משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

האם יצירת עותקים "נלווים לשידור" היא העתקה?

בית המשפט העליון בקנדה - SODRAC Vs. CBC

6 בדצמבר, 2015,

אופרי פוקס

האם יצירת עותקים "נלווים לשידור" היא העתקה?
כאשר תאגיד השידור CBC יוצר ו/או קונה תכניות טלוויזיה לשידור, הוא מקבל עותק "מאסטר" של התכנית ויוצר עותקים לשימושו הפנימי  (לשם התאמה טכנולוגית, סינון תכנים, הוספת כתוביות ועוד). עותקים אלה מכונים "נלווים לשידור". בעותקים אלה מוטמעת, על פי רב, מוזיקה של יוצרים שונים, אשר לתאגיד יש רישיון שימוש בה, אולם אך ורק לשם הפקת התוכנית ולא מעבר לכך. 
 
בתביעה שהוגשה בארה"ב בשנת 2012 מטעם ארגון היוצרים SODRAC ("הארגון") כנגד CBC בבית הדין לזכויות יוצרים בקנדה, טען הארגון כי הכנת העותקים על ידי CBC (בין השנים 2008-2012) עולה לכדי העתקה של המוזיקה המקורית, וככזו, היא דורשת רישיון מיוחד (נוסף לרישיון לשימוש במוזיקה האמור) ועל כן – מזכה את יוצריה בתמלוגים. בית הדין קיבל את הטענה ואף קבע תנאים ותימחורים לאותו רישיון מיוחד וזמני עבור אותן שנות הפרה, בהתאם לתחשיב שעה והערכתו את שווי ההעתקים אשר נוצרו. 
 
ביום 16.3.2015 קיבל בית המשפט העליון בקנדה את ערעורו של CBC על החלטתו של בית הדין לזכויות יוצרים, לאחר שבחן את החלטת בית הדין על פי חלקי ההחלטה השונים:
 
ראשית, קבע בית המשפט כי בית הדין צדק בקביעתו כי יצירתם של "עותקים נלווים" מהווה הפרה של זכות הרפרודוקציה (עיבוד מחדש), וכי עותקים אלא אינם נופלים במסגרת הזכויות אשר הוקנו לתאגיד CBC בהסכמי הסנכרון אשר נחתמו בינו ובין הארגון. 
 
בדיונו, התייחס בית המשפט באריכות לחשיבותם של עקרונות האיזון ו"הניטרליות הטכנולוגית", אשר הינם אבן בוחן במרכזית בחוק זכויות יוצרים הקנדי, אולם אין בהם כדי לאפשר פרשנות שונה לחלוטין מזו העולה מלשון החוק. 
 
באופן עקרוני, עקרונות האיזון ו"הניטרליות הטכנולוגית" מכירים בכך, שאלמלא נאמר אחרת, אין לפרש את לשון חוק זכויות יוצרים כך שהוא יחריג צורות טכנולוגיות מסוימות. כך, כאשר יש טכנולוגיות שונות אשר מציעות, במהותן, שירותים זהים – יש להתייחס אליהן כאל זהות ולבחון אותן ככאלה.  המטרה של "ניטרליות טכנולוגית" בעיקרה היא לאפשר לאנשים ו/או גופים לבחור את הטכנולוגיה המתאימה ביותר לצרכיהם ודרישותיהם הטכנולוגיות. 
 
עצם הפיצול וההבחנה בין פעולת סנכרון התכנית ובין יצירת "עותקים נלווים" לתכנית לא פוגעים בעקרונות הללו שכן הבחנה זו לא נשענת אך ורק כתוצאה מהשינוי הטכנולוגי אשר נעשה בתכנית. ועל כן, יש בכך כדי להקנות ליצירות "שכבות חדשות" של הגנה ועלויות נוספות. 
 
עם זאת, בית המשפט קבע כי בית הדין טעה, כאשר חישב את עלויות אותו הסכם לרישיון מיוחד, שכן לא לקח בחשבון את עקרונות האיזון וה"ניטרליות הטכנולוגית" (technological neutrality), ועל כן יש להחזיר את הסוגיה הזו לפתחו של בית הדין לדיון מחודש בתנאי אותו רישיון. 
 
בית המשפט הוסיף וקבע כי על בית הדין לקחת בחשבון גורמים נוספים בבואו לחשב את ערכם ושווים של אותם הסכמי רישיון, כך שישמור על הוגנות ועל האיזון בין האינטרסים של המשתמשים כאשר בעשייתם שימוש ביצירות מוגנות, ובין האינטרסים של בעלי הזכויות ביצירה - קבלת תמורה הוגנת ליצירותיהן. אותם גורמים, יכללו, בין היתר, את  הסיכון שלוקח המשתמש, ההשקעה של המשתמש כאשר הוא עושה המרה ושימוש בטכנולוגיות חדשות, כמו גם אופייה המחודש של היצירה כאשר משתמשים בה בטכנולוגיה החדשה. 
 
בדעת מיעוט, קבעה השופטת אבֶּלה כי את פרשנותם של עקרונות האיזון וה"ניטרליות הטכנולוגית" יש לפרש על פי טיב הפעילות הנדונה, ולא באמצעי להשגתה. יצירת "עותקים נלווים" לשידור נדרשת כאמצעי טכני, מתוך מטרה לאפשר את שידור התכניות, ועל כן אין לראות בהם העתקה נפרדת מזו שבה נוצר העותק המקורי שנועד לשידור. לאור זאת, יש להסיק כי אותם "עותקים נלווים" אינם מזכים בתמלוגים. לדידה, דעת הרוב אמנם קבעה שיקול חדש לקביעת פיצויים על עשיית "עותקים נלווים", המתמקד בחישוב סך ההשקעה של המשתמש בטכנולוגיה החדשה, אולם אין להסתמך על שיקול זה יתר על המידה שכן הוא מנוגד לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון. 
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור