משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הגרלות והימורים שנועדו לצרכי שיווק ופרסום

הגרלות והימורים מותרים בישראל

25 ביוני, 2012,

יונתן דרורי ואלון נוריאלי

הגרלות והימורים שנועדו לצרכי שיווק ופרסום

האיסור על קיים הימורים והגרלות מבוססי מזל

בהתאם לדין הישראלי הגרלות נושאות פרסים ו/או הימורים כספיים אשר מושתתים על משחקים שתוצאותיהם "תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת" הינם בגדר "משחק אסור" כהגדרתם בסעיפים 224-235 לחוק העונשין.

המטרת המוצהרת של המחוקק בעת חקיקת חוק זה הינה להסדיר את תחום ההימורים וההגרלות ובנוסף הרצון למגר במידת האפשר את תופעת הימורים והגרלות הבלתי מוסדרים, אשר לגישת המדינה, יכולים להפוך על פיו את גורלו של אדם ולמעשה לעודד דרכי התעשרות שלא בדרך של עבודה ויגע כפיים.

חשוב לציין, כי החוק במדינת ישראל אינו אוסר על קיום הגרלות או הימורים מבוססי יכולת (למשל הימור בין שני שחקנים המשחקים שחמט). האיסור הוא ביחס להגרלות או הימורים שאפשרות הזכייה או ההפסד בהם "תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת" – הגרלות והימורים מבוססי מזל (למשל הימור במשחק הרולטה). כמובן שיש תחומים אפורים - משחקים בעלי רכיב משולב של יכולת ומזל (למשל משחק השש בש), במצבים אלו ההכרעה האם מדובר במשחק אסור או משחק מותר תלוייה בשיקולים שונים ובסופו של יום, בהחלטת בית המשפט.

הגרלות מותרות על פי הדין

לכלל זה חריג המפורט בהודעת משרד האוצר. חריג זה מאפשר למבקש לבצע מספר מצומצם של הגרלות נושאות פרסים בישראל (הגרלות מותרות באינטרנט). החריג התיר את קיומן של הגרלות נושאות פרסים וזאת כל עוד, פועל מארגן ההגרלה בהתאם לכללי ההיתר המבוקש.

היתר לערוך הגרלות נועד על מנת לאפשר לבעלי עסקים לקדם עסקיהם בדרך של פעולה פירסומית-שיווקית. דרישות הסף לקבלת היתר מציבות בפני בעלי העסקים רשימה של תנאים ובהם:

  1. קבלת רישיון ממשרד האוצר לקיום ההגרלה.
  2. מינוי מפקח להגרלה (עורך דין או רואה חשבון).
  3. כתיבת ופרסום תקנון להגרלה.
  4. תקופת צינון בין הגרלה להגרלה – המתנה של 120 ימים בין תום ההגרלה האחרונה לבין הבאה אחריה.
  5. מגבלה ל 2 הגרלות בשנה קלנדארית.
  6. הצורך לפרסם את קיום ההגרלה באופן נרחב ובמדיות שונות.
  7. איסור לדרוש תשלום בכל צורה שהיא בעבור השתתפות בהגרלה.
  8. איסור על העלאת מחירים בסמוך להגרלה.
  9. חלוקת מינימום של 80% מכלל הפרסים שפורסמו.
  10. איסור על השתתפות מקורבים של מארגני ההגרלה בהגרלה עצמה.
  11. איסור לבצע הטעיה כלשהי בכל עניין הנוגע להגרלה.
  12. פרסום תוצאות ההגרלה.
  13. קביעת מועד לחלוקת פרסי ההגרלה.

כל אלו ועוד הינן התניות אשר קבע המחוקק לצורך קיום החריג לכלל וכל החפץ בקיום ההגרלה מחויב בקיומם של התנאים האמורים.

לסיכום, ניתן להבחין כי החוק בישראל משרת שתי מטרות עיקריות: האחת, יצירת מערכת של דינים אשר מונעת תחרות מסחרית עם הגורמים המורשים לקיום הגרלות בישראל (דוגמת הטוטו והלוטו), השנייה, יצירת מערכת של חוקים המספקת לאזרח מנגנון הגנה פטרנליסטי והמונעת מהאזרח את האפשרות להמר שלא במקום מוסדר.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור