משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הימורים והגרלות ברשת האינטרנט

הגרלות והימורים ברשת המותר והאסור בישראל

11 בספטמבר, 2012,

יונתן דרורי ואלון נוריאלי

הימורים והגרלות ברשת האינטרנט

כל הנוגע ביחס להימורים והגרלות ברשת האינטרנט בישראל (הימורים ברשת) הינו נושא המרכז לתוכו סוגיות משפטיות רבות. נושא ההימורים בישראל הינו נושא בעל מורכבות משפטית אשר מכיל סוגיות משפטיות שונות אף ביחס לשאלה הבסיסית ביותר האם ההימור מותר או אסור – כמעט ואין שחור ולבן בתחום.

נקודת המוצא לקביעה כי הימור הוא אסור היא ההבנה האם ההימור תלוי יותר במזל או ביכולת וכמאמר בית המשפט:

"אם נדמה לעצמנו כפות מאזניים, או סקאלה, של "מזל לעומת יכולת" - נוכל להציב בקוטב של "היכולת" משחקי ספורט ותחרות..., ואף משחקי שעשוע כמו באולינג או ביליארד (סנוקר).

איש לא יטען כי מרכיב המזל נעדר לחלוטין מקוטב זה של הסקאלה, אולם תוצאות המשחקים הללו יוכרעו, בבירור, יותר על ידי יכולת אנושית (של השחקן הבודד, של הקבוצה וכד'), מאשר על ידי המזל.
בקוטב הנגדי, קוטב "המזל", נמצא את ההגרלות וההימורים המובהקים, כגון: פיס, לוטו, בינגו-כרטיסים או בינגו-אולמות".
 

על כן, כלל לא ברור האם להמר על משחק שש בש הוא הימור התלוי יותר במזל או ביכולת? האם הימור על משחק שח מותר? משחק פוקר? משחקי ספורט? האם הגרלת לייקים מותרת או אסורה?

בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטותם והופעתם של אתרי הימורים והגרלות המציעים לתושבי ישראל אפשרות לקחת חלק במכניזם גלובלי הפועל היטב וממוקם במדינות רבות ברחבי העולם ולהמר על מיטב כספם בפשטות יחסית.

החקיקה הרלוונטית לתחום ההגרלות וההימורים בישראל

המקור הנורמטיבי המסדיר את נורמות הענישה הפלילית לגבי ההימורים אסורים בישראל כיום מצוי בסימן י"ב לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, הנושא את הכותרת "משחקים אסורים, הגרלות והימורים".

חוק נוסף המסדיר את תחום ההימורים בישראל הוא חוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז–1967, אשר מסדיר את נושא ההימורים המותרים בספורט. חוק זה מסדיר בנוסף את פעולתה של המועצה להסדר ההימורים בספורט.

 

מושגי יסוד בתחום הימורים והגרלות

סעיף 224 לחוק העונשין מגדיר מספר מושגי יסוד בהם נעשה שימוש במסגרת סעיפי סימן י"ב:

"משחק אסור" מוגדר כך:

"משחק אסור" - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"מקום משחקים אסורים" מוגדר כך:

"מקום משחקים אסורים" - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;

"הגרלה" מוגדרת כך:

"הגרלה" - כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הימור" מוגדר כך:

"הימור" - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

 

משחק אסור, הגרלה או ההימורים בחוק העונשין

איסור משחקים אסורים, הגרלות או ההימורים מעוגן בסעיף 225 לחוק העונשין:

225.   המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

פרשנות הראויה למושגי "משחק אסור" ו/או "הגרלה", הוא משחק או מצב התלוי בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.

יובהר, מדיניותה של מדינת ישראל בכל הנוגע להימורים מבוססי מזל ברשת האינטרנט ובכלל הינה ברורה, חד משמעית ואינה משתמעת לשני פנים, במדינת ישראל קיים איסור מוחלט על עריכת הימורים מבוססי מזל הן ברשת האינטרנט והן מחוצה לה, וזאת למעט גופי הלוטו והטוטו שלהם ניתן רישיון מטעם המדינה.

 

מזל או יכולת –מותר או אסור

המונחים "משחק אסור" ו/או "הגרלה" שבחוק העונשין יקימו אחריות פלילית אם יתקיימו שני יסודות מצטברים, והם:

הראשון, היות המשחק כזה שתוצאותיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

השני, היות המשחק מסוג כזה שבו אדם עשוי לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק.

 

בת.פ. (נת') 718/98 מדינת ישראל נ' אזרן אונרי (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד אזרן") ניתנה החלטה מקיפה אשר דנה בשאלה: האם סוג מסוים של מכונת משחק באה בגדר ההגדרה של "משחק אסור" כאמור בסעיף 224. החלטה זו התבססה על בחינה מעמיקה ומקיפה של חוות דעת מומחה ועדויות של שחקנים במכונת המשחק. בפסק דין זה קבע בית המשפט  כי:

"אם נדמה לעצמנו כפות מאזניים, או סקאלה, של "מזל לעומת יכולת" - נוכל להציב בקוטב של "היכולת" משחקי ספורט ותחרות..., ואף משחקי שעשוע כמו באולינג או ביליארד (סנוקר).

איש לא יטען כי מרכיב המזל נעדר לחלוטין מקוטב זה של הסקאלה, אולם תוצאות המשחקים הללו יוכרעו, בבירור, יותר על ידי יכולת אנושית (של השחקן הבודד, של הקבוצה וכד'), מאשר על ידי המזל.

בקוטב הנגדי, קוטב "המזל", נמצא את ההגרלות וההימורים המובהקים, כגון: פיס, לוטו, "בינגו-כרטיסים" או "בינגו-אולמות"."

 

המבחן אותו קובע בית המשפט לשם בחינה האם המשחק בא בגדר ההגדרה של "משחק אסור" הוא:

"האם מרכיב היכולת שבמשחק זה הוא המכריע, או מרכיב המזל. אם מרכיב היכולת הוא המכריע, יש לסווג את הבינגו בקירבת קוטב "היכולת" של הסקאלה שלנו, אולי לא בקצהו, אך קרוב אליו. במקרה כזה, אין מתקיים מרכיב העבירה, כי תוצאות המשחק תלויות במזל יותר מאשר ביכולת.

...

ההכרעה לאיזה חור יכנס הכדור (שהיא הקובעת את תוצאות המשחק) - היא בידי המזל יותר מאשר בידי השחקן, אזי מקומו של המשחק בחצי הסקאלה ששייך למזל. אף הפעם, לא בקצה הסקאלה, אלא במרחק מה ממנו, אולם בכל זאת - בחלק שבו משקלו של המזל הוא המכריע, ולא מרכיב היכולת.

יש לזכור כי סעיף העבירה אינו דורש שמרכיב המזל (או הגורל) יהיה בלעדי, אלא - כי יגבר על מרכיב היכולת.

...

שמע מיניה, סיווגו של המשחק כמשחק מזל או כמשחק יכולת אינו נבחן על פי מיומנותו של השחקן "המומחה", אלא על פי משחקו של השחקן הממוצע.

...

את המסקנה איזה יסוד גובר: המזל או היכולת, "יש ללמוד לאו דווקא מעדויותיהם התיאורטיות של מומחים, אלא דווקא מאותם אנשים בשטח המרבים לנצל את שירותי המכונות הללו ומשחקי המזל הללו";

האיסור על השתתפות במשחק אסור

האיסור לשחק במשחק אסור מעוגן בסעיף 226 לחוק העונשין, הקובע כי:

226.   המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

העבירה המוגדרת בס' 226 הינה עבירה, אשר היסוד ההתנהגותי הנדרש לשם קיומה הוא השתתפות פעילה במשחק אסור.

 

האיסור על פרסום בדבר הגרלות והימורים

האיסור על השתתפות בעריכת הגרלות והימורים מעוגן בסעיף 227 לחוק העונשין:

 227.   המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

העבירה המוגדרת בס' 227 הינה עבירה, אשר היסוד ההתנהגותי הנדרש לשם קיומה הוא השתתפות בעריכת הגרלות והימורים (להבדיל מ"משחקים אסורים" כהגדרתם בחוק), בדרך של הצעה, מכירה או הפצה של כרטיסים, או פרסום הודעה על הגרלה או הימור.

סעיף זה מתייחס אל גורמי הפרסום המסייעים לעריכת ההגרלה.

 

האיסור על החזקה או ניהול מקום בו מתקיימים משחקים אסורים

האיסור על החזקה או ניהול מקום בו מתקיימים משחקים אסורים מעוגן בסעיף 228 לחוק העונשין, באלו הדברים:

המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קוים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו - מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

העבירה המוגדרת בס' 228 הינה עבירה, אשר היסוד ההתנהגותי הנדרש לשם קיומה הוא החזקה, ניהול ו/או השכרה של מקום למשחקים אסורים ו/או מקום לעריכת הגרלות.

למשל נפסק כי אתר אינטרנט יכול להיחשב כמקום בו מתקיימים משחקים אסורים.

 

משחק, הגרלה והימור מותרים

סעיף 230 לחוק העונשין מסייג את העבירות המנויות בסימן י"ב לחוק העונשין, באלו הדברים:

230.   הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

        (1)   עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;

        (2)   אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;

        (3)   אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או  הימורים.

סייגים אלו נקבעו לשם החרגת משחקי בידור בחוג פרטי מתחולת דיני העונשין. במצב דברים רגיל, משמתקיימים כל יסודות העבירה, האדם יישא באחריות פלילית על התנהגותו. עם זאת, בהתקיים נסיבה מן הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 230 לחוק העונשין, האדם "יצא" מתוך האחריות הפלילית. במילים אחרות, בהתקיים הנסיבה לא נעשה מעשה פלילי. בהתאמה, לא ניתן להטיל סנקציה; אין רישום פלילי; וכו'. 

 

קשיי אכיפה בתחום ההימורים ברשת

בפני רשויות האכיפה בישראל, עומדים קשיים רבים באכיפת החוק כנגד אתרי הימורים אלו שכן, מיקומם הפיזי (המשרדים המפעילים את האתרים עצמם) לרוב נמצא מחוץ לגבולות המדינה וכך גם השרת אשר עליו יושבים האתרים, כמובן שאתרים העוסקים בהימורים נסגרים בכל יום ומפעילם מובאים בפני הרשויות אך חלק ניכר מצליח לחמוק מידו הארוכה של החוק.

 

החרפה בענישה בתחום של הימורים ברשת

לאחרונה נקבע על ידי בית המשפט העליון בהליך ערעור פלילי בו מדינת ישראל ערערה על פסיקתו של בית המשפט המחוזי ודרשה כי הנאשמים ירצו מאסר בפועל ולא עבודות שירות כפי שקבע בית המשפט המחוזי, שמו של הליך המוזכר לעיל הינו מדינת ישראל נגד אלירן עובד, דוד חכמון ואדיר כבירי שמספרו ע"פ 6889/11, על פי החלטת בית המשפט העליון שלושת מפעיליו של אתר הימורים ברשת האינטרנט ירצו שנת מאסר בפועל ובנוסף יקנסו כספית בגין העבירות שביצעו, פסק דין זה הינו תקדימי ומביע שינוי מהותי בתפיסתה של מערכת המשפט כנגד עבירות מסוג זה אשר בעבר היו נלקחות בקלות ראש יחסית.

 

תחולת חוקי ההימורים באינטרנט

אין בדין הישראלי איסור מפורש על הימורים ברשת האינטרנט. מכאן, שהתמודדות המשפט הישראלי עם סוגיה זו תיעשה באמצעות הדין הכללי בתחום הימורים ומכללי סמכויות השיפוט.

החלטה ברוח דומה (אשר חיזוק מפורש לה יש בפסיקה של בית המשפט המחוזי), נתקבלה על יד כב' השופט גל במסגרת בש"א (י-ם) 5013/00 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' מועדון מינויי טוטו זהב בע"מ (פורסם בנבו), שם נקבע:

"לא נעלמה מעינינו טענת המשיבים, על זמינות ההימורים באמצעות האינטרנט ואפשרות העקיפה בנקל של האיסור הפלילי הנ"ל. אכן, הנגישות לחומר כלשהו היא כיום קלה ופשוטה. כך כמעט בכל התחומים וכך גם לגבי הימורים. ואולם, עצם קיומה של אפשרות לעקוף את הוראות החוק המקומי אינה מלמדת על שינוי הנורמה. נראה באמת, כי בעתיד יידרש להימצא פתרון הולם, לאור הזמינות והמיידיות של המידע באמצעות המחשבים, כפי שיהא צורך לחתור לפתרון בסוגיות אחרות... בכך, אין עדיין כדי לשנות את הנורמה הנוכחית, האוסרת על ארגון הימורים בתחומי המדינה. כל שכן לגבי ניחוש של תוצאות משחקי ספורט".

למעט אמירה זו, אין בפסיקה הישראלית אמירה אחרת לגבי המעמד המשפטי החוקי של ההימורים במסגרת רשת האינטרנט.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור