משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

ביטול סימן מסחר בעילת העדר שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר רשום מס' 94760

10 בפברואר, 2016,

יונתן דרורי

ביטול סימן מסחר בעילת העדר שימוש
חברת Abed Anaser Fathi Saaed Elden ביקשה לבטל את סימן המסחר של חברת AKBAR BROTHERS LIMITED, ההליך נדון ברשות סימני המסחר , בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ההחלטה ניתנה ביום 24.12.2015.
 
מבקשת הביטול יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
 
העובדות: בקשה לביטול סימן מסחר הסימן "Alghazaleen in Leaves"  אשר נרשם ביום 1.7.1996 בסוג 30 עבור "תה". 
 
כתב טענות שכנגד מטעם בעלת הסימן לא הוגש. מבקשת הביטול הגישה את ראיותיה. ראיות בעלת הסימן לא הוגשו. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה לביטול מתקבלת, נפסק כי לא נעשה כל שימוש בסימן המסחר הרשום במשך שלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול. 
בנוסף נפסקו הוצאות שכ"ט עורכי דינה של מבקשת הביטול בסך כולל של 3,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

ביטול סימן מסחר מחמת העדר שימוש

התנאים לביטול סימן מסחר רשום מחמת העדר שימוש נקבעו כאמור בסעיף 41 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"), אשר לשונו כדלקמן:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום-לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום-לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול. "
 
כלל ידוע הוא, כי הנטל להראות כי סימן מסחר שנרשם אינו כשר לרישום מוטל על מבקש הביטול, לא כך הדבר באשר לנטל הבאת הראיה – נטל אשר יכול לעבור מצד לצד. 
 
עוד ידוע, כי קיים קושי בהוכחת עובדה שלילית. בעניינו, על מבקשת הביטול להראות כי לא היה שימוש בסימן בתוך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת הביטול (או להתכבד ולהוכיח אחד משני התנאים הנוספים שבסעיף). 
 
ולגופו של עניין. מבקשת הביטול הינה הבעלים של בקשה לרישום סימן מסחר מס' 260834 AL-GHAZALEEN ולפיכך הינה בבחינת אדם מעוניין כהוראת סעיף 41 לפקודה. מבקשת הביטול היא אכן בבחינת "צד נפגע" כלשון סעיף 41 לפקודה.  זאת משום שהינה סוחרת מזה שנים רבות במוצרים הנושאים סימן מסחר דומה לזה הרשום.
 
מתצהיר החוקר הפרטי אשר הוגש מטעם מבקשת הביטול עולה כי לא נעשה שימוש, אף לא מועט, בסימן הרשום בישראל.
 
על כן נפסק כי עלה בידי מבקשת הביטול להציג ראיות אשר די בהן כדי להרים את הנטל הרובץ לפתחה על פי דין. מנגד, לא עלה בידי בעלת הסימן, אשר ממילא אף לא ניסתה, לסתור או להפריך את הראיות שהוצגו מטעם מבקשת הביטול. 
 
לאור האמור לעיל, נפסק כי לא נעשה כל שימוש בסימן המסחר הרשום, ומקל וחומר לא במשך שלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול. לפיכך, הפוסקת נעתרה לבקשה וקבעה כי סימן המסחר יבוטל בהעדר שימוש, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 41 לפקודה. 

 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור