משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: בקשה לרישום סימן מסחר

2 בפברואר, 2016,

0 תגובות

כשרות לרישום סימן תיאורי

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת קר שירותי רפואה בע"מ. ההליך נדון ברשות סימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 10.11.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Care" (לא מעוצב) לגבי שירותים הנכללים כולם בסוג 44 (שירותים קוסמטיים). הבקשה סורבה לאור קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר וכן, בשל כך שהסימן המבוקש נוגע במישרין למהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד בהתאם לקבוע בהוראות סעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: בקשת הרישום נדחית. הסימן המבוקש לא רכש אופי מבחין באופן שיכשיר את רישומו כהוראת סעיף 8(ב) לפקודה.  
נפסק כי המבקשת לא עמדה בנטל הגבוה שנקבע בעניין טוטו להוכחת משמעות שניה. לא הוכח בפני שהיכרותו של הציבור הנה דווקא עם הסימן המילולי על פני הסימן המעוצב שלמעשה לגביו היה עיקר ראיותיה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אופי מבחין  

אופי מבחין כפי שנקבע בסעיף 8(א) לפקודה, יתבטא בכך שהצרכן הרואה את הסימן יוכל להבחין מהו מקור הטובין נושאי הסימן, וכי אם הסימן משמש לטובין שונים יוכל הצרכן לדעת שכולם ממקור אחד.
ידוע כי הקטגוריות המקובלות לסיווג סימני מסחר הן סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – המכונה, ציר התיאוריות. כמו כן, סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום.  יחד עם זאת, סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יזכה להגנה אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה. 
 
נפסק כי הסימן המבוקש ייבחן ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן, מאחר וסימנים מסוימים עשויים להיחשב תיאוריים ביחס לטובין או לשירותים מסוימים אך שרירותיים ביחס לאחרים.
 
סעיף 11(10) לפקודה קובע כי סימנים אשר מורכבים מאותיות או ספרות העשויות להיות שבח או תיאור של הטובין נושא הסימן או של תכונותיהם, יקשו על הצרכן להבחין במקור הטובין. לפיכך, תיאורים כאלה נדרשים להישאר פתוחים לשימוש הציבור ואין לייחדם לאדם מסוים. כלל ידוע הוא כי על השם המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, אף אם אינו בשפה העברית.
 
בענייננו, נפסק כי הסימן המבוקש לרישום הינו "Care", ובתרגום לשפה העברית "טיפול". מלה מילונית הינה מילה מתארת, מכאן כי מלה מילונית אינה יכולה לקבל הגנה מוחלטת, אלא יש לשקול כל מקרה ונסיבותיו. 
הסימן המבוקש אינו שייך לסימנים הדמיוניים או השרירותיים. ישנו קשר הדוק בין הסימן המבוקש ובין השירותים לגביהם רישומו מבוקש. 
נפסק כי הסימן המבוקש הינו תיאורי גרידא שכן יש בו תיאור ישיר ולא מרמז, לטיב הטיפולי של השירותים אותם מספקת המבקשת. המבקשת מפעילה רשת מכונים המציעים מגוון טיפולים רפואיים ואסתטיים. מכאן, כי הסימן המבוקש מתאר במישרין את העובדה לפיה המבקשת מספקת טיפול מסוגים שונים.   
 
לפיכך, יש לבחון אם רכש הסימן אופי מבחין באופן שיכשיר אותו לרישום בהתאם לדרישות סעיף 8(ב) לפקודה.
 

אופי מבחין נרכש

ככל שהסימן מתרחק מהסימנים הדמיוניים על ציר התיאוריות ומתקרב אל הסימנים התיאוריים והגנריים, על המבקשת מוטל נטל גדול יותר להוכחת האופי המבחין הנרכש. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה, המשמעות השניה שרוכש הסימן התיאורי עשויה לזכות אותו בהגנה גם אם הוא תיאורי או משבח.
ישנם מספר מבחנים לרכישת אופי מבחין בסימן, כגון משך תקופת השימוש בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור. כמו כן, יש לבחון את אופי השימוש בסימן בנוסף לנתונים ביחס למשך השימוש בסימן. כלומר, האם הסימן מזוהה כך שבעקבותיו הציבור יקשר את המוצר נשוא הסימן המבוקש עם בעליו.  
 

מבחן משך תקופת השימוש בסימן

לעניין משך תקופת השימוש בסימן, המבקשת החלה את דרכה בשנת 1989 כמכון לרפואה גרעינית ושירותי הדמיה מתקדמים בתחומי הרפואה הגרעינית והקרדיולוגיה. בשנת 1997 המבקשת הרחיבה את תחומי פעילותה במגוון תחומים רפואיים, ביניהם הסרת משקפיים בלייזר וכן מכונים אסתטיים. אין חולק כי מדובר בתקופת זמן ממושכת, יחד עם זאת, אין הדבר תומך בהכרח בכך שהמבקשת רכשה אופי מבחין בסימן המבוקש לרישום.  
 

מבחן ההשקעה בפרסום

המבקשת השקיעה סכום של יותר מ-30 מליון ₪ בפרסום ומיתוג קבוצת קר בארץ. לא הוצג פירוט מספק עבור הוצאות הפרסום בגין הסימן המעוצב של המבקשת כאן, לבדו. 
כאמור, המבקשת צירפה חומרים שיווקיים רבים. ברובם ככולם נעשה שימוש בסימן המעוצב. סקירת הפרסומים העיתונאיים ובמדיות השונות  מעידה שכאשר נעשתה התייחסות מילולית לגבי המבקשת, נעשתה זו על פי רוב במלים "Care שירותי רפואה" או "Care אסתטיקה ולייזר". כלומר, ככלל לא נעשה על ידי המבקשת שימוש מילולי במלה "Care" לבדה. בהודעה הנוספת שהגישה המבקשת לאחר הדיון התייחסות בגוף הכתבה שצורפה ל"רשת קר (Care)". נפסק כי לא ניתן ללמוד מהתייחסות בודדת זו את שהמבקשת רוצה ללמד.
 

הוכחת אופי מבחין באמצעות סקרים

לעניין רכישתו של אופי מבחין לסימן המילולי "Care" בקרב הציבור, צירפה המבקשת שלושה סקרים שנערכו על-ידי מכון ''גיאו-קרטוגרפיה''. יודגש כי עורך הסקר לא הובא בפני בשעת הדיון כך שלא היה בידי לבחון סוגיות ושאלות שעלו בקשר עם הסקר. כך למשל, כמפורט להלן,  בחלק מהממצאים מצויינת חברת "Care Laser" ובאחרים מצויינת חברת "Care"  - לא ברור כיצד בפועל הוצגו השאלות לנסקרים. 
 
הכללים שהתגבשו לגבי עריכת סקרים קובעים כי על מנת שבית המשפט יוכל להסתמך על תוצאות של סקר, עליו להשתכנע שהסקר היה אובייקטיבי ועשוי כהלכה. יש לבחון, בין היתר, כי הסקר הוכן בקביעה נכונה של האוכלוסיה הנסקרת ובקביעה נכונה של השאלות ובניסוחן, והן בדרך איסוף ממצאיו ובשקלול של תוצאותיו (ר' ת"א (ת"א) 1236/93 Wiliam Grant & Sons Ltd נ' יצחק דיסקין בע"מ, [פורסם בנבו] דינים מחוזי, כו(2), 746). כללי עריכת סקר צרכנים ומשקלו בהליכים בפני רשם סימני המסחר נדונו בהרחבה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 112645 "מי זך" (מעוצב), שלמה זך נ' תנה תעשיות (1991) בע''מ, (פורסם בנבו, 12.7.2004), וגם בהתנגדות לרישום סימן מסחר 178782, וואלה תקשורת בע"מ ואח' נ' רד רוב בע"מ, (פורסם בנבו, 7.6.2012) (להלן: "עניין וואלה").
 
כאמור, לא התייצב בפני הרשם עורך הסקר. לא ניתן היה לבחון ולבדוק את התהיות העולות על פניהן מהנתונים המפורטים לעיל ולא כל שכן לבחון את אופן עריכת הסקר בפועל. יחד עם זאת, נפסק כי אף אם היינו מקבלים את הממצאים ככתבם וכלשונם הרי שאין בהם לסייע למבקשת להראות כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין לכשעצמו.
 
שני הסקרים הראשונים עסקו בשאלת מודעות הציבור באופן כללי ובלתי נעזר למכוני הסרת שיער ומשקפיים בלייזר. תשובות הציבור אינן מעידות על כך כי המלה "Care" רכשה משמעות שניה בקשר עם המבקשת. ככל שנייחס את התשובות המתייחסות לצירוף המילים "Care לייזר" כמתייחסות לסימן המבוקש הרי שגם שיעור ההיכרות במודעות נעזרת אין בו לסייע למבקשת כדי להראות ששמה רכש משמעות שניה. למעשה, נראה כי נתוני מידת ההיכרות הנמוכה של הציבור עם שמה של המבקשת בשאלות הסגורות יש בו להעיד בצורה מפורשת כי שמה לא רכש משמעות שניה כלשהי.
בסקר השלישי נשאלו הנסקרים ספציפית על חברת "Care". בעצם העלאת השאלות הללו יצר הסוקר מודעות נעזרת. כפי שעמדנו על כך בעניין וואלה, לסקר מסוג שכזה יינתן משקל נמוך יחסית. גם מממצאי סקר זה קשה ללמוד בצורה חד משמעית על קישור שעושה הציבור בין הסימן המבוקש למקור השירותים לגביהם רישומו מבוקש. 
 
 מכל האמור לעיל עולה כי המשקל שיש לייחס לסקרים שהגישה המבקשת אינו גבוה. הרשם לא סבר כי יש בהם להעיד באופן חד משמעי ומספק על מודעות הציבור לסימן המבוקש לרישום הכולל את המלה "Care" לכשעצמה.
 

28 בינואר, 2016,

0 תגובות

סימן מסחר על צורתו של מבנה

סימן מסחר על צורתו של מבנה
בקשה שהוגשה על ידי חברת קבוצת עזריאלי בע"מ. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 16 ספטמבר 2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: קבוצת עזריאלי בע"מ הגישה בקשה לרישומו של סימן המסחר תלת ממדי עבור המבנה האדריכלי שבתמונה למעלה. בסיווגים 6, 19, 35, 36, 37 ו 43. הסימן המבוקש נבחן על ידי בוחן סימני המסחר, אשר קבע כי הסימן איננו כשיר לרישום מפאת היותו נעדר אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. 
 
נוכח האמור ובהתאם לתקנה 26 לתקנות סימני המסחר, 1940, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בעניין זה בפני הרשם.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי המבקשת לא הצליחה להראות כי עשתה שימוש בסימן המבוקש כבסימן מסחר גם ביחס לשירותים המבוקשים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הגנת זכות יוצרים על יצירות אדריכליות

בישראל מצא לנכון המחוקק להסדיר את ההגנה על יצירות אדריכליות באמצעות חוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"). חוק זה מעניק הגנה מפורשת על יצירה אדריכלית המוגדרת כ-"בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או מבנה כאמור" והיא אף מהווה על פי החוק יצירה אמנותית (ראה סעיף 1 לחוק זכות יוצרים). 
 
בשונה מרישום סימן מסחר המעניק את הזכות הייחודית לעשות בסימן שימוש, מעניקה זכות יוצרים הגנה מפני העתקה בלבד. כך גם משך זמן ההגנה הוא שונה, שכן סימן מסחר יכול לעמוד בתוקפו לצמיתות, ואילו זכות היוצרים מוגבלת בזמן. כמו כן, בעוד זכות היוצרים נוצרת מיד עם מלאכת היצירה ומתקיימת באופן עצמאי, סימן מסחר דורש ככלל רישום או מוניטין, וכאשר לא נעשה בו שימוש ניתן לדרוש את מחיקתו מהפנקס (ר' טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך א', 46 (מהדורה שניה, 2008)).
 
שוני זה בהיקף הזכויות ותוקפן נובע מן האינטרס הציבורי כי יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, לרבות יצירה אדריכלית, ימשיכו להתפתח ולהתקדם לטובת הכלל.
 

הקושי בהגנת סימן מסחר על יצירות אדריכליות 

הענקת סימן מסחר על יצירות המוגנות בזכויות יוצרים תותיר את השימוש הבלעדי בהן בידי בעליהן לזמן בלתי מוגבל. לפיכך, ההצדקה ליתן הגנת סימן מסחר תחול רק כאשר מושא ההגנה משמש בפועל כאמצעי זיהוי ובידול. 
משמעות מתן הגנת סימן מסחר על מבנה הנה כי לבעליו תהא זכות השימוש הייחודית בכל דרך ביטוי של המבנה לצמיתות וזאת להבדיל מזכות יוצרים ביצירה כפי שהיא קובעה למשך זמן מוגבל. אם כן, במתן מונופולין שכזה מעלה חשש להצרת צעדיהם של אדריכלים יתר על המידה ולעצירת ההתפתחות הטבעית והחופשית של יצירות אדריכליות. 
 

הגנת מדגם על יצירות אדריכליות

דיני המדגמים, המוסדרים בפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924 ובתקנות מכוחה מעניקים הגנה על עיצובים תעשייתיים. ההיבטים האסתטיים של בניינים עשויים להיות כשירים להגנת המדגם ואף נקבע בגינם סוג בסיווג הסחורות הקבוע בתוספת השלישית לתקנות המדגמים, 1925 (ראה תקנה 6 לתקנות המדגמים ותת סוג 25-03 בעבור "בתים, מוסכים ובניינים אחרים"). נוכח האמור, ניתן יהיה לרשום מדגם על מבנה ככל שיוכח כי אותו המבנה עומד בתנאי הכשירות למדגם (על שאלת כשירותו של מבנה להירשם כמדגם ראה ד"ר מאיר נועם "ההגנה בישראל על יצירות ארכיטקטוניות כמדגם" עיוני משפט טו(2) 343 (1190)).
 

הגנה כפולה של זכות יוצרים וסימן מסחר

סעיף 7 לחוק זכות יוצרים מונע מתן הגנה כפולה של זכות יוצרים ומדגם וקובע כי לא תהא זכות יוצרים במדגם אלא אם כן הוא אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי. 
 
אין הוראת חוק דומה באשר לתחולה מקבילה של הגנות זכות היוצרים וסימן המסחר. אכן ישנם מקרים בהם תוענק הגנה מקבילה שכזו. כך למשל, דמות מעוצבת עשויה לזכות בהגנת זכות היוצרים וגם לשמש כסימן מסחר בעל אופי מבחין וככזה להירשם כסימן מסחר. יתרה מכך, לעתים אף נשללת הגנת הסימן המסחר הרשום בשל העובדה שהדמות בגינה מתבקש הרישום הועתקה ממי שיצר אותה. לפיכך השאלה היא האם המקרה שבפני הוא המקרה המתאים בו יש לאפשר הגנה מקבילה זו. 
 

תנאים לרישום סימן מסחר תלת ממדי

אין מחלוקת כי הסימן שהוגש לרישום הינו סימן תלת-מימדי. סעיף 1 לפקודת סימני מסחר קובע כי סימן תלת ממדי יכול להיות כשיר לרישום כסימן מסחר:
""סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;"
 
אך לא כל סימן הוא גם סימן מסחר, כעולה מהגדרות הפקודה. לא בכדי מגדירה הפקודה הן את המונח סימן והן את המונח סימן מסחר והגדרותיהם שונות הן, כדלקמן:
""סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;"
 
גם אם משמש סימן כסימן מסחר עליו לעמוד בתנאי כשירות שבפקודה על מנת להירשם בפנקס. תנאי יסודי הינו כי סימן המסחר יהא בעל אופי מבחין (סעיף 8 לפקודת סימני מסחר) ומשמעותו היא כי יש בסימן המסחר בכדי לבדל את מוצריו של בעל הסימן ממוצריהם של מתחריו. אופי מבחין יכול שיהא קיים בסימן מעצם טבעו (אופי מבחין אינהרנטי), ולחילופין יכול להירכש כתוצאה משימוש בסימן (אופי מבחין נרכש).
 
פקודת סימני מסחר אינה עורכת אבחנה לעניין קיומו של אופי מבחין בין סימן מילולי, מעוצב, דו ממדי או תלת ממדי. תנאי כשירות זה הנו תנאי סף עבור כל סימן מסחר באשר הוא והוא נבחן באופן זהה. עם זאת, בשונה מסימן מסחר שאינו תלת ממדי, נקבע כי סימן מסחר תלת ממדי שהנו צורת המוצר עצמו לעולם לא יהא בעל אופי מבחין אינהרנטי. מכאן, שככל שעסקינן בסימן תלת ממדי שהוא המוצר עצמו, מוטל על כתפי המבקשת הנטל להוכיח קיומו של אופי מבחין נרכש.
 
לאור העובדה שאופי מבחין לעולם ייבחן ביחס לסוגים ולשירותים בגינם נתבקש רישומו, יקל על הדיון אם ביישום קווים מנחים אלה נפריד בעת הצורך את הסימנים המבוקשים לשתי קבוצות: האחת, קבוצת הסימנים בסוגים 35, 36, 37 ו-43 שהנם סוגים המיועדים לשירותים אותם מציעה המבקשת (להלן: "סימני השירות"); השנייה, דיון קבוצת הסימנים המיועדים לסימון טובין בסוגים 6 ו-19 עבור מבנים (להלן: ה"סימני המבנים"). כאמור, חלוקה זו הינה למען נוחות הדיון בלבד, שהרי הוראות הפקודה חלות על שירותים ועל טובין כאחד (ראה סעיף 2 לפקודה). 
 

דמות תלת ממדית שהיא המוצר עצמו או אריזתו כסימן מסחר

על מנת לאפשר רישומה של דמות תלת ממדית שהיא המוצר עצמו או אריזתו כסימן מסחר, על המבקש להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: 
(1) הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר; 
(2) הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי; 
(3) כתוצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין; 
 
כעולה מחומר הראיות שצירפה המבקשת, מנסה המבקשת לבסס הטענה כי עשתה בסימן שימוש כבסימן מסחר באמצעות פרסומו בדרכים שונות: הצבת דמותו על גבי כרזות ושלטים ברחבי מרכזי קניות; הפצת דגמים תלת ממדיים של הדמות המבוקשת לרישום לעובדיה וספקיה; ופרסומה של הדמות בידיעות ברשת האינטרנט.. בנוסף לאמור, הגישה המבקשת צילומי מסך של סרטון בו נעשה לכאורה שימוש בסימן. בהעדר כל התייחסות מטעם המבקשת לשאלה לאיזו מטרה נוצר הסרטון ולמי הוצג, אינני נותנת משקל לראיה זו.
סגנית הרשם לא סברה כי יש בפרסומים הללו מספיק בכדי לשכנע שאכן נעשה בדמותו התלת ממדית של המבנה כסימן מסחר. ראשית, הראיות שהוגשו הינן מעטות ורובן המכריע מציג דמות דו-מימדית שאינה הסימן המבוקש לרישום. 
 
לא כל שימוש בסימן הופך אותו לסימן מסחר ולא כל שימוש בסימן מסחר יביא לרכישת אופי מבחין. רק שימוש ממושך ונרחב הופך סימן לסימן מסחר. משלא נעשה בסימן שימוש כבסימן מסחר, בוודאי שלא ניתן לקבל את הטענה כי הסימן רכש אופי מבחין. 
 
גם אם הייתה המבקשת משתמש בסימן שרישומו נתבקש על גבי מוצרים המשווקים לצרכנים, עסקינן בסימן שצרכן אינו מזהה בו בדרך כלל סימן מסחר. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הדרך העיקרית בה נעשה בסימן שימוש הינה כבניין.
 
לבסוף ציינה סגנית הרשם כי אף טענתה של המבקשת לפיה מדובר במבנה ייחודי במטרה להוכיח כי צורה זו חורגת מהצורות המקובלות במסגרת הענף הרלבנטי ולפיכך בעלת אופי מבחין – איננה מדויקת. בישראל קיים לפחות מבנה אחד נוסף שצורתו דמוית כיפה, קירותיו מזכוכית והוא בעל פתח כניסה מרובע. בניין זה מצוי בגן המדע ע"ש קלור במכון ויצמן למדע ברחובות (לעניין סמכות הרשם לבצע חיפוש עצמאי ראה ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פס' 25 (פורסם בנבו, 17.10.06)). 
 
אך גם אם היה זה המבנה העגול היחיד בישראל, לא סברה סגנית הרשם כי היה בכך כדי לסייע לרישומו כסימן מסחר. נפסק כי המבקשת לא הוכיחה כי היא עושה שימוש במבנה כבסימן מסחר ומניה וביה לא הוכח כי אותו סימן מסחר רכש אופי מבחין. 
 

היקף ההגנה של סימן מסחר על יצירה אדריכלית

אף אם היה ניתן לקבל את המבנה כסימן מסחר תלת ממדי יש להבחין בין סימן מסחר תלת ממדי המבוטא בדרכים שונות, אשר אחת מהן היא בניין, לבין היותו של הבניין עצמו סימנה המסחרי של המבקשת. משעה שההגנה המתבקשת הינה בגין מבנים, הרי שרישום הסימן משמעותו כי יימנע מאחרים לבנות בניינים שצורתם היא צורת המבנה המבוקש. מכאן ברי כי ההגנה שתינתן על ידי רישום סימן כזה הינה זהה להגנה הניתנת בזכות יוצרים ליצירה אדריכלית ואין בינה לבין הגנת המוניטין דבר. על כן פסקה סגנית הרשם כי "בכך לטעמי, נסתם הגולל עם רישום סימני המבנים".
 

סימני השירות

אשר לסימני השירות, הרי שאלה צריכים לעמוד באותם מבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה ביחס לסימנים תלת-מימדיים, סימנים תלת ממדיים שהנם המוצר עצמו לעולם לא יהיו בעלי אופי מבחין אינהרנטי (ר' עניין טופיפי, חוזר רשם 032/2015). בעניינו מדובר בסימנים שעניינם מקום מתן השירותים בגינם מתבקש הרישום. מכאן שלא בנקל נכריע בשאלה האם עסקינן בשירות עצמו או שמא באריזתו. 
 
יחד עם זאת, כפי שעולה מן הניתוח לעיל, על המבקשת להראות כי המבנה משמש כסימן שירות, דהיינו כי הציבור מזהה אותו כסימן השירות. נפסק כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח זאת באמצעות סקר הצרכנים או בדרך אחרת. קושי זה נעוץ, בין היתר, בכך שהציבור אינו תופס מבנים כסימני מסחר או שירות. 

3 בנובמבר, 2015,

0 תגובות

תנאים לרישום סימן מסחר תלת ממדי

תנאים לרישום סימן מסחר תלת ממדי
בקשה שהוגשה על ידי Unilever  לרישומו של סימן מסחר. הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר,  אסא קלינג. ביום 4.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישומו של סימן מסחר תלת-מימדי בסוג 3 בגין "סבונים; תכשירי ניקוי ואחרים" ובסוג 5 "תכשירים רוקחיים ואחרים" הכלולים כולם בסוג 5.
מחלקת סימני המסחר סירבה לרישום הסימן בנימוק כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין מולד עבור הטובין המבוקשים כדרישת סעיף 8(א). כמו כן הוער כי הסימן הוא סימן תלת-מימדי של אריזה או מיכל שהדרך הראויה להגן עליו היא באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם. 
בהמשך, המבקשת תיקנה את הסימן והוסיפה עליו את המלל Vaseline.
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה מאחר והמבקשת הוסיפה את המלל Vaseline לסימן.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

12 באוקטובר, 2015,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר BIO

בקשות לרישום סימן מסחר שהוגשו על ידי חברת מילניום מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע"מ. הבקשות נדונו ברשות הפטנטים וסימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 4.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגישה בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים "Bio" שמספרו 255133 ו- "Bio+" שמספרו 255132, לגבי "כלי בית וכלי מטבח; הנכללים כולם בסוג 21".
                 
הבקשות סורבו על ידי מחלקת סימני מסחר בעילה לפיה: הסימנים נעדרים אופי מבחין כמצוות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר מאחר ש"מדובר בביטוי מקובל במסחר לתיאור מוצרים סביבתיים", וכי  "אין בהוספת + לסימן כדי להקנות לו אופי מבחין". כמו כן ציינה המחלקה כי בניגוד להוראות סעיף 11(10) לפקודה  "המילה Bio+ נוגעת במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן היא נועדה. למשל כלי בית וכלי מטבח סביבתיים".
בעקבות עמידת המחלקה על סירובה, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפניי בהתאם לתקנה 26 לתקנות סימני המסחר.
 
תוצאות ההליך: הבקשות נדחות. נפסק כי הסימנים הם אכן תיאוריים או משבחים ביחס לסחורות אשר לסימונם נועדו. בנוסף נפסק כי לא הוכח שהסימן רכש אופי מבחין המכשיר אותו לרישום בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

19 במאי, 2015,

0 תגובות

רישום מקביל של סימני מסחר

רישום מקביל של סימני מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי דורית שמש ואריה שמש. הבקשה נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.4.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשים הגישו את הבקשה לרישום סימן המסחר "פיצה שמש""PIZZA SHEMESH", שמספרה 246125, לגבי שירותים להספקת מזון ומשקה הכלולים בסוג 43. 
בוחנת סימני המסחר הודיעה למבקשים כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר מאחר ולגבי שירותים מאותו הגדר כבר נרשמו סימנים דומים שמספריהם: 69183 (מטעמי שמש (מעוצב)), 129756 (שמש (מעוצב)), 182114 (שווארמה שמש). 
עוד הודיעה הבוחנת במכתבה כי ככל שיתגברו המבקשים על הליקוי בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה, יהא עליהם להגביל את רשימת הסחורות בפרטה ל"פיצריות".
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, הסימן התקבל לרישום בהתאם לסעיף 30 לפקודה וזאת בכפוף להגשת הפרטה המתוקנת בשפה האנגלית תוך 14 ימים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

21 באפריל, 2015,

0 תגובות

סימנים שעלולים להטעות ביחס למקור הגיאוגרפי של הטובין

הליך חד צדדי ביחס לבקשה לסימן מסחר שהוגשה על ידי דודו צדקני. ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 1.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בבקשה לרישום סימן מסחרREALLY ITALY ׁ (לא מעוצב) בסוג 35. הבקשה סורבה לרישום על ידי בוחנת סימני המסחר מכמה נימוקים: צירוף המילים שבסימן חסר אופי מבחין לגבי השירותים המבוקשים לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר; המילים שבסימן נוגעות במישרין אל מהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד ומצביעות כי מקור הסחורות המוצעות למכירה הוא באיטליה; משמעות המלה "ITALY" שבסימן היא שם גיאוגרפי ולכן הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 11(11) לפקודה וכן כי יש בציון הגיאוגרפי "ITALY" כדי להטעות ביחס לאזור הגיאוגרפי האמיתי של מקור הסחורות, דבר העומד בניגוד לקבוע בסעיפים 11(6) ו- 11(6א) לפקודה.
 
המבקש בתגובה ביקש להשמיע טענותיו בפני הרשם.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר מס' 253758 נדחית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

29 במרץ, 2015,

0 תגובות

סימן המהווה צירוף של שתי מלים מתארות

חברת סי אוף ספא מעבדות בע"מ הגישה בקשה לרישום סימן מסחר. ההליך נדון ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר BIO-SPA בסוגים 3 ו-35. מחלקת סימני המסחר סירבה לקבלה לרישום, בשל היות הסימן חסר אופי מבחין ביחס לסחורות ולשירותים לגביהם נתבקש רישומו, ונוהג במסחר בתחום הקוסמטיקה. 
 
במענה לליקויים הללו הגישה המבקשת טיעונים לפיהם אין הסימן מתאר אלא מרמז ולפיכך בעל אופי מבחין אינהרנטי. עוד טענה המבקשת כי הסימן אף רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש בו ועל כן כשיר לרישום גם לפי החלופה הקבועה בסעיף 8(ב) לפקודת סימני המסחר.
 
הסימן סורב לרישום בבחינה חוזרת, והמבקשת ביקשה להשמיע טענותיה בפניי בהתאם לתקנה 26 לתקנות סימני המסחר, 1940. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, סגנית הרשם הורתה על רישום הסימן המבוקש. פרטת השירותים תתוקן.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

10 במרץ, 2015,

0 תגובות

תקנת הציבור וסימן המסחר OLD JAFFA

תקנת הציבור וסימן המסחר OLD JAFFA
התנגדות לרישום סימני מסחר ובקשה למחיקת סימן מסחר שהוגשה על ידי המועצה לייצור צמחים ולשיווקם – ענף פרי ההדר כנגד יהודה מלכי. ההליכים נדונו ברשות סימני המסחר בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 4.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיקים.
 
העובדות: יהודה מלכי הגיש שתי בקשות לרישום סימני המסחר המילוליים "OLD JAFFA" שמספריהם 220541, 220542 בסוגים 30 ו-29 בהתאמה. ביום 27.2.11 הוגשה ההתנגדות דכאן כנגד שתי בקשות אלו, על ידי המועצה לייצור צמחים ולשיווקם.
 
בקשה נוספת לרישום סימן מסחר מילולי "OLD JAFFA" בסוג 3 שמספרה 237678, הוגשה על ידי המבקש, התקבלה ונרשמה ביום 6.3.11 (בהעדר התנגדויות מן הציבור). ביום 17.5.11 הגישה המתנגדת דכאן בקשה למחיקת הסימן הרשום.
 
המתנגדת טענה כי הסימנים מטעים ביחס לסימניה, מנוגדים לתקנת הציבור וכוללים ציון גאוגרפי כוזב.
 
תוצאות ההליך: הליכי התנגדות לרישום סימני מסחר ובקשה למחיקת סימן מסחר התקבלו. נפסק כי בקשות לרישום סימני מסחר 220541, 220542 נדחות וכי סימן מסחר 237678 ימחק מן הפנקס.
 
בנוסף נפסק כי הצדדים יוכלו להידרש לסוגיית פסיקת הוצאות ההליך בבקשה מתאימה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

18 בפברואר, 2015,

0 תגובות

אופן בחינת סימנים בישראל אשר נרשמו בחו"ל במועד קודם

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227494,227493,227487,227485,227481,227477,227465,227464,227459,227457,227453,227452,227450,227449 אשר הוגשו על ידי חברת Closed joint-stock company with 100 per cent foreign investments Roust Incorporated וחברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון, באופן חוזר, ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 23.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה) – רישום כפול.
 
ההחלטה הראשונה של רשם סימני המסחר: ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה הראשונה בתיק על ידי סגנית רשם סימני המסחר, בה נקבע כי הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על ההחלטה הראשונה הוגש ערעור (עש"א 13653-10-13), במהלך דיון שהתקיים בערעור הועלתה הצעה, לפיה יגישו המערערות מסמך ולפיו הבעלות בסימני המסחר המבוקשים ובמספר סימנים רשומים תהיה בידי אישיות משפטית אחת. משהגישו המבקשות מסמכים המעידים לשיטתן על העברת הזכויות הקיימות למבקשת 1 בבקשות לרישום סימני המסחר וכן במספר סימנים רשומים נוספים, לשם המבקשת 2, הוחזר הדיון בבקשות אל רשם סימני המסחר.
 
תוצאות הליך זה: נקבע כי בקשות לרישום סימני מסחר 227464 ו-227465 נדחות (בטענת רישום כפול). בקשות אלו הינן לרישום הסימנים חרף קיומם של סימנים זהים הרשומים בפנקס סימני המסחר על שם המבקשת 2 בשמה הקודם בגין אותן טובין (להלן: "הסימנים הכפולים").
 
בנוסף נפסק כי ככל שתושלם העברת הזכויות בבקשות הסימנים, באופן בו תהא בעלת הזכויות זהה לבעלת הזכויות בסימנים הרשומים בחו"ל על בסיסם הוגשו בקשות אלו, יקובלו סימנים 227494, 227493, 227487, 227485,227481, 227477, 227459, 227457, 227453, 227452, 227450, 227449 לרישום בהתאם לסעיף 16 לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

16 בפברואר, 2015,

0 תגובות

סימן המציין תכונה מאפיינת או תוצאה של הטובין הוא סימן מתאר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת מדיקיור טכנולוגיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות הפטנטים וסימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 29.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SCARLESS סקארלס" הוגשה בגין ג'ל להגנה על צלקות, בסוג 5. מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום באשר הוא נעדר אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 ונוגע במישרין למהות או איכות הטובין בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. הסימן המבוקש הינו מלה המתארת באופן ישיר, מפורש וחד משמעי אחת מתכונותיו או תכליותיו הספציפיות של המוצר בגינו מבוקש רישומה ולפיכך המדובר בסימן מתאר.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

12 בפברואר, 2015,

0 תגובות

מעמדו של צד שלישי בהליך בחינה

בקשה לסימן מסחר שהוגשה על ידי המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 1.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לסימן מסחר מילולי  "חלית? נפצעת?" בסוגים 36 ו-45. בהודעותיה למבקשת סירבה מחלקת סימני המסחר לרשום את הסימן המבוקש בשל היותו חסר אופי מבחין לגבי השירותים המבוקשים כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן מהטעם שהסימן המבוקש נוגע במישרין אל מהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד, בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
לטענת המבקשת, סימנה רכש אופי מבחין. משלא עלה בידי המבקשת לשכנע את מחלקת סימני המסחר בטענותיה, סורב הסימן לרישום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, סגנית הרשמת הורתה על קיבול הסימן לרישום ופרסומו להתנגדויות הציבור.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באוגוסט, 2014,

0 תגובות

בקשה לרישום מקביל בחלוקה גיאוגרפית

בקשה לרישום מקביל בחלוקה גיאוגרפית
חברת אורבניקה חברה להשקעות בע"מ וחברת נוב אחזקות אור יהודה (1989) בע"מ הגישו לרשם סימני המסחר בקשה לרישום מקביל בחלוקה גיאוגרפית. ההליך נדון בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 24.7.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשות הגישו בקשות לרישום סימני מסחר הכוללות את המלל "אורבניקה" אשר ביניהם קיים דמיון מטעה ולפיכך הוחל בגין הבקשות הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודה. במסגרת הליך זה הצדדים ניהלו מו"מ והגיעו להסכם פשרה ועל כן הוגשה מטעמם בקשה לאישור הסכם לרישום מקביל של סימני מסחר על פי הוראת סעיף 30 לפקודת סימני מסחר. 
לפי ההסכם הוסכם כי רישום הסימנים המבוקשים תוגבל גיאוגרפית, כך שמבקשת 1 תורשה לעשות שימוש בסימנה בשטח הערים תל אביב-יפו, רמת גן וגבעתיים וכן בפרויקטים של תמ"א 38, בעוד שהמבקשת 2 תוגבל לשימוש בסימנה אך ורק בשטחי הערים פתח תקווה, כפר סבא וראשון לציון. לטענת המבקשות החלוקה הגיאוגרפית תואמת את אזורי הפעילות שלהן הלכה למעשה ערב חתימת ההסכם.   
 
מחלקת סימני המסחר דחתה את הבקשה. לגישת מחלקת סימני המסחר רישומם המקביל של סימני המסחר עלול להביא להטעיית הציבור. זאת משום ששירותי בניה אינם בעלי אופי מקומי שכן לקוח פוטנציאלי עשוי לחפש דירה הן באזור ת"א והן באזור ראשון לציון ועל כן עשוי לטעות ולסבור כי מקור השירותים זהה. 
 
המבקשות הודיעו כי ברצונן להשמיע טענותיהן בפני הרשם ומכאן הליך זה. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום מקביל נדחתה. נפסק  על הצדדים להגיש ראיותיהם בהליך התחרות – כך שרק אחד מהצדדים יוכל לרשום את הסימן.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

8 ביוני, 2014,

0 תגובות

אופי מבחין מולד ונרכש בבקשה לסימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת חשבונית ירוקה בע"מ. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 13.4.2014 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "חשבונית ירוקה" בסוגים 35, 36 ביחס לניהול עסקים להפקת חשבוניות קבלות באינטרנט. הבקשה סורבה לרישום בטענה כי הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. כמו כן דחה הבוחן את רישום הסימן המבוקש לפי סעיף 11(10) לפקודה, זאת  מאחר שהמילים המרכיבים את הסימן מקובלים במסחר לתיאור השירותים לגביהם מבוקש הרישום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה. נפסק כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין מולד או נרכש.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

13 באפריל, 2014,

0 תגובות

בחינת הטעייה בין סימנם בתהליך רישום סימן

בחינת הטעייה בין סימנם בתהליך רישום סימן
דוד יחזקאל עזריאל הגיש התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת שיק דיזיין תעשיות בע"מ. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 19.3.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדות לרישום סימן מסחר "שיק דיזיין בע"מ Chic Design Ltd" לגבי שירותי מכירה בתחום הריהוט, הנכללים כולם בסוג 35. לטענות המתנגד, המבקשת בחרה את סימנה בחוסר תום לב ובמטרה להיבנות מן המוניטין שרכש במהלך השנים ובכך מטעה את הציבור ומעודדת תחרות בלתי הוגנת לפי סעיפים 11(5) ו- 11(6) לפקודת סימני המסחר. עוד טוען המתנגד כי סימן המבקשת אינו כשיר לרישום מכוח סעיף 11(9) לפקודה בכך שזהה הוא או דומה עד כדי הטעיה לסימניו הרשומים. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית. נפסק כי המתנגד יישא בהוצאות המבקשת בסך 1,500 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך של 15,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

10 באפריל, 2014,

0 תגובות

אופי מבחין אינהרנטי של סימן מרמז

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת BERLITZ INVESTMENT CORPORATION. הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום 18.3.2014 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "TOTAL IMMERSION" בסוג 41 לגבי שירותי הוראה ואימון. הבקשה סורבה לרישום בטענה כי הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. כמו כן דחתה הבוחנת את רישום הסימן המבוקש לפי סעיף 11(10) לפקודה, זאת  מאחר שהביטוי "TOTAL IMMERSION" הינו מקובל במסחר לתיאור השירותים לגביהם מבוקש הרישום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, הרשה הורה על קיבולה של בקשה לרישום סימן מסחר 232819.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

9 באפריל, 2014,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר INFINITY

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי אמיר אייל. הבקשה שנדונה בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 31.3.2014 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר ""INFINITY "אינפיניטי" בסוג 36 בגין ביטוח ומימון. הבקשה סורבה לרישום לפי סעיף 11(9) לפקודת סימני מסחר מכוח רישום סימן מסחר מס' 116478 "INFINITE" הרשום ביחס ל"כל השירותים המנויים בסוג 36". לגישת מחלקת סימני המסחר, הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימן הרשום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום, מכוח סעיף 11(9) לפקודה.  
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באפריל, 2014,

0 תגובות

רישום סימן הזהה לסימן רשום אחר באותו סוג

רישום סימן הזהה לסימן רשום אחר באותו סוג
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Apple . הבקשה שנדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 6.3.2014 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה בינלאומית לרישום סימן המסחר RETINA בסוג 9 (לא מעוצב) בגין מחשבים, תצוגות מסך ומכשירי תקשורת ניידים. הבקשה סורבה לרישום בשל קיומו של סימן מסחר 12555 "RETINA" על שם חברת קודאק בגין מצלמות גם הן בסוג 9, וזאת לפי הוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר.
בתשובה לליקוי זה הגישה המבקשת את הסכמת חברת קודאק לרישום הסימן המבוקש לצד הסימן הרשום. משלא היה בהסכמה האמורה כדי לשכנע את הבוחנת כי לא יהא ברישום הסימן כדי להטעות ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפני הרשם.
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה. נפסק כי מידת הדמיון בין סוגי הסחורות הינה נמוכה (מחשבים למול מצלמות).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

10 במרץ, 2014,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר שנרשם במדינות בעולם

בקשה רב-סוגית לרישום סימן מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.2.2014  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר BIOSENSORS (לא מעוצב)שהוגשה על ידי חברת Biosensors Europe לגבי תרופות בסוג 5; תוכנת מחשב בסוג 9; תומכנים בסוג 10; שירותים חינוכיים; 41;שירותים מדעיים בסוג 42; שירותים כירורגים בסוג 44. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר כאמור בסעיף  11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר מתקבלת. הרשם הורה על קיבול הסימן בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה, בכפוף לתיקון נוסח הפרטה של הסימן בסוג 5.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

22 בינואר, 2014,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מטעה ביחס לסימן לא רשום

התנגדות לרישום סימן מטעה ביחס לסימן לא רשום
חברת מצברי לירז שיווק 1988 בע"מ הגישה התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת מצברי לירז שיווק (2003) בע"מ. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 14.11.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכוללת את המלל "לירז מצברים, שמנים, תוספים, אביזרים, מאז 1982", לגבי שמנים ותוספים לרכב הכלולים בסוג 4, מצברים הנכללים בסוג 9 ואביזרים לרכב הנכללים בסוג 12.
 
לטענת המתנגדת היא עושה שימוש נרחב הנמשך למעלה מ-20 שנים בשם "לירז" והסימן המבוקש פסול לרישום מכוח סעיפים 11(5), 11(6) ו- 12 לפקודת סימני מסחר. קיים חשש ממשי להטעיה שכן הסימן המבוקש מצביע על קשר בין הטובין לגביהם התבקש רישום הסימן לבין מוצרי המתנגדת. 
 
בנוסף נטען כי הבקשה לרישום סימן המסחר הוגשה בחוסר תום לב. מבקשת הרישום מנסה להיבנות מן המוניטין שרכשו המתנגדת ומייסדה בשם "לירז". אי לכך, יש בסימן המבוקש כדי לגרום לתחרות בלתי הוגנת במסחר ופגיעה בתקנת הציבור והפרת סימן מוכר היטב. 
 
בנוסף בין הצדדים התנהלה תביעה בבית המשפט השלום בפתח תקווה, שם לאחר מתן החלטה זו, ניתן פסק דין.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה, הסימן המבוקש כשיר לרישום. נפסק כי המתנגדת לא עמדה בנטל הראייתי הרובץ לפתחה לביסוס עילות ההתנגדות. לא עלה בידי המתנגדת להראות כי מחזיקה היא בידיה כיום מוניטין עצמאי בשם "לירז" באופן אשר יש בו כדי להטעות את הציבור הרלוונטי, או ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר בינה ובין המבקשת ובנוסף נפסק כי המתנגדת העבירה בהסכם את הזכויות בסימן למבקשת.
 
בנוסף נפסק כי המתנגדת תישא בהוצאות המבקשת בסך 8,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

אופי מבחין ורישום כפול לסימן מסחר

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227449, 227450, 227452, 227453, 227457, 227459, 227464, 227465, 227477, 227481, 227485, 227487,  227493, 227494 אשר הוגשו על ידי חברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה). 
 
תוצאות ההליך: הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עש"א 13653-10-13), בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את הדיון לרשם סימני המסחר. להחלטה נוספת של סגנית רשם הפטנטים בעניין תיק זה התקבלה ביום 23.12.2014.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

22 בספטמבר, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר בעל אופי מבחין מולד

המתנגדת חברת Philip Morris הגישה התנגדות לרישום סימן המסחר "CLICK SWITCH REFRESH" שהוגש על ידי חברת BRITISH AMERICAN TOBACCO. ההתנגדות נדונה בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום 25.8.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: עיקר טענות ההתנגדות שהועלו כנגד רישומו של הסימן המבוקש הינן כי הסימן המבוקש משולל אופי מבחין כאמור בהוראות בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר ובאופן ספציפי לגבי מוצרים בסוג 34. בנוסף טענה המתנגדת, כי הסימן הינו סימן מתאר ולכן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה ואף אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 16(א)(2) ו-(3) בהסתמך על רישום בחוץ-לארץ. הסימן אף פסול לרישום, לשיטת המתנגדת, בשל היותו סיסמא וכן בשל הוראות סעיף 11(5) לפקודה שכן רישומו ימנע שימוש בשלוש המלים שבסימן ביחד או בנפרד ויקנה למבקשת בלעדיות בניגוד לתקנת הציבור. בכך, לטענת המתנגדת, עלולה להיווצר גם תחרות בלתי הוגנת בניגוד לאמור בסעיף 12 לפקודה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית, הסימן המבוקש יירשם מאחר והוא בעל אופי מבחין מולד.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

10 ביולי, 2013,

0 תגובות

סימן מתאר ONE WAY TO CONNECT

המבקשת, ווטרפול סקיוריטי סולושינס, הגישה בקשה לרישום סימן מסחר. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום 2.7.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר "ONE WAY TO CONNECT" בסוג 9 לגבי 'חומרת מחשב לאבטחת מידע אלקטרוני, הנכללים בסוג 9'. הסימן הוגש לרישום מכוח דין קדימה מבקשה שהוגשה בארה"ב.
 
הבקשה סורבה לרישום על ידי הבוחנת אשר סברה כי אינו כשר לרישום מאחר שאינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. הבוחנת מצאה כי הסימן המבוקש נוגע במישרין לטובין לגביהם מבוקש הרישום מאחר שייחוד מוצריה של המבקשת עיקרו בקישור חד כיווני וכן מצאה הבוחנת כי הסימן לא רכש אופי מבחין. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. נפסק כי המדובר בסימן מתאר שלא רכש אופי מבחין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בתיק:

10 ביולי, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר בעל משמעות דתית

סימן מסחר בעל משמעות דתית
המבקשת, לימור טופז, הגישה בקשה לרישום סימן מסחר אשר נדונה ברשם סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 26.6.2013 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן המסחר "הזוהר – הוצאה לאור" לגבי הוצאה לאור, עריכה, ניסוח, כתיבה, דפוס ושירותים נוספים בסוג 41. הבקשה סורבה לנוכח קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימן נוגע במישרין למהות השירותים אשר לסימונם הוא מיועד וזאת בהתאם לסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר. קביעה זו התבססה על הודעת המבקשת כי המבקשת עוסקת בהוצאה לאור של ספרות מקור בת ימינו, הגות ומחשבה בחכמת ישראל ובחכמת הקבלה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. נפסק כי המדובר בסימן תיאורי אשר לא רכש אופי מבחין וכי המדובר בסימן מסחר בעל משמעות דתית ועל כן הוא פסול לרישום.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

23 ביוני, 2013,

0 תגובות

ציון גאוגרפי כוזב כעילה לשלילת רישום סימן מסחר

ציון גאוגרפי כוזב כעילה לשלילת רישום סימן מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת עין גדי קוסמטיקס. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 30.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SPIRIT OF JERUSALEM" בגין משקאות כוהליים. 
 
מחלקת סימני המסחר סירבה לקבל את הבקשה בטענה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) וסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר בהיותו סימן תיאורי הנותן מידע על מהות הסחורה. בנוסף נקבע כי אף אם הסימן אינו מתייחס לירושלים כמקור הטובין אז יש להפעיל את ההשגה על פי סעיף 11(12) לפקודה כי מקור המשקה אינו מהאזור הגיאוגרפי הכלול בסימן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית. נפסק כי ככל והמשקה אינו מיוצר בירושלים יש לפסול את הסימן בעילת ציון גיאוגרפי כוזב וככל והמשקה מיוצר בירושלים יש לפסול את הסימן מאחר והוא לא רכש אופי מבחין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מתאר מאחר ורכש אופי מבחין

בקשה לרישום סימן מסחר "חאן שחרות" שהוגשה על ידי חברת נגב וגליל יזמות בע"מ לגבי שירותים לאספקת מזון ומשקה ולינה זמנית, בסוג 43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 7.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שחרות או מעלה שחרות הינו יישוב קהילתי בערבה. המבקשת מפעילה בסמוך ליישוב בית הארחה בו מסופקים שירותי לינה זמנית והסעדה. לנוכח האמור מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור הקביעה מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום וזאת לנוכח היקף הראיות שהראו כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה מן השימוש הממושך בו. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

אופי מבחין כתנאי לרישום סימן מסחר

אופי מבחין כתנאי לרישום סימן מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר "5-HOUR ENERGY" שהוגשה על ידי חברת Innovation Ventures לגבי משקה אנרגיה בסוג 32. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 17.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור קביעתו של הבוחן מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר התקבלה לאור הוראות סעיף 16 לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 במרץ, 2013,

0 תגובות

סיסמא כסימן מסחר

בקשות לרישום סימני מסחר לא מעוצבים "SHINING LIGHT ON PHOTONIC INNOVATION" בסוגים 9 ו- 42 שהוגשה על ידי חברת Oclaro. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 26.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשות תובעות דין קדימה מבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת בארה"ב. הבקשות סורבו לרישום על ידי בוחן סימני המסחר, בנימוק כי יש לראות בצירוף המילים המבוקש סיסמא נטולת אופי מבחין. לפיכך עמדת מחלקת סימני המסחר הינה כי בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר, אין צירוף המילים המבוקש כשיר לרישום כסימן מסחר.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי הסימן משולל אופי מבחין אינהרנטי ולפיכך אינו כשיר לרישום.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

21 בפברואר, 2013,

1 תגובות

סימני מסחר תלת מימדיים על נעלי Crocs

סימני מסחר תלת מימדיים על נעלי Crocs
בקשות לרישום סימני מסחר תלת מימדיים שהוגשה על ידי חברת Crocs לגבי "הנעלה, הנכללת בסוג 25". ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 15.1.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני מסחר הודיעה במכתבה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר ועל פי חוזר רשם מ.נ. 61. מנהלת מחלקת סימני מסחר הוציאה למבקשת הודעה ובה הצעה להשמיע טענותיה.
עיקר טענות המבקשת היו:
א. העיצוב הייחודי של הנעליים מהווה את "תעודת הזהות" של המבקשת והנעליים זכו להצלחה מסחרית רבה. 
ב. המוניטין לו זכו הנעליים זכה בהכרה שיפוטית במסגרת עוולת גניבת עין.
ג. אין לפסול את רישום הסימנים שנתבקשו מטעמים הקשורים לאסתטיקה. ככל שיש עדיפות בעיני הצרכנים לנעליים, הרי שיש ליחסה למוניטין שהן רכשו, לתכונות הייחודיות שלהן, ולא לעיצובן. 
ד. צורת הנעליים נשואות הבקשות שבנדון נרשמה כסימן מסחר תלת ממדי באיחוד האירופי ה- OHIM, וכן במדינות נוספות באירופה.   
 
תוצאות ההליך: הבקשות התקבלו, הרשם הורה על קיבול הבקשות ועל פרסומן ביומן סימני המסחר.    
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

2 בינואר, 2013,

0 תגובות

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

בקשה לרישום סימן מסחר "OMNI" שהוגשה על ידי חברת Visa Europe Limited ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר  "OMNI" בסוג 9 בגין כרטיסי בנק, כרטיסי הטענה, כרטיסי חיוב, תוכנות מחשב לשימוש בתעשיה הבנקאית עבור אישור, הבהרה והסדרת עסקאות פיננסיות ומוצרים נוספים.

מחלקת סימני המסחר העלתה כנגד הכשירות לרישום הסימן השגה לפי סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר לנוכח רישומו בפנקס של סימן 93536 ("OMNI") גם הוא בסוג 9 בבעלות חברת Verifone (להלן: "הסימן המצוטט"). בתשובותיה להשגות המחלקה ביקשה המבקשת לתקן את פרטת הסחורות ולכלול סייג המציין במפורש כי פרטת הסחורות אינה כוללת את הסחורות הכלולות בסימן המצוטט. כן צירפה המבקשת מכתב הסכמה מאת בעלת הסימן המצוטט.

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה הסימן כשיר לרישום,  לאחר שהוסרה כל חפיפה בין הפרטות של הסימן המבוקש לרישום והסימן המצוטט.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

23 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי בצורת כיסא

בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי בצורת כיסא

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת STOKKE AS ונדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 29.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי בצורת כיסא בסוג 20 (רהיטים), אשר הוגשה על ידי חברת STOKKE AS. הבקשה מסתמכת בדין קדימה על בקשה שהוגשה באיחוד האירופאי (CTM).
מחלקת סימני מסחר הודיעה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום וכי הדרך הראויה להגן על עיצובים תלת מימדיים של טובין היא על ידי רישום מדגם והמבקשת ביקשה להשיג על החלטה זו בפני רשם סימני המסחר.

תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי הדמות המבוקשת לרישום היא בעלת תפקיד פונקציונאלי ואסתטי ממשי ולא ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.

לפסק הדין בערעור ראו החלטת בית המשפט המחוזי בערעור.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

מוצץ לסרבנים = סימן מסחר תיאורי

מוצץ לסרבנים = סימן מסחר תיאורי

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 230271 "מוצץ לסרבנים" (לא מעוצב)הוגשה על ידי מר אבי (ברטי) כהן ביחס ל"בקבוקי הזנה וגביעים לתינוקות ואביזרי בקבוק לתינוק" כולם בסוג 10.

הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר, אסא קלינג וביום 28.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן משום שהוא חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת וכן מאחר והוא מקובל במסחר לתיאורם של סחורות או סוגי סחורות בתחום המבוקש וזאת על פי הוראות סעיף 8(א) ו- 11(10) לפקודת סימני המסחר.

תוצאות ההליך: הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום מאחר והוא מתאר את הטובין שבגינם נרשם.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 184325 הוגשה על ידי חברת The Coca-Cola Company בגין דמות של בקבוק, בסוג 32, לגבי בירה, מים מינרליים, משקאות לא כוהליים ועוד.

הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים וביום 27.9.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן (בקשה לרישום סימן מסחר) בנימוק כי "הסימן המבוקש הוא סימן תלת-מימדי של מיכל עבור הטובין המבוקשים."

תוצאות ההליך: נפסק כי הסימן כשיר לרישום. ואולם בטרם הקיבול תגיש המבקשת תמונה טובה יותר של הסימן באופן שניתן יהיה להבחין בבירור בכיתוב FANTA, כפי שהוא מופיע על גבי הבקבוק. כמו-כן יצוין בפנקס דבר היות הסימן תלת-מימדי בהתאם לחוזר מ.נ. 61.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

23 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר SERVE – סיוג ביחס לשימוש מתאר בתום לב

בקשות לרישום סימן המסחר "SERVE" (לא מעוצב) עבור שירותים פיננסים שונים, אשר הוגשו על ידיAmerican Express Marketing & Development Corp.. הבקשה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הפוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה. ביום 22.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: הבקשות לרישום נדחו על ידי מחלקת סימני המסחר בשל היות הסימנים בלתי כשירים לרישום לפי הוראות סעיפים 8(א) ו- 11(10) לפקודת סימני המסחר. הבוחנת נימקה את החלטתה לדחות את הבקשות לרישום בכך שהמילה "SERVE" חסרת אופי מבחין לגבי הסחורה או השירות המבוקש והיא נוגעת במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן היא נועדה.

המבקשת היא בעלת אותם סימנים רשומים, בארה"ב, באירופה, קולומביה, מונקו, ניו-זילנד, נורבגיה ופרו, ועל כן ביקשה לקבל את הבקשות לרישום בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה. הבוחנת דחתה את הבקשה לרשום את הסימנים לפי סעיף 16 לפקודה בנימוק כי הסימנים אינם כשירים לרישום בשל היותם חסרי כל אופי מבחין לפי סעיף 16(א)(2) ומורכבים אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את תכונות הטובין והשירותים, לאור הוראת סעיף  16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום בכפוף לרישום הודעה בפנקס בזו הלשון: "רישום זה לא ימנע מאחרים שימוש מתאר בתום לב במהלך הרגיל של המסחר במילה SERVE".

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

23 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

הסימן AFRIN למול EPHRINE – אין הטעיה אצל גורם מקצועי - הרוקח

הסימן AFRIN למול EPHRINE – אין הטעיה אצל גורם מקצועי - הרוקח

בקשה לרישומו של סימן מסחר מספר AFRIN"", שהוגש לרישום על ידי חברת MSD International Holdings GmbH. הבקשה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 22.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: הסימן המבוקש נבחן על ידי מחלקת סימני המסחר ונמצא כבלתי כשיר לרישום לאור דמיון לסימן אשר כבר רשום בפנקס "EPHRINE - אפרין". בעקבות סירוב המחלקה הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם.

בתחילה דחה הרשם את הבקשה לרישום. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור התקבל (עש"א 48527-02-11) והחלטת הרשם בוטלה מאחר שהתברר שהמערערת ביקשה להביא ראיות נוספות לביסוס עמדתה בתמיכה לבקשת הרישום. הדיון הוחזר אל רשם סימני המסחר על מנת שיאפשר למבקשת להביא בפניו ראיות נוספות, הן אלה שהגשתן התבקשה בשלב הערעור והן כל ראיה נוספת, לאחריהן ייתן הרשם החלטה מחודשת.

נפסק: הבקשה התקבלה, הרשם הורה כי הסימן ירשם. למרות הדמיון הרב בצליל בין הסימנים, נפסק כי לאור ההבדלים שבציבור הלקוחות השונים ולאור יתר נסיבות העניין הסימן מתקבל.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

שלוש בקשות לרישום סימני מסחר, אשר הוגשו על ידי חברת The Procter & Gamble Company ונדחו על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 16.7.2012.

עובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הסימנים מהווים, כאמור, חזיתן של בקבוקים א-סימטריים. הסימנים סורבו הסימנים לרישום מהסיבה כי החזית הדו-מימדית של הבקבוק שהמבקש לרשום חסר אופי מבחין.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן נעדר אופי מבחין אינהרנטי.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

 

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לרישום סימן מסחר "Heat Defence" שהוגשה על ידי Unilever PLC וסורבה לרישום. ההליך נוהל ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני. ביום 29.7.2012 ניתנה ההחלטה בהליך.

עובדות: מחלקת סימני מסחר סירבה לקבל לרישום סימן המסחר HEAT DEFENCE בסוג 3 לסבונים, תכשירי ניקוי, בשמים ועוד. נטען כי הסימן חסר אופי מבחין לגבי הסחורות המבוקשות ונוגע במישרין למהות הסחורות שלסימונן הוא נועד. המדובר בתכשיר שנועד להגן מפני נזקים צפויים ממכשירים אשר בהפעלתם על השיער נעשה שימוש בחום.

בנוסף, המבקשת ביקשה את רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה על בסיס רישום סימן המסחר ברוסיה. בקשה זו סורבה אף היא בהתאם לסעיפים 16(א)(2) ו-16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל כך שהוא מורכב ממלים שעשויות לשמש במסחר לציון ייעוד הסחורה וכי לא נרכש אופי מבחין בסימן.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

28 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר – מבחני הרישום וההטעיה

התנגדות לרישום סימן מסחר – מבחני הרישום וההטעיה

ערעור שהוגש על ידי מיכה דנציגר ודנציגר משק פרחים "דן" כנגד שמואל מור, על החלטת החלטת פוסק הקניין הרוחני, נח שלו שלומוביץ, בגדרה נדחתה התנגדות המערערים לרישום סימן מסחר שהמשיב ביקש לרושמו.

הערעור נדון בפני בית המשפט העליון בהרכב השופטים המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין, השופטת ע' ארבל, השופט ח' מלצר. ביום 23.8.2012 ניתן פסק הדין בערעור.

עובדות: המשיב הוא מטפח זני פרחים ומשווק פרחים. בשנת 2002 הגיש המשיב בקשה לרישום סימן מסחר מספר 158742. הסימן המבוקש הוא צורה מעוצבת, בעלת אלמנטים גרפיים מסוימים, המכילה במרכזה את צמד המילים: "More Stars". הסימן המבוקש משמש את המשיב לשיווק פרח מסוג "גיפסנית", מזן "מורין".  

המערערים הגישו הודעת התנגדות לרישום הסימן המבוקש. בבסיס ההתנגדות עמדה העובדה שהמערער, שגם הוא מטפח זני פרחים ומשווק פרחים כאמור – הינו בעל סימן מסחר מס' 125477, המכיל את הכיתוב: "Lucky Stars", וסימן מסחר מס' 116336, המכיל את הכיתוב: "Million Stars". הסימן הרשום משמש את המערערים בקשר לזן ייחודי, בשם "דנגיפמיני", של אותו פרח ה"גיפסנית".

בנוסף, בשנת 1999 כרתו הצדדים הסכם רישיון, במסגרתו ניתן למשיב רשיון לגדל ולשווק את זן ה"דנגיפמיני" שפיתחו המערערים. באותו ההסכם התחייב המשיב להימנע, במשך שלוש שנים, מלעשות שימוש כלשהו בשתילי ה"גיפסנית" שלו וכן בשימוש לא מותר בשתילים מזן "דנגיפמיני" של המערערים, המכונים: More Stars.

בגדרי הודעת ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש, טענו המערערים כי המשיב מנסה להבנות מהמוניטין שיצא לזן שפיתחו. המערערים טענו כי בנוסף להגנה על הסימן הרשום, הפרח משווק ומפורסם באריזות שעל חזיתן תיאור של כוכבים פזורים, סביב המילים: Million Stars. לטענתם, הסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה בחזותו, במצלול וברושם הכללי – לסימן הרשום ולסימן המוכר היטב שלהם, ועלול להטעות צרכנים שיקשרו בין פרחי-המשיב לפרחי המערערים.

נוכח האמור לעיל המערערים גרסו כי הסימן המבוקש איננו כשר למעשה לרישום, במשמעות סעיף 8(א) לפקודה, שקובע כדלקמן: "אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים".

החלטת הפוסק: החלטת הפוסק קבע כי המילה "Stars" הינה מונח מרמז, דהיינו המילה "Stars" לא מתארת, כפשוטו, את הטובין שהמערערים מוכרים, או משווקים, אלא רק גורמת לייחוס אסוציאטיבי בראשו של הצרכן לפרחי ה"גיספנית", הדומים לכוכבים. בהתאם לכך קבע הפוסק כי מילה זו כשירה לרישום כשלעצמה.

בהמשך ההחלטה בחן הפוסק את הסימן המבוקש באמצעות "מבחני ההטעיה", שהם המבחנים שבהם נהוג להשתמש על מנת לבחון את קיומה של אפשרות "הטעיה" של הצרכן. הפוסק מצא כי "מבחני ההטעיה" מובילים בצורה מצרפית למסקנה שאין חשש להטעיה בין שני הסימנים במקרה דנן.

כפועל יוצא מכל האמור לעיל – אושר הסימן לרישום. מכאן הערעור שבפנינו.

תוצאות ההליך: הערעור התקבל, נפסק כי יש לבטל את החלטת הפוסק ולמחוק את סימן המסחר המבוקש מפנקס סימני המסחר. שלושת מבחני-המשנה לבחינת סימן מסחר העלו בצורה ברורה כי קיים חשש אמיתי ומהותי שצרכנים עלולים לבוא לכדי טעות בין הסימנים. על כן חל במכלול סעיף 11(9) סיפא לפקודה, ואין מקום לרשום את הסימן המבוקש.

עוד נפסק כי המשיב ישא בהוצאות המערערים בשתי הערכאות בסך של 50,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

17 ביוני, 2012,

0 תגובות

רישום סימני מסחר בינלאומיים

רישום סימני מסחר בינלאומיים
ביום 1.9.2010 הצטרפה מדינת ישראל לפרוטוקול מדריד, הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול זה היווה מהפכה ברישום סימני המסחר הבינלאומיים, שכן פרוטוקול זה מאפשר לבעלי סימני מסחר אשר ביצעו רישומם בישראל לתרגמו לכל המדינות החברות בפרוטוקול (למעלה מ 80 מדינות) וזאת בפשטות יחסית, פרוטוקול מדריד נחתם בשנת 1989 ומנוהל על ידי המשרד הבינלאומי WIPO – world intellectual property organization.
 
פרוטוקול מדריד מאפשר לכל אזרח אשר ביצע רישום סימן מסחר במדינתו, לרשום את הסימן גם מחוצה לה, כאשר הפרוטוקול מאגד בתוכו את מקבץ הבקשות וההסדרים אותם נדרש האזרח לבצע בשעת רישומם של סימני המסחר הבינלאומיים.
 
הפרוטוקול עצמו פועל גם על דרך השלילה וכאשר נפסל סימן מסחר במדינת המקור יישלל גם בשאר במדינות בהם נרשם וזאת בתוך 5 שנים מיום הרישום, יש לציין, כי גם כאן ישנה דרך לשמר את סימני המסחר הבינלאומיים וזאת על ידי העברת רישומם לכל מדינה בפרט כסימן עצמאי העומד בעינו במדינה בה חפץ האינדיבידואל לרישומו.
 
בעבר כל אדם אשר שחפץ ברישום סימן המסחר שבבעלותו, צריך היה לבצע את הליכי הרישום בצורה עצמאית בכל מדינה ומדינה בה חפץ לבצע את הרישום המיוחל, וזאת כאשר לכל מדינה תנאי רישום שונים משכנתה, ואף מתנה הרישום בתנאיה שונים מקודמתה, דבר המקשה משמעותית על הליכי הרישום הבינלאומיים.
 
כיום כל אדם יכול בקלות יחסית לבצע רישום בינלאומי לסימן מסחרו וזאת בזכות פרוטוקול מדריד, כשאר תוגש בקשת הרישום ללשכת סימני המסחר וזו תעבירה לידי משרדי הארגון WIPO ושם תבחן לגופה, במידה ותעמוד בתנאי WIPO ותאושר תועבר לכל המדינות החברות בפרוטוקול ובהם חפץ מבקש הבקשה לרשמם, יש לציין כי כל מדינה מבצעת בדיקה לרישום עצמאית אך לרוב ירשם סימן המסחר במדינות הנדרשות לאחר מתן האישור מן משרדי WIPO.
 
שימוש בפרוטוקול מדריד אף מקנה לרושם סימן המסחר חיסכון כספי בעזרת הגשת הבקשה דרך משרדי WIPO וככל שיבצע רישום במגוון מגינות רב יותר כך יחסוך יותר בעלויות הרישום עצמן.
 
רישום סימן המסחר בצורה בינלאומית מאפשרת לחברות רבות לשווק את מוצרן לשוקיי העולם מבלי להיות כבולים לחברה מקומית אשר תייצגם במקום, ולמעשה מאפשרת לבעל המוניטין ליהנות מתוצרתו באופן בינלאומי במדינות רבות.
 
החל מ 1.9.2010 ביצעה מדינת ישראל התקדמות ניכרת וצועדת לכיוון גלובליזציה כלכלית ומאפשרת לאזרחיה שיווק סימנם ותוצרתם באופן בינלאומי ומתקדם כנהוג במרבית מדינות העולם המערבי כיום.
 
המדינות החברות בפרוטוקול מדריד ובהם ניתן להגיש סימן מסחר בינלאומי לפי פרוטוקול מדריד הן:
 
אלבניה, אנטיגואה וברבודה, ארמניה, אוסטרליה, אוסטריה, אזרבייג'אן, בחריין, בלארוס, בלגיה, בהוטן, בוסניה והרצגובינה, בוטסואנה, בולגריה, סין, קולומביה, קרואטיה, קובה, קפריסין, הרפובליקה הצ'כית, צפון קוריאה, דנמרק , מצרים, אסטוניה, האיחוד האירופי, פינלנד, צרפת, גרוזיה, גרמניה, גאנה, יוון, הונגריה, איסלנד, איראן, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, קזחסטן, קניה, קירגיסטן, לטביה, לסוטו, ליבריה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, מרוקו, מוזמביק, נמיביה, הולנד, נורווגיה, עומאן, הפיליפינים, פולין, פורטוגל, דרום קוריאה, מולדובה, רומניה, רוסיה, סן מרינו, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל , סרביה, סיירה לאון, סינגפור, סלובקיה, סלובניה, ספרד, סודאן, סווזילנד, שבדיה, שוויץ, סוריה, טג'יקיסטן, היוגוסלבית לשעבר מקדוניה, טורקיה, טורקמניסטן, אוקראינה, בריטניה, ארצות הברית, אוזבקיסטן, ויאטנאם, זמביה
 

28 במרץ, 2012,

0 תגובות

בקשות מתחרות לסימני מסחר

בקשות מתחרות לסימני מסחר

ביום 21.5.2008 הוגשה בקשה ע"י מר סאסן חודאדאדי לרישום סימן מסחר מעוצב בסוג 25 הכולל מפרשיות. ביום 17.6.2008 הוגשה בקשה ע"י חברת נאוטיקה לרישום סימן מסחר מעוצב בסוג 25 הכולל מפרשיות.

מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשים על הפעלת הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972. וההליך נדון בפני רשם סימני המסחר וביום 15.2.2012 ניתנה החלטה בהליך מפי הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי.

הפוסקת קיבלה את טענות חברת נאוטיקה והורתה על המשך בחינתו של סימן מסחר של חברת נאוטיקה ועל סגירת תיק בקשה לסימן של מר חודאדאדי.

בנוסף נפסקו הוצאות בגין ניהול ההליך בסך 5,000 ₪.  

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

הליך לבקשות מתחרות לסימני מסחר

בהליך בקשות מתחרות לפי הוראת סעיף 29(א) לפקודה, יכריע היושב בדין באשר לאיזו בקשה ימשך הליך הבחינה וכפועל יוצא, על סגירת תיקי הבקשות המתחרות. ההליך הינו בעל אופי 'לעומתי' היינו, בחינת סימן מסחר ביחס לסימן המתחרה.  

לשם הכרעה בהליך זה יש להפעיל את שלושת מבחני העזר אשר עוגנו בפסיקה כמו גם במספר החלטות רשם (ראה למשל: ע"א 8987/05 מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ, פורסם בנבו (2007) וכן החלטה בבקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 186396, 188442, פורסם בנבו (2010)). 

נוכח המסקנות הנובעות מהחלת מבחני העזר על נסיבות המקרה, נפסק כי יש להעדיף את רישום סימנה של חברת נאוטיקה על פני זה של מר חודאדאדי.

מבחן ראשון: מבחן מועדי הגשת הבקשות המתחרות לרישום

מר חודאדאדי הגיש את בקשתו לפני שחברת נאוטיקה הגישה את בקשתה. עם זאת, כבר נפסק לא אחת כי רק במקרים חריגים יוענק משקל מכריע למועדי הגשת הבקשות המתחרות.

בנסיבות העניין, הוגשה בקשת חברת נאוטיקה לרישום סימנה מספר שבועות בלבד לאחר שהוגשה הבקשה לרישום סימן מר חודאדאדי. הרשם לא סבר כי יש בכך כדי להצביע  על שיהוי מטעם חברת נאוטיקה או על חוסר תום לב מצידה.

מבחן שני: מבחן היקף השימוש ערב הגשת הבקשות המתחרות

במסגרת זו יבחן היקף השימוש בסימנים בישראל עד למועד הגשת הבקשות. על היושב בדין לתת דעתו אף להיקף השימוש עד למועד הדיון בבקשות המתחרות, אולם בכך קיים חשש לשימוש אינטנסיבי מכוון, לאחר פתיחת הליך התחרות. יודגש כי  אין עסקינן  בהיקף השימוש בסימנים על רקע מימד הזמן בלבד, כי אם בהיקף שימוש אשר יעיד כי הסימן האחד רכש אופי מבחין מובהק יותר מהסימן המתחרה.

מר חודאדאדי לא עשה כל שימוש בסימן המסחר בישראל.  חברת נאוטיקה מאידך, הצביעה על שימוש בסימן המפרשיות וצירפה פרסומים  ומודעות בהן עשתה שימוש בסימן המבוקש בישראל, לצד שם החברה, הן למטרות שיווק ומכירות והן במסגרת הענקת חסות לאירועים כאלה ואחרים.

סימן מסחר מוכר היטב

סימן מסחר אשר הינו מוכר היטב נהנה ממעמד רם ומיוחד אשר עשוי להקנות לו עדיפות על פני סימני מסחר אשר אינם בעלי מוניטין נרחב כמותו. אי לכך, נדרשת מהטוען לבעלות בסימן מוכר היטב לצרף ראיות מובהקות התומכות בטענה זו. בין הקריטריונים אשר יחולו לבחינת היות  סימן  מוכר היטב נמצא את אלה: מידת ההיכרות של הציבור הרלבנטי עם הסימן, היקף ומשך השימוש בסימן והמשאבים שהושקעו בפרסומו, מידת אופיו המבחין של הסימן, מידת הייחוד (בלעדיות) של הסימן וכד'.

נפסק כי אין די בחומר הראיות אשר הוגש מטעם חברת נאוטיקה כדי לתמוך כדבעי בטענתה כי נכון למועד הגשת הבקשה היה סימן המפרשיות סימן מוכר היטב. בישראל המזהה את סימן המפרשיות עמה.  הכרה בסימן מסחר כסימן מוכר היטב אינה יכולה להיות ואף אל לה להיות, בגדר "ידיעה שיפוטית". אי לכך, אין אלא לקבוע כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח כדבעי כי סימן המפרשיות אשר נתבקש על ידה לרישום, הוא כשלעצמו, הינו מוכר היטב  כמשמעותו בדין.   

מבחן שלישי: מבחן תום הלב בבחירת הסימן ובעת השימוש בו

מבחן תום הלב, דן בשאלה האם אחד הצדדים בחר את הסימן המבוקש לרישום על מנת להיבנות ממוניטין של הסימן המתחרה או בכוונה לפגוע במוניטין זה. עדותו של מר חודאדאדי התגלתה כרווית פגמים ובשל כך נפגעה מהימנותה בעיני הרשם.  נפסק כי קיים טעם לפגם בהתנהלות מר חודאדאדי, אף אם זו אינה עולה כדי חוסר תום לב מובהק.   

רישום מקביל לפי סעיף 30 לפקודה

אין מחלוקת בין הצדדים כי בין שני הסימנים המתחרים קיימים אלמנטים דומים. אלא שלגרסת מר חודאדאדי, אין המדובר בדמיון מטעה שיש בו לגרום לתחרות בלי הוגנת במסחר ולפיכך אין מניעה להתיר את רישומם זה לצד זה. דין טענה זו להידחות שכן קיים ביניהם דמיון רב המתבטא במוטיב הדומיננטי בשני הסימנים הוא כמובן איור המפרשיות.

הרשם קיבל את חוות דעתו של מר חופשי, לפיה לאור העובדה כי איור המפרשיות הוא הרכיב הדומיננטי בסימנים המתחרים, נבלעים האלמנטים הנוספים (היינו הכיתוב: "Tre Vella"  כמו גם הריבוע השחור) בסימן מר חודאדאדי, דבר המגביר את מידת הדמיון בין הסימנים.

בהינתן העובדה כי רישום הסימנים נתבקש ביחס לאותו הסוג (תחום הביגוד והלבשה) היינו המדובר באותן סחורות בדיוק, בקהל יעד זהה ובצינורות שיווק דומים, שולל הדמיון הניכר בין הסימנים המתחרים את יכולתם להירשם במקביל ולחיות זה לצד זה במרשם סימני המסחר. בנסיבות העניין, יש בדמיון המובהק בין שני הסימנים הבא לידי ביטוי באיור המפרשיות, כדי ליצור חשש להטעיית הציבור.

בנסיבות העניין, יש בכך לדעתי כדי לשלול אפשרות לרישום מקביל של שני הסימנים. 

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת צימוק ארגון אירועים ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי.  ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

בקשה לרישום סימן המסחר מס' 221122 Tour De Israel (לא מעוצב) למסע אופניים עממי ותחרותי חוצה ישראל לאורכה ממטולה לאילת (בסוג 41).

הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בשל העובדה שצירוף המילים המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין לגבי השירות המבוקש לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972 (להלן: "הפקודה"); הצירוף נוגע במישרין אל מהות או איכות השירות שלסימונו הוא נועד לפי סעיף 11(10) לפקודה; המשמעות הרגילה של המלה Israel היא שם גאוגרפי לפי סעיף 11(11) לפקודה.

בתשובתו להשגה טען נציג המבקשת כי הסימן אינו מתאר וכי הוא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ייחודי בפרסומים החל משנת 2009.

נפסק כי הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית מאחר ומדובר בסימן מתאר וחסר אופי מבחין.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן המקובל במסחר

נפסק כי הרכיב "tour de" הינו רכיב המקובל במסחר לתיאור מסעות אופניים, כאשר הוא מצורף למקום גיאוגרפי כלשהו.

סימן המקובל במסחר הינו במהותו חסר אופי מבחין (ראה א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, בעמ' 21) ואי לכך, אינו עומד בדרישות סעיף 8(א) לפקודה.

סימן בעל משמעותו גיאוגרפית

הרכיב השני בסימן, "Israel", הינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית שכן נועד הוא להצביע על המקום הגיאוגרפי בו נערך מסע האופניים. הסימן אינו מוצג בדרך מיוחדת, ולפיכך על פניו אינו כשיר לרישום נוכח הוראות סעיף 11(11) לפקודה.

סימן תיאורי

נפסק כי הסימן בכללותו הינו תיאורי באשר הוא מתאר את מהות השירות המוצע על ידי המבקשת ובכך הופך בלתי כשיר לרישום לפי סעיף 11(10).

אופי מבחין אינהרנטי

נפסק כי ככל שהסימן הינו קרוב יותר לצד הגנרי בציר התיאוריות, היינו הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי מועט יותר, כך כבד הוא הנטל הרובץ לפתחו של המבקש להראות כי הסימן רכש אופי מבחין (ע"א 3559/02 טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים, פ''ד נט(1) 873, 890 וכן ע"א 5792/99 עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 946).

נפסק כי, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיים אופי מבחין אינהרנטי בצירוף המילים וכך נותר הסימן המבוקש תיאורי, כשם שרכיביו תיאוריים הם.

אופי מבחין כתוצאה משימוש

הרשם לא השתכנע כי כתוצאה מן השימוש רכש הסימן אופי מבחין, באופן שהוא מזוהה על ידי הציבור דווקא עם המבקשת. אכן, לעיתים, סימן מתאר יכול לרכוש משמעות שנייה. אומר לעניין זה המלומד זליגסון בספרו לעיל, בעמ' 41, כך: "גם סימן מתאר הופך לסימן הראוי לרישום בישראל אם השיג בה משמעות שניה ע"י שימוש רב. אין זה אומר, שהציבור חדל להבין את המשמעות הרגילה של המלה או של הציור, אולם הוא התרגל לקשור את המלה או הציור, כשהם מופיעים על סחורה מסויימת המסומנת בה או בקשר אתה, עם מקור ייצור מסויים..."

עם זאת, היקף הפרסום הרחב אינו מצביע על קשר תודעתי בקרב קהל הצרכנים בין הסימן לבין המבקשת דווקא.

שונה עניינו של הסימן Tour de Israel מעניין Tour de France, אליו השווה עצמו נציג המבקשת בדיון שהתקיים בפניי. Tour de France הינו אירוע המתקיים מזה עשרות שנים, המוכר למיליארדי צופים ברחבי העולם.

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לסימן מסחר שהוגשה על ידי חברת גורי יבוא והפצה בע"מ כנגד חברת אליאס וקסמן בע"מ. נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי. ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

התנגדות לרישום סימן המסחר מעוצב מספר 200256 "חמצוצים" בסוג 30 ביחס למסטיקים, ממתקים, ופלים וסוכריות.

המתנגדת טוענת כי היא זו שהגתה את סימן המסחר "חמצוצים" והחל משנת 2005 היא עושה בו שימוש. המתנגדת טוענת כי יש ברישום הסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר ולפיכך אינו כשיר לרישום לנוכח הוראות סעיף 11(6) לפקודה.

ההתנגדות התקבלה, נפסק כי אין לרשום את הסימן בשל כך שרישומו עלול להטעות את הציבור.

המבקשת תשלם למתנגדת הוצאות בסך 7,000 ₪ הכולל מע"מ.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן מוכר היטב

לפי סעיף 11(13) לפקודת סימני המסחר, סימן מסחר אינו כשיר לרישום במידה וקיים סימן מסחר אחר המוכר היטב.

המבחנים להכרעה בשאלת היות סימן מסחר בבחינת מוכר היטב הם: מידת ההכרה וההוקרה של הסימן;  היקף השימוש ומשך השימוש בו; היקף ומידת פרסום הסימן; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש של הסימן; מידת מידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים (לעניין זה יצוין כי שימוש על ידי מספר גורמים בסימן מסוים עשוי להצביע על כך שהמוניטין אינו משויך אף לא לאחד מהם וכך תתקבל המסקנה כי אין המדובר בסימן מוכר היטב) ועוד (ראו ע"א 9191/03  Aktiebolag  נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869).

בענייננו, להוכחת טענתה כי הסימן "חמצוצים" הפך לסימן מוכר היטב המזוהה עמה, הגישה המתנגדת ראיות באשר למאמצי הפרסום והשיווק מטעמה.

נפסק כי בהעדר חוות דעת מומחה בשאלה נתח השוק, בהעדר סקר צרכנים ובשל כך שמוצרי המתנגדת אינם נמכרים כאשר הסימן "חמצוצים" מוטבע על אריזתה, קיים קושי לקבוע בוודאות הנדרשת כי הסימן המבוקש הפך למוכר היטב כמשמעותו בדין כתוצאה מפעילות המתנגדת.

על כן הסימן "חמצוצים" (מעוצב) איננו בבחינת סימן מוכר היטב המזוהה עם המתנגדת.

הטעית הציבור ותחרות בלתי הוגנת

המתנגדת טענה כי רישום הסימן על שם המבקשת יצור הטעיה בקרב ציבור הצרכנים  וכן יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר לפי סעיף 11(6) לפקודה.

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת דמיון מטעה בין סימני מסחר, הם כידוע מבחן המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, צינורות השיווק מבחן השכל הישר וכלל נסיבות העניין (ע"א 261/64 פרו-פרו נ. פרומין, פ"ד י"ח(3), 275).

נפסק כי הסימן המבוקש וסימן המתנגדת מעוצבים ואי לכך קיימים ביניהם הבדלים ויזואליים. אולם מבחינה פונטית קיימת למעשה זהות מוחלטת בין שני הסימנים. כמו כן, הן המבקשת והן המתנגדת מעוניינות לעשות שימוש בסימן "חמצוצים" ביחס לאותן סחורות בדיוק, היינו, פסי גומי ארוכים וחמוצים. קהל היעד בשני המקרים הינו זהה וכולל בעיקר ילדים ונוער.

בנוסף נפסק כי המתנגדת עשתה שימוש בסימן "חמצוצים" החל משנת 2005 ועל כן שוכנע הרשם כי סימן המתנגדת רכש אופי מבחין במידה מסוימת אשר יש בה כדי למנוע רישומו של הסימן המבוקש נוכח חשש להטעיה.

13 באפריל, 2011,

0 תגובות

Diageo - בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי

Diageo - בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Diageo North America ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ. ביום 13.4.2011 ניתנה ההחלטה בתיק הבקשה.

המבקשת הגישה לרישום סימן מסחר תל מימדי אשר נתבקש לרישום בסוג 33 "משקאות אלכוהוליים (למעט בירה); הנכללים כולם בסוג 33".

מחלקת סימני מסחר הודיעה כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו דמות תלת מימדית של אריזה או מיכל המשמשים עבור הטובין המסומנים בסימן. עוד צוין כי הדרך הראויה להגן על עיצובים תלת מימדיים הינה באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם.

הסימן התקבל לרישום.

יוער כי המדובר בהחלטה הפוכה להחלטה שהתקבלה בעניין Spirits.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

התנאים לרישום סימן מסחר מעוצב על בקבוק משקה

כאמור לא יהא זה כל בקבוק, ואף לא כל בקבוק המזוהה בעיני הצרכן, אלא אך ורק בקבוק המתקיימים בו שלושת התנאים הבאים:

(א) קווי דמות החורגים מן העיצוב (דמות שאין לה תפקיד אסתטי ממשי);

(ב) תפיסת העוסק ותפיסת הצרכן (הדמות ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר);

(ג) וכל אלה כאשר הבקבוק מיוצר ומשווק ורכש לו שם משך שנים רבות (אופי מבחין נרכש).

נפסק כי משקאות אלכוהוליים מסוימים ניכרים בעיצוב הבקבוק המכיל אותם במשך שנים רבות וצורת הבקבוק נתפסת כסימן מסחר, דהיינו כדמות המהווה את הקישור בעין הצרכן למוצר או למקורו.

בשוק מעין זה, שוב אין אינטרס לציבור, ואף לא ליצרנים להמשיך ולעצב, על שום שמראש, דהיינו מצד היצרן, ובדיעבד, דהיינו מצד הצרכן, קיימת חשיבות להשקעה במותג הנתפס על פי צורת הבקבוק.

נפסק כי שמו של המשקה המשווק בבקבוק המבוקש הוא "Crown Royal" ובעברית - כתר מלכותי. מבט בפיתוחים והתבליטים שעל הבקבוק ילמדו כי אלה נועדו להעניק לו מראה של כתר.

נפסק כי, מדובר במוצר הנמכר בבקבוק זה מזה עשרות שנים, וככזה ברי כי עניינו במיתוג וזיהוי המוצר ולא בעיצוב אריזתו, וכך מן הסתם הוא גם נתפס על ידי הציבור.

על כן נפסק כי במקרה מעין זה, כאמור, גובר האינטרס של יציבות חיי המסחר (המזהים את הבקבוק כסימן מסחר) ושכלול התחרות, על הרצון לעודד עיצובים חדשים.

24 בפברואר, 2011,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני המסחר והודעת הסתלקות

בקשה לרישום סימני המסחר והודעת הסתלקות

בקשה לרישום סימן מסחר, אשר נדונה בפני רשם סימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי. ביום 24-2-2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

המבקשת הגישה חמש בקשות לרישומם של סימני המסחר "ALEXANDRIA=HEALTH SCIENCE" (לא מעוצב), בסוגים שונים בעבור "שירותי נדל"ן". ביום 17.08.2008 הודיעה מחלקת סימני מסחר כי הסימנים אינם כשירים לרישום מאחר שלא קיימת זיקה בין ירשמו בתנאים הבאים: א) מתן הודעת הסתלקות לגבי הצירוף "HEALTH SCIENCE" אלא בהרכב הסימן. ב) הגבלת פרטת השירותים כך שתהא זיקה בין המילים "HEALTH SCIENCE" לבין הפרטה המבוקשת. המבקשת סירבה ליתן את הודעת ההסתלקות ומכאן ההליך.

הבקשה התקבלה. הרשם הורה על קיבול הסימנים המבוקשים כפי שהוגשו.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

הגבלות ותנאים ברישום סימן מסחר

סעיף 18 לפקודה מעגן את עיקר סמכויות הרשם במסגרת הליכי רישום סימן מסחר. בהתאם להוראת הסעיף, לרשם סימני המסחר מסור שיקול דעת להטיל הגבלות או להתנות תנאים בקשר עם רישום סימני מסחר. וזו לשון הסעיף: "(א) בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר".

במסגרת שיקול דעת נרחב זה, רשאי הרשם לסרב לרישום הסימן או לקבלו, בתנאים והגבלות ככל שיראה לנכון, ואף ליתן הוראות באשר לאופן השימוש בסימן כמו גם למקום השימוש בו. כך, יכול הרשם לסרב לרישום סימן כלשהו, אלא אם תוגבל  פרטת הסחורות בגינה הוגש הסימן לרישום.

שיקול דעת זה ניתן לרשם סימני המסחר לצד החובה להעביר את הסימן המבוקש לרישום בחינה מהותית ובמסגרתה לבדוק את כשירותו לרישום על פי תנאים הקבועים בפקודה. בהפעילו את שיקול הדעת כקבוע בסעיף 18 לפקודה, על הרשם להתחשב ולאזן, בין היתר, בין אלו: זכותו של בעל הסימן להשתמש בו לעניין הטובין שהוא מייצר או השירותים הניתנים על ידיו; האינטרס המסחרי-כלכלי של כלל העוסקים בתחום להשתמש בסימן המבוקש או בדומה לו, האינטרס הציבורי הרחב במסגרתו לא יאושר לרישום סימן אשר יש כדי להטעות את הציבור ועוד.

השגות הרשם במסגרת הבחינה – חשש להטעיית הציבור

במסגרת בחינת כשרות הסימן לרישום, רשאי הרשם להעלות השגות כנגד הסימן לפי סעיף 11 לפקודה. בענייננו רלבנטי סעיף 11(6) לפקודה וזו לשונו: "סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;"

כאמור, מונה סעיף 11(6) לפקודה שלוש חלופות שונות, כאשר הרלבנטית בענייננו הינה הראשונה, "סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור".

בהסתמך על הסמכות המוקנית לרשם סימני המסחר מכח הוראות סעיפים 18 ו- 11(6) לפקודה, הועלתה כנגד הסימן המבוקש ההשגה לפיה  עלול הוא לגרום לציבור לטעות ולשכור את שירותיה, מתוך מחשבה כי המבקשת עוסקת בתחום מדעי הרפואה או הבריאות, בעוד שלמעשה מעניקה היא שירותים בתחום העסקים והנדל"ן.

כאשר מועלית השגה זו כנגד סימן המבוקש לרישום, על המבקש לנסות ולהוכיח כי אין ברישום הסימן המבוקש כדי להטעות. למשל, רשאי הוא לנסות ולהביא ראיות לפיהן יש באופיו המבחין המובהק של הסימן כדי לסלק את החשש להטעיית הציבור.

הרשם פסק כי אינו סבור כי בנסיבות העניין קיימת סכנה ממשית כי צרכן פשוט יטעה לשכור את שירותי המבקשת, על בסיס הסימן "ALEXANDRIA=HEALTH SCIENCE", מתוך אמונה שהמבקשת עוסקת בתחום הרפואה או הבריאות.

וכי לא סביר כי מומחים מתחום הבריאות או הרפואה, הבקיאים בשם הגופים הקיימים בתחומים אלה, כמו גם באופיים ופועלם, יטעו לחשוב כי המדובר בחברה העוסקת במדעי הרפואה או הבריאות או בתחום משיק לו. לאור האמור לעיל, הרשם פסק כי יש להורות על קיבול הסימנים המבוקשים כפי שהוגשו.

23 בינואר, 2011,

0 תגובות

התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר "נו-שפה"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני-כספי (התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר "NO-SPA", "נו-שפה" מס' 202248) - 23.1.2011

תחום: התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר

נושאים: עילות התנגדות לרישום סימן מסחר בטענת הטעייה, בחינת הזהות בין הפרטה של כל סימן, הטעיה בין הסימנים, מבחן המראה והצליל, סימן בעברית ובאנגלית, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק, מבחן יתר נסיבות העניין

עובדות:

התנגדות לרישומו של סימן מסחר "נו-שפה", "NO-SPA" (לא מעוצב) ביחס לתוסף תזונה בסוג 5.

המתנגדת טוענת כי מאז שנת 1970 משווקת היא בעולם, תחת הסימן "NO-SPA", את תכשירה הרפואי המשמש להרגעה, לשיכוך כאבים ולמניעת עוויתות בקיבה ובמעיים.

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש לרישום, הינו זהה לחלוטין לסימנה הרשום ודומה עד כדי להטעות לחלק מסימניה הרשומים בישראל. משכך, נסמכת המתנגדת על סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר וטוענת כי הסימן המבוקש פסול לרישום.

נפסק:

הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימניה הרשומים של המתנגדת.

ההתנגדות מתקבלת. המבקש ישא בהוצאות המתנגדת בהליך בסך 8,000 ₪.

נקודות מרכזיות:

עילות התנגדות לרישום סימן מסחר בטענת הטעייה

סעיף 11(9) לפקודה, המהווה עילת התנגדות לרישום הסימן המבוקש, קובע כדלקמן:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

בהוראה זו התייחס המחוקק לשני סוגי סימנים בלתי כשרים לרישום: האחד, סימנים הזהים לסימן הרשום בפנקס סימני המסחר, והשני, סימנים הדומים דמיון מטעה לסימן ממין זה.

בחינת הזהות בין הפרטה של כל סימן

יש לבדוק האם פרטת סימני המתנגדת ופרטת סימן המבקש כוללים את אותם הטובין או טובין מאותו הגדר.

נפסק כי הן הסימן המבוקש והן סימני הרשומים של המתנגדת הוגשו לרישום בסוג 5 וכי מן הראוי לקבוע כי תכשירים רפואיים ותוספי מזון מהווים טובין מאותו הגדר. זאת מאחר שהמדובר במוצרים חלופיים או לפחות משלימים. שני סוגי המוצרים נמכרים לרוב בבתי מרקחת  ולא מן הנמנע כי אדם המשתמש בתכשיר רפואי, יצרוך גם תוסף מזון לאותה הבעיה בדיוק.

הטעיה בין הסימנים

בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים עיקריים ("המבחן המשולש") לצורך הכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין סימני מסחר המשתייכים לאותו הגדר: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות ומבחן השכל הישר וכלל נסיבות העניין.

מבחן המראה והצליל

זהו המבחן המרכזי מבין שלושת המבחנים הנ"ל. בחינת הדמיון המטעה בין הסימנים מבחינת החזות והצליל תיעשה תוך השוואת הסימנים בשלמותם ותוך מתן משקל לרושם הראשוני הבלתי מושלם של הצרכן אשר אינו מתעכב להבחין בין הסימנים לפרטי פרטיהם.

הסימנים נבחנים כפי שהוגשו לרישום או כפי שנרשמו ולא כפי שנעשה בהם שימוש בפועל.

מבחן המראה והצליל: סימן בעברית ובאנגלית

המבקש טוען כי הסימן המבוקש מכיל את הצירוף באנגלית "NO-SPA" ואת המילה "נו-שפה" בעברית. זאת בניגוד לסימני המתנגדת אשר מכילים את הצירוף "NO-SPA" אם כשלעצמו, ואם בצירוף תוספות שונות. לדידו יש בכך כדי ליצור הבחנה בין סימנו המבוקש ובין סימני המתנגדת.

הרשם פסק כי אין לקבל טענה זו. הצרכן הישראלי הזוכר את שם המוצר באנגלית והנתקל במוצר הנושא את אותו השם בכיתוב עברית, עלול לחשוב כי המדובר באותו המוצר אשר הותאם לקהל הצרכנים הישראלי.

מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק

נפסק כי מדובר בשני תכשירים אשר מיועדים לשיווק תחת קורת גג אחת – היינו בבית המרקחת.

מבחן יתר נסיבות העניין

במסגרת זו יש לזכור כי סימני המבקשת נועדו לשיווק תכשירים רפואיים וכי לבלבול בין מוצריה לבין מוצר המבקש, אשר הינו תוסף מזון, עלולות להיות השלכות חמורות. אכן נכון, המתנגדת טרם החלה בשיווק  מוצריה בישראל. עם זאת לא מן הנמנע כי המתנגדת תשווק מוצריה בארץ בעתיד. בנוסף, מראיות המתנגדת ניכרים אחוזי היכרות לא מבוטלים של הצרכן הישראלי הרלבנטי עם  מוצרי המתנגדת בחו"ל. מכאן החשש הממשי כי הצרכן המקומי עלול להושיט יד למוצר המבקש בעודו טועה באשר לאפקט הרפואי המצופה מן המוצר אותו רכש.

30 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן המסחר "SIMPLE"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לרישום סימן המסחר "SIMPLE" מספר 185093) – 30.12.2010

תחוםהתנגדות לרישום סימן המסחר תיאורי

נושאים: סוגים של סימני מסחר, המבחן לקביעת הקטגוריה של הסימן, סימן מעוצב

העובדות:

התנגדות לרישומו של סימן המסחר "SIMPLE" (מעוצב). המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש לרישום הינו סימן הכולל מילה פשוטה ושכיחה המתארת ו/או משבחת את השירותים אליהם מתייחס הסימן. מכאן שאינה כשירה לרישום לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר.

נפסק:

הסימן כשר לרישום. אך הרשם הורה לבעליו, מכח סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר, לצמצם את הפרטה בגינה נרשם. הפרטה החדשה תוגדר להלן: "אספקת שירותי תקשורת ואינטרנט באמצעות כרטיסי SIM".

אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות:

סוגים של סימני מסחר

יש לבצע הבחנה בין סימנים "רגילים" ובין סימנים בעלי אופי תיאורי אשר צריכים להוכיח אופי מבחין כדי להירשם בפנקס.

הפסיקה מנתה ארבע קטגוריות של סימני מסחר: 1) סימנים פרי הדמיון; 2) סימנים רומזים; 3) סימנים מתארים; 4) וסימנים גנריים. הדרישה לאופי מבחין עוברת כחוט השני במדרג הקטגוריות.

המבחן לקביעת הקטגוריה של הסימן

נפסק כי הסימן דנן הינו סימן מרמז לטובין ולשירותים המוצעים על ידי המבקשת. ההבחנה בין שני סוגי הסימנים אינה תמיד קלה, המבחן העיקרי אשר נקבע הוא:

"האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לפחות לרגע קט עד אשר קשר זה יוברר לו. במקרה הראשון הסימן הוא מתאר ולכן פסול; במקרה השני, הסימן רומז וכשר לרישום"  א.ח. זליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, תשל"ג, עמ' 40)

סימן מעוצב

העובדה שהסימן נתבקש כסימן מעוצב, רישומו בפנקס סימני המסחר יקנה לבעליו הגנה רק באופן בו נרשם (כמעוצב).

14 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לרישום סימני מסחר מס' 206037-40) - 14.12.2010

תחום: בקשה לרישום סימני מסחר נושאים: מטרת סימן מסחר: אופי מבחין, אופי מבחין אינהרנטי, אופי מבחין נרכש

עובדות:

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL" בסוג 9 – מכשירי מדע, חשמל, מחשבים, סוג 16 – נייר וצרכי נייר, סוג 35 – פרסומת ומסחר וסוג 41 – חינוך ובידור. ביום 29.10.2008 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום את הסימנים המבוקשים וזאת כיון שצירוף המילים חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד נטען כי הסימן אף אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 11 (10) כיון שצירוף המילים נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הוא נוצר, ובנוסף נטען כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיף 11 (11) כיון שהמילה "ISRAEL" הינה שם גיאוגרפי.

נפסק:

הרשם הורה על דחיית הבקשות לרישום סימני המסחר מס' 206037, 206038, 206039 ו- 206040.

נושאים מרכזיים:

מטרת סימן מסחר: אופי מבחין

מטרותיו של סימן הובאו והוסברו בספרו של המלומד א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972). עוד ראה, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (ניתן ביום 01.12.2010). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי זה קבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

אופי מבחין אינהרנטי:

מחלקת סימני מסחר העלתה את ההשגה כי הסימנים כולם אינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11 (10):

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

כך למשל נקבע כי צירוף המילים שנתבקש לרישום בסוג 9 הכולל: "מידע מורד מהאינטרנט; הקלטות שמע; קלטות וידאו; די.וי.די; תקליטורים, מנשאי מידע מגנטי, פילם; תקליטורים להקלטה; תוכנות מחשב;". בענייננו, ברי כי מדובר בסימן המתאר את הטובין. למוד נקשר באופן כמעט אינסטינקטיבי על ידי הצרכן לאינטרנט. כל נושא אשר אינו ידוע לצרכן והוא מעוניין לקבל בגינו פרטים נוספים, הדבר יעשה באמצעות האינטרנט או באמצעות תקליטורים למיניהם. לפיכך, לא נדרשת מהצרכן מחשבה כלשהי בכדי לקשר את הצירוף המבוקש לרישום עם הטובין ומהותם כפי שהם מובאים בפרטה זו.

אופי מבחין נרכש:

במכתב המבקשת מיום 15.04.2010 נטען כי הסימנים בעלי הצירוף המבוקש הינם בעלי אופי מבחין נרכש.

נפסק כי המבקשת לא השכילה לתמוך טענתה זו בראיות אשר יתמכו בגישתה האמורה, אלא הסתפקה באמירה בעלמא. באם טוענת המבקשת כי הצירוף המבוקש רכש מוניטין בקרב הצרכנים בישראל הרי שלא צלח בידה להוכיח זאת. באם המבקשת טוענת לאופי מבחין נרכש מכח מוניטין אותו יצרה, הרי שלא הובא תצהיר לעניין זה ואף לא הובאו סקרי שוק אשר יעידו על כך (ראה: ע"א 18/86 פיניציה נ' saint gobain, מח 3, 244, עמודים 240-247 (ניתן ביום 23.04.1991).

הרשם לא שוכנע כי הציבור מקשר את צמד המילים המבוקש לרישום עם המבקשת עצמה.

תוצאות החיפוש אשר הובאו מטעם המבקשת מעידות אלפי מונים על היעדר אופי מבחין נרכש לסימן, ועוד מעידות על כך שהסימנים אינם מוכרים בישראל כלל.

15 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר

רשם הפטנטים, סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ (בקשות לרישום סימני מסחר 208249 ,209205, 203895) - 15.8.2010

תחום: בקשה לרישום סימן מסחר.

נושאים: מבחן הכשירות, חוסר כשרות אובייקטיבי, חוסר כשרות סובייקטיבי וסיסמא כסימן מסחר.

עובדות:

המבקשות ביקשו לרשום סיסמאות כסימני מסחר.

נפסק:

הבקשה התקבלה חלקית: הרשם קיבל את הסימן המבוקש בבקשה מס' 203895 "גדרון אופים לך טריות" והתנה אותו במתן הודעת הסתלקות מהמילים אופים וטריות בלבד.

נקודות מרכזיות

מבחן הכשירות

הרשם קבע כי עיקרו של מבחן הכשירות ככל שהדברים אמורים ברישומה של סיסמא כסימן מסחר, אינה צורנית. דהיינו לא עצם היות הסיסמא ארוכה יותר או מורכבת ממשפט בעל אופי תחבירי, כי אם מטרת הסיסמא היא זו הקובעת. שעה שהסיסמא מיועדת לסמן את המוצר, דהיינו ליצור במוחו של הצרכן הנתקל בה, שיוך אוטומטי וראשוני לעוסק שאת מוצריו או שירותיו נועדה היא לסמן, הרי שעניין לנו בסיסמא שהיא סימן מסחר לכל דבר ועניין. אולם כאשר מטרת הסיסמא היא אחרת, והמסר אותו היא נושאת אל הצרכן הוא בעל אופי שיווקי, או אחר, הרי שעניין לנו בסיסמא שמטרתה אינה סימון המוצר וככזו אינה כשירה היא לרישום.

חוסר כשרות אובייקטיבי

הרשם קבע כי אין הבדל של ממש בין המקרה בו סיסמא ככזו אינה חוסה תחת הגדרת סימן, או שבהיותה בעלת מסר שיווקי היא חוסה תחת הגדרת הסימן אלא שאין היא ראויה להירשם וכי יש להותירה פתוחה לשימוש הציבור בכללותו.  חוסר כשרות זה לרישום יכול שיהא בין השאר, כתוצאה מכך שהם מתארים סחורה, שירות או איכויות מסוימות, דהיינו בשל כך שאופיים הוא אופי הנושא מסר בעל תוכן לצרכן, בניגוד לתפקידו של סימן מסחר שנועד שלא לשאת תוכן או תיאור אלא לסמן את המוצר ואת שיוכו.

חוסר כשרות סובייקטיבי

כמו כן קבע כי אין הבדל של ממש גם במקרה בו שימוש ארוך טווח על ידי מבקש הפך את הסיסמא למזוהה עם העוסק או המוצר אם לאו. זאת משום שפעמים רבות הופך סימן למשויך כאמור, אולם מערכת דיני סימני המסחר אינה מאפשר לעוסק המשתמש בו, להופכו לנחלתו הבלעדית שעה שאין הוא עונה על דרישות פקודת סימני המסחר התשל"ב- 1972, וביניהם הצורך לתחרות הוגנת, כמו גם דרישות השוק להשאיר ביטויים, מונחים ומשמעויות פתוחים לכלל העוסקים בתחום. משמעות השיוך היא רק כאשר רוכש סימן משמעות שניה, משמעות אשר הופכת אותו בעיני הצרכן לשם המזהה את המוצר או מקורו,ולא המתאר אותם.

סיסמא כסימן מסחר

הרשם קבע, כי סיסמא תהא כשרה לרישום, אם תעמוד בתנאים ככל סימן אחר. תנאים אלה מתמצים במבחן האובייקטיבי, לפיו הסימן נועד לסמן את המוצר, ובמבחן הסובייקטיבי, לפיו הציבור אכן תופס אותו ככזה. מבחנים אלה הם המבחנים הרגילים והמקובלים בדיני סימני המסחר והנוגעים לסימנים מתארים, מרמזים, או כאלה הצריכים להישאר פתוחים לציבור.

בין שאר המבחנים יבחן סימן מסחר שהוא סיסמא, כמו כל סימן אחר ביחס למקומו ולתפקידו, שעה שהוא מהווה סימן משני (דהיינו המופיע לצד סימן הבית), כאשר לאורך הבחינה כולה אין להסיק כי רכיב מסוים מאופיו פוסל אותו אוטומטית מלהירשם.

30 ביוני, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר MAXIMUMASP

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, סגן רשם הפטנטים  נח שלו שלומוביץ (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 2020424) – 30.6.2010

תחום: התנגדות לסימני מסחר

נושאים: רישום סימן מסחר, תנאים לרישום סימן מסחר, מבחנים לרישום/אי רישום סימן מסחר.

עובדות:

בקשה לרישום סימן המסחר MAXIMUMASP, בסוג 42 לגבי שירותי אחסנת אתרים, והתנגדות לבקשה. נטען כי עניינו בחוסר כשרות אינהרנטי לרישום הסימן. דהיינו, הסימן כפי שהוא אינו יכול להירשם בסוג ועבור הפרטה בהם התבקש רישומו, משום שהוא צריך להישאר פתוח לציבור.

נפסק:

הבקשה נדחית, נפסק כי הסימן אינו כשיר להרשם כסימן מסחר.

סגן הרשם התבסס בפסיקתו על שלוש פסיקות של ביה"ד האירופאי לצדק (בעניין (Babydry, Biomild, PostKantoor לפיהן קיימת מגמה שהולכת ומחמירה עם רישום סימני מסחר המורכבים ממילים תאוריות, לפיה: הרשם האירופאי מתיר פחות ופחות לרישום סימנים המורכבים ממילים תיאוריות.

נקודות מרכזיות

אופי המילים המרכיב את סימן המסחר

בהתבססו על קביעותיו של ביה"ד האירופי לצדק נקבע כי אין מניעה שסימן מסחר יהיה מורכב ממילים תאוריות אך עם זאת המוצר המוגמר חייב להוות "יותר מסכום חלקיו" ושיצור שם שאינו תיאורי באופיו כגון Babydry ובניגוד לBiomild ו PostKantoor - נטל ההוכחה לעניין זה הוא על המנסה לרשום את סימן המסחר.

מקום גאוגרפי של שרתי אינטרנט

בפסקה קצרה מתחדדת הקביעה לפיה בכך שאתר מסויים נמצא על שרתים במדינה מסויימת ונכתב בשפה אחרת מעברית אין להקיש ששירותי האתר לא ניתנים במדינת ישראל והשימוש בסימן המסחר אינו נעשה בישראל.

10 בנובמבר, 2009,

0 תגובות

על סימני מסחר

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים. ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

19 באפריל, 2009,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי כדמות המוצר אותו הוא מסמל

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Spirits International Intellectual property B.V. הבקשה נדונה בפני סגן רשם סימני המסחר, נח שלו שלומוביץ (בקשה לרישום סימן מסחר מספר 169605) - 19.04.2009

עובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר של קווי דמותו של בקבוק וודקה.

נפסק: הבקשה נדחתה, נפסק כי סימן המושתת על קווי דמות פונקציונאליים או אסתטיים, לא יוכלו להשתמש באופי מבחין שרכש כדי להכשירו לרישום. אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

 

סימני מסחר תלת ממדיים כדמות המוצר אותו הם מסמלים

נפסק כי סימני מסחר תלת ממדיים כשלעצמם, אין בהם שום פסול לרישום. כאלה רשומים וכאלה ירשמו. השאלות העומדת למבחן הם:

א. מה כשירותם של קווי דמות של מוצר להירשם כסימן מסחר.

ב. מה כשירותם של קווי הדמות של מיכלים ובקבוקים הנושאים מוצר חסר צורה (נוזל או גז) להירשם כסימני מסחר.

 

סגן הרשם דחה את הבקשה בנימוק כי אין מקום להתיר את רישומו של הבקבוק עצמו כסימן מסחר, באופן שימנע ממתחרים אחרים בשוק להשתמש בבקבוק המעוצב באופן זהה או דומה לו.

נפסק כי רישומם של קווי דמות של מוצר כסימן מסחר, יכולה להיעשות רק אם הוא רכש אופי מבחין, דהיינו שהוא בעל אופי מבחין נרכש. סימן המושתת על קווי דמות פונקציונאליים או אסתטיים, כבענייננו, לא יוכל להשתמש באופי מבחין שרכש כדי להכשירו לרישום.

ומהכלל אל הפרט. בענייננו התבקשו לרישום קווי דמות של בקבוק המכיל משקה  מסוג וודקה. נפסק כי הבקבוק אינו חורג מצורת בקבוק קונבנציונאלית אלא שיש בו מאפיינים עיצוביים שנעשו מן הסתם כדי למשוך את עין הלקוח, דהיינו הם כאלה המהווים קווי דמות אסתטיים. בנסיבות אלה מסקנת הרשם היתה כי אין מקום להתיר את רישומו של הבקבוק עצמו כסימן מסחר, באופן שימנע ממתחרים אחרים בשוק להשתמש בבקבוק המעוצב באופן זהה או דומה לו.

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור