משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הטעיית הציבור ברישום הסימן מסחר PETA

התנגדות לרישום סימן מסחר 249607 "PETA" (מעוצב)

23 בפברואר, 2016,

יונתן דרורי

הטעיית הציבור ברישום הסימן מסחר PETA
התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי העמותה People For The Ethical Treatment Of Animals, Inc. כנגד מבקשת הסימן חברת אנה לוטן בע"מ. ההתנגדות נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 31.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
המתנגדת יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
 
העובדות: מבקשת הסימן עוסקת ביצור ובשיווק מוצרי קוסמטיקה. המתנגדת הינה חברה ללא מטרות רווח שנוסדה בארה"ב אשר מטרתה להגן על זכויות בעלי חיים ונוהגת ליתן רשיונות לחברות להשתמש בסימניה על מנת לסמן כי המוצרים מתוצרתן לא נוסו על בעלי חיים.
 
לפני הגשת הבקשה לרישום הסימן ניסתה המבקשת לקבל רשיון לשימוש בסימני המתנגדת. לא נחתם הסכם המאפשר למבקשת להשתמש בסימן המבוקש או בסימנים אחרים של המתנגדת וכי במועד הגשת הבקשה לרישום לא היה בידי המבקשת רשיון כאמור. 
 
עיקר טענת המתנגדת הינה כי המבקשת אינה בעלת הסימן וכי הגישה את הסימן לרישום בחוסר תום לב ובידיעה כי כלל אינה מורשית להשתמש בו. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת. נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הבעלות בסימן המבוקש 

סעיף 17(א) לפקודה קובע כי סימן מסחר יוגש בידי מי שטוען לבעלות בסימן, כדלקמן:
"הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה על כך בדרך שנקבעה."
 
המבקשת אינה טוענת לבעלות בסימן והיא אף נעדרת זכות שימוש בסימן. כל מטרתה ברישום הסימן, כפי שהיא מצהירה בסיכומיה בגלוי, הינה שהמתנגדת לא תוכל למנוע ממנה להמשיך ולמכור מוצרים הנושאים את הסימן, בשל השקעתה באריזות.
המבקשת ממשיכה ומבהירה כי הגישה את הבקשה לרישום הסימן לאחר שהמתנגדת דרשה כי תסיר את הסימן מאריזות מוצריה ולאחר שהסכימה להסירו מאתר החברה. 
 
המבקשת ממשיכה וטוענת כי זכותה לרשום את הסימן נובעת מסעיף 7 לפקודה. סעיף זה קובע כדלקמן:
"אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו."
 
נפסק כי אכן סעיף 7 לפקודה קובע כי אדם המבקש לרשום סימן מסחר רשאי להגיש בקשה על פי פקודה זו וכי הרישום יקנה לאותו אדם זכות ייחודית להשתמש בסימן שביקש. עם זאת, ברור כי אדם שאינו בעל הסימן אינו רשאי לבקש כי הסימן יירשם על שמו. זאת ועוד, המבקשת אף אינה מבקשת זכות ייחודית להשתמש בסימן, שהרי ברור לה כי הסימן לא נועד לסמן את מקור הטובין מתוצרתה אלא לאשר כי לשם פיתוח וייצור המוצרים לא נעשו ניסויים בבעלי חיים. מכאן ברור כי אין המבקשת רשאית לרשום את הסימן על שמה.
מן האמור עולה כי המבקשת אינה בעלת הסימן ועל כן אינה זכאית כי יירשם על שמה בפנקס. די בכך כדי לקבל את ההתנגדות.
 
 

כשירות הסימן לרישום - סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר

למעלה מן הצורך, הוסיפה סגנית הרשם כי הסימן אינו כשיר לרישום גם בהתאם לסעיפים 11(5) ו-11(6) לפקודה. 
אמנם טענת אי הכשירות בהתאם לסעיף 11(5) לפקודה לא נטענה במפורש על ידי המתנגדת, ואולם התשתית העובדתית שבבסיס הטענה נטענה ואף אינו שנויה במחלוקת בין הצדדים. 
 
הסימן עוצב בידי המתנגדת או מטעמה ואין למבקשת זכות יוצרים בעיצוב זה. כבר נקבע כי הרשם לא יאפשר רישום סימן ביודעו כי הסימן מפר זכות יוצרים של צד שלישי שכן רישום כאמור מנוגד לתקנת הציבור. 
בהיות הסימן מעוצב, כולל גופן מיוחד ודמות של ארנב, הוא זכאי להגנה כיצירה אמנותית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007.
 
מכאן שהסימן אינו כשיר לרישום אף בהתאם לסעיף 11(5) לפקודה.
 

כשירות הסימן לרישום - סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור

סעיף 11(6) לפקודה קובע כדלקמן:
"סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;"
 
סעיף 11(6) לפקודה טומן בחובו שלוש חלופות, אשר הראשונה מביניהן היא כי יש בסימן כדי להטעות את הציבור.
סגנית הרשם סברה כי עיקר הפגם ברישום הסימן אינו נובע מיחסי תחרות בין הצדדים, אלא מהחשש להטעיה של הציבור. שימוש בסימן על ידי המבקשת וביתר שאת רישום הסימן על שם המבקשת מעידים כלפי הציבור כי מוצריה של המבקשת הינם תוצר של תהליך שעבר את פיקוחה של PETA ואין מתבצעים במהלך ייצורם או בפיתוחם ניסויים בבעלי חיים. בפועל לא זכתה המבקשת באישורה של PETA להשתמש בסימן המאשר את תהליך היצור. 
 
מן האמור עולה כי הסימן אינו כשיר לרישום על שם המבקשת שכן יש בו כדי להטעות את הציבור כי המוצרים הנושאים את הסימן זכו לאישורה של המתנגדת כי לא נוסו על בעלי חיים. 
 
על מנת להוכיח כי יש ברישום הסימן כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר על המתנגדת להראות כי הבחירה בסימן והבקשה לרישומו נגועות בחוסר תום לב, כי יש בסימן מוניטין וכי קיים דמיון מטעה בין סימנה של המתנגדת לסימנה של המבקשת. אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימת זהות כמעט מוחלטת בין הסימנים. 
 
יודגש כי בכל הנוגע לדוקטרינת ה"דילול" אין הכרח כי תהיה תחרות בין המוצרים עד כי תיווצר הטעיה בציבור ביחס למקור הטובין ודי בכך שהמוניטין של בעלת הסימן המפורסם ייוחס למבקש הרישום.
 
המתנגדת הראתה כי צברה מוניטין בסימנה וכי עוסקת היא במסחור אותו סימן ומתן רשיונות בו לצדדים שלישיים לקידום מטרותיה. מכאן ברור כי שימוש בלתי מורשה בסימנה, ללא פיקוח מטעמה, יגרום לדילול סימן המסחר ולאיבוד אמון הציבור בערכים שמסמל הסימן אותם מקדמת המתנגדת. המבקשת אף לא הכחישה את קיומו של המוניטין, שהרי לולא המוניטין לא הייתה מבקשת לסמן את מוצריה באמצעות אותו סימן. זאת ועוד, ברור כי רישום הסימן על שם המבקשת יגרום לשיוך מוצרי המבקשת למתנגדת בעוד שלא קיים קשר עסקי או אחר בין שתי החברות.
 לעניין תום הלב הודגש בעניין בקרדי כי אין בודקים את תחושתה הסובייקטיבית של המבקשת ביחס להתנהגותה אלא בוחנים את אותה התנהגות על פי אמות מידה אובייקטיביות לעניין אורחות המסחר ההוגן (ראה פסקה 13 לפסק הדין). אף אם סבורה המבקשת כי זכאית היא לרשום את הסימן משום שלא הצליחה להגיע לכדי הסכם עם המתנגדת בתנאים שיניחו את דעתה ביחס למלאי האריזות שהודפסו וטרם נמכרו, אין מדובר בהתנהגות ראויה שיש לעודד באמצעות רישום הסימן על שמה.
 
לפיכך סברה סגנית הרשם כי גם עילה זו לאי כשירות הסימן מתקיימת בענייננו ויש לקבל את ההתנגדות גם מטעם זה. 
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור