משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

היתר המצאה לחו"ל בגין הפרה שבוצעה באינטרנט

הפ (י-ם) 12816-08-13 עמרי וייל נ' FACEBOOK, INC (פרסם בנבו)

13 בינואר, 2015,

יונתן דרורי

היתר המצאה לחו"ל בגין הפרה שבוצעה באינטרנט
המרצת פתיחה שהוגשה על ידי עמרי וייל כנגד FACEBOOK, INC, FACEBOOK IRELAND, INC. הבקשה במסגרת ההמרצה נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני הרשמת עירית כהן. ביום 3.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת FACEBOOK לביטול היתר ההמצאה לחו"ל שניתן בתיק זה. 
 
עניינה של התובענה בבקשה להורות למשיבות להימנע ממחיקת תכנים של המבקש ומחסימת השימוש שהוא עושה בשירותיהן של המשיבות ללא הנמקה וללא שמיעת טענותיו, וכן להמציא למבקש את רשימת המשתמשים שהתלוננו נגדו בנסיבות המפורטות בהמרצת הפתיחה.
 
עם הגשת התובענה הוגשה גם בקשה למתן היתר המצאה לחו"ל. בקשת ההיתר הסתמכה במקורה על עילות ההמצאה שבתקנות המשנה 500(5) ו-500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לאחר שהתבקש המבקש לצרף עותק של ההסכם בינו ובין המשיבות הוגשה על ידו "השלמת טיעונים" ובה נטען כי מתקיימות גם החלופות שבתקנות משנה 500(4)(ג) ו-500(6). ביום 4.9.13 ניתן היתר המצאה על ידי כב' הרשם ראובן שמיע ז"ל.
 
FACEBOOK טענה כי יש לבטל את היתר ההמצאה ממספר טעמים: 
 
א. קיומן של תניית שיפוט זר ייחודית ותניית דין זר ייחודית.
 
ב. לא מתקיימת בנסיבות העניין אחת מחלופות תקנה 500.
 
ג. המבקש לא הוכיח עילת תביעה טובה כדרישת תקנה 501.
 
ד. שיקול דעת בית המשפט מחייב את ביטול ההיתר.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לביטול היתר המצאה התקבלה. נפסק כי התובע לא עמד בנטל להראות כי התובענה מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", ודי בכך על מנת להביא לביטולו של היתר ההמצאה.
בנוסף, נפסק כי המבקש ישלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הצדקה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום

נקודת המוצא בבחינת בקשה לביטול היתר המצאה הינה כי על מבקש ההיתר מוטל הנטל להראות הצדקה למתן ההיתר. כפי שנפסק:
"הבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הינה מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משבית-המשפט נעתר לבקשה, ומשכתב-בי-דין הומצא לנתבע במדינה הזרה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה (תקנה 502(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). אף שאין עסקינן בסעד זמני, הכללים הדיוניים במקרה זה אינם שונים מאלה החלים במקרים שבהם בעל-דין עותר לביטולו של סעד זמני שניתן על-פי צד אחד. כך מוטל הנטל על המבקש המקורי, במקרה זה התובע..." (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נח(2) 465 (2004)).
 
על מנת שיינתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, על המבקש להראות כי מתקיימת אחת החלופות שבתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן עילת תביעה טובה בהתאם לתקנה 501. 
בנוסף לכך נפסק כי:
"גם כשמתמלאים תנאי אחת מפיסקאות המשנה של תקנה 500, מסור לבית המשפט שיקול דעת אם להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. בין שיקוליו של בית המשפט למתן היתר המצאה לחוץ לארץ, עליו לשקול, מעבר להתקיימות תקנת המשנה הרלוונטית של תקנה 500, גם אם בית המשפט הישראלי הינו הפורום הנאות לדיון בתובענה (ע"א 837/87 הוידה נ' הינדי, פ"ד מד(4) 545,551)" (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ'The Lockformer Co., פ''ד נב(1) 109 (1998)).
 

תוקף תנאי השימוש של FACEBOOK

על מנת לפתוח חשבון בפייסבוק חייב המשתמש להסכים לתנאי השימוש, על ידי סימוןV  בטופס מקוון. בית המשפט דחה את הטענה כי המבקש לא קרא את תנאי השימוש ומשכך הם אינם חלים על ההתקשרות בינו ובין המשיבות וזאת לאור הודאתו של המבקש כי על מנת לפתוח חשבון פייסבוק חייב המשתמש לאשר את הסכמתו לתנאי השימוש, לא נראה כי בעובדה שבפועל הוא נמנע מלקרוא את אותם תנאים בטרם אישר את הסכמתו להם יהיה כדי להביא למסקנה שאין לראות בהם חלק מההסכם שנכרת בין הצדדים.
 
משכך נפסק כי מסמך תנאי השימוש של FACEBOOK הוא חלק מן ההסכם בין הצדדים.
 

תניית שיפוט זר במסגרת תנאי שימוש – תנאי מקפח בחוזה אחיד

סעיף 16 להסכם תנאי השימוש קובע כי תביעות בין פייסבוק למשתמשים יידונו בבית משפט בקליפורניה ועל פי דין המדינה.
 
בית המשפט סבר כי הטענה כי המדובר בתנאי מקפח היא טענה הראויה לבירור.
 
סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 מונה רשימת תנאים בחוזה אחיד שחזקה עליהם שהם מקפחים. ביניהם, בסעיף קטן 4(9), "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".
כפי שנפסק ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' ברפי (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 7.4.2010):
"בבחינת תנית השיפוט... יש להפריד בין שני שלבים נפרדים: בשלב הראשון יש לבחון האם היא נופלת בגדרי סעיף 4(9) לחוק, שאז חזקה שהיא מקפחת. אם נקבע כי קמה החזקה דנן, יש לבחון – בשלב השני – האם הצליח הסַפָּק לסתור אותה בנסיבות העניין.
לעניין השלב הראשון, תכליתו של תיקון החוק, אשר נלמדת מדברי ההסבר להצעת החוק, היתה להרחיב את היקף החזקה ולקבוע כי כל תניה בחוזה אחיד אשר יש בה כדי להתנות על הדין הרגיל בדבר מקום שיפוט חזקה שהיא מקפחת..."
 
מכאן כי ככל שיימצא כי על פי הוראות הדין ניתן לדון בתובענה בישראל, הרי שהתנאי שבסעיף 16 להסכם תנאי השימוש הינו תנאי שחלה עליו חזקת קיפוח, ועל המשיבות יוטל הנטל לסתור חזקה זו ולהראות כי בהתחשב במכלול הנסיבות התנאי אינו מקפח.
 
נפסק כי סוגיה זו טעונה הכרעה שיפוטית, לאחר יידוע היועץ המשפטי לממשלה וקבלת עמדתו בעניין בהתאם לסעיף 20 לחוק החוזים האחידים, ומקומה בהליך העיקרי. לענייננו די בכך שמתקיימת חזקת קיפוח בקשר לתנאי זה, על פי הדין הישראלי, על מנת לקבוע כי ישנו סיכוי, שאינו של מה בכך, שבסופו של יום אמנם יימצא כי מדובר בתנאי מקפח.
 

החלופות להיתר המצאה אל מחוץ לתחום - תקנה 500

תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי מפרטת את הנסיבות שרק בהתקיים אחת מהן רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. כפי שנפסק, "כאשר בוחן בית המשפט את עילות ההמצאה, עליו לבחון האם למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case). זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברות" (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 4.9.2007)).
 

המצאה מחוץ לתחום בתובענה לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו

תקנה 500(4)(ג) עוסקת בתובענה "לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו" כאשר "על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא". דיני מדינת ישראל לא חלים על החוזה לפי כתבו, וגם אם תתקבל הטענה כי תניית השיפוט הזר הינה תנייה מקפחת, לא בהכרח יחולו דיני מדינת ישראל על החוזה. 

המצאה מחוץ לתחום בתובענה שעניינה בהפרת חוזה בתחום המדינה

תקנה 500(5) עניינה בהפרת חוזה בתחום המדינה. לצורך הוכחת קיומה של חלופה זו יש להוכיח קיומו של חוזה, הפרה ושזו התרחשה בתחום המדינה (ראו עניין אשבורן הנ"ל). כאמור, אין מחלוקת על קיומו של הסכם בין הצדדים.
 
לטענת המשיבות המבקש לא הצביע על הפרה של ההסכם. בסעיף 5(2) לתנאי השימוש נקבע כי פייסבוק רשאית להסיר כל תוכן שהיא סבורה שמפר את תנאי השימוש או את מדיניותה. סעיף 15 לתנאי השימוש קובע כי במקרה של הפרת תנאי השימוש רשאית פייסבוק להפסיק לספק למשתמש את שירותיה. 
 
המבקש טוען כי פייסבוק "הפרה ברגל גסה" את תנאי השימוש ואת התחייבויותיה כלפיו בכך שמחקה את תכניו ללא בירור עמו, אולם המבקש לא הבהיר די הצורך אילו תנאים או התחייבויות הופרו, לשיטתו (למעט טענות כלליות כגון הפרת ההצהרה בדבר שוויון בין המשתמשים), וכיצד מעשי המשיבות מהווים הפרה שלהם. המבקש עצמו מצהיר כי המניע לחסימת חשבונו היה פרסום של רשימת שמות של תלמידות לשעבר במוסד שנוהל על ידי השר פירון. 
 
בהתחשב בתנאי החוזה המסדירים באופן מפורש את זכותה של פייסבוק למחוק תכנים ולחדול מלספק את שירותיה למשתמש שהיא סבורה כי הוא מפר את תנאי השימוש, נראה כי המבקש לא הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת כי ההתנהלות שהוא מייחס למשיבות מהווה הפרה של ההסכם.
 

המצאה מחוץ לתחום בתובענה שעניינה מעשה או על מחדל בתחום המדינה

עניינה של תקנה 500(7) בתובענה המבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה.
 
כפי שטוענות המשיבות, החסימה הופנתה אל פרופיל הפייסבוק של המבקש. המבקש יכול היה לשבת בכל מקום אחר בעולם ולנהל משם את פרופיל הפייסבוק שלו, וככל שהיה עושה כן היה נתקל בחסימה במקום מושבו, ולא בישראל. למרות זאת סבר בית המשפט כי אין מקום לקבוע, כפי שמבקשות המשיבות לקבוע, כי המעשה לא נעשה בישראל.
 
נפסק כי כאשר מדובר במשתמש ישראלי, בחשבון ישראלי המתנהל בשפה העברית ובדף פייסבוק המתנהל בעברית, העוסק בנושאים הקשורים לציבוריות הישראלית ואשר המשתמשים הנוספים הנוטלים בו חלק פעיל רובם ככולם ישראלים, וכאשר בפועל המבקש נתקל בחסימה בשבתו בישראל, יש לקבוע כי החסימה הופנתה אליו בישראל (גם אם תיאורטית יכול היה לנהל את חשבונו באופן זהה מכל מקום אחר) ועל כן מדובר במעשה שנעשה גם בישראל ומתקיימת עילת המצאה.
 

עילת תביעה טובה

תקנה 501(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי: "לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה". בהתאם לכך נפסק כי "אם הראה המבקש כי עניינו נכנס בגדרי אחד מסעיפיה של תקנה 500, עדיין צריך בית המשפט לבחון את עילת תביעתו לגופה. ייתכן, כי בית המשפט יקבע שלמבקש עומדת עילת המצאה מסוימת, אולם עילת תביעתו אינה עומדת במבחן. במקרה כזה, יסרב בית המשפט ליתן את היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום המדינה" (עניין אשבורן הנ"ל).
 
על פי הפסיקה, על המבקש להראות כי התביעה מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", אולם "מדובר בהקשר זה ברמת הוכחה נמוכה יותר מהנדרש במסגרת ההליך עצמו ושאלה זו נועדה אך לוודא כי אין מדובר בתובענת סרק או בתובענה טורדנית" (רע"א 8042/12 רייפמן נ'Richter  (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 15.1.2013); רע"א 7102/10 רואים עולם החברה להגנת הטבע בע"מ נ' פרלמוטר (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 12.4.2012)). 
 
בתובענה זו לא נתבע פיצוי בגין הנזקים שלפי הנטען נגרמו למבקש בעבר, אלא מתן צווים הצופים פני עתיד, וביחס לסעדים אלו לא שוכנע בית המשפט כי עומדת למבקש עילת תביעה טובה.
 
על פי המרצת הפתיחה נחסם חשבונו של המבקש למשך מספר ימים במהלך חודש מרץ 2013. מטיעוני המשיבות עולה כי מאז פרופיל הפייסבוק של המבקש אינו חסום אלא פעיל, ואף המבקש אינו חולק על כך. המבקש לא טען, ואף לא הראה, כי מתקיים חשש קונקרטי לפיו חשבון הפייסבוק שלו צפוי לשוב ולהיחסם או כי תכנים שפרסם או יפרסם בעתיד צפויים להימחק, והסעד של צו מניעה הוא תיאורטי ולא מבוסס. 
 
אשר לצו להמציא למבקש את רשימת המשתמשים שהתלוננו נגדו – המבקש לא הבהיר מהי תכלית הסעד הזה ולא הצביע על עילה מכוחה הוא זכאי לקבל את הרשימה.
 
בנסיבות אלה נפסק כי המבקש לא עמד בנטל להראות כי התובענה מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", ודי בכך על מנת להביא לביטולו של היתר ההמצאה.
 

הפורום נאות לניהול התובענה

נפסק כי העובדה שפייסבוק מפעילה ממשק בעברית הפונה לקהל בישראל, כמו גם השיקולים שנסקרו לעיל בבחינת שאלת מקום המעשה, עשויים להוביל, במקרה המתאים, למסקנה כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתובענה.
 

מען המצאה לחברת  Facebook

בית המשפט ציין כי ככל שהמשיבות מפעילות מרכז עסקים בישראל, כפי שטוען המבקש, וככל שזה מהווה מורשה בהנהלת עסקים בהתאם לתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להמציא את התביעה באמצעותו ללא צורך בהיתר המצאה לחו"ל. יחד עם זאת, ככל שהטענה מתייחסת לפ.ב. ישראל אחזקות בע"מ וחברת סנפטו בע"מ, טענה לפיה המשיבות מנהלות באמצעותן עסקים בישראל נדחתה בהחלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א (מחוזי ת"א) 17403-07-11 אופיר נ' Facebook Inc. (לא פורסם, [פורסם בנבו], 25.7.2012).
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור