  קירבי הינה חברה מוכרת ומפורסמת ברחבי העולם מזה שנים רבות, ומוצריה נחשבים ליוקרתיים ואיכותיים. לא בכדי בחרו החברות בהן פעלו הנתבעים לשווק ולהפיץ מוצרים אלה ובדרך בה בחרו. על-ידי אימוץ אתרים הנושאים שמות דומים ותוכן כמעט זהה לאלה של הסוכן המורשה של יצרן שואבי האבק הנדונים בקשו הנתבעים להטעות את קהל הלקוחות ולהביא לכך שהצרכן הפונה אליהם יחשוב כי הסוכן המורשה של היצרן הידוע עומד לפניו.
 

יבוא מקביל מטעה

יבוא מקביל הינו בחזקת פעולה מותרת, שיש בה משום תועלת לשוק ולצרכנים היכולים לתמרן בין אופציות שונות. יש להתיר ולעודד זאת, כל עוד פעילות הצדדים נעשית באופן הגון ובתום לב. 
האופן בו בחרו הנתבעים לקדם את עסקם, תוך שימוש בכתובות דומות עד מאד, ובתכנים מחקים ו/או לקוחים ישירות מאתר התובעת, אינו מתיישב עם חובתם לפעול בהגינות ובתום לב. 
משווק/מפיץ תם לב המבקש להימנע בכל דרך מבלבול והטעיית לקוחות היה בוחר בתכנים שונים ובכתובות אחרות מאלה של התובעת. 
 
בית המשפט שם ליבו להעובדה כי באתר k-vac.co.il  מופיעה ההערה הבאה לפיה: "הערה !! לחברת K-VAC אין כל קשר עקיף או ישיר לסוכניי קירבי ולקירבי ישראל !!"
אולם נפסק כי אין די בכך, ומי שאינו מבחין בהערה זו יכול לשגות בקלות ולחשוב שמדובר במפיצה המורשית. 
 
נפסק כי בשים לב לנתונים שלעיל, חששה של התובעת בדבר סכנת הטעייה, אינו מופרך.
 

פיצוי בגין עוולת גניבת עין

סעיפים 13(א) ו-(ב) לחוק קובעים באשר לפיצוי ללא הוכחת נזק:
 
"(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. 
(ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת." 
 
התובעת מבקשת לפסוק לה פיצוי סטטוטורי, בהתאם לאמור בסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, בעבור כל הפרה שנעשתה. נפסק כי בשים לכך שפעילות הנתבעים היא בתחום עסקי זהה לזה של התובעת, ההנחה המתבקשת הינה כי פעילות מפרה זו אמנם הסבה נזקים לתובעת.
על כן החליט בית המשפט לחייב את הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 50000 ₪. 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור